לפני בקשה לחיוב התובעת/המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת 3 .

1. על פי האמור בכתב התביעה, הנתבעת/ מבקשת – ג.ס.ט הנדסה בע"מ הינה חברה קבלנית אשר חתמה ביום 4/12/09 על הסכם הזמנת עבודות קבלניות של מרכז מסחרי הנמצא בקרית טבעון (להלן: "הסכם ההזמנה") עם הנתבעות 1,2, אשר התביעה כנגדן סולקה על הסף . ביום 8/1/10 נחתם הסכם "גב אל גב" בין המבקשת למשיבה, בו העבירה המבקשת את ביצוע העבודות הקבלניות לידי המשיבה- בתמורה לתשלום של 500,000 ₪. עוד באותן היום, נחתם הסכם נוסף שהוכתר בכותרת "המחאת זכויות והתחייבויות- קניון מול היער בטבעון", בו המחתה המבקשת את כל זכויותיה והתחייבויותיה כפי שנקבעו בהסכם ההזמנה, לידי המשיבה. בהמשך, באה הנתבעת 4, תמיר קפיטל והשקעות בע"מ, בנעלי הנתבעות 1,2 באשר לזכויות ולחובות כלפי המשיבה.

2. מכתב התביעה עולה כי המשיבה ביצעה את העבודות כנדרש, אולם לא קיבלה את התמורה במלואה. לפיכך, עותרת היא לחיוב הנתבעות 3,4 ביתרת התשלום עבור העבודות בסך של 2,499,999 ₪.

3. תמצית טענות המבקשת

המבקשת עותרת לחיוב המשיבה בערובה, בסך 10% מגובה התביעה וזאת לצורך הבטחת הוצאותיה. לשיטתה, מצבה הכלכלי של המשיבה הינו קשה ומקים חשש כי לא תוכל לשאת בתשלום הוצאות המשפט אם תביעתה תידחה.

כך, טוענת היא כי בבקשה שהגישה המשיבה לפטור מאגרה, טענה כי היא חדלת פירעון ונטולת נכסים ובעל מניותיה היחיד, עומד אף הוא על סף פשיטת רגל. עוד מציינת המבקשת כי בהתחשב בסכום התביעה הגבוה כנגדה, ניהול הגנתה כרוך בהשקעת משאבים רבים ולפיכך, יש ליתן משקל לסכום התביעה, בקביעת גובה הערובה.

4. תגובת המשיבה

המשיבה מבהירה כי אמנם הוגשה בקשה לפטור מאגרה, אולם זו לא נתקבלה ובסופו של יום, נקבע כי האגרה תשולם בשיעורים. לדבריה, עמידתה בשיעורים שנקבעו לצורך תשלום האגרה, מעידה כי יהא באפשרותה אף לעמוד בתשלום ההוצאות, ככל שתידרש לעשות כן.

עוד טוענת המשיבה כי קביעת השיעורים לתשלום האגרה, לקחה בחשבון את סיכויי הצלחתה של התביעה, אשר הינם גבוהים, בהיותה מבוססת על מסמכים ויש להתחשב בכך אף כעת. לפיכך,יש לקבוע כי מבחני הפסיקה בהתייחס לסעיף 353א לחוק החברות, קרי- יכולתה לעמוד בתשלום ההוצאות וסיכויי ההצלחה הגבוהים של התביעה- מתקיימים ואין לחייבה בהפקדת הערובה.

מוסיפה המשיבה כי המבקשת הגישה כנגדה תביעה בבית המשפט בנצרת, בה הוטל עיקול על כספי המשיבה אצל צד ג'. לשיטתה, די בעיקול זה על מנת להספיק אף להליך דכאן.

לסיכום, מציינת המשיבה כי הבקשה דנן אינה עומדת במבחני תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי וכן יש להעדיף את זכותה המהותית לקבלת יומה בבית המשפט ולפיכך, אין לחייבה בהפקדת ערובה.

5. תשובת המבקשת

בתשובתה, מבהירה המבקשת כי בהעדר תצהיר לתגובת המשיבה, ברי כי לא נסתרו הטענות העובדתיות בדבר מצבה הכלכלי. משכך, והיות שהמשיבה הצהירה על עצמה כחדלת פירעון, הרי שאין מנוס מחיובה בהפקדת ערובה.

עוד מציינת המשיבה כי הגם שתגובת המשיבה התייחסה אף לתקנה 519, הרי שאין לתקנה זו כל רלוונטיות לבקשה דכאן.

6. דיון

בכל האמור בבקשה להפקדת ערובה, קיימת הבחנה בין תובעים שונים, בעוד לגבי אנשים פרטיים נוהגת תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, הרי שבכל האמור לתובעת שהינה חברה, חל סעיף 353א' לחוק החברות. משכך, אין כלל נפקות לבחינת תנאי תקנה 519 במקרה שלפני.

7. סע' 353א' לחוק החברות קובע כי : " הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ,

אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. "

8. ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממושבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (2009) (פורסם במאגרים), עמד בית המשפט על הכללים למתן הוראה על הפקדת ערובה וקבע כי: "סעיף 353א לחוק מגדיר מספר תנאים שבהתקיימם רשאי בת המשפט להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע, במידה ויזכה בדין: (א) מדובר בחברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת. (ב)(ג)(ד) הדבר ייעשה לבקשת הנתבע. אלא אם כן (ה) סבר בית המשפט שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה. או (ו) אם החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע. " (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (2009) פורסם במאגרים).

עקרונות הבדיקה הינם כדלקמן: "בסעיף 353א לחוק נאמר כאמור כי בית המשפט רשאי שלא לחייב את החברה בהפקדת ערבות, אם ראה שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערבות להבטחת הוצאות הנתבע והקושיה היא: האם ניתן לבחון את סיכויי ההליך במסגרת ה"רשאי" הנ"ל. לשיטתנו, השיקולים הכלכליים המסדירים את סוגיית חיובו של התובע בהפקדת ערובה: איזון בין זכות הגישה לערכאות וזכות לקניין מחד גיסא לבין זכותו של נתבע ש"נגרר" להליך משפטי (שלא ייצא נפסד ולא ייפגע בקניינו גם אם יזכה) מאידך גיסא- חלים גם בענייננו. אחת מהמטרות העיקריות של הכוח לחייב תובע- בין אם הוא בשר ודם ובין אם הוא תאגיד- בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע. מכאן שבעיקרון אף סיכויי ההליך רלוונטיים. 13. מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה... משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה... זאת ועוד- על פי הפרשנות שהיתה נהוגה ביחס לסעיף 232 לפקודה, שקדם לסעיף 353א לחוק, ניתן לומר- על דרך ההיקש- כי שאלת סיכויי ההליך (אותה נוהגים לבדוק בבקשה להפקדת ערבות מתובע לפי תקנה 519 לתקנות) גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה. במילים אחרות- אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות (עיינו: פרשת אויקל). (ב) בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד (השוו: The White Book; 624) . משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ולאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלוונטיים (השוו: The White Book, 620 para 25.12.7) . הנה כי כן, בכל שלבי הבדיקה ניצבות ברקע הדברים גם הזכויות החוקתיות שעליהן עמדנו לעיל: זכות הגישה לערכאות וזכות הקניין של התובע ושל הנתבע ועל בית המשפט ליתן אף להן את המשקל הראוי"

9. ניתן לראות אם כן, כי כאשר מדובר, כבמקרה שלפנינו, בתובעת שהיא חברה בע"מ- הכלל הינו חיובה בהפקדת ערובה לצורך הבטחת ההוצאות. הנטל להראות כי יש ביכולתה לשאת בתשלום ההוצאות במידה ותידרש לעשות כן- מוטל על כתפי התובעת. במקרה דנן, לא מצאתי כי המשיבה השכילה לעמוד בנטל הנדרש.

10. בבקשתה לפטור מאגרה, מעידה המשיבה עצמה על מצבה הכלכלי הקשה בכתבה כי הינה חסרת נכסים, נקלעה לחדלות פירעון ונפתחו כנגדה תיקי הוצאה לפועל. בבד בבד עם הגבלת חשבון הבנק של המשיבה, הוגבל אף זה של בעל המניות בה וכעת עומד אף הוא על סף פשיטת רגל. עוד מציינת המשיבה עצמה כי על פי הדו"חות המוגשים לרשויות המס, אין לה כל רווחים. משכך, אין כל ספק כי קיימת אפשרות ממשית כי במידה ותידחה התביעה כנגדה, לא יהא באפשרותה לעמוד בתשלום ההוצאות.

11. באשר להצלחת סיכויי התביעה- לא מצאתי כי אלה גבוהים במיוחד, באופן המצדיק הימנעות מחיובה בהפקדת הוצאות. יחד עם זאת, בבואי לקבוע את גובה הערובה, עליי לקבוע כי זו תהיה מידתית ותאזן בין זכויותיה של המבקשת מחד, למתן האפשרות למשיבה לקבל יומה בבית המשפט מאידך. לפיכך, קובעת אני כי הערובה שתופקד תהא בגובה של כ- 2.5% מסכום התביעה- 62,500 ₪.

סוף דבר, הריני מקבלת הבקשה. התובעת תפקיד ערובה בסך 62,500 ₪ בתוך 30 יום. היה ולא תעשה כן, תימחק התביעה כנגד הנתבעת 3.

ניתנה היום, ט"ו אדר תשע"ג, 25 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.