<#2#>

נוכחים:

מטעם המאשימה: מר ליאור בגדדי
מטעם הנאשמים 1 -2: הנאשם 2 בשם הנאשמת 1 וב"כ עו"ד יובל מעוז

<#3#>

גזר דין

לעניין נאשמים 1 ו-2

1. הנאשמים הורשעו בעבירות אשר יוחסו להם בכתב האישום. הנאשמת מס' 1 היא חברה בע"מ הנותנת שירותי אבטחה ורשומה כ"עוסק מורשה" לעניין סעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק מס ערך מוסף"). הנאשמים מס' 2 ו- 3 היו מנהליה הפעילים של נאשמת מס' 1. בארבע הזדמנויות שונות, לא הגישו הנאשמים דוחות מע"מ במועד ובדרך שנקבעה בחוק מס ערך מוסף ובתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו - 1976.

2. הנאשמים הורשעו בארבע עבירות של אי הגשת דוחות במועד, לפי סעיף 117 (א) (6) לחוק. הנאשם 2 מואשם גם מכוח סעיף 119 לחוק.

3. הנאשמים 1 ו-2 הורשעו באי תשלום מס בסכום של כ-270,000₪. לאחר הגשת כתב האישום, נאשם 2 שילם כ-150,000 ₪ על חשבון החוב.

התביעה ציינה כי החברה, נאשמת מס' 1, נמצאת בפירוק.

הערך החברתי שנפגע הוא ערך השוויון בתשלום המס ופגיעה בקופה הציבורית המשמשת את החברה כולה .

4. התביעה טענה כי מתחם הענישה בעבירות בהן הורשעו הנאשמים נע בין תקופות של מאסר על תנאי ברף הנמוך לבין תקופות קצרות של מאסר בפועל הנעות בין 4 ל-8 חודשים וקנס כספי.

התביעה עתרה להטלת עונש ברף הנמוך של המתחם שכולל מאסר על תנאי וקנס כספי.

5. הסנגור עתר לאמץ את עמדת התביעה ולהשית על הנאשם 2 עונש מאסר על תנאי ומאסר סמלי בהתחשב במצבו הכלכלי והיותו בהליך פשיטת רגל.

6. הסנגור ביקש להתחשב בהודאת הנאשם ובכך שהוא הסיר את חלקו במחדל למרות שהחברה נמצאת בפירוק.

7. הסנגור ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות ובאופיו הנורמטיבי של הנאשם מס' 2, בהיותו קצין צהל ללא עבר פלילי.

8. הנאשם הביע חרטה על מעשיו וטען שהוא עמד בהסכם עם התביעה.

דיון:

9. בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע ובמידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

1. 10. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו הנזק לקופת המדינה והפגיעה בשוויון בנטל המס. בתי המשפט הדגישו לא אחת, את חומרת העבירות הכלכליות ואת פגיעתם הקשה בחברה ובאוצר המדינה. (ראה, רע"פ 512/04 מוחמד אבו עבייד ואח' נ' מדינת ישראל (תק-על 2004(2) 209).

קביעת העונש ההולם:

11. בחינת מדיניות הענישה במקרים דומים. עולה כי בתי המשפט היטלו על נאשמים עונשים החל ממאסר על תנאי ועד עונשי מאסר בפועל לתקופה ממושכת:

א. בעפ"ג 28376-10-13 בנימין יחזקאל נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 18.12.13 ) (להלן: "בנימין יחזקאל") :

"בצד אלמנט החומרה המוזכר בקטע המצוטט לעיל, אין לשכוח כי מתוך מדרג עבירות מע"מ, העבירה של אי הגשת דו"ח על פי סעיף 117(א)(6) לחוק המע"מ, עונשה הוא הנמוך ביותר – עונש מירבי של שנת מאסר. ".

1. ב. רע"פ 5953/08 עתאמלה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 22.10.08), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם, על עונש של מאסר בפועל למשך 7 חודשים, שהושת עליו בבית משפט השלום בגין ביצוע 8 עבירות של אי-הגשת דו"חות מע"מ במועד. הנאשם לא הסיר את המחדלים.

ג. רע"פ 3873/07 בושנאק נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 17.10.07), המערער הורשע באי הגשה 10 דוחות תקופתיים כנדרש לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף. בבית המשפט השלום נגזר עליו 7 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ולא הטיל עליו קנס כספי. בית המשפט המחוזי, המיר את עונשו ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, לאחר ששולם למשיבה סכום של 60,000 ₪. בקשת רשות ערעור נדחתה.

13. מתחם העונש בגין העבירות בהן הורשעו הנאשמים נע בין מאסר על תנאי עד למאסר בפועל לתקופה ארוכה וקנס. במקרה שבפנינו המאשימה עתרה לטלת עונש מאסר על תנאי והנאשם ביקש לאמץ ענישה זו.

14. בקביעת גובה הקנס, יש להתחשב בשיקולים הבאים:

א. סעיף 40ח לחוק העונשין תשל"ז – 1977 קובע כדלקמן :

"קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס, יתחשב, נוסף על האמור בסעיף 40ג(א) במצבו הכלכלי של הנאשם, לצורך קביעת מתחם עונש הקנס ההולם."

ב. בעבירות המס, יש להכות בנאשם בכיסו (ראו ע"פ 3829/13 שניידר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 10.10.13).

ג. נאשם 2 סילק את המחדלים ושילם כ- 150,000 ש"ח, למרות מצבו הכלכלי הקשה והיותו בהליך פשיטת רגל כפי שעולה מהחלטת בית המשפט המחוזי בתיק בפש"ר 32100-08-11. שיקול זה הינו משמעותי בקביעת עונשו וקביעת גובה הקנס בעניין זה אני מפנה לעניין בנימין יחזקאל הנ"ל בו נקבע:

"בעניין זה ראוי להעיר, כי אין חולק שהנאשם נמצא בסטטוס של פושט רגל, וממילא אינו יכול לשלם קנס ולכן מצבו הכלכלי הוא כזה שמתחם הענישה ככל שקשור בקנס, צריך להיות אי תשלום קנס בכלל, או למצער, קנס נמוך מאוד, שלמעשה משולם מידי חודש בסכום של שקלים בודדים מתוך כלל הכנסותיו שרובם מוקדש לתשלום לנושים האחרים".

15. נוכח האמור לעיל, אני נמנע מהטלת קנס על הנאשם 2.

16. בהתאם לסעיף 40 יא לחוק העונשין, בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדר מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. במסגרת זו נתתי דעתי לשיקולים הבאים:

א. נטילת האחריות והבעת החרטה.

ב. לנאשם אין עבר פלילי וזוהי מעידתו הראשונה.

ג. נסיבותיו האישיות של הנאשם והסתבכותו הכלכלית.

לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ המאשימה ואת טיעוני הנאשם, ובהתחשב בנסיבות, אני גוזר על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים:

נאשמת 1:

א. קנס בסך 15,000 ש"ח;

הקנס ישולם ב - 15 שיעורים חודשיים שווים ורצופים, תשלום ראשון תוך 30 יום מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

אי תשלום אחד מהשיעורים, יעמיד את היתרה לפירעון מיידי.

נאשם 2 :

א. מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים החל מהיום שלא יעבור ויורשע על העבירה שבה הורשע בתיק זה.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום בבית משפט המחוזי בנצרת

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ז שבט תשע"ד, 28/01/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי מגי חייט