לפני | כבוד השופטת רות רונן |
החלטה | |
1. חברת פסיפיקה אחזקות בע"מ (להלן: "פסיפיקה" או "החברה") מצויה שנים רבות במצב של חדלות פירעון. במהלך השנים הוגשו בעניינה של החברה מספר תביעות שהיו תלויות ועומדות בפני מספר ערכאות שונות: ת"א 11266-07-08 (בבית המשפט המחוזי במחוז מרכז); ת"צ 13861-03-09 (בבית המשפט המחוזי במחוז מרכז); ת"צ 59849-12-13 (בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו); תנ"ג 36333-09-17 (בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו); ות"א 48376-01-16 (בבית המשפט השלום בתל אביב – יפו. כל ההליכים הללו יכונו להלן: "ההליכים הקיימים"). עניינם של ההליכים הקיימים נוגע לפעילותה של החברה בשנים 2007-2008 – בתקופה זו פרסמה החברה תשקיף בו הוצעו לציבור ניירות ערך, והיא גם ביצעה השקעות בנדל"ן באירופה.
2. אחד ההליכים הקיימים - ת"א 11266-07-08 שטיבסקי ואח' נ' פסיפיקה אחזקות בע"מ, נדון בבית המשפט המחוזי מרכז בפני כב' השופט ע' גרוסקופף. מדובר בתביעה שהוגשה מלכתחילה כבקשה לאישור תביעה נגזרת, בקשה שהתקבלה בהחלטתו של בית המשפט מיום 8.4.2013.
בהמשך, במסגרת הדיון בתביעה לגופה, גובשה ביום 21.3.2018 הצעה מטעם בית המשפט שעניינה סיום כל ההליכים הקיימים בעניינה של פסיפיקה בדרך של פשרה (להלן: "הצעת בית המשפט").
3. הצעת בית המשפט כללה בין היתר – וכפי שיפורט להלן - מנגנון הכרעה בהתאם לסמכותו של בית המשפט מכוח סעיף 79א לחוק בתי המשפט, לפיו מותב זה יהיה זה שיכריע בכל מחלוקת בנוגע לניסוח הסכם הפשרה ולחלוקת סכום הפשרה, לרבות שכר הטרחה והגמול, וזאת בדרך של פשרה וללא נימוקים.
לצדדים בהליך ניתנה הזדמנות להגיש הסתייגויות להצעת בית המשפט. לגורמים הצפויים לשאת בתשלום סכום הפשרה (שיכונו להלן: "הגורמים המשלמים") ניתנה אפשרות להודיע על הסכמתם להצעה עד ליום ה-1.4.2018. במועד זה הגישו הגורמים המשלמים הודעת קיבול לבית המשפט בשינויים קלים, וניתן תוקף של החלטה להצעת בית המשפט (בכפוף לאותם שינויים) (ההחלטה מיום 1.4.2018 תכונה להלן: "ההחלטה ביחס לפשרה").
4. בהצעת בית-המשפט נקבע בין היתר כי "הצדדים יגישו בקשה לנשיאת בית המשפט העליון לרכז את כל ההליכים הקיימים אצל כב' השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי בת"א על מנת שתוכל לדון באישור הסדרי הפשרה בהתאם למנגנונים הקבועים בדין" (ר' ס' ד' להצעת בית-המשפט).
לאחר שגובשה טיוטת הסכם הפשרה (טיוטה שתכונה להלן: "הסכם הפשרה"), הגישו באי-כוח החברה בת"א 11266-07-08, מכוחה של ההחלטה ביחס לפשרה, בקשה לאיחוד תיקים לבית המשפט העליון. הבקשה התקבלה ביום 7.2.2019 ובית המשפט העליון אכן הורה על איחוד כלל ההליכים הקיימים בעניינה של פסיפיקה בפני מותב זה. למען שלמות התמונה יצוין כי בקשה זו הייתה הבקשה השנייה שהוגשה לבית המשפט העליון לאיחוד ההליכים, כאשר הבקשה הראשונה נדחתה מהטעם שנקבע כי הסכם הפשרה איננו מגובש דיו.
5. בהתאם להחלטה האמורה של בית המשפט העליון ובהמשך לכל האמור לעיל, הופנה הדיון בכל ההליכים הקיימים למותב זה. בהתאם לסעיף ה' להצעת בית המשפט (שנוסחה המדויק יפורט להלן) ולהחלטה ביחס לפשרה, נקבעו ביום 15.4.2019 מועדים להגשת הערות הצדדים לעניין נוסח הסכם הפשרה לצורך גיבוש הנוסח הסופי שלו על ידי מותב זה. כן נקבע שלאחר שכל הצדדים יגישו את עמדתם, ייקבע הנוסח המחייב של הסכם הפשרה (קביעה שתיעשה בדרך של פשרה בהתאם להצעת בית המשפט כפי שהיא תפורט להלן). לאחר מכן – כך נקבע בהתאם להחלטה ביחס לפשרה - תינתן לצדדים אפשרות להביע את עמדתם ביחס ליישום ההסכם וחלוקת הכספים בין הגורמים הזכאים.
ההחלטה הנוכחית נוגעת – כפי שיתואר להלן – לנוסח המחייב של הסכם הפשרה.
הצעת בית המשפט ועקרונות הסכם הפשרה
6. כאמור, במסגרת הצעת בית המשפט מיום 21.3.2018, נקבעו העקרונות להסכם הפשרה. כפי שצוין לעיל, לצדדים ניתנה הזדמנות להגיש הסתייגויות להצעה, ולבסוף קיבלה הצעת בית המשפט תוקף של החלטה בהחלטה ביחס לפשרה, ביום 1.4.2018.
ההחלטה ביחס לפשרה שנתנה תוקף להצעת בית המשפט, היא אשר תתווה את ההכרעה במכלול ההליכים, ולכן יש מקום לעמוד על העקרונות שנקבעו בהצעת בית המשפט. במסגרת ההצעה נקבעו מספר עקרונות מנחים לגיבושו של הסכם הפשרה:
" א. כנגד סיום ההליכים בתיקים: ת"א 11266-07-08, ת"צ 13861-03-09, ת"צ 59849-12-13, תנ"ג 36333-09-17, ת"א 48376-01-16 (להלן: 'ההליכים הקיימים') וויתור מלא וגורף על התביעות בכל הקשור להתנהלות חברת פסיפיקה עד למועד אישור הסכם הפשרה, למעט האמור בסעיף ג' להלן, ישלמו הנתבעים בכל ההליכים הקיימים סכום של 23.5 מיליון ₪ (להלן: 'סכום הפשרה'). סכום הפשרה הינו סופי וכולל ומלבדו לא ישולם ע"י הנתבעים כל סכום אחר או נוסף.
למען הסר ספק מובהר כי החבות לתשלום סכום הפשרה תהיה של כל אחד מהנתבעים בנפרד בהתאם לחלק שייטול על עצמו ואשר יפורט בהסכם הפשרה. גיוס מלוא סכום הפשרה ע"י הנתבעים יהווה תנאי לתוקף הסכם הפשרה.
ב. מניות חברת פסיפיקה המוחזקות על ידי הנתבעים בכל ההליכים הקיימים יחולטו ע"י החברה ויהפכו למניות רדומות, והאג"ח המוחזקים בידיהם יפקעו. ככל שמי מהנתבעים יסרב להסכים לחילוט מניותיו תהיה לחב' זכות לפעול נגדו על מנת להביא לחילוט מניותיו.
ג. החריגים היחידים להעדר התביעות יהיו אלה:
1. זכות חברת פסיפיקה לפעול לחילוט מניות נתבע באחד ההליכים הקיימים אשר יסרב להסכים לחילוט מניותיו, כאמור בסעיף ב' לעיל.
2. זכות חב' פסיפיקה להגיש תביעה נגד עזבון משה יוסף ווג בעילות מרמה בלבד.
3. זכות חב' פסיפיקה לטעון לקיזוז כטענת הגנה בלבד נגד מי מבעלי האג"ח שהם נתבעים בהליכים הקיימים אשר לא יסכים לפקיעת האג"ח שלו.
מובהר כי היה ויוצאו הודעות צד ג' בתביעות הנ"ל נגד מי מהנתבעים ההליכים הקיימים, ויינתן פסק דין כנגד צדדי ג', ינוכו הסכומים בהם יחויבו צדדי ג' מסכום הפיצוי שישולם לחברה.
ד. הצדדים יגישו בקשה לנשיאת בית המשפט העליון לרכז את כל ההליכים הקיימים אצל כב' השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי בת"א על מנת שתוכל לדון באישור הסדרי הפשרה בהתאם למנגנונים הקבועים בדין. מובהר בזאת כי ככל שהסכם הפשרה לא יאושר בסופו של יום, יוחזר ת"א 11266-07-08 למותב זה על מנת שייתן בו פסק דין לאחר שיוגשו הסיכומים.
ה. לאחר ריכוז התיקים יוגשו לבית המשפט המחוזי בת"א הסכם פשרה בכל ההליכים הקיימים בהתאם לעקרונות החלטה זו. ככל שתתעורר מחלוקת ביחס לאופן בו יש לתרגם את ההסכמות המפורטות בהצעה זו להסכם הפשרה, היא תובא להחלטת כב' השופטת רונן אשר תכריע בה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט ללא הנמקות.
ו. הנתבעים בהליכים הקיימים יפקידו בתוך 60 יום ממועד חתימת הסכם הפשרה את סכום הפשרה בידי עו"ד יחיאל כשר, אשר ישמש כנאמן בעבורם לצורך ביצוע הסכם הפשרה (להלן: 'נאמן הנתבעים'). למרות האמור לעיל, ביחס לחבות נתבעים המכוסה ע"י חברת ביטוח יראו הפקדה של התחייבות מצד חברת הביטוח כהפקדת הסכום כהפקדת הסכום בידי נאמן הנתבעים לעניין סעיף זה.
הנתבעים יחתמו על כתב פטור ושיפוי לנאמן הנתבעים בהתאם לנוסח שיוכן על ידו ויתאם את המוקבל. במקרה שהסכם הפשרה לא יאושר או לא יצא אל הפועל מכל סיבה שהיא, יחזיר נאמן הנתבעים את הכספים לגורם המשלם. מובהר בזאת כי בעלי הדין בכל ההליכים הקיימים לא יטילו עיקול על כספים אלה, אף אם הסכם הפשרה לא יאושר. הפקדת מלוא הכספים בידי נאמן הנתבעים תהווה תנאי למתן אישור סופי להסכם הפשרה (בכפוף לכך שסכומים האמורים להתקבל מתוך החזר אגרה ייחשבו כמופקדים בידי הנאמן).
ז. השופטת רות רונן תקבע את שכה"ט והגמול שישולם לבאי הכוח והמבקשים/התובעים בהליכים השונים וזאת בשים לב להסכמות שהושגו ביניהם וביניהם לבין התובעים (כמפורט בסעיף 15 להסכם שהוגש לבית משפט במסגרת בקשה 162 בהתאמות הנדרשות). הסכום האמור ישולם מתוך סכום הפשרה. יתרת סכום הפשרה תחולק בין התובעים בתביעות הקיימות על ידי כב' השופטת רונן לאחר שתינתן לצדדים אפשרות לטעון בעניין זה. החלוקה תהיה על דרך של החלטה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט ללא הנמקות. בכל מקרה נתבע באחד מההליכים הקיימים שהוא בעל מניות ו/או בעל אג"ח, לא יהיה זכאי לקבל חלק מסכום הפשרה.
ח. למען הסר ספק מובהר כי המונח 'הנתבעים בהליכים הקיימים' הנזכר לעיל אינו כולל את ד"ר יהודה שנהב, מר אורי שיינבאום ואת עו"ד שי טויסטר, לעניין סעיפים ב', ג' ו' ו-ז' סיפא לעיל, למעט לעניין הויתור ההדדי על תביעות.
ט. האגרות ששולמו ע"י מוציאי ההודעות לצדדי ג' יועברו לנאמן הנתבעים כחלק מסכום הפשרה. האגרות בהם חויבו התובעים יבוטלו.
י. יינתן צו המורה על חילוט מניות פסיפיקה המוחזקות ע"י נאט איסט בין בנאמנות ובין במישרין. ככל שתהיה התנגדות מצד נאט איסט לחילוט מניותיה, הדבר לא יפגע בזכויות הנתבעים לפי הסכם הפשרה.
יא. כל בעלי הדין בהליכים הקיימים המחזיקים באג"ח או במניות החברה יתמכו באישור הסדר הפשרה כאשר הנושא יובא לאישור החברה באורגניה השונים ובאסיפות בעלי האג"ח ובכל פורום אחר שיידרש לאישור הסכם הפשרה.
יב. לנתבעים תינתן אפשרות לבטל את הסכם הפשרה אם באחת מהתובענות הייצוגיות תהיה פרישה של חברי הקבוצה של יותר מ-2% של החברים שבקשתם לפרוש תאושר ע"י בית המשפט. כל הנוכחים בדיון זה יתנגדו לפרישת חברים מהקבוצה.
יג. לעת עתה יעוכבו כל ההליכים הקיימים. הצדדים יגישו בקשות לעיכוב ההליכים עד להשלמת הטיפול בהסכם הפשרה בכל התיקים".
7. כפי שהבהרתי לעיל, ביום 1.4.2018 ניתן להצעת בית המשפט תוקף של החלטה, בכפוף לשינוי אחד לפיו סכום הפשרה יעמוד על סכום של כ- 23,400,000 ₪ ואילו שכר הטרחה והגמול לבאי הכוח בכל ההליכים יופחת ב- 160,000 ₪ בתוספת מע"מ (ר' ס' 1 להחלטה ביחס לפשרה).
דיון
8. בהתאם למתווה הסכם הפשרה, וכפי שהובהר גם בישיבת יום 15.4.2019 – השלב הנוכחי באישור הסכם הפשרה נוגע להכרעה באשר לאופן שבו יש לתרגם את העקרונות מהצעת בית המשפט ומההחלטה ביחס לפשרה לכדי נוסח מחייב של הסכם פשרה. ההכרעה באשר לאופן הניסוח תיעשה, כפי שנקבע (בפסיקה ה' להצעת בית המשפט), בדרך של פשרה, מכוח סמכות בית המשפט בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט, ללא הנמקות.
לכן, במסגרת הדיון בהחלטה הנוכחית יהיה מקום להכריע בין המחלוקות השונות בין הצדדים לעניין האופן שבו יש לנסח את הסכם הפשרה.
9. אולם טרם נפנה לדיון במחלוקות ביחס לניסוח הסכם הפשרה, יש מקום להבהיר שתי נקודות נוספות אשר עניינן בטענות הנוגעות ליישום ההסכם וחלוקת הכספים ובטענות הנוגעות לעקרונות הקבועים בהצעת בית המשפט. כעולה מכל האמור לעיל, במסגרת ההחלטה הנוכחית אין מקום להידרש לטענות אלה. זאת מאחר שהמועד להגשת הערות לעניין העקרונות בהצעת בית המשפט חלף זה מכבר, והמועד להגשת הערות שעניינן חלוקת יישום חלוקת סכום הפשרה, גמול ושכר טרחה טרם הגיע.
טענות החורגות מהעקרונות של הסכם הפשרה
10. כפי שפורט לעיל, הצעת בית המשפט כוללת עקרונות מפורטים להסכם הפשרה. בית המשפט איפשר לכל מי שמצא לנכון, להגיש התנגדויות להצעה או הסתייגויות ממנה, כאשר ההצעה קיבלה תוקף של החלטה מחייבת בהחלטה ביחס לפשרה ביום 1.4.2019.
עיון בטענות הצדדים מעלה כי בעלי דין רבים העלו בשלב הנוכחי טענות החורגות ממסגרת ההחלטה ביחס לפשרה, שעניינן בתוכן ובמהות עקרונות הסכם הפשרה. ואולם - בשלב זה של ההליך אין עוד מקום להידרש לטענות החורגות מהעקרונות שבהצעת בית המשפט או לטענות שנועדו לשנות או לבטל חלק מהעקרונות הללו. כאמור, שלב זה חלף זה מכבר.
11. כך, תגובות נוספות להצעת הפשרה אשר הוגשו לאחר שחלף המועד להגשת תגובות להצעת בית המשפט נדחו גם על ידי השופט גרוסקופף לאחר מתן ההחלטה ביחס לפשרה (ור' לעניין זה את ההחלטה בת"א 11266-07-08 מיום 12.4.2018).
לכן – במסגרת ההחלטה הנוכחית, לא נידרש לטענות הצדדים החורגות ממסגרת ההחלטה ביחס לפשרה שאינן נוגעות לאופן בו יש לתרגם את העקרונות בהצעת בית המשפט לכדי הסכם מחייב.
בכלל זה אין לכן מקום להידרש לטענת החברה לפיה יש לבטל את החריגים להיעדר התביעות הקבועים בסעיפים 6 ו-7 להסכם הפשרה, שכן חריגים אלה נקבעו בסעיף ג' להצעת בית המשפט.
אין מקום להידרש לטענתו של ד"ר ברק שנהב לפיה נוסח הסכם הפשרה איננו תואם את ענייניהם של חברי הקבוצות המיוצגת. עיון בטענותיו של ד"ר ברק שנהב בהקשר זה מעלה כי מדובר למעשה בטענות הנוגעות לעקרונות הצעת בית המשפט ולא בטענות לגבי נוסח הסכם הפשרה. לכן אין לדון בטענות אלה.
אין מקום להידרש לטענותיו של ד"ר יהודה שנהב לפיהן חבות הנתבעים במסגרת הפשרה צריכה להיות יחד ולחוד; לפיהן יש לאפשר הליכים משפטיים נוספים בעניינה של פסיפיקה לרבות חידוש התביעה לשכר הטרחה כנגד הנאמן; וטענות לפיהן יש לתחום את ההסכמה בנוגע להכרעה לפי סעיף 79א לסכומי מינימום ומקסימום. גם טענות אלה מתייחסות לעקרונות הסכם הפשרה, והן מנוגדות בין היתר לסעיפים א', ג' ה' וז' להצעת בית המשפט.
אין מקום להידרש לטענות שהועלו כנגד מנגנון ההכרעה לפי סעיף 79א, טענות המנוגדות לסעיף ה' להצעת בית המשפט; ואין גם מקום להידרש לטענות שעניינן אפשרות של הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות.
אין מקום להידרש לטענות השונות שהועלו על ידי בעלי דין שונים ביחס לסכום הפשרה ולסכומים שנטען כי יש לשלם מעבר לסכום זה. בכלל זה לא מצאתי מקום להידרש לטענת המבקשים בתנ"ג 36333-09-17 לפיה יש להוסיף לסכום הפשרה סכום נוסף אשר לטענתם התחייבה חברת דוק השקעות 1988 בע"מ לשאת בו. כן לא מצאתי מקום להידרש לטענתה של פסיפיקה לפיה יש להגדיל את תשלום הנאמן, וכי הוצאות הסכם הפשרה לא צריכות להיות משולמות מתוך סכום הפשרה. טענות אלה מנוגדות לעיקרון הקבוע בס' א' להצעת בית המשפט לפיו סכום הפשרה הוא סכום סופי וכולל ומלבדו לא ישולם על ידי הנתבעים כל סכום אחר או נוסף.
12. עוד יש מקום לציין כי אינני מקבלת את טענותיהם של ד"ר יהודה שנהב ופסיפיקה ביחס למעורבותם בגיבוש ההסכם וטענותיהם לגבי תוקף ההחלטה ביחס לפשרה. אני סבורה כי גם אם נניח כי ד"ר שנהב ופסיפיקה לא לקחו חלק פעיל בגיבוש נוסחו של הסכם הפשרה, הרי שעומדת בפניהם בשלב הנוכחי האפשרות להעיר הערות לעניין הנוסח ככל שהוא איננו משקף את העקרונות בהצעת בית המשפט.
טענות לעניין יישום ההסכם, חלוקת סכום הפשרה, גמול ושכר טרחה
13. כפי שהובהר בדיון שהתקיים בפני ביום 15.4.2019, לאחר שייקבע נוסח הסכם הפשרה במסגרת ההחלטה הנוכחית, תינתן לצדדים הזדמנות להביע את עמדתם ביחס ליישום ההסכם וחלוקת הכספים בין הגורמים הזכאים.
במסגרת הערותיהם לעניין נוסח הסכם הפשרה, העלו בעלי דין רבים טענות, דרישות והתנגדויות שעניינן גמול, הוצאות, שכר טרחה והדרך הנכונה שבה יש לפעול לחלוקת סכום הפשרה. כך העלו הצדדים טענות ביחס לגמול ושכר טרחה, הועלו טענות של נתבעים ומשיבים שאינם גורמים משלמים להחזר הוצאות, והועלו טענות ביחס לחלוקת סכום הפשרה לרבות השימוש במנגנון של סעיף 350 לחוק החברות לשם כך.
ואולם, וכפי שהובהר לעיל – במסגרת החלטה זו אין מקום להידרש לגופן לטענות אלה אשר יוכרעו בשלב הבא בהתאם למנגנון שנקבע בהחלטה ביחס לפשרה מכוח סעיף 79א, וזאת לאחר ניסוח הסכם הפשרה ולאחר שתינתן לצדדים אפשרות להביע את עמדתם בעניין. לכן – בשלב זה של ההליך אין מקום להידרש לטענות בעלי הדין השונים באשר לאופן שבו יש לחלק את סכום הפשרה, לרבות לטענותיהם לעניין שכר טרחה, גמול והוצאות.
14. משכך לא מצאתי מקום להידרש במסגרת החלטה זו ובשלב הנוכחי לטענותיהם של ד"ר ברק שנהב, מר שטבינסקי, פסיפיקה, מר איצקוביץ, מר שלמה ונטורה, הגורמים המשלמים, התובעים בתנ"ג 11266-07-08, רפאל נחושתן ובעלי המניות בפסיפיקה לעניין פסיקת הוצאות שכר טרחה וגמול.
אין גם מקום להידרש לטענותיהם של בנק לאומי לישראל בע"מ, מר איצקוביץ, בעלי המניות בפסיפיקה, ד"ר יהודה שנהב, פסיפיקה והמבקשים בתנ"ג 36333-09-17 לעניין פסיקת הוצאות לטובת נתבעים אשר אינם נמנים עם הגורמים המשלמים.
בנוסף אין מקום להתייחס בשלב זה גם לטענותיהם ד"ר ברק שנהב, ד"ר יהודה שנהב, מר שטבינסקי, מר בירנבאום, ובעלי המניות בפסיפיקה לעניין אופן חלוקת סכום הפשרה, ובכלל זה לטענות שהעלו ד"ר יהודה שנהב, פסיפיקה, מר איצקוביץ, הגורמים המשלמים, מחזיקי אגרות החוב של החברה והמבקשים בתנ"ג 36333-09-17 לעניין שימוש בסעיף 350 לחוק החברות לשם כך.
המחלוקות באשר לניסוח הסכם הפשרה
15. להלן יפורטו אם כן המחלוקות השונות באשר לניסוח הסכם הפשרה.
סעיפים 4 ו-8
16. סעיפים 4 ו-8 להסכם הפשרה קובעים, בהתאמה, כי:
"... ואולם, אם לא יתקבל אישור נאמן הנתבעים (כהגדרתו להלן) כי כל הגורמים המפורטים בסעיף 2 לכתב ההוראות לנאמן הנתבעים הפקידו את חלקם בסכום הפשרה בהתאם להוראות סע' 11-13 להלן ובמועד הקבוע בו, יהא הסכם פשרה זה בטל מיסודו כאילו לא נחתם מעולם ובמקרה זה מסכימים הצדדים כי ההליכים בכל אחת מן התובענות נשוא הסכם פשרה זה יחודשו – כל הליך מן הנקודה בה עמד עובר להחלטת הפשרה (כמפורט בסעיף 8 להלן)".
"... מובהר בזאת, כי ככל שהסכם הפשרה לא יאושר בסופו של יום, יוחזר ת"א 11266-0708 לכב' השופט גרוסקופף, על מנת שיינתן בו פסק דין לאחר שיוגשו הסיכומים, ויתר ההליכים הקיימים יוחזרו למותבים שדנו בהם טרם איחוד ו/או העברת הדיון. הצדדים ישתפו פעולה, ככל שיידרש, כדי להוציא הוראה זו אל הפועל...".
לטענת ד"ר ברק שנהב יש להשמיט מנוסח הסכם הפשרה את הקביעה בעניין השבת ההליכים למותבים המקוריים במקרה של אי-אישור הפשרה. לטענתו – מדובר בסוגיה משפטית-פרוצדורלית שתתעורר רק אם הסכם הפשרה לא יצא אל הפועל. הואיל והיא איננה נחוצה למימוש תכלית הסכם הפשרה, יש להשמיטה מהנוסח.
מנגד, טענו הגורמים המשלמים כי טענתו של ד"ר שנהב איננה ברורה שכן הסכמי פשרה מטבעם כוללים פעמים רבות הסכמות בנוגע לתרחישים עתידיים שונים שלא בהכרח יתרחשו. מעבר לכך, לטענתם, הקביעות בסעיפים הנ"ל תואמת את סעיף ד' להצעת בית המשפט.
לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי אין מקום להתערב בנוסח סעיפים 4 ו-8 להסכם הפשרה.
סעיפים 18 ו-32 להסכם הפשרה
17. סעיף 18 להסכם הפשרה קובע כך:
"יתרת סכום הפשרה (לאחר ניכוי שכר הטרחה, הגמול וההוצאות שייפסקו כאמור לעיל, הוצאות נאמן הנתבעים וכן שכר טרחת המגשר עו"ד מרציאנו כמפורט להלן; להלן – 'יתרת סכום הפשרה') תועבר ע"י נאמן הנתבעים לנאמן החלוקה כמפורט בסעיף 30 להלן".
בהמשך קובע סעיף 32 כי:
"לאחר אישור הסכם הפשרה בפסק דין חלוט ובטרם העברת יתרת סכום הפשרה לנאמן החלוקה, ישלם נאמן הנתבעים למגשר, עו"ד יצחק מרציאנו, את חובה של פסיפיקה בסך 50,427 ₪, בגין הליכי הגישו שנוהלו בהליכים הקיימים, וכן ישלם כל הוצאה אחרת שנדרשת לצורך יישום הסכם פשרה זה".
לטענת החברה יש לשנות את סעיף 18 להסכם הפשרה. זאת מאחר שאין היגיון בכך שצד התובעים הוא שיישא באופן בלעדי בעלות המגשר ויש להטיל את החיוב המדובר או הוצאות אחרות שישנן, על הצדדים באופן שווה.
לטענת הגורמים המשלמים, נקבע בהסכם הפשרה כי פסיפיקה תישא בחלקה בעלויות הגישור שנוהל בפני עו"ד מרציאנו וזאת מתוך סכום הפשרה שייפסק לטובתה. עוד הם ביקשו להבהיר כי "הסכום האמור בהסכם הפשרה הוא חלקה של פסיפיקה בלבד בעלות הגישור (בהתאם לחלוקה שנקבע על ידי בית המשפט בתביעה הנגזרת), כאשר על כל צד הוטלו חיוביו למגשר וצדדים אחרים כבר נשאו בחלקם בעלויות הגישור".
לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי אין מקום להתערב בנוסח סעיפים 18 ו-32 להסכם הפשרה.
סעיף 19 להסכם הפשרה
18. סעיף 19 להסכם הפשרה קובע כי:
".... למען הסר ספק מובהר כי המונח 'הנתבעים בהליכים הקיימים' הנזכר לעיל אינו כולל את יהודה שנהב, מר אורי שיינבוים ואת טויסטר לענין הסעיפים 3, 4, 5 ו-7 לעיל, וכן סעיף זה וסעיף 27.6 להלן, למעט לעניין הויתור ההדדי על תביעות".
לטענת פסיפיקה הסעיף איננו ברור ויש להבהיר כי זכויותיהם של יהודה שנהב, מר אורי שיינבוים ושי טויסטר מתוקף אחזקתם בני"ע של החברה לא תפגענה במסגרת הפשרה.
מנגד, לטענת הגורמים המשלמים הסעיף ברור.
לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי אין מקום להתערב בנוסח סעיף 19 להסכם הפשרה.
סעיף 20 להסכם הפשרה
19. סעיף 20 לנוסח הסכם הפשרה קובע כי:
"האגרות ששולמו על ידי משגרי ההודעה לצדדי ג' בתביעה הנגזרת יועברו לנאמן הנתבעים כחלק מסכום הפשרה. בהתאם להחלטת כב' השופט גרוסקופף, האגרות בהן חויבו התובעים יבוטלו. יובהר כי הפקדת סכום האגרה בידי נאמן הנתבעים (שאיננה בשליטת הגורמים המשלמים) לא תהווה תנאי לכך שיינתן אישור נאמן הנתבעים כי סכום הפשרה הופקד בידיו".
פסיפיקה העירה באשר לנוסח סעיף 20 להסכם הפשרה כי סכום הפשרה לא אמור להיות מותנה בגורמים חיצוניים כלשהם.
מנגד טענו הגורמים המשלמים כי בטענה זו אין ממש, שכן קבלת החזר האגרה כחלק מסכום הפשרה הוסדרה בהצעת בית המשפט: "האגרות ששולמו ע"י מוציאי ההודעות לצדדי ג' יועברו לנאמן הנתבעים כחלק מסכום הפשרה. האגרות בהם חויבו התובעים יבוטלו" (ר' לעניין זה סעיף ט' להצעה).
לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי אין מקום להתערב בנוסח סעיף 20 להסכם הפשרה.
סעיף 26 להסכם הפשרה
21. סעיף 26 להסכם הפשרה קובע כי:
"צד להסכם שנשא בפועל בהוצאות פרסום הסדר פשרה זה או בהוצאות בודק (ככל שימונה בודק), או בכל הוצאה אחרת לצורך יישום הסכם פשרה זה, ונתן על כך הודעה מראש לצדדים להסכם פשרה זה, יהיה רשאי לקזזן מהסכום אותו הוא מחויב, על פי הוראת הסכם פשרה זה, לשלם. למען הסר ספק יובהר כי הקיזוז ייגרע מתוך סכום הפשרה ולא יתווסף במקומו סכום כסף על ידי מי מהגורמים המשלמים".
לטענת המבקשים בתנ"ג 36333-09-17 "אין זה ראוי להטיל רק על המבקשים/תובעים (בכל ההליכים) את תשלום מלוא ההוצאות בעבר ו/או בעתיד, בין היתר, בהקשרו של הסכם הפשרה ואישורו (ראו למשל ס' 26 לטיוטת הסכם הפשרה), ולכן יש לחייב בתשלום הוצאות אלו את כל הצדדים בהליכים השונים, שייהנו מהפשרה, באופן שוויוני" (ר' לעניין את זה עמדת המבקשים מיום 13.5.2019).
לטענת הגורמים המשלמים הטענה איננה ברורה. זאת מאחר שבהתאם לעקרונות בהצעת בית המשפט, הוצאות הפשרה ישולמו מתוך סכום הפשרה. לטענתם - סעיף 26 להסכם מסדיר מצב שבו צד להסכם הפשרה יישא בהוצאות ליישומו של ההסכם בטרם אישורו, וקובע כי אותו צד יוכל לקזז את ההוצאות הללו מהסכום אותו הוא מחויב לשלם לפי הסכם הפשרה. לטענתם המדובר במנגנון פרקטי שנועד לאפשר את יישום ההסכם, ככל שפסיפיקה או התובעים או המבקשים לא יעמידו את הכספים לצורך יישום ההסכם.
לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי אין מקום להתערב בנוסח סעיף 26 להסכם הפשרה.
סעיף 27 להסכם הפשרה
22. סעיף 27 להסכם הפשרה על תת סעיפיו, קובע כך:
"בהתאם להסכמות אליהן הגיעו הצדדים כאמור:
היקף שכר הטרחה וחלוקתו בין ב"כ המייצגים בהליכים השונים יקבע ע"י כב' השופטת רות רונן וזאת על יסוד טיעונים שיוגשו לה לפי סדרי דין שתקבע ובכפוף לאמור בבקשה 162, בת"א 11266-07-08 שם הוסכם כי שכר הטרחה (בשים לב לסכום פשרה כולל של 21,600,000 ₪) לא יפחת מסכום כולל של 3,930,000 ₪ (שלושה מיליון תשע מאות ושלושים אלפי ₪), בתוספת מע"מ כדין (סכום כולל של 4,598,100 ₪).
כב' השופטת רות רונן תקבע את הגמול שישולם למבקשים בכל ההליכים.
כב' השופטת רונן תקבע את סכום החזר ההוצאות לצד ג2, ד"ר שנהב ואת שכ"ט עורכי דינו.
שכר הטרחה והגמול והחזר ההוצאות לצד ג2, כפי שייקבעו על ידי בית המשפט הנכבד, ישולמו על ידי נאמן הנתבעים מתוך סכום הפשרה, וזאת בהתאם למפורט בסעיף 17 להסכם פשרה זה לעיל.
יתרת סכום הפשרה (כהגדרתה לעיל) תחולק בין החברה, בעלי מניותיה ומחזיקי אגרות החוב בהתאם להחלטת כב' השופטת רונן לאחר שתינתן לצדדים אפשרות לטעון בעניין זה, כאשר החלוקה תהיה על דרך של החלטה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט ללא הנמקות.
למען הסר ספק מובהר בזאת, כי בכל מקרה נתבע באחד ההליכים הקיימים שהוא בעל מניות או בעל אג"ח לא יהיה זכאי לקבל חלק מיתרת סכום הפשרה, וזאת למעט מניות פסיפיקה ו/או אגרות חוב שהנפיקה, המוחזקות על ידי גופים מוסדיים שהם חלק מהנתבעים או קשורים אליהם, עבור לקוחותיהם (שאינם נתבעים בעצמם), אז יהיו זכאים גופים אלה לקבל חלק מיתרת סכום הפשרה בהתאם לתנאי הסכם זה".
לטענת בעלי המניות המחזיקים מעל 20% ממניות החברה, כפי שהיא הובעה על ידי חברי הדירקטוריון גדעון עמיהוד ומיכאל גראור, שכרם של עורכי הדין המעורבים בתביעות השונות כולל הגמול לתובעים בתביעה הנגזרת ובתביעות הייצוגיות וכולל הפיצוי לנתבעים שנתבעו בתביעות סרק, אינו אמור לעלות על 15% מסכום הסכם הפשרה.
החברה טענה אף היא כי שכר טרחת עורכי הדין אמור להיות כ-15% מסכום הפשרה, ומכאן לעמוד על סך של כ-3.5 מיליון ₪. לטענתה – ההליך הנגזר הביא לתשלום של סכום שהוא פחות ל-14 מיליון ₪, כאשר יתר ההליכים לא התקדמו. לכן לטענתם, אין זה ברור הכיצד הגיעו המעורבים בגיבוש הטיוטה לסכום שכר הטרחה המבוקש.
לטענת הגורמים המשלמים - טענות הקשורות בחלוקת סכום הפשרה לא הוסדרו בהסכם הפשרה, וזאת משום שההכרעה בהם נדחתה לשלב מאוחר לאישור הסכם הפשרה עצמו.
לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי יש לדחות את הטענות לעניין סעיף 27 להסכם
הפשרה לשלב הבא של הדיון.
סעיף 33 להסכם הפשרה
23. סעיף 33 להסכם הפשרה - אשר עניינו בקביעת מעשה בית דין - קובע כי:
"אישור הסכם פשרה זה על ידי בית המשפט ייצור מעשה בית דין (לרבות השתק עילה, השתק פלוגתא, השתק שיפוטי ומניעות) כלפי כל התובעים והנתבעים בהליכים הקיימים לרבות ...".
ד"ר ברק שנהב טען בהערותיו כי המבקשים הושמטו מקבוצת מקבלי הפטור.
לטענת הגורמים המשלמים, הפטור במסגרת הסכם הפשרה ניתן בפועל לכלל הצדדים בהליכים בעניינה של פסיפיקה. יחד עם זאת הם לא התנגדו לכך שלמען הסר ספק יתווספו לסעיף המילים "המבקשים" ו-"המשיבים".
לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי יש להוסיף לנוסח סעיף 33 להסכם הפשרה את המילים "מבקשים" ו"משיבים", בצד המילים "תובעים" ו"נתבעים" בהתאמה.
חילוט המניות של מר יעקב בירנבאום
24. מר בירנבאום - משיב בתנ"ג 36333-09-17 ובת"צ 13861-03-09 – הגיש תגובה מטעמו.
במסגרת תגובתו ציין מר בירנבאום כי הוא איננו צד להליך שהתנהל בפני כב' השופט גרוסקופף. לטענתו הוא נכח בדיון באולם ביום 21.3.2018, אך מעולם לא הסכים לחילוט מניות או פקיעת אגרות החוב שבבעלותו. כן הוא ציין כי לא נתן את הסכמתו להכרעה בענייניו באמצעות המנגנון בסעיף 79א לחוק בתי המשפט, וכי הוא איננו מסכים למתווה הפשרה אשר אושר על ידי כב' השופט גרוסקופף, וזאת למעט ביחס להסכמות שפורטו במסמך תגובתו מיום 28.3.2018.
מר בירנבאום ציין כי במסגרת ההחלטה ביחס לפשרה, קבע השופט גרוסקופף כי על הצדדים להגיע להבנות עמו בעניינים אלה, ולמרות זאת - הדבר לא נעשה: מעולם לא נעשתה כל פניה אליו במטרה להגיע להסכמה. הוא הוסיף וטען כי הוא יסכים כעת לבירור השאלות הנוגעות אליו במסגרת סעיף 79א, וזאת בכפוף לכך שניירות ערך של החברה ייוותרו בידיו בלא שתהיה פגיעה במעמדם ובזכות הקנויה לו מהם ביחס לתשלום הפשרה.
25. מנגד טענה החברה כי ככל שמר בירנבאום אינו מעוניין להיכנס לגדרי הפשרה, ראוי לקבוע מסלול שבמסגרתו ניתן יהיה להמשיך את ניהול ההליכים נגדו מבלי למנוע את הפשרה עם יתר הצדדים. כך, ככל שהוא איננו מעוניין "לוותר" על ניירות ערך של החברה שבחזקתו – יש למנוע ממנו ליהנות מהסדר הפשרה.
הגורמים המשלמים טענו כי מר בירנבאום הסכים מפורשות לסמכותו של מותב זה להכריע מכוח סמכותו לפי סעיף 79א, ולכן אין לקבל את טענותיו בהקשר למנגנון ההכרעה המהווה עקרון מרכזי בהצעת בית המשפט. לטענתם, על בית המשפט להכריע בעניין התנגדותו של מר בירנבאום לחילוט מניותיו במסגרת ההכרעה בהתאם לסעיף 79א. הם הדגישו כי הם אינם מתנגדים לבירור זכויותיו של מר בירנבאום במניותיו, ובלבד שהדבר לא יעכב את יישום הסכם הפשרה. יוער כי מחזיקי אגרות החוב של החברה – הם המבקשים 1-4 בת"צ 59849-12-13 - הצטרפו לעמדת הגורמים המשלמים בעניין זה.
דיון
26. מר בירנבאום הגיש תגובה להצעת בית המשפט (תגובתו צורפה כנספח א' לתגובתו מיום 12.5.2019). בתגובה זו הוא טען בין היתר כי הוא מתנגד לחילוט מניותיו ולפקיעת אגרות החוב שבבעלותו. זאת בעיקר מהטעם שלטענתו התביעות שהוגשו כנגדו הן תביעות סרק שאינן מגלות כל עילה כלפיו, ושאף חלה ביחס אליהן התיישנות.
בית המשפט בהחלטתו מיום 1.4.2018 היה ער להסתייגויותיו של מר בירנבאום להצעת בית המשפט וכך הוא קבע:
"כן רשמתי לפניי את הסתייגויותיו של מר יעקב בירנבאום כפי שפורטו בהודעת בא כוחו מיום 29.3.2018. הצדדים מתבקשים לנסות ולהגיע להבנות ביחס לעניינים אלה עם מר בירנבאום במסגרת הסדר הפשרה, וככל שלא יושגו הבנות בעניינים אלה להביאן להכרעת בית המשפט שידון באישור הסופי של הסדר הפשרה בהתאם לסעיף ה' להצעת בית המשפט (הוא הסעיף העוסק בהכרעה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט – ר.ר, ההדגשות שלי)".
26. אני סבורה כי אין בטענותיו של מר בירנבאום כדי להביא לעיכוב אישור הסכם הפשרה.
ראשית, הסתייגויותיו וטענותיו של מר בירבנאום אינן הסתייגויות לעניין נוסח הסכם הפשרה (שהן ההסתייגויות נושא ההחלטה הנוכחית) אלא הסתייגויות באשר לעקרונות בהצעת בית המשפט. מר בירנבאום העלה את הסתייגויותיו בדיון בפני כב' השופט גרוסקופף, כזכור – בית המשפט התייחס להסתייגויות אלה בהחלטה ביחס לפשרה. לכן - כל עוד החלטה זו עומדת על מכונה – אינני סבורה כי ניתן לשנותה בהחלטה של מותב זה (שהדיון הועבר אליו מכוח אותה החלטה).
שנית, וזה העיקר – הסכם הפשרה קובע כאמור מנגנון מוסדר להתנגדויות בעניין חילוט מניות ופקיעת אגרות החוב של הנתבעים בהליכים השונים. כך, הסכם הפשרה קובע כי אישורו יכלול צו המורה על חילוט מניות ופקיעת אגרות החוב של החברה המוחזקות (במישרין או בעקיפין) על ידי מי מהנתבעים בכל ההליכים הקיימים (ר' ס' 5 להסכם). כן קובע ההסכם, בהתאם לעקרונות הצעת בית המשפט, כי לפסיפיקה תהיה זכות לפעול כנגד מי שיתנגד לחילוט מניותיו או פקיעת אגרות החוב שבבעלותו (ר' ס' 6-7 להסכם).
מכאן שאין בטענותיו של בירנבאום בשלב זה כדי למנוע את אישור נוסח הסכם הפשרה. טענותיו באשר לחוקיות חילוט מניותיו ופקיעת ניירות הערך שבבעלותו נשמרות לו. הוא יהיה זכאי להעלות אותן ולהתנגד לחילוט ניירות הערך אשר בבעלותו. אם הוא יבחר לעשות כן, תוכל החברה לפעול כנגדו בהליך משפטי נפרד.
הערות נוספות ביחס להסכם הפשרה
הערות נוספות מטעם ד"ר ברק שנהב
27. ד"ר ברק שנהב הוסיף וטען למספר שינויים נוספים שיש לבצע בנוסח הסכם הפשרה, שינויים המהווים בעיקרם תיקוני הגהה, ושאינם נוגעים לאופן שבו יש לתרגם את הצעת בית המשפט לכדי הסכם פשרה מחייב. כך, לטענתו יש לערוך את כותרת ההסכם הקובעת כי ההסכם נערך ונחתם בדצמבר 2018; יש לתקן את ההפניה השגויה בסעיף 10 להסכם הפשרה – שם מפנה סעיף 10 לסעיף 10 עצמו; יש להשמיט את ההתייחסות לאפשרות לפיה בית המשפט העליון לא יורה על איחוד ההליכים בסעיף 8; ויש לתקן את כותרתו של סעיף 27 שנוסחה "שכ"ט וגמול".
הגורמים המשלמים ציינו כי הם אינם מתנגדים לתיקונים הנ"ל בהסכם הפשרה, ככל שבית המשפט ימצא שהם נדרשים.
בשל העובדה שאין התנגדות לשינויים הנ"ל – אני מורה על תיקון התאריך בכותרת ההסכם לתאריך עדכני ועל תיקון ההפניה השגויה בסעיף 10 להסכם הפשרה לסעיף 9. יתר התיקונים המבוקשים אינם נדרשים.
בנוסף, אני דוחה את בקשתו של ד"ר ברק שנהב להשמיט את "המבוא להסכם או חלק ניכר ממנו". מדובר בבקשה רחבה וכללית שהצורך בה לא נומק כראוי.
החתימה על הסכם הפשרה
28. לטענתו של ד"ר יהודה שנהב, כדי להסיר ספק כי טיוטת הפשרה שתוגש לבית המשפט אכן תאושר - יש להוסיף חתימה, לפחות בראשי תיבות, של כל הצדדים שהסכימו לנוסח הפשרה.
אינני מקבלת את הטענה. בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 1.4.2018 אין צורך לקבל את החתימה של הצדדים השונים על הסכם הפשרה. לכן די באישורו של בית המשפט כדי שהסכם הפשרה ייכנס לתוקף.
חילוט המניות המוחזקות בידי מר איצקוביץ והבקשה לביטול הסכם הפשרה
29. נושא נוסף שיש צורך להידרש אליו במסגרת החלטה זו הוא 40,000,000 המניות של חברת פסיפיקה המצויות בחשבונו של מר איצקוביץ בבנק לאומי לישראל בע"מ (להלן גם: "בנק לאומי"). על פי הסכם הפשרה – גם מניות אלה יחולטו.
ואולם ביחס למניות אלה, קיימים גורמים נוספים הטוענים לזכויות בהן או שעשויים לטעון לכך. בכלל זה מר בירנבאום טוען לבעלות במניות אלה. מר איצקוביץ טוען כי הוא מחזיק במניות בנאמנות עבור חברת Nat East Holding (להלן: "נאט איסט").
30. ביום 14.5.2019 הוגשה בקשה לביטול הסכם הפשרה על ידי גב' יעל דלל, וזאת בשם המשיבים 4 ו-5 בתנ"ג 36333-09-17, הם עיזבון ראובן דלל וחברת נאט איסט בהתאמה. בבקשה נטען כי מסמכי ההליך ובכלל זה ההחלטות בו לא הומצאו לידיהם, וכי קיומו של ההליך לא הובא לידיעתם.
עוד נטען כי המשיבה 5, חברת נאט איסט, היא ניזוקה מרכזית מהפרשות נושא בקשת האישור לתביעה הנגזרת. למרות זאת, לא זו בלבד שהיא אינה זוכה במסגרת ההסדר בפיצוי, אלא שהסכם הפשרה נכרת מבלי ידיעתה והוא כולל את חילוט זכויותיה בחברה. זאת ועוד, סעיף 19 להסכם הפשרה קובע כי היא איננה זכאית לפיצוי, מבלי שניתן הסבר מדוע היא איננה מוחרגת באופן דומה ליהודה שנהב, אורי שינבויים ושי טויסטר. לכן, כך נטען, הן לאור הפן הפרוצדורלי (בהיעדר המצאה), והן לאור הפן המהותי (בשל הפגיעה בקניינה של המשיבה 5 - היא נאט איסט), יש להורות על ביטול הסכם הפשרה.
הגורמים המשלמים השיבו לבקשה לביטול הסכם הפשרה וטענו כי אין בטענות שהועלו בה כדי להביא לביטולו. הם ציינו כי בהתאם להצעת בית המשפט – חילוט המניות המדוברות איננו תנאי לכניסת הסכם הפשרה לתוקף. בהצעת בית המשפט נקבע במפורש כי התנגדות לחילוט המניות לא תפגע בזכויות הנתבעים לפי הסכם הפשרה. הם ציינו עוד כי בהצעת בית המשפט נקבע מנגנון להסדרת התנגדויות של בעלי מניות לחילוט מניותיהם. ואכן, בית המשפט התייחס בהחלטה ביחס לפשרה מפורשות לנושא חילוט המניות, וקבע כי ככל שלא יושגו הבנות בעניין זה, הוא יובא להכרעת בית המשפט שידון באישור הסופי של הסדר הפשרה.
לכן, כך טענו הגורמים המשלמים, אין לעכב את אישור הסכם הפשרה. יש לאשרו ולדון בטענות השונות ביחס לזכויות מכוח האחזקות הנטענות במניות המדוברות במסגרת ההסדרים הקבועים לכך בהסכם הפשרה או במסגרת ההליכים שנקבעו בהחלטה ביחס לפשרה לגבי חילוט המניות.
באי כוח החברה בת"א 11266-07-08, ובת"צ 13861-03-09 התנגדו גם הם לבקשה. לטענתם – גב' דלל כמו גם עיזבון ראובן דלל ז"ל אינם "גורמים משלמים" ואינם נדרשים לדבר במסגרת הסכם הפשרה. הם הוסיפו כי גב' דלל כלל אינה זכאית להגיש בקשה בשם נאט איסט, כי אין לקבל את טענותיה לעניין היעדר ההמצאה וכי טענותיה לעניין זכויותיה במניות עומדות בסתירה למצגים שהוצגו לציבור המשקיעים. הם הוסיפו וטענו כי ככל שגב' דלל סבורה כי היא זכאית לפיצוי כלשהו, היא יכולה להעלות טענות בעניין זה במסגרת השלב הבא של אישור הסכם הפשרה.
המבקשים בתנ"ג 36333-09-17 הצטרפו לטענות הגורמים המשלמים. הם הדגישו כי בשל הקושי הרב הגלום בחילוט המניות, יש למצוא פתרון הולם שיגשים את עקרון סופיות ההליכים ויאפשר את חילוט המניות ופקיעת אגרות החוב של המתנגדים. על כך הסתמכו כל הצדדים בהסכמתם לעקרונות מתווה הפשרה. לכן, הוצע על ידיהם המבקשים בתנ"ג 36333-09-17 להורות על מתן צו גודר לכל מי שיצטרף להסכם הפשרה אשר לפיו לא ניתן יהיה לתבוע אותו עד למועד החתימה על ההסכם, בעוד שניתן יהיה להמשיך את ההליכים כנגד מי שהתנגד לו.
בנק לאומי (שהמניות האמורות מצויות כזכור בחשבונו של מר איצקוביץ בבנק זה) טען – לאור כל האמור לעיל, כי הוא יהיה מוכן להעביר את המניות הללו אך ורק לנאמן שימונה על ידי בית המשפט, וזאת עד לקביעת הגורם הזכאי להן. הוא הוסיף והתייחס גם לסעיפי הסכם הפשרה שעניינם מעשה בית דין ולזכותה של פסיפיקה לפעול בעתיד כנגד נתבע שסירב לחילוט מניותיה. לטענת הבנק, בין אם יחולטו המניות הנ"ל ובין אם לאו, הסכם הפשרה צריך להיות סילוק סופי ומוחלט של כל טענה, תביעה או דרישה כנגדו.
דיון
30. אני סבורה כי סוגיית חילוט המניות בחשבונו של מר איצקוביץ, כמו גם הבקשה הנ"ל לביטולו של הסכם הפשרה, איננה צריכה לעכב את אישור נוסחו של הסכם הפשרה ואת ביצועו של הסכם זה בהתאם למתווה שפורט לעיל.
עיון בהחלטותיו של השופט גרוסקופף מעלה כי בית המשפט היה מודע לטענות שונות שעשויות לעלות ביחס לחילוט המניות המדוברות, וציין במפורש כי התנגדות לחילוט האמור לא תפגע בזכויות הנתבעים לפי הסכם הפשרה.
31. כך, בס' י' להצעת בית המשפט נקבע כאמור כך:
"יינתן צו המורה על חילוט מניות פסיפיקה המוחזקות ע"י נאט איסט בין בנאמנות ובין במישרין. ככל שתהיה התנגדות מצד נאט איסט לחילוט מניותיה, הדבר לא יפגע בזכויות הנתבעים לפי הסכם הפשרה".
בהמשך, בהחלטה ביחס לפשרה הוסיף בית המשפט וקבע כי:
"במסגרת ניסוח הסדר הפשרה יתנו הצדדים דעתם גם להערות בנק לאומי ומר בירנבאום ביחס למניות המוחזקות בנאמנות בידי מר איצקוביץ. ככל שלא יושגו הבנות בעניין זה הוא יובא להכרעת בית המשפט שידון באישור הסופי של הסדר הפשרה" (ר' ס' 4 להחלטה מיום 1.4.2018).
לכן, ולאור האמור לעיל - הדרך הנכונה לטעמי להתייחס לטענות בהקשר לחילוט המניות תהיה על ידי העברת המניות האמורות לנאמן, תוך שההליכים ביחס למניות אלה, ובכלל זה שאלת הבעלות בהן, יימשכו חרף אישורו של הסכם הפשרה.
סוף דבר –
32. אני מאשרת את נוסח הסכם הפשרה בכפוף לשינויים הבאים:
אני מורה לצדדים לפעול לפרסומו של נוסח הסכם הפשרה בכפוף לשינויים האמורים, בהתאם להוראות ס' 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות קודם לכן (וזאת חרף הקביעה בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 8479/02 סבו נ' רשות שדות התעופה בישראל (15.12.2008), שם קבעו רוב חברי ההרכב כי אין מקום כלל לפעול בהתאם להוראות החוק המסדירות תנאים מוקדמים לאישור הסדרי פשרה בעניינים של תובענות ייצוגיות כאשר הסדר הפשרה הוא פרי הצעת בית המשפט והוא גובש על פי קווי המלצתו).
לאור מכלול נסיבות המקרה דנן כפי שהן תוארו לעיל, אני סבורה כי מן הראוי לאפשר למי מבין חברי הקבוצה נושא התובענות הייצוגיות (ת"צ 13861-03-09 ות"צ 59849-12-13) להודיע כי הם מבקשים לא להימנות על חברי הקבוצה (to opt out) וכן לאפשר למי מבין בעלי המניות או הזכאים האחרים לעשות כן - המבקש להתנגד להסכם הפשרה – לעשות כן.
33. נוסח ההסכם שאותו יש לפרסם הוא הנוסח נושא ההחלטה שלעיל. מדובר אם כן בנוסח ה"חסר" של ההסכם, לפני שנקבעו מכוח ס' 79א הוראות ביחס לחלוקת הכספים בין הגורמים הזכאים. באופן דומה פעל בית משפט זה בהחלטה בת"א 27022-05-17 בבילון בע"מ ואח' נ' שוורץ (3.2.2019, החלטה בבקשה לדיון חוזר שניתנה על ידי הרכב השופטים כבוב, אלטוביה והח"מ) באותה החלטה הועברה הצעת פשרה שגובשה בסיוע המותב לפרסום, תוך שנקבע כי -
"אנו סבורים כי ההסדר שאודותיו יש להודיע לחברי הקבוצה ליועץ המשפטי לממשלה הוא דווקא ההסדר ה'חסר', הכולל את ההסכמה אודות הסמכת בית המשפט לקבוע בדרך של פשרה את הסכום הפסוק. חברי הקבוצה ב"כ היועץ המשפטי לממשלה יוכלו להתייחס להסדר זה על כל תנאיו, ולהביע את דעתם לגביו".
לכן אני מורה לצדדים לפרסם את הסכם הפשרה בנוסחו כפי שהוא לאחר התיקונים והעדכונים שלעיל במודעה וכן להעבירו לידי היועץ המשפטי לממשלה, לידי מנהל בתי המשפט ולידי רשות ניירות ערך, בהתאם להוראות סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות ובהתאם לתקנות 12(ד) ו-16 לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010.
34. לאחר חלוף המועד לפרסום ההתנגדויות ואם לא יוגשו התנגדויות, יינתנו הנחיות ביחס להגשת טענות הצדדים לגבי חלוקת סכום הפשרה ותשלום גמול ושכר טרחה לתובעים המייצגים והנגזרים ולבאי כוחם. אם יוגשו התנגדויות – ייקבע מועד לדיון בהן.
התיק יועבר לתז"פ ביום 15.8.2019.
ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ט, 27 יוני 2019, בהעדר הצדדים.
| תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
|---|---|---|---|
| 23/03/2009 | החלטה מתאריך 23/03/09 שניתנה ע"י הילה גרסטל | הילה גרסטל | לא זמין |
| 05/05/2009 | החלטה מתאריך 05/05/09 שניתנה ע"י הילה גרסטל | הילה גרסטל | לא זמין |
| 01/06/2009 | החלטה על בקשה של טליה ולטר כללית, לרבות הודעה עמדת המבקשים ביחס להצעת המשיבים 01/06/09 | הילה גרסטל | לא זמין |
| 17/03/2010 | החלטה מתאריך 17/03/10 שניתנה ע"י הילה גרסטל | הילה גרסטל | לא זמין |
| 02/06/2010 | החלטה על בקשה של נתבע 2 כללית, לרבות הודעה הודעה משותפת לבית המשפט (בהסכמה) 02/06/10 | אילן ש' שילה | לא זמין |
| 29/07/2010 | החלטה על בקשה של תובע 1 כללית, לרבות הודעה הודעה 29/07/10 | הילה גרסטל | לא זמין |
| 29/11/2010 | החלטה על בקשה של תובע 1 כללית, לרבות הודעה הודעה 29/11/10 | הילה גרסטל | לא זמין |
| 05/01/2011 | החלטה על בקשה של נתבע 3 הזמנת עדים 05/01/11 | הילה גרסטל | לא זמין |
| 30/05/2011 | עמדת המשיבים 1, 3 ו-10 | הילה גרסטל | לא זמין |
| 13/06/2011 | תשובת המבקשים לבקשה להארכת מועד | הילה גרסטל | לא זמין |
| 06/07/2011 | הודעה בדבר המשך ניהול ההליך | הילה גרסטל | לא זמין |
| 18/07/2011 | רשימת מועדים מוסכמת | הילה גרסטל | לא זמין |
| 04/09/2011 | רשימת מועדים לדחייה בהסכמה | הילה גרסטל | לא זמין |
| 08/04/2013 | החלטה מתאריך 08/04/13 שניתנה ע"י פרופ' עופר גרוסקופף | עופר גרוסקופף | צפייה |
| 21/05/2014 | החלטה על בקשה לחתימה על כתב מינוי כונסי נכסים 21/05/14 | עופר גרוסקופף | צפייה |
| 10/09/2014 | החלטה על תגובת הנתבעים 1,3-9 להודעה על הגשת תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת, הודעה על הסתמכות על ראיות בהליכים עד כה ובקשה למתן ארכה להגשת חוות דעת מומחה | עופר גרוסקופף | צפייה |
| 31/03/2016 | נקבע לתזכורת | עופר גרוסקופף | לא זמין |
| 27/06/2019 | החלטה שניתנה ע"י רות רונן | רות רונן | צפייה |
| 30/01/2020 | החלטה שניתנה ע"י רות רונן | רות רונן | צפייה |
| 15/06/2020 | פסק דין שניתנה ע"י רות רונן | רות רונן | צפייה |
| 09/03/2022 | הוראה לתובע 1 להגיש (א)עדכון הצדדים | רות רונן | צפייה |
| 30/03/2022 | החלטה שניתנה ע"י רות רונן | רות רונן | צפייה |
| 31/03/2022 | החלטה על (א)בקשה של תובע 1 בתיק 11266-07-08 הודעת עדכון | רות רונן | צפייה |
| 02/05/2022 | החלטה על (א)בקשה של נתבע 10 בתיק 11266-07-08 בקשה למתן הוראות מטעם נאמן הנתבעים | בני שגיא | צפייה |
| 03/05/2022 | החלטה שניתנה ע"י יעקב שרביט | יעקב שרביט | צפייה |
| 20/05/2022 | החלטה שניתנה ע"י יעקב שרביט | יעקב שרביט | צפייה |
| 02/06/2022 | החלטה על (א)בקשה של נתבע 10 בתיק 11266-07-08 הודעה ובקשה מטעם "נאמן הנתבעים" | יעקב שרביט | צפייה |
| 27/07/2022 | החלטה שניתנה ע"י יעקב שרביט | יעקב שרביט | צפייה |
| 07/09/2022 | החלטה שניתנה ע"י יעקב שרביט | יעקב שרביט | צפייה |
| 07/09/2022 | החלטה שניתנה ע"י יעקב שרביט | יעקב שרביט | צפייה |
| 13/09/2022 | החלטה על (א)בקשה של נתבע 10 בתיק 11266-07-08 בקשה למתן הוראות | יעקב שרביט | צפייה |
| 22/09/2022 | החלטה שניתנה ע"י יעקב שרביט | יעקב שרביט | צפייה |
| 20/10/2022 | החלטה שניתנה ע"י יעקב שרביט | יעקב שרביט | צפייה |
| 07/11/2022 | החלטה שניתנה ע"י יעקב שרביט | יעקב שרביט | צפייה |
| 14/11/2022 | החלטה שניתנה ע"י יעקב שרביט | יעקב שרביט | צפייה |
| 29/11/2022 | החלטה שניתנה ע"י יעקב שרביט | יעקב שרביט | צפייה |
| 04/12/2022 | החלטה שניתנה ע"י יעקב שרביט | יעקב שרביט | צפייה |
| 15/12/2022 | החלטה שניתנה ע"י יעקב שרביט | יעקב שרביט | צפייה |
| 01/01/2023 | החלטה שניתנה ע"י יעקב שרביט | יעקב שרביט | צפייה |
| 27/02/2023 | החלטה שניתנה ע"י יעקב שרביט | יעקב שרביט | צפייה |
| 06/03/2023 | החלטה שניתנה ע"י יעקב שרביט | יעקב שרביט | צפייה |