החלטה

1. החלטה בבקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט קמא מיום 18.6.2019 לפיה נדחתה בקשה לתיקון כתב הגנה.

ברקע להחלטה זו החלטתו הקודמת של בית המשפט קמא מיום 14.1.2019 (כבוד השופט א. סלע) והחלטתו מיום 2.4.2019 של מותב זה בבקשת רשות הערעור שהוגשה להחזיר את הנושא לפתחו של בית המשפט קמא לאור העובדה שניתנה ההחלטה קודם שחלף המועד להגשת תגובה.

2. במועד נימוקי הבקשה לתיקון כתב ההגנה ובהמשך לכך בבקשה שבפני כי "למבקשת נודע על הטעות בחישוב נפחי הבניין, רק בשלב מאוחר ולא היה ביכולתה לדעת על כך קודם לכן", וכלשון סעיפים 104-103 לבקשה: "במועד בו עלה החשש שהחיוב נשוא התובענה נעשה בחסר התנהל מו"מ לפשרה בין הצדדים, המבקשת לא בדקה את הנתונים באמצעות מומחה מטעמה, זאת בכדי לא להכשיל את המו"מ וכן בכדי לחסוך בהשקעת משאבים לריק. ברם, משנסתיימו המגעים לפשרה רק בחודש יוני 2018 ובמקביל הוחלפו מייצגים בתיק כך שהתיק הועבר לטיפול הח"מ.. כבר בהזדמנות זו הקדים הח"מ וגילה דעתו כי בכוונת המבקשת להגיש בקשה לתיקון כתב הגנה ואמנם דרושה לה שהות נוספת בכדי לעשות כן".

3. הן מההחלטה על נימוקיה והן מעיון בתיק, נמצאנו למדים שעל הפרק הליך המתנהל מזה כשבע שנים, נערכו 4 דיונים, הוגשו לא פחות מ – 26 בקשות דחייה מסיבות שונות (סעיף 14 להחלטת בית המשפט קמא), תצהירי עדות ראשית הוגשו וכדברי בית המשפט קמא בסעיף 11 להחלטתו מיום 14.1.2019 (החלטה אותה בחר כבוד השופט א. פרסקי לאמץ): "מדובר בתובענה שהוגשה לפני קרוב ל – 7 שנים, התנהלה בעצלתיים ועתה היא קבועה להוכחות. המשא ומתן בין הצדדים מתנהל כבר למעלה משנתיים.. כך או כך, הדבר היה לפני ה – 23.04.18 אז הוריתי על הגשת התצהירים, ולמצער לפני יום 15.06.18, בו הוגשו תצהירי התובעות".

4. נוכח זאת, ומשאר טעמי הבקשה, מצא בית המשפט קמא לדחותה.

5. על פני הדברים, נושא בית המשפט באחריות להוביל את ההליכים שבפניו לחוף מבטחים ולסיומם בזמן מהיר וסביר.

6. פשיטא שתיקון כתב ההגנה עתה עלול לעכב את ההליך לא מעט.

7. בנסיבות אלה, מתקשה אני לראות הכיצד ניתן לקבוע שלוקה החלטת בית המשפט קמא באי סבירות המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. נוכח האמור נדחית הבקשה. הוצאות הדיון בסך 1,000 ש"ח על המבקשת.

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ט, 19 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.