טוען...

הוראה למומחה בית משפט 1 להגיש חו"ד ש' הבהרה

מיכל נעים דיבנר05/03/2014

בפני

כב' השופטת מיכל נעים דיבנר

התובע:

ג'מאל עמאר 027509512

-

הנתבע:

המוסד לביטוח לאומי

החלטה

  1. התובע עותר להכיר בבקע המפשעתי שאירע לו ביום 26/12/10 כ'פגיעה בעבודה' כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
  2. על יסוד הסכמת הצדדים לתשתית עובדתית, מונה ביום 14/7/13 פרופ' רפאל אדר, כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן – המומחה) וחוות דעתו ניתנה ביום 6/8/13 (להלן – חוות הדעת).
  3. בחוות דעתו קבע המומחה, כי התובע סבל מבקע מפשעתי דו-צדדי שנגרם כתוצאה "מנטייה מולדת או נרכשת להתפתחות חולשה בדופן האחורית של תעלת המפשעה אשר מתפתחת לבקע, בדרך כלל באופן הדרגתי, כאשר עלייה כרונית או חוזרת בלחץ התוך-בטני יכולות להאיץ את התהליך." כן הוסיף המומחה וקבע, כי התובע "עסק בעבודה פיזית, שיכולה היתה להאיץ את התפתחות הבקעים שהיו לו", כאשר מאידך הבקע יכול היה להתפתח ולגדול באופן כרוני עם חלוף שנים נוספות, גם אילולא העבודה.
  4. לבקשת הצדדים, הופנו למומחה ביום 21/10/13 שאלות ההבהרה הבאות, עליהן השיב ביום 10/11/13, כמפורט להלן:
    1. האם נכון שהתובע לא סבל כלל מבקע מפשעתי לפני האירוע מיום 26.12.10? ככל שתשובתך שלילית (דהיינו שהתובע כן סבל מבקע לפני מועד האירוע) – אנא הפנה לרישומים הרפואיים הרלוונטיים.

תשובה:
לא נכון. אני מפנה לקטע הראשון בעמוד 3 בחוות דעתי הקודמת, שם כתוב במפורש כי "העובדה כי לג.ע.
(התובע) היה כבר בקע מפשעתי דו-צדדי מוכיחה ששני הבקעים היו קיימים כבר מזה זמן, אך היו אסימפטומטיים."

ובהמשך, בתחילת הקטע השני – "בקע יכול להיות קיים זמן רב בלי שיגרום להתבלטות באזור המפשעה או לכאבים". בקע אסימפטומטי הוא בקע הקיים מבחינה אנטומו-פתולוגית, אבל איננו גורם לסימפטומים.

בקע דו-צדדי, אשר בצד אחד גודלו מצדיק ניתוח ואשר איננו בקע כלוא, איננו נוצר ביום אחד, אלא הוא מתפתח לאורך תקופה של חודשים ואולי אף שנים. כל זמן שהוא לא מציק לאדם שבו הבקע מקנן, הוא נקרא אסימפטומטי.

לסיכום התשובה לשאלה א: לתובע כן היה בקע לפני האירוע מיום 26/12/10 אך הוא לא סבל ממנו.

    1. האם נכון לקבוע כי התובע לא סבל מבעיות רפואיות בריאותיות קונסטיטוציונליות אחרות שעלולות היו להחמיר או לגרום להיווצרות בקע מפשעתי ולכן ניתן לקבוע כי האירוע מיום 26.12.10 היה הגורם הישיר שהאיץ את התפתחות הבקע?

ככל שתשובתך שלילית – אנא הפנה לרישומים הרפואיים הרלוונטיים.

תשובה:

נכון כי אין תיעוד בתיקו הרפואי של התובע על בעיות רפואיות אחרות "שהיו עלולות להחמיר או לגרום להיווצרות בקע מפשעתי", אבל אמירה כזו נכונה גם לגבי חולים רבים עם בקעים במפשעה, אשר ברובם המכריע אין מידע מפורט לגבי עיסוק במשלח יד הקשור בעבודה פיזית מאומצת, או לגבי גורמים תחלואיים אחרים שיכולים לגרום לעליות חוזרות בלחץ התוך-בטני.
...
לסיכום התשובה לשאלה ב', לאור המפורט לעיל ברור כי לא ניתן לקבוע שהאירוע מיום 26/12/10 היה "הגורם הישיר שהאיץ את התפתחות הבקע".

לא ברורה בקשת השואל להפנות "לרישומים רפואיים רלוונטיים", רישומים שמטבע הדברים אינם קיימים כאשר מדובר בתשובה שלילית.

ג. בחוות דעתך קבעת כי "הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה להגדלת הבקע משמאל ולהפיכתו לסימפטומטי הוא קשר משוער, וקשור אולי לעליות חוזרות ונשנות בלחץ התוך-בטני בגין הרמת הפרופילים בעבודתו" (ההדגשה לא היתה במקור). בהתאם לקביעה זו הינך מתבקש להבהיר מהי הסבירות (באחוזים) לקיומו של הקשר הסיבתי האמור בין האירוע מיום 26.12.10 לבין הבקע המפשעתי בו לקה התובע? נא הסבר תשובתך.

תשובה:

הדגש בקביעתי המצוטטת ע"י השואל הוא על המלה אולי. על פי תאור העובדות (בהחלטה מיום 14/7/13) התובע היה מרים פנלים במשקל בין 4 ל- 8 ק"ג פעמים רבות ביום. הרמת משקל של 4 ק"ג אינה גורמת לעליה בלחץ התוך-בטני, ואילו משקל של 8 ק"ג יכול לגרום לעליה מתונה, כאשר כל עליה כזו היא זמנית ונמשכת חלקי דקה - להערכתי לא יותר מ- 10-20 שניות.

אם אכן היה פנל במשקל 19 ק"ג ב- 26/12/10, הרי שהמאמץ להרמתו ללא עזרת עובד נוסף בוודאי גרם לעליה ניכרת בלחץ התוך-בטני, אך גם עליה זו הייתה זמנית: מספר שניות הדרושות להרמת הפנל והנחתו במקום.

כאמור בחוות דעתי הקודמת, הבקע לא היה כלוא, ולכן יתכן שלאורך זמן הייתה להרמה החוזרת של הפנלים השפעה כלשהי על החמרת מצב הבקע. האירוע הבודד של 26/12/10 יכול להיחשב כחלק מהרצף, אבל לא יהיה זה נכון לבודד אותו כ"אחראי לקיומו של הקשר הסיבתי" לבקע.

ד. במידה וקבעת בשאלה קודמת כי הסבירות לקיומו של קשר סיבתי כאמור היא בשיעור של למעלה מ-50%, נא השב מהי מידת ההשפעה (באחוזים) של הגורמים הקונסטיטוציונליים שהיו טמונים בתובע להיווצרות הבקע המפשעתי, לעומת מידת השפעתו של הארוע מיום 26.12.10 והאם ניתן לומר כי השפעת הארוע מיום 26.12.10 על הופעת הבקע, פחותה בהרבה מהשפעת הגורמים הקונסטיטוציונליים? נא הסבר תשובתך.

תשובה:
כחלק מהרצף המתואר בתשובה ג' לעיל, הסבירות לקיומו של קשר סיבתי היא נמוכה בהרבה מ- 50%. כירורגיה איננה מדע מדויק, לכן אין לי תשובה מתמטית לגבי "מידת ההשפעה באחוזים". אבל ברור כי השפעת הגורמים הקונסטיטוציונליים הייתה מכרעת.

  1. על יסוד האמור בחוות דעת המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה נדרשו הצדדים לסכם את טענותיהם בתיק, כפי שאכן עשו. בסיכומיו, טען התובע כי קריאת חוות דעת המומחה כמכלול מלמדת כי המומחה אינו שולל קיומו של קשר סיבתי, על דרך ההחמרה, בין האירוע ו/או תנאי עבודת התובע להופעת הבקע ויש לפרש את הספק לטובת התובע. מנגד, טען הנתבע כי דין התביעה להידחות בהסתמך על חוות דעת המומחה.
  2. לאחר עיון בסיכומי הצדדים ובחוות דעת המומחה, לרבות בתשובותיו לשאלות ההבהרה, מצאתי שחוות דעת המומחה אינה ברורה דיה, מה גם שהמומחה לא ענה כנדרש על שאלות ג' ו-ד' בשאלות ההבהרה שהופנו אליו. לפיכך, מצאתי שיש לבקש את הבהרתו הנוספת של המומחה לשאלות הבאות:
    1. ראשית הינך מופנה בשנית לעובדות המקרה, אותן עליך לקחת כנתון סופי ולפיהן התובע אכן הרים ביום 26/12/10 פרופיל במשקל כ- 19 ק"ג, ללא עזרה, כאשר הרמת הפרופיל האמור היוותה עבור התובע מאמץ לא רגיל בעבודתו, במסגרתה עבד בדרך כלל עם פרופילים במשקלים בין 4 ל- 8 ק"ג.
      בסעיף 8.ב. להחלטת המינוי נשאלת לגבי קיומו של קשר סיבתי בין המאמץ החריג בעבודת התובע ביום 26/12/10 לבין הבקע המפשעתי, שהופיע לאחריו ובתשובותיך התייחסת לאפשרות קיומו של קשר סיבתי, על דרך ההחמרה, בין תנאי עבודת התובע לבין הופעת הבקעים.
      בשאלה ג' לשאלות ההבהרה, נדרשת "להבהיר מהי הסבירות (באחוזים) לקיומו של הקשר הסיבתי האמור בין האירוע מיום 26/12/10 לבין הבקע המפשעתי בו לקה התובע".
      בתשובתך לאותה שאלה לא התייחסת כנדרש לסבירות קיומו של הקשר הסיבתי האמור ולא כימתת אותו באחוזים, גם לא באופן משוער.
      - לפיכך, הינך מתבקש להבהיר בשנית, האם הסבירות לקיומו של קשר סיבתי בין המאמץ החריג לו נדרש התובע ביום 26/12/10 לבין הופעת הבקע המפשעתי לאחריו הינה בשיעור של למעלה מ-50%?

לתשומת הלב – "הופעת הבקע" כוללת גם מצב של החמרת הבקע.

נא הסבר תשובתך.

בתשובתך, הינך מתבקש להתייחס לאירוע החריג בלבד ולא לכלל תנאי עבודתו של התובע.

    1. בשאלה ד' לשאלות ההבהרה נדרשת להתייחס ל"מידת ההשפעה" של המאמץ החריג לו נדרש התובע ביום 26/12/10 על הופעת הבקע, וזאת רק ככל שקבעת קיומו של קשר סיבתי כאמור בשיעור העולה על 50%. לשאלה זו אכן השבת ובה התייחסת הן לקשר הסיבתי והן לגורמים הקונסטיטוציונליים שהשפעתם לדעתך היתה "מכרעת".

לפיכך, הינך מתבקש להשיב בשנית לשאלה הבאה:

- במידה וקבעת בשאלה קודמת כי הסבירות לקיומו של קשר סיבתי כאמור היא בשיעור של למעלה מ-50%, נא השב האם ניתן לומר כי השפעת המאמץ החריג לו נדרש התובע ביום 26/12/10 על הופעת ו/או החמרת הבקע המפשעתי, לעומת הגורמים הקונסטיטוציונליים שהיו טמונים בתובע, עולה כדי 20% לפחות? נא הסבר תשובתך.

  1. החלטה למומחה תצא בנפרד.

ניתנה היום, ג' אדר ב תשע"ד, 05 מרץ 2014, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
17/04/2012 הוראה לתובע 1 להגיש תצהיר עדות ראשית מטעם התובע מיכל נעים דיבנר לא זמין
21/03/2013 הוראה לנתבע 1 להגיש הזמנת חומר רפואי מיכל נעים דיבנר צפייה
14/07/2013 הוראה למומחה בית משפט 1 להגיש חווו"ד מומחה מיכל נעים דיבנר צפייה
18/08/2013 הוראה לתובע 1 להגיש שאלות הבהרה מיכל נעים דיבנר צפייה
21/10/2013 הוראה למומחה בית משפט 1 להגיש חוו"ד מומחה מיכל נעים דיבנר צפייה
13/11/2013 הוראה לתובע 1 להגיש סיכומי תובע מיכל נעים דיבנר צפייה
05/03/2014 הוראה למומחה בית משפט 1 להגיש חו"ד ש' הבהרה מיכל נעים דיבנר צפייה
05/03/2014 החלטה מתאריך 05/03/14 שניתנה ע"י מיכל נעים דיבנר מיכל נעים דיבנר צפייה
25/03/2014 הוראה לתובע 1 להגיש סיכומי תובע מיכל נעים דיבנר צפייה
26/06/2014 פסק דין מתאריך 26/06/14 שניתנה ע"י מיכל נעים דיבנר מיכל נעים דיבנר צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
תובע 1 ג'מאל עמאר אליאס אבו-ורדה
נתבע 1 המוסד לביטוח לאומי צחי רטר