בהמשך לדיון מיום 09.10.12, ומשלא נתקבלה עמדת ב "כ המשיב מס' 1 (להלן: "המשיב"), בשאלה האם היא עומדת על טענתה בסוגיית הסמכות העניינית, להלן החלטתי בסוגייה זו, כאשר עיקרי הדברים אף הוצגו בפני ב"כ הצדדים בעל פה בישיבה הנ"ל;

כאמור לסוגיית הסמכות העניינית, ראיתי לקבוע כי בית משפט זה, בשבתו כבית משפט אזרחי, הינו בעל הסמכות העניינית לדון וכי מן הדין לדחות את טענת המשיב כי ההליך המתאים לבירור הסכסוך נשוא הבקשה, הוא הליך של הגשת עתירה מנהלית.

למסקנה זו הגעתי לאחר בחינת הבקשה העיקרית, זאת על פי מבחן הסעד המשמש כמבחן עיקרי, ואף על דרך בחינת מהות הסכסוך, ככל שלא מסתפקים בבחינה הצורנית בלבד.

הסעד העיקרי לו עותרת המבקשת עניינו הצהרה לפיה מתוקף ההסכמים עליהם חתמה מול המשיבות 2 ו – 3, לטענתה באישור המשיב, נתונה למבקשת הסמכות והרשות, על פי אותן הרשאות לשווק את כלל המגרשים בישוב נורית, לרבות אלו נשוא המחלוקת שבין הצדדים.

הסעד במהותו הינו סעד לאכיפה במישור דיני החוזים, אשר הגם שהמשיב אינו צד ישיר להסכמים הנ"ל, הרי אלו על פי הטענה נחתמו באישור ועל פי סמכות והרשאה שניתנה על ידי המשיב באמצעות המשיבות האחרות, בבחינת שרשור חוזי.

המשיב בתגובתו חולק על פרשנות ההסכמים, תנאיהם ותחולתם, כשלטענתו ההסכמים אינם מתפרשים וחלים על המגרשים שבמחלוקת.

לטענת המשיב, כנימוק לעמדתו הנ"ל, הוראות הדין וההחלטות המשיב אינם מתירים את שיווק המגרשים.

השאלה אם ניתן לשווק את המגרשים שבמחלוקת בפטור ממכרז, וכפועל יוצא מכך לנסות להכריע באשר לגמירות דעת הצדדים בהיבטים ההסכמיים והסמכות להגביל את השיווק שהוענק למבקשת על ידי צמצום התחולה ההסכמית של ההתקשרות עם המבקשת, אין בה בשאלה הנ"ל להפוך את הסוגיה שבדיון ל"ענייני מכרזים", כמשמעות המונח לעניין סעיף 5 בתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לענייניים מינהליים.

באותה מידה המחלוקת החוזית, אשר היא כאמור עיקר לענייננו, יכלה להיות נסובה על סוגיה כזו או אחרת, ובהתאם השאלה האם ניתן לשווק בפטור ממכרז אם לאו בענייננו, היא בהכרח שאלה משנית לסוגיית הסמכות העניינית.

הדיון בענייננו אומנם משלב אלמנטים מינהליים, לצד האלמנטים החוזיים, כפי שלעיתים ואולי על פי רוב עולה עת דנים אנו במערכת הסכמית חוזית בה מעורבת רשות, על סוגיהם ושלביהם, לרבות כאלה המעלים לדיון ולבחינה את אופן הפעלת הסמכות המינהלית, וגדרי חובותיה של הרשות בהתקשרות שכזאת.

מכל מקום אין באמור כדי לשנות מכך שדיון בעילות הנוגעות לחוזה רשות, היקפן ושלביהן, מסור לסמכות בית המשפט האזרחי.

רואה להדגיש כי סמכות בתי המשפט לעניינים מינהליים לדון בסכסוך אשר המינהל צד לו, מוגבלת "לענייני מכרזים" בלבד, (זאת בתואם להוראת סעיף 5 לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים).

הבקשה דנן גם על היבטיה המנהליים אינה עוסקת בתוצאות מכרז או בתנאי מכרז, כדוגמת הנושאים המרכזיים הבאים בגדר ענייני מכרז על פי התוספת הנ"ל.

ניתן אף להוסיף כי גם הסוגיה, האם קיימת חובת מכרז, אשר הינה משנית בענייננו, כאמור אף היא כשלעצמה קודמת לענייני המכרז עצמו, כאשר הדיון המשני בענייננו כאמור עוסק בשאלה האם יש לשווק את המגרשים שבדיון על פי מכרז אם לאו.

לאור מכלול המפורט, אני דוחה את טענת הסף שהעלה המשיב לסוגיית הסמכות העניינית.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ג, 11 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.