21 אוגוסט 2014

לפני: כב' השופטת מיכל פריימן

החלטה

1. המנוח נפגע בתאונת עבודה ביום 5.1.92 ונזקק להשתלת כלייה. פגיעה כלייתית הוכרה כפגיעה בעבודה. ביום 16.9.11 אושפז המנוח בגלל גודש ריאתי והפרעות קצב וביום 19.9.11 נפטר. סיבת הפטירה שנרשמה בגליון הרפואי היתה גודש ריאתי והפרעות קצב.

המחלוקת בתיק זה הינה, האם תאונת העבודה והפגיעה הכלייתית שהוכרה כתוצאה ממנה הן שגרמו לפטירת המנוח.

2. הצדדים הסכימו למינוי מומחה יועץ רפואי בתחום הנפרולוגיה, על מנת שיקבע מהי סיבת פטירתו של המנוח, האם קיים קשר בינה ובין תאונת העבודה והנזק הכלייתי שהוכר בגינה והאם השפעת תאונת העבודה על סיבת הפטירה הינה משמעותית.

3. ביום 16.1.14 מונה ד"ר אליעזר גולן לשמש כמומחה יועץ רפואי בהתאם להסכמת הצדדים.

ביום 11.5.14 התקבלה לתיק חוות דעתו ובה מסקנתו כי השפעת תאונת העבודה על סיבת הפטירה הינה משמעותית.

4. בפני בקשת הנתבע למינוי מומחה רפואי אחר מהתחום הפנימאי או מומחה נוסף מתחום הקרדיולוגיה ולחילופין, למתן ארכה למשלוח שאלות הבהרה למומחה.

5. לטענת הנתבע, המומחה חרג מהעובדות שנקבעו, העלה השערות בתחום הקרדיולוגיה שאינו תחום מומחיותו, סתר רישומים רפואיים שנערכו בזמן אמת וחיווה את דעתו על אף שמצא כי החומר הרפואי שעמד בפניו חסר, דל וחלקו בלתי קריא.

לפיכך, טוען הנתבע, אין בסיס למסקנת חוות הדעת ויש לפסלה ולמנות מומחה יועץ רפואי אחר.

לחילופין, יש למנות מומחה נוסף מתחום הקרדיולוגיה על מנת שיבחן האם המנוח נפטר כתוצאה מאוטם שריר הלב, וממה נגרם.

6. התובעת מתנגדת לבקשה.

לטענתה, ביסוד הבקשה עומד חוסר שביעות רצון הנתבע ממסקנת המומחה, עמה מסרב הנתבע להשלים.

7. לטענת התובעת, הנתבע הוא אשר הציע והסכים למינוי מומחה בתחום הנפרולוגיה, על רקע הליקוי הכלייתי שהוכר כפגיעה בעבודה, באשר אליו יש לבחון האם קיים קשר בינו לבין פטירת המנוח.

העובדה כי הסיבה הישירה לפטירה היא לבבית היתה ידועה, עלתה בגליון האשפוז ואף בחוו"ד מטעם התובעת אלא, שנדרשה התייחסות לקשר שבין המחלה הכלייתית והפטירה.

לפיכך מושתק הנתבע עתה מלטעון למינוי מומחה בתחום הקרדיולוגיה.

8. עוד טוענת התובעת, כי חוות הדעת יסודית, מפורטת ומבוססת על החומר הקיים ועל ספרות רפואית נרחבת.

9. לטענת התובעת לא קיימות בענייננו נסיבות המצדיקות פסילת המומחה.

אף שהמומחה מציין כי החומר הינו חסר ודל, הרי שזהו התיעוד שיש בנמצא ומינוי מומחה אחר לא יביא ליצירת חומר רפואי נוסף שאינו קיים.

כמו כן, המומחה אינו קובע כי לא ניתן היה לבסס מסקנות על החומר הקיים. המומחה ציין במכתבו לבית הדין כי נדרש למאמץ מיוחד לדליית כל מידע אפשרי מהחומר הקיים וסקירת ספרות מורכבת על מנת להגיע לחוות דעת מגובשת. היינו, כי ניתן היה להגיע למסקנה על יסוד התיעוד והספרות.

הכרעה

10. החסר בתיעוד-

אינני מוצאת מקום לפסילת חוות הדעת בשל הערות המומחה על חסר בתיעוד הרפואי.

המומחה לא ציין כי לא ניתן להגיע למסקנה על יסוד החסר אלא כי נדרש למאמץ בדליית נתונים ונאלץ לבצע סקירת ספרות מוכבת על מנת להשלים התמונה.

זאת ועוד, התיעוד הרפואי המלא שהוזמן לתיק הועבר למומחה, וככל שקיים חסר, הרי שמינוי מומחה אחר לא יסייע בעניין זה וגם עליו יהיה להגיע למסקנה על יסוד החומר הרפואי הקיים.

11. הטענה כי המומחה חרג מתחום מומחיותו בקביעת מסקנות מהתחום הקרדיולוגי-

לטענת הנתבע, המומחה חולק על הקביעה שלמנוח היה אוטם חריף בשריר הלב לאור תרשים האק"ג, אף שמציין כי הדבר אינו בתחום מומחיותו.

המומחה נדרש לשאלת סיבת הפטירה ומקיים דיון בכל האפשרויות על רקע מצב המנוח. אמנם, המומחה מעלה ספק בקיומו של אוטם חריף על פי צורת האק"ג, שאינה במומחיותו, אולם גם בסיכום האשפוז בטיפול נמרץ צויין כי האבחנה אינה חד משמעית, והמומחה מפנה לכך.

מכל מקום, המומחה קובע בסיכומו של דיון כי סיבת הפטירה הינה כשלון הלב, בסבירות גבוהה מאד על רקע אירוע קרדיו וסקולרי חריף, קרוב לודאי אוטם שריר הלב.

אינני מוצאת על כן כי יש בהעלאת הספק ע"י המומחה, כאשר בסופו של דבר מקובלת עליו האבחנה כי אוטם שריר הלב הוא שהביא לפטירת המנוח, כדי לפסול את המומחה או לחייב מינוי מומחה נוסף.

12. הטענה כי המומחה חרג ממסכת העובדות-

טענת הנתבע היא כי המומחה מתעלם למעשה מכך כי לא כל הנזק הכלייתי הוכר כנזק שנגרם כתוצאה מהפגיעה בעבודה אלא, ישנו מצב קודם, שאינו קשור לפגיעה בעבודה, אשר הוחמר כתוצאה מתאונת העבודה ובכך חרג ממסכת העובדות.

יצויין, כי עניין זה מופיע בצורה כללית למדי בעובדה ד' לעובדות המוסכמות, ועל פי חוות הדעת לא עמד בפני המומחה חומר רפואי הקודם לפגיעה.

בשלב זה איני מוצאת מקום לפסילת המומחה וניתן להפנות לו שאלות הבהרה בעניין, על מנת שיתן התייחסות גם לנושא זה בהערכת משקל הפגיעה בעבודה על סיבת פטירתו של המנוח.

עוד טוען הנתבע לחריגה ממסכת העובדות בכך שהמומחה מתעלם מכך שהנזק הקרדיולוגי לא הוכר כפגיעה בעבודה.

יש לזכור, כי סיבת הפטירה הישירה הינה גורם לבבי, ועל כך אין למעשה חולק.

המומחה נדרש לבחון מידת השפעת מצבו הכלייתי של המנוח, הנובע ושהוכר כפגיעה בעבודה, על סיבת פטירתו של המנוח. בבחינת השפעת המחלה הכלייתית על המצב הלבבי אין על כן חריגה ממסכת העובדות.

אף הטענה כי המומחה מתעלם מגורמי סיכון אחרים למחלה הלבבית ולפטירה, כמו גם הטענה כי מתעלם מקביעתו כי סכרת קדמה ותרמה להופעת המחלה הכלייתית אינה מבססת בשלב זה עילה לפסילת המומחה, ובאפשרות הנתבע להפנות למומחה שאלות הבהרה בעניינים אלו שמהותם, מידת המשקל שמייחס המומחה לגורמים השונים שיכולים היו להביא למחלת הלב ולפטירת המנוח.

13. לנוכח כל האמור, איני מוצאת בשלב זה מקום למנוי מומחה רפואי אחר או נוסף.

באפשרות הנתבע להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה תוך 30 יום מהיום.

14. ההוצאות ילקחו בחשבון בתום ההליך.

ניתנה היום, כ"ה אב תשע"ד, (21 אוגוסט 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.