26 ינואר 2015

לפני: כב' השופטת מיכל פריימן

החלטה

1. בפני בקשת הנתבע להפנות למומחה יועץ הרפואי שאלות הבהרה, שניות במספר. התובעת מתנגדת לבקשה.

2. לטענת התובעת, אין להתיר משלוח שאלות ההבהרה הנוספות הן משום מועד הגשתן המאוחרת, תוך זלזול בסדרי הדין ובהחלטות בית הדין, ולאחר שכבר הורה בית הדין על הגשת סיכומים בתיק, והן גופן של שאלות, אשר אין בהן לקדם את בירור המחלוקת והינן חזרה על שאלות קודמות שכבר נשאלו.

3. אמנם, הבקשה הוגשה באיחור, ללא בקשה להארכת מועד, ולאחר שכבר הוריתי על הגשת סיכומים, אולם, בפתח הבקשה הוסבר האיחור בקבלת התיק באיחור מהיועץ הרפואי של הנתבע.

הסיכומים טרם הוגשו ועל כן, ככל שאמצא כי יש מקום וצורך בהפניית השאלות למומחה לגופן, הרי שאת האיחור בהגשת הבקשה ניתן להביא בחשבון לעניין פסיקת הוצאות, אולם אין בו כדי למנוע בירור המחלוקת עד תום.

מכאן, אדון בשאלות המבוקשות, אחת לאחת.

שאלה מס' 1:

4. "נא הסבר מדוע בתשובותיך לשאלות ההבהרה ובחוות הדעת לא נתת דעתך לעובדה כי בשנת 1993 היתה למנוח מחלת לב מפושטת שאף הצריכה ניתוח מעקפים. נא התייחס לעובדה זו והסבר כיצד היא משליכה על קביעתך באשר לקשר הסיבתי בין הפגימות שהוכרו בתאונת העבודה ובין סיבת הפגיעה".

5. לטענת התובעת, השאלה מטעה שכן, המומחה דן ברקע הרפואי של המנוח, ציין קיומה של מחלת הלב, אוטם בשריר הלב וניתוח מעקפים בשנת 1993 (פרק א(2) לחוות הדעת), ובפרק שדן בקיומו של הקשר הסיבתי (פרק ב(2) לחוות הדעת) התייחס המומחה גם לגורמי הסיכון כפי שפורטו על ידו בפרק א(2) לחוות הדעת.

עוד טוענת התובעת כי השאלה למעשה זהה לשאלה קודמת שהועברה למומחה בשאלות מיום 21.9.14, עליה השיב המומחה כי הסבירות לפטירה ממחלת לב ללא קשר לפגיעה הכלייתית הוא אפסי.

6. כעולה מחוות הדעת, המומחה נתן דעתו לקיומה של מחלת הלב וניתוח המעקפים בתיאור הרקע הרפואי של המנוח. כמו כן ציין המומחה מפורשות כי למנוח היו גורמי סיכון והפנה לםרק הרקע הרפואי בחוות דעתו. חרף האמור קבע כי קיים קשר סיבתי בין תאונת העבודה והפטירה, וכי השפעת תאונת העבודה על הפטירה הינה משמעותית. אשר על כן, אינני מתירה את השאלה.

שאלה מס' 2:

7. "מאחר ושניים מגורמי הסיכון העיקריים למחלת לב טרשתית הם סכרת ויתר לחץ דם, האם אתה מסכים שכאשר מתפתחת אי ספיקת כליות, שגם לה גורמי סיכון אלה, הרי שהתרומה של מחלת הכליות היא רק חלק מהתמונה ואינה בעלת חלק משמעותי. נא הסבר תשובתך".

8. התובעת מתנגדת לשאלה מן הטעם שהיא זהה לשאלה מס' 4 שהופנתה למומחה ואשר דנה בהשפעת הסוכרת ויתר לחץ דם על מחלת הלב הטרשתית, ואשר עליה השיב המומחה .

9. צודקת התובעת כי המומחה כבר נדרש לשאלת השפעת גורמי הסיכון של סכרת ויתר לחץ דם על מחלת הלב הטרשתית לעומת מחלת הכליות, ואף התייחס לכך בחוות דעתו.

בתשובה 1 לתשובותיו לשאלות ההבהרה ציין כי:

"מחלת לב, כמו זו של המנוח מתפתחת עפי"ר עקב מכלול של סיבות, כאשר סכרת ויתר לחץ דם הם אכן גורמי סיכון להתפתחות מחלת לב. עם זאת, מחלה כלייתית כרונית אף היא גורם סיכון...".

גם בתשובתו לשאלה 4 התייחס לעניין זה וציין:

"סביר להניח שמחלת הלב...התפתחה בהדרגה לאורך זמן, כתוצאה הן ממחלת הכליות והן מהסכרת ומיתר לחץ הדם ...".

עם זאת, ולאחר בחינת נתוני המנוח, הגיע המומחה למסקנה כי להחמרה בתפקוד הכלייתי הייתה תרומה ניכרת להחמרה במחלת הלב. אין בכך כדי לשלול חלקם המשמעותי ביותר של סוכרת ויתר לחץ דם אשר, ללא ספק, תרמו נכבדות לתחלואיו של המנוח, לרבות מחלת הלב.

10. לאחר בחינת כלל הנתונים וגורמי הסיכון קבע המומחה את מסקנתו. מכאן, שאין להתיר את השאלה המבקשת להורות למומחה להידרש בשנית לגורמי הסיכון, אליהם כבר התייחס.

שאלה מס' 3:

11. האם אתה מסכים כי אי ספיקת הכליות לא הייתה הגורם להתפתחות מחלת הלב של המנוח, נא הסבר תשובתך".

12. לטענת התובעת, מדובר בשאלה מבלבלת, שאף היא כבר נשאלה ונדונה ע"י המומחה ועליה השיב, כי להחמרה בתפקוד הכלייתי היתה תרומה ניכרת להחמרה במחלת הלב.

13. אינני מתירה משלוח השאלה.

המומחה דן והסביר בהרחבה את גורמי הסיכון ואת התפתחות מחלת הכליות ממנה סבל זמן רב ואשר החמירה עד כדי דיאליזה ובהמשך השתלת כלייה, סיכון משמעותי ביותר למחלת לב ולאוטם שריר הלב.

שאלה מס' 4:

14. "בהתייחס לתשובתך בסעיף 1 ולסטטיסטיקות המצויינות בה, נא הסבר מהו אחוז הנפטרים ממחלת לב כאשר אין להם בעייה של אי ספיקה כלייתית"

15. לטענת התובעת, אין בשאלה לקדם את בירור המחלוקת הרפואית לאור תשובות המומחה.

16. אינני מתירה את השאלה. המומחה התייחס להעלאת הסיכון המשמעותית של ביותר של המחלה הקרדיווסקולרית בחולים הסובלים ממחלה כלייתית כרונית עוד בחוות הדעת מיום 28/4/14 ואין בשאלה כדי להבהיר או לחדש.

שאלה מס' 5:

17. "בהתייחס לתשובתך בסעיך 2 האם ניתן להסיק כי הנך מודה למעשה שלא ניתן לקבוע שההחמרה במחלת הכליות גרמה ורק היא גרמה למחלת הלב הטרשתית".

18. לטענת התובעת, ברור מחוות הדעת כי המומחה אינו סבור כי פטירת המנוח נגרמה אך ורק מההחמרה במחלת הכליות, ומכל מקום, קביעת הקשר הסיבתי אינה דורשת "בלעדיות" אלא השפעה משמעותית בשיעור של 20% לפחות. לפיכך, אין להתיר את משלוח השאלה.

19. אינני מתירה משלוח השאלה מהטעמים שבהתנגדות התובעת.

שאלה מס' 6:

20. "האם אתה מסכים כי ניתוח המעקפים שעבר המנוח בשנת 1993 הוא הוכחה לכך שמחלת הלב היתה מפושטת כבר אז ולא יכלה להיגרם עקב תאונת העבודה ולפגימת הכלייה שנה קודם לכן. נא הסבר תשובתך".

21. אינני מתירה משלוח השאלה.

המומחה התבקש לקבוע את הקשר בין סיבת הפטירה ביום 19.9.11 ותאונת העבודה והנזק הכלייתי שהוכר בגינה, ולא את הקשר הסיבתי להופעת מחלת הלב. זאת עשה המומחה.

המומחה התייחס גם להשפעת המחלה הכלייתית על מחלת הלב וקבע בחוות דעתו כי "מחלת הכליות של המנוח קדמה להופעת מחלת הלב ולכן ניתן להניח שתרמה להתפתחות מחלת הלב". המומחה התייחס אף להשפעת המחלה הכלייתית על מחלת הלב ביחס לגורמי סיכון אחרים. בסיכומו של דבר קבע, כי מחלת הכליות תרמה באופן ברור ומשמעותי למהלך האירועים שהביאו בסופו של דבר לפטירת המנוח.

22. לסיכום, ומשלא התרתי משלוח השאלות הנוספות, התובעת תגיש סיכומים תוך 30 יום, והנתבע תוך 30 יום מקבלת סיכומי התובעת.

התיק יעלה למתן החלטה בחלוף המועד להגשת סיכומי הנתבע.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ה, (26 ינואר 2015בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.