1. מדובר בתביעה של מבוטחת/המשיבה כנגד חברת הביטוח/המבקשת, שביטחה את בית העסק שלה, לקבלת תגמולי ביטוח, בגין שני אירועי פריצה שאירעו בעסק.

2. טענתה העיקרית של המבקשת/חברת הביטוח בכתב הגנתה ובמכתב עמדה (שלגביו החלטתי בבקשה מס' 1, כי הינו מכתב דחייה), כי אין מדובר בתביעת אמת, אירוע הפריצה הראשון לא אירע במציאות ולגבי אירוע הפריצה השני, לא ניתנה כלל הודעה וכי מדובר בניסיון לקבלת תגמולי ביטוח במרמה.

3. מונחת בפני בקשת הנתבעת לחיסיון מושהה למסמכי הנתבעת עד לאחר סיום פרשת התביעה.

ואלה המסמכים שלגביהם נטען לחיסיון מושהה:

א. דו"ח שמאי רביב לנדסברג הכולל התייחסות לחקירה (נאמר בבקשה, כי דו"ח השמאי בסוגיית גובה הנזק ותמונות שצילם השמאי הועברו לעיון התובעת).

ב. דוחו"ת א. מערכות ביטחון ותקשורת בע"מ הכוללים ממצאים רלבנטיים לטענת מרמה.

ג. חומר חקירה, הודעות, הקלטות וסרטים.

4. התובעת/המשיבה לא מסרה תגובה לבקשה. למרות זאת, אני דן בבקשה, כאילו התקבלה תגובה המתנגדת לבקשה.

5. בהתאם לפסיקה, במקרה מתאים רשאי בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, לעיין בעצמו במסמך ולעמוד על הפער הקיים בין העובדות כפי שפורטו בכתב התביעה, לבין תיאור העובדות כפי שהוא מופיע בראייה שבמחלוקת (ראה רע"א 4249/98 שמעון סויסה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נ"ה, חלק ראשון, עמוד 515 להלן: "הילכת סויסה").

6. לכן, קיבלתי את דוחו"ת החקירה לעיוני.

7. לאחר שבחנתי את הדוחו"ת והמחלוקת בין הצדדים, כפי שהתגבשה בכתבי הטענות ושאר נסיבות המקרה, הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה להתקבל ואני מקבל את הבקשה לחיסיון מושהה של הדוחו"ת עד לאחר סיום פרשת התביעה. אני מקבל את הבקשה לגבי עיכוב ועיון של דוחו"ת החקירה. אינני נותן בינתיים החלטה לגבי דו"ח השמאי רביב לנדסברג וזאת לאור העובדה, שדו"ח זה לא נמסר כלל לעיוני. לגבי דו"ח זה, ההחלטה מתעכבת עד לאחר מסירת הדו"ח לעיוני.

ואלה הנימוקים להחלטתי:

א. בהתאם לפסיקה, הכלל מחייב, כי המשפט יתנהל ב"קלפים פתוחים" ויש לסטות מן הכלל במקרה ובית המשפט סבור, כי עיון מוקדם בדו"ח חקירה, עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת (ראה הילכת סויסה).

ב. בהילכת סויסה, מביא המשנה לנשיא, כב' השופט לוין, שנתן את פסק הדין שתי דוגמאות למקרה שבו צודק ונכון להתיר דחיית העיון וסטייה מהכלל של "משחק בקלפים פתוחים". הדוגמא הראשונה הינה בתביעה של הפרת פטנט שבו מובן שאין לחייב נתבע למסור פרטים נוספים על אותו פטנט ולאפשר לנתבע להשלים בצורה כזאת את הגזלה (דוגמא זו אינה רלבנטית למקרה שלפנינו). הדוגמא השנייה, ניתנה לגבי אותם מקרים שבהם גילוי מוקדם ישים לאל את החקירה הנגדית וכך תימנע חשיפת האמת. למשל, כאשר בתביעה לנזקי גוף, החוקר עוקב אחר התובע ומגלה שהוא יכול לבצע פעולות פיסיות, שלטענתו אינו מסוגל לבצע. חשיפת דו"ח החוקר בשלב מוקדם, עלולה למנוע חשיפת האמת בחקירה הנגדית.

ג. המקרה שלפנינו מתאים בדיוק לדוגמא השנייה. כפי שציינתי, טענת הנתבעת לאחר שסיימה לחקור ולברר את התביעה הייתה, כי אין מדובר באירוע אמת וכי מדובר בניסיון לקבל תגמולי ביטוח במרמה, כאשר טענות המרמה נטענות הן לגבי האירוע עצמו שנטען כי הינו מבוים, הן לטענות על מצגי שווא וטענות נוספות.

ד. הנתבעת הגיעה למסקנות המופיעות בכתב הגנתה ובנייר העמדה לאחר חקירות מקיפות שבוצעו למענה ואשר לגביהן מבוקש החיסיון המושהה.

ה. לאחר שבחנתי היטב את הטענות ואת הדוחו"ת, הגעתי למסקנה, כי חשיפת הדוחו"ת בטרם סיום פרשת התביעה, עלול לגרום לשיבוש הליכי המשפט וישים לאל חקירה נגדית ובכך, תימנע חשיפת האמת בבית המשפט.

8. לאור האמור, הבקשה מתקבלת לגבי הדוחו"ת לרבות ההודעות,ההלטות והסרטים. ההחלטה לגבי דו"ח השמאי תינתן לאחר שדו"ח זה יומצא לעיוני במעטפה סגורה ויוגש לעוזרת המשפטית, עו"ד טליה קארו בלשכתי. על המבקשת באם היא עדיין עומדת על בקשתה, לגבי דו"ח השמאי, למסור את הדו"ח בתוך 10 ימים ללשכתי.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ה, 05 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.