בקשת התובע לחייב את הנתבעות להשיב בתצהיר על שאלון, למסור לו תצהיר גילוי מסמכים ולאפשר לו לעיין במסמכים ספציפיים.

נתבעת 1 היא מחזיקה של המוסך והמפעילה אותו. נתבעת 2 מכסה את נתבעת 1 בביטוח אחריות כלפי צד ג'.

הנתבעות מודיעות בתגובתן לבקשה שאינן מתנגדות להשיב על השאלון למעט שאלות המהוות "ניסיון דיג" מצד התובע ביחס למידע המצוי בידיעתו ושאלות שאינן רלוונטיות או מהוות ניסיון לחלץ מהן "הודיה" שלא כדין.

התביעה

לטענת התובע הגיע למוסך על מנת לטפל במשאית גרר שלו. התקלה – בתיבת הילוכים של המשאית. לאחר פירוק הגיר הניח עובד המוסך את מנגנון ההילוכים על מעמד בלתי יציב / שאינו מתאים לממדי הגיר או למשקלו. לבקשת עובד המוסך נעמד התובע סמוך למעמד והשגיח על הגיר. לפתע נפל הגיר מהמעמד ופגע ברגלו הימנית [התאונה].

התובע מפרט בכתב התביעה עילת רשלנות של הנתבעת, לרבות למעשי עובדיה – כלפי התובע.

ההגנה

הנתבעות הכחישו את נסיבות התאונה ובפרט טענו לאשם תורם מכריע של התובע.

מושכלות יסוד בדין ובפסיקה

הרלוונטיות של השאלות והמסמכים [אמצעי עזר] נקבעת לפי שיקול דעת רחב של בית המשפט: "יהיו לעניין הנדון" או "מהותיות". הזירה לבדיקת רלוונטיות נקבעת על פי המחלוקות העולות מכתבי הטענות ולא על פי טענתו של בעל דין זה או אחר. למעלה מהנדרש נפנה לפרק ט' סימנים ב' ו - ג' בתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984.

ועוד למעלה מהנדרש – לאמצעי העזר תועלת מרובה בייעול הדיון ובצמצום או מיקוד של המחלוקות. חלק מהאמצעים מטרתם להקל על בעל הדין המבקש להרים את נטל ההוכחה ולמנוע הפתעות על ידי ראיות בלתי צפויות שיריבו עשוי להביא במשפט [זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהד' שביעית, עמ' 425 ].

זכותו של בעל דין להציג שאלות ליריבו וכנגדה חובתו של היריב, משתרעת גם על עובדות שקיומן או אי קיומן נוגע לקיום או לאי קיום של העובדות השנויות במחלוקת במישרין [גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' שמינית, עמ' 176] וכהגדרתו של זוסמן "לא רק עובדה השנויה במחלוקת, אלא גם כל עובדה אחרת עליה יכול בעל דין לבנות הוכחתה של העובדה העיקרית [עמ' 425 – 454 ובפרט עמ' 445].

חיוניות אמצעי עזר ברורה מאליה כאשר היריב מכחיש את טענותיו של אותו בעל דין העותר להפעילם. היריב אינו יכול להישמע בטענה שהעובדות בידיעתו של אותו בעל דין.

בית המשפט רשאי לפטור את היריב מחובותיו כאשר הוא מעלה טענת חסיון [תקנה 119].

היריב חייב לפרט בתצהיר: האם נמצאים המסמכים בידיו, האם העובדות בידיעתו וכל טענת חסיון העומדת לו לשיטתו.

בענייננו:

שאלה 7 – מהו משקלו של הגיר?

לטענת הנתבעות הדברים "בידיעתו המוחלטת של התובע, שעליו בלבד נטל הבאת הראייה, נטל ההוכחה ונטל השכנוע".

תכלית השאלה להקל על התובע, ככל שמוטל עליו הנטל, להרים אותו.

הטענה שגויה ונדחית.

שאלה 16 - האם נכון כי לאחר הוצאת הגיר ממשאית הגרר והעמדתו על המעמד, אחד מעובדי המוסך ניקז שמן מתוך הגיר? אם כן, כיצד התבצע הניקוז וכד'.

לטענת הנתבעות כתב התביעה אינו מכיל אזכור עובדתי או אחר המהווה רקע לשאלה וממילא אין לה רלוונטיות.

התובע זכאי לשאול כל שאלה שהתשובה לה תאפשר לו לבנות את הוכחתה של עובדה עיקרית, כאן, הנחה רשלנית של הגיר.

הטענה שגויה ונדחית.

שאלה 23 – האם נכון שהתובע נפגע כתוצאה מנפילת הגיר על רגלו?

לטענת הנתבעות הדברים בידיעתו המוחלטת של התובע שעליו נטל ההוכחה והשכנוע.

שוב, טענה שגויה ונדחית.

שאלה 24 – האם מי מטעמכם פיקח על ביצוע העבודות במוסך במועדים הרלוונטיים לתאונה? אם כן, מי פיקח, כיצד התבצע הפיקוח, האם נרשמו הערות, נא צרפו את דו"ח הפיקוח.

לטענת הנתבעות השאלה לא רלוונטית הואיל וגם לשיטת התובע לא התבצעה עבודה במועד הנטען.

לא ברור מדוע העלו הנתבעות טענה זו ומה הבסיס לה, שכן היא מנוגדת, אם לא למעלה מכך, לתיאור התאונה ונסיבותיה בכתב התביעה.

הטענה נדחית.

שאלות 28, 37 – 39: האם על פי נהלי העבודה / הנחיות הבטיחות יש חובה להשתמש בנעלי בטיחות בזמן העבודה ו /או ההימצאות במוסך? באיזה סוג נעליים מותר, על פי הנחיות הבטיחות, להימצא בשטח המוסך?

האם קיימים בחברתכם נהלי בטיחות בעבודה? , אם כן ממתי, מי כתב אותם לרבות שם, הכשרה, השכלה, ותק ותפקיד בעבודה? נא צרפו קובץ נהלים, האם השתנו במהלך השנים ומאז נכתבו לראשונה, מה השינויים שחלו ומתי, כיצד אכפתם את הנהלים באתר התאונה?

האם קיים אצלכם תפקיד אחראי בטיחות? אם כן, ממתי, מהתם תחומי אחריותו, צרפו הגדרת התפקיד, אילו שינויים חלו, אם חלו בתפקיד במהלך השנים, מי ביצע את התפקיד, שם, הכשרה, ותק, אילו פעולות ערך בתחום הבטיחות, צרפו דו"חות ביצוע?

הנתבעות טענות שהשאלות הינן מתחום "חבות מעבידים" ואינן רלוונטיות.

אין קשר בין חבות מעבידים לבין עילת התביעה. בשלב זה לא ניתן לשלול שהתובע ינסה להוכיח שהנתבעות אינן מקפידות על נהלים שתכליתם להגן לא רק על עובדי המוסך אלא גם על המבקרים בו.

הטענה שגויה נדחית.

שאלה 40 - האם ערכתם ביקורות בטיחות באתר התאונה נשוא כתב התביעה? אם כן, באילו תאריכים, מי ערך אותן, שם הכשרה וותק, מה כללה כל אחת מהן, מה היו ממצאיה, נא צרפו דו"ח לגבי כל אחת מהן, באילו פעולות נקטתם לאור הממצאים?

לטענת הנתבעות השאלות אינן רלוונטיות משום שהתובע אינו טוען לאי תקינות המקרקעין.

אין קשר בין תקינות מקרקעין כשלעצמם לבין האמצעים הסבירים בהם נוקט או לא נוקט המחזיק בהם כלפי המבקרים בהם.

הטענה שגויה ונדחית.

שאלה 41 – כמה עובדים עבדו במוסך במועדים הרלוונטיים לתאונה?

לטענת הנתבעות השאלה אינה רלוונטית ואין בה כדי להבהיר את הפלוגתאות.

מעבר לכך שהנתבעות לא פירטו את טענתן, שאלה והתשובה עשויות להיות רלוונטיות לצורך בחינת התנהלותו של העובד בעת התאונה ועובר לה.

הטענה שגויה ונדחית.

שאלות 42 - 47: מי נכח בזמן התאונה במקום התאונה? נא פרט שמות ותפקידים של העובדים שנכחו במקום, האם הם עדיין עובדים במוסך? מי ראה את התרחשות התאונה, מתי נודע לכם לראשונהל התרחשותה, לרבות תאריך מדויק ושעת ההודעה, מי הודיע על התאונה, שמו ותפקידו, מה היה תוכן ההודעה, נא צרפו טופס דיווח על התאונה, האם נכון שהתאונה אירעה בנסיבות המתוארות בתביעה? אם לא נא לפרט כיצד אירעה לפי ידיעתכם ומהו המקור לידיעה?

לטענת הנתבעות – הדברים בידיעת התובע.

כאמור לעיל – הטענה שגויה ונדחית.

שאלות 50 – 51: האם דיווחתם על התאונה למשרד העבודה, אם כן נא לצרף הדו"ח, האם מפקח משרד העבודה בדק את נסיבות התאונה, אם כן נא לצרף דו"ח.

לטענת הנתבעות השאלות הינן מתחום "חבות מעבידים" ואינן רלוונטיות.

לטענת התובע "טעמי ההתנגדות אינם נהירים".

כאן יש טעם בהתנגדות הנתבעות :

חקיקת בטיחות בעבודה באה להגן על העובדים במקום העבודה ולא על מי שאינם עובדים - פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] תש"ל – 1970, הגדרת תפקיד המפקח וסמכויותיו בפרק ח' לפקודה.

על פני הדברים לא הסביר התובע מה הרלוונטיות של דיווח למשרד העבודה ובדיקתו של מפקח עבודה.

טענת התובע כאן שגויה ונדחית.

שאלה 52 – מי פינה את התובע ממקום התאונה לבית החולים? ציין שם מלא ותפקיד.

לטענת הנתבעות הדברים בידיעתו של התובע.

שוב, טענת הנתבעות שגויה ונדחית.

שאלה 53 - האם הודעתם למבטחתכם על אירוע התאונה נשוא כתב התביעה, אם כן., מתי מסרתם את ההודעה, לידי מי, שמו, תפקידו למיטב ידיעתכם, מה היה תוכן ההודעה, נא צרפו טופס ההודעה, האם בעקבות כך קיבלתם מהמבטחת הנחיות, דרישות, הודעות כלשהן, נא צרפו הודעת המבטחת?

הנתבעות מתנגדות, מעבר להיעדר רלוונטיות, מעלות טענות חסיון באשר מדובר בתכתובות פנימיות.

לטענת התובע לא הסבירו הנתבעות את מהות הטענה וביחס לאיזה חלק מהשאלה היא נטענת.

טענה שמסמכים הינם תכתובות פנימיות אינה כשלעצמה מקימה חסיון [זוסמן, עמ' 440 – 441].

לא כל שכן כאשר אפילו הטענה הגולמית לא הובאה בתצהיר.

התנגדות הנתבעות אינה מבוססת ונדחית.

שאלה 54 - האם אירעו תאונות נוספות בנסיבות דומות לתאונה בה נפגע התובע, בארבע שנים לפני התאונה ועד היום? אם כן מתי אירעה כל תאונה, מה היו נסיבותיה, נא לצרף דו"חות, האם ערכתם ביקורות לאחר כל תאונה, אם כן – מה היו ממצאיהן, באילו פעולות נקטתם, נא צרפו דו"ח ביקורת, האם הודעתם למבטחת שלכם על אירוע כל אחת מן התאונות?

לטענת הנתבעות השאלה אינה ברורה ואינה רלוונטית.

לטענת התובע השאלה ברורה ורלוונטית.

על פני הדברים – השאלה ברורה.

ואולם, לא ברורה הרלוונטיות שלה לתאונה נשוא התביעה, לא ברורה המטרה של הדרישה לדיווח למבטחת.

טענת התובע אינה מבוססת ונדחית.

לסיכום:

הנתבעות לא המציאו לתובע תצהיר תשובות לשאלון וגילוי מסמכים כללי וספציפי, אף לא לפי דרישותיו שאינן שנויות במחלוקת.

הנתבעות יבצעו את דרישות התובע, כולל הדרישות לגביהן נדחתה התנגדותן בהחלטה זו.

זאת – תוך 30 יום מהיום.

רוב רובן של טענות הנתבעות נדחו.

הנתבעות ישלמו לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 3,000 ₪ + מע"מ.

הסכום נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ג' תמוז תשע"ד, 01 יולי 2014, בהעדר הצדדים.