הבקשה והתביעה :

1. על פי החלטת בימ"ש זה (כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון, בסמכותה כרשמת), מיום 11.6.12 (להלן: "ההחלטה"), הוטלו, במעמד צד אחד, עיקולים על נכסי המשיבים, כמפורט בהחלטה.

בעת פגרת הקיץ של בתי המשפט, הגישו המשיבים בקשה לביטול העיקולים, אשר לאחר גלגולים רבים, נדונה בפניי ביום 13.9.12. בסיום הישיבה ניתנה לצדדים שהות להגיע להסדר ביניהם ומשלא עלה הדבר בידם הוגשו סיכומיהם בבקשה וניתנת החלטה זו.

2. עסקינן בתביעה לתשלום סך של 7,199,510 ₪, בטענה למעשי רמייה שנעשו, על פי הנטען, על ידי המשיבים נגד המבקשים (אשר קרבה משפחתית ביניהם), במסגרת פעילותם בחברות משותפות, במהלך השנים, החל משנת 2006.

המשיבים מכחישים את הנטען וטוענים כי כל פעולותיהם בוצעו בידיעתם ובהסכמתם של המבקשים.

בכתב התביעה עוברת, כחוט השני, טענת המבקשים למעשי רמיה והונאה מצד המשיבים ובכלל זה, כי המשיבים העבירו כספים מהמבקשת 1 (להלן: "חברת עינב"), אל חברות אחרות, העבירו כספים ותשלומים לענייניהם הפרטיים ועוד ואף נהגו ברמיה בעסקאות מקרקעין שנערכו.

3. כך, למשל, נטען בסעיף 37 לכתב התביעה, כי המשיב 1 (להלן: "ששון"), העביר כספים שונים מחברת עינב אל חבר אינספייר אמ.די בע"מ (להלן: "חברת אינספייר"), לטובת השקעה פרטית באינספייר, ללא ידיעת חברת עינב וללא ידיעת התובע מס' 6 (להלן: "שלמה").

נטען, כי בוצעו שלוש העברות "בלתי ידועות" שכאלה ובסעיף 37.6. לכתב התביעה נטען, כי ההעברות נעשו "תוך מתן הוראות העברה בנקאיות על גביהן נחזית להיות חתימתו של שלמה שהינו בעל זכות החתימה בחשבונות מהם בוצעו ההעברות, אלא ששלמה מעולם לא חתם על העברות אלה והחתימות המתנוססות על גבי הוראות ההעברה אינן אלא זיוף חובבני של חתימתו של שלמה" וכי שלמה "מעולם לא אישר את ביצוע ההעברות ולא הסכים להן, מראש או בדיעבד וכלל לא ידע אודותיהן בשעה שאלה נעשו" וכי "דבר ביצוען של העברות אלה נודע לו רק כעת, בדיעבד, לאחר פרוץ הסכסוך".

כן נטען בתביעה (בסעיף 39), כי המשיבים משכו שיקים מחשבונות הבנק של החברות המבקשות, לטובתם או לטובת מי מהם, וכי השיקים נחתמו בחתימה הנחזית להיות חתימתו של המבקש 5 (להלן: "יהושע") והינה "זיוף חובבני" של חתימתו, אלא שיהושע, שהינו בעל זכות החתימה בחשבון, לא חתם על השיקים, לא ידע עליהם ולא הסכים לכך וכי ששון, אשר חתם על השיקים, מעולם לא קיבל הרשאה לחתום בשמו של יהושע.

עוד נטען בתביעה (בסעיף 40), כי ששון העביר, מחשבון החברות המבקשות, כספים לעמותת "אור חמה", שהוקמה על ידו ביחד עם אחרים וכי ההעברות בוצעו בחלקן באמצעות האינטרנט ובחלקן באמצעות הוראות שהועברו בפקס, תוך זיוף חתימתם של יהושע ושל שלמה, ללא אישור וללא ידיעה או הסכמה של מי מהמבקשים.

טענות בדבר העברות כספים, תוך זיופי חתימות וללא ידיעת המבקשים, נטענו גם לגבי תשלומי משכנתא של ששון וצפורה, לגבי תשלומי פוליסת ביטוח חיים.

עוד נטען למצגי שווא בנוגע לרכישת דירות ומקרקעין אחרים ותשלום לעורכי הדין שטיפלו בעסקאות השונות, אשר כולם, כך נטען, בוצעו ללא ידיעת המבקשים וללא הסכמתם.

4. המשיבים אינם מכחישים את עיקר העובדות הנוגעות להעברות הכספים השונות האמורות בתביעה, אולם טוענים, כי הכל נעשה בידיעתם ובהסכמתם של המבקשים וכי טענות המבקשים בבקשת העיקול הינן טענות כזב. לתגובתם לבקשה צורפו תצהירים ומסמכים, אשר יש בהם לסתור, לפחות לכאורה, טענות מהותיות שנטענו על ידי המבקשים בתביעה ובבקשת העיקול.

לאחר הגשת תגובת המשיבים, הוגשה תשובה על ידי המבקשים, במסגרתה חזרו בהם המשיבים, למעשה, מחלק מהאמור על ידם בבקשת העיקול, תוך שהם מנסים להסביר את הסתירות.

דיון ומסקנות :

5. צו עיקול הינו סעד מן היושר וככזה ואף לאור כך שהוא ניתן במעמד צד אחד, ללא שניתנת לצד שכנגד הזדמנות להגיב, מחויב מבקש הסעד לפרוש בפני בית המשפט את כל העובדות לאשורן, ללא שיחסיר עובדות רלבנטיות ותוך הקפדה על דיוק מרבי בעובדות הנמסרות.

ראו דברי כבוד השופטת שטרסברג-כהן ב רע"א 1565/95 סחר ושרותי ים בע"מ נ' חברת שלום וינשטיין בע"מ 19.12.2000), אשר ציינה, כי "צו עיקול זמני הוא כלי רב עוצמה ומשניתן הוא במעמד צד אחד, רבה עוצמתו שבעתיים" וכי "בהטלת עיקול זמני על נכסיו של הנתבע בטרם חוייב בדין, גלומה אפשרות לגרימת נזק לנתבע, היכול להיפגע ברכושו, בניהול עסקיו, בשמו הטוב ועוד".

לפיכך, מדגיש בית המשפט את חובתו המיוחדת של מבקש העיקול להמציא לבית המשפט את כל העובדות, את כל הפרטים לאשורם וכן כל אינפורמציה רלוונטית והכל - בהגינות ובתום-לב.

לא כך נהגו המבקשים, אשר בחרו למסור אינפורמציה חלקית ומטעה, אשר בחלקה התבררה, לפחות לכאורה, ככוזבת.

6. כאמור, בדיון בבקשת העיקול (ולמעשה - כבר בתשובה לבקשה לביטול העיקול), התברר, כי לפחות חלק (משמעותי) מאשר נטען בכתב התביעה ובבקשה להטלת העיקולים איננו אמת.

בנסיבות הענין ולאור הסתירות המהותיות שהתגלו בין האמור בבקשה ובתצהירים שצורפו אליה ובין התגובה לתשובה המשיבים ואשר התברר בדיון, אינני רואה צורך להתייחס לכל רכיבי התביעה ולכל הטענות שהועלו על ידי הצדדים ואסתפק במספר דוגמאות, שיובאו להלן.

א. העברות כספים לחברת אינספייר - התברר, לכאורה, כי טענת המבקשים בבקשת העיקול, לפיה המבקשים כלל לא ידעו על העברות כספים כלשהם אל חברת אינספייר, אינה אמת.

לאחר שחוו"ד של מומחית כתב יד קבעה, כי העברת הכספים הראשונה לאינספייר נעשתה על פי מסמך שנכתב על ידי שלמה בכתב ידו, נאלץ שלמה לחזור בו מהאמור בתצהירו אשר צורף לבקשה להטלת העיקולים, הפסיק להכחיש את שתי ההעברות הראשונות ואמר: "אני לא זוכר את ההעברה השניה, ייתכן שאת ההעברה הראשונה אני עשיתי" והסביר, כי כוונתו היתה לכך שהוא לא נתן אישור שהכסף יושקע לטובת אנשים פרטיים (עמ' 9 לפרוטוקול הדיון). למעלה מן הצריך אציין, כי בתגובה לבקשת העיקול הודה שלמה רק בהעברה הראשונה ולא התייחס, כלל, אל ההעברה השניה.

ההבדל המשמעותי בין טענה, לפיה שלמה לא ידע כלל על ההעברות הכספים והן נודעו לו רק בדיעבד, לאחר פרוץ הסכסוך (כגרסתו, בתצהירו, המצוטטת לעיל) ובין טענה לפיה הוא לא הסכים להעברת הכספים לטובת אנשים פרטיים ברור ואין צורך להרחיב את הדיבור על כך.

ב. זיוף חתימתו של יהושע על שיקים - בניגוד לעולה מהתביעה ומהבקשה, התברר מתגובת המבקשים לבקשת לביטול העיקול, כי יהושע ידע, כי ששון חותם על שיקים בשמו, תוך חיקוי חתימתו של יהושע וכי ששון עשה כך, בהסכמתו ובידיעתו של יהושע ושילם באמצעות שיקים כאלה, תשלומים שונים לספקים וכן משך שיקים לטובת יהושע עצמו וכי התנהלות זו היתה, למעשה, חלק משיטת העבודה הנהוגה בין הצדדים.

המבקשים טענו, בתגובתם ויהושע טען בחקירתו, כי בבקשה לביטול העיקול התייחסו המבקשים רק לשיקים שלא נמשכו בידיעתם ובהסכמתם. בחקירתו טען יהושע, כי שיקים שלא ניתנו באישור שלו זה זיוף, ואולם לא יכול היה להסביר מדוע בבקשת העיקול ובתצהירו, שצורף אליה, לא נפרשה מלוא התמונה (עמ' 15-16 לפרוטוקול הדיון).

אין ב"הסבר" זה כדי ליתן מענה לאמור בסעיף 9 לבקשת העיקול, שם נאמר, במפורש, כי "לא ניתנה לו (לששון), או למי מהם (מהמשיבים 2-4), הרשאה לפעול בחשבונות הבנק מטעם החברות ו/או לבצע בחשבונות הבנק פעולות כלשהן לרבות חתימה על שיקים..." (ההדגשה אינה במקור), בעוד שבתצהיר התשובה הודה יהושע שהוא הסכים שששון יחתום בשמו על גבי ההמחאות וכי, ששון חתם, בפועל, באופן זה על שיקים, בידיעתם ובהסכמתם של המבקשים (סעיף 18 לתצהיר).

אמנם, בסעיף 46 לבקשת העיקול, פורטו השיקים אשר נחתמו על ידי ששון ונתבעו בתביעה, אולם לא נאמר בשום מקום, כי היתה לששון הרשאה לחתום על שיקים, אך לא ניתנה לו הרשאה לחתום על שיקים ספציפיים אלה והחתימה עליהם כונתה "זיוף חובבני", כך שכל הקורא את האמור שם לא יכול להעלות על דעתו, כי בחתימה כגון זו חתם ששון על שיקים רבים, בידיעת התובעים ובהסכמתם וכי רק לגבי חלק מהשיקים שנחתמו באופן זה, נטען כי הם נחתמו ללא הרשאה.

בהימנעות המבקשים מלציין את כל העובדות הסובבות את התנהלות הצדדים בחתימה על השיקים, במיוחד לאור האמור בסעיף 9 לבקשה, אשר צוטט לעיל, לפיו, כביכול, כלל לא ניתנה לששון הרשאה לחתום על שיקים (אמירה שהתבררה ככוזבת בעליל), יש כדי ליתן משמעות שונה לחתימת ששון על שיקים במקום יהושע. הרושם המתקבל מהצגת הדברים בבקשת העיקול הינו חמור הרבה יותר, היינו - כי מדובר במי שמעז לזייף חתימה של אחר, ללא כל ידיעה או הסכמה מצדו ולא כי מדובר בשיטה שהיתה נהוגה בין הצדדים, במסגרתה נתן יהושע את הסכמתו לכך שששון יחתום על שיקים, בחתימה הנחזית להיות חתימה של יהושע וכי, למעשה מדובר במחלוקת, האם שיקים מסוימים, שנחתמו כך, נחתמו בידיעה ובהסכמה (כטענת ששון) או שמא לא בידיעה ובחריגה מהסכמה (כטענת יהושע).

מדובר בהצגה חלקית של דברים היוצרת "מצג שווא", שמקומו לא יכירנו בבקשה המוגשת לבית המשפט ובתצהיר, והדברים מובנים וברורים.

בנסיבות אלה, כמעט למותר לציין כי המשיבים אף הגישו תצהירים מטעם חלק ממקבלי השיקים שנכללו בתביעה (עמי כחלון וראובן מזרחי), אשר הצהירו כי יהושע ידע על התשלומים המשולמים להם. ענין זה יתברר במסגרת התביעה גופה.

ג. עוד התברר, כי גם בענין עמותת "אור חמה" לא גילו המבקשים בבקשתם את מלוא העובדות הרלבנטיות.

מכתב התביעה ומסעיף 13 לתצהירו של יהושע שצורף, לבקשת העיקול, עולה, כי ליהושע ולמבקשים אין כל קשר לעמותה, כי מדובר בעמותה שהוקמה על ידי ששון, אולי עם אחרים, וכי הועברו אליה כספים מחשבונות הבנק של החברות המבקשות, תוך זיוף חתימתו של יהושע וכי הכספים הועברו לעמותה במסווה של תרומות, "ללא אישור, ללא ידיעה וללא הסכמה" של יהושע.

בניגוד לכך התברר בדיון, כי לא רק שעמותת "אור חמה" מוכרת ליהושע היטב, אלא שעמותה זו הוציאה ספר לזכרה של אמם של יהושע וששון, כי בספר מופיעים שמו של יהושע ושמות אשתו וילדיו וכי יהושע יודע על התרומות לעמותה (כך - על פי הודאתו בתגובה ובביהמ"ש), עוד מחודש מרץ 2011, עת נפגש עם הרב המנהל את העמותה. כן התברר, כי התרומות רשומות בכרטסת החברה שהיתה אז בניהולו של יהושע.

בענין זה הוגש גם תצהירו של הרב ירון דוד, המנהל את העמותה, אשר הצהיר והעיד, כי כשנה לאחר הקמתה עמותה הוא שוחח עם יהושע על כך שהתרומה לעמותה מתעכבת עדכן אותו על פעילות העמותה והודה לו על התרומות.

יהושע הודה כי עוד בחודש מרץ 2011 נודע לו על העברות הכספים לעמותה ואין בהסברו מדוע לא פעל, לפחות מחודש מרץ 2011 על מנת לעצור את התרומות (גם אם יש בו ממש ואינני מביעה עמדה בכך), כדי להצדיק את העובדה שהוא לא פרש בתצהירו (ובבקשת העיקול) את מלוא העובדות הרלבנטיות ובחר להציג את העברות הכספים לעמותה כמעשה מרמה, מתחילתו ועד סופו, ללא שציין את הספר שהוצא על ידי העמותה ועובדות אחרות, רלבנטיות.

גם כאן, מדובר בהצגה חלקית של העובדות, אשר יש בה כדי להטעות.

ד. כן התעוררה תמיהה קשה באשר לגרסת שלמה, לפיה הוא חתם על טופס הצהרת בעלי שליטה בתאגיד, כאשר רק פרטיו כתובים בטופס ולאחר מכן מילא ששון בטופס את פרטיו הוא (של ששון), וזאת - ללא ידיעתו של שלמה וללא הסכמתו (ראו עמ' 8-9 לפרוטוקול הדיון).

7. סתירות ותמיהות נוספות התגלו גם בנושאים אחרים, שנתבעו בתביעה (כגון תשלומים לעורכי דין בפרויקט "גפן", הלוואות שניתנו לשם רכישת מקרקעין ומשכנתא ועוד), אולם אינני רואה מקום לפרט את כולם ואסתפק בכך שאומר, כי על רוב העובדות והעברות הכספים אין חולק (כפי שמציין גם ב"כ המבקשים בסיכומיו) וכי עיקר המחלוקת הינה, האם התובעים ידעו על ההעברות והמעשים המפורטים בתביעה והאם הסכימו להם.

היינו - מדובר ב"מילה" של המבקשים נגד "מילה" של המשיבים ובנסיבות הענין, לאור האמור לעיל, משהתברר כי המבקשים לא גילו בבקשתם את מלוא העובדות הרלבנטיות, נמנעו מלגלות עובדות מהותיות ואף הצהירו הצהרות שלכאורה אינן נכונות, לא ניתן לומר שתביעתם נתמכת בראיות מהימנות לכאורה ולא ניתן לומר, כיום, כי סיכויי התביעה עולים על סיכויי ההגנה, כך שלא מתמלא התנאי הראשון והבסיסי הנדרש לשם הטלת עיקול.

8. בנוסף, אין מנוס מלומר, כי המבקשים, אשר לא גילו בבקשתם את כל העובדות הרלבנטיות ואף הציגו, לכאורה, "מצגי שווא", באו לבית המשפט בחוסר נקיון כפיים וגם מסיבה זו ראוי לקבל את הבקשה לביטול העיקולים ולהורות על ביטולם.

"הלכה ידועה היא כי על העותר לסעד זמני, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבקשה המוגשת במעמד צד אחד, לבוא לבית המשפט בניקיון כפיים ולפרוס בפני בית המשפט את כל העובדות העשויות להיות רלבנטיות לבקשתו". ראו: רע"א 5826/11 אריאל טל נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (2011) וההפניות שם. "מי שפונה לבית המשפט בבקשה למתן סעד זמני חייב לגלות את כל העובדות העשויות להיות רלבנטיות לבקשתו, ובמקרה של ספק עליו להשאיר את שאלת הרלבנטיות להחלטת בית המשפט ולא לקבוע בעצמו, תוך שיקול האינטרס הצר שלו, מה יש לגלות לבית המשפט" ראו: רע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות 1984 בע"מ, פ"ד מז(5), 165, 166-167 (1993).

89. אינני מתעלמת מטענות המבקשים לענין החשש שמא לא יוכלו לגבות סכומים שייפסקו לזכותם (ככל שייפסקו) ואף לא מכך שבהליכי ההוצל"פ כיזב שלמה (כך על פי הודעתו), בהתייחס לרכושו וזאת - במטרה להונות את נושיו, אולם, מבלי להמעיט בחומרת הדברים, אשר אף יכולה להיות להם משמעות בהליך העיקרי, הרי בשלב זה של ההליך, ובנסיבות הספציפיות של מקרה זה, שוכנעתי כי המבקשים, אשר לא מילאו חובתם לגלות לביהמ"ש את כל העובדות ונהגו באופן המתואר לעיל, אינם זכאים לסעד מן היושר.

10. לאור האמור לעיל ולאור מסקנתי דלעיל, אינני מוצאת מקום להתייחס לשאר טענות הצדדים, לרבות הטענות בדבר קבילות או אי קבילות הקלטות של פגישות בין הצדדים, הסכומים שכל אחד מהצדדים קיבל במהלך השנים, מעמדו של ששון בחברות המבקשות, ההלוואות לצורך עסקאות המקרקעין, טענות בדבר השתק שיפוטי ושיהוי וכו'.

11. סיכומו של דבר - אני מורה על ביטול כל העיקולים שהוטלו במסגרת תביעה זו.

הביטול ייכנס לתוקף בתוך 7 ימים מהיום.

המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות הבקשה, ללא קשר להליך העיקרי, בסך 7,020 ₪.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת של בית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתנה היום, ב' חשון תשע"ג, 18 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.