עמדתם של התובעים, ולפיה עו"ד בכר אינו יכול להמשיך ולייצג את נתבע 1 בהליכים בתיק זה אינה מקובלת עליי.

עובדת היותו של עו"ד בכר המייצג של נתבע 1 הייתה ידועה לתובעים מתחילת ההליכים בתיק, ולו סברו כי יש בכך קושי, היה עליהם לפנות בעניין זה מבעוד מועד. לגופו של עניין, בהיות עו"ד בכר בעל דין וכן עורך דין המייצג את עצמו בתביעה הנדונה, ממילא עומדת לו הזכות ואף החובה להיות נוכח בדיונים. כך גם הטענה לפיה צפוי עו"ד בכר להיות נתבע בעצמו לו תתקבל התביעה לגופה ותתקבל הבקשה לפיצול סעדים, הועלתה לראשונה רק עתה, בתגובתו של ב"כ התובעים לבקשה נשוא החלטה זו.

נראה, אפוא, כי בצדק טוען עו"ד בכר כי בקשתו לאישור המשך הייצוג לפי סעיף 36 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 הוגשה למען הזהירות בלבד. מכל מקום לא מצאתי מניעה לאשר זאת. ככל שבמהלך הדיונים יתעורר צורך בכך, יוכל עורך דין אחר ממשרדו להמשיך ולייצג את נתבע 1. התנגדותו של ב"כ התובעים גם לאפשרות זו משוללת יסוד.

בנסיבות אלה אני מאשרת את המשך ייצוגו של נתבע 1 בידי עו"ד בכר או כל עורך דין אחר ממשרדו.

המזכירות תמציא את העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ה, 19 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.