13 נובמבר 2013

לפני:

כב' השופטת איריס רש

החלטה

1. לפני בקשת הנתבעים 1 ו – 12 לעיין מחדש בהחלטתי מיום 28/10/13, אשר קיבלה את בקשת התובע לגילוי מסמכים במלואה וזאת בהעדר תגובה מטעם הנתבעים. לטענת הנתבעים, הם לא קיבלו את החלטתי מיום 30/9/13 המורה על הגשת תגובה עד ליום 22/10/13.

2. מעיון בתיק בית הדין עולה, כי החלטתי מיום 30/9/13 לא הומצאה לנתבעים ועל כן, אני נעתרת לבקשה לעיון מחדש ואדון בבקשת התובע לגילוי מסמכים מראשיתה, לאחר עיון בתגובת הנתבעים.

3. בבקשה מבוקש גילויים של המסמכים הבאים:

א. בקשה לפרטים נוספים - פרטים מלאים באשר למי מהנתבעים התקשרו בפועל עם הנתבעת 1 הן כקבלני משנה והן כשכירים לשם ביצוע פרויקטים שונים בתקופות שונות.

ב. העתק מהסכמי ההתקשרות ובכלל זה נספחיהם, אשר נערכו ונחתמו בין הנתבעת 1 לבין קבלני המשנה לשם ביצוע הפרויקטים הנ"ל.

ג. העתק חשבוניות בגין תשלומים אשר שולמו לקבלני המשנה על ידי הנתבעת 1 עבור ביצוע הפרויקטים דלעיל.

לטענת התובע, למסמכים ולפרטים המבוקשים ישנה חשיבות מכרעת לצורך בירור המחלוקות וביניהן נסיבות פיטוריו של המבקש, זכאותו לפדיון חופשה וכדומה.

4. הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הבקשה הינה כללית, גורפת ולא מנומקת והטענות בדבר החשיבות המכרעת שיש למסמכים לצורך בירור המחלוקות נטענת באופן סתמי וכוללני. מנגד, המסמכים המבוקשים אינם רלוונטים למחלוקות בתיק והם כוללים בחובם מידע רחב אודות פעילותה העסקית של הנתבעת 1 והיקפה וזאת ללא קשר למקומות ולזמנים שבהם עבד התובע.

חשיפת הפרטים אודות הפעילות הכלכלית והעסקית של הנתבעת תפגע פגיעה קשה בפרטיות הנתבעים והיא אינה מוצדקת בנסיבות הענין. הנתבעים הוסיפו כי הבקשה תטיל עליהם נטל כבד ובלתי סביר והיא מהווה "מסע דייג אסור" על מנת לבסס את עילת התביעה.

דיון והכרעה

5. תקנה 46(א) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כי:

"בית-הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעלי דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

6. הליך גילוי המסמכים נועד להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי כמו גם לייעול הדיון ולחיסכון בהוצאות על ידי ניהול המשפט "בקלפים פתוחים". בהתחשב בתכלית זו, נקודת המוצא הינה גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, תוך עריכת איזון בין עקרון הגילוי לבין אינטרסים נגדיים המצדיקים מניעת הגילוי או צמצומו כגון: פגיעה בפרטיות, פגיעה בצדדים שלישיים, קיומו של חיסיון, הכבדה על הצד שכנגד וכדומה.

בהתאם להלכה הפסוקה, המבחן לדיון בבקשה לגילוי מסמכים הוא מבחן כפול: ראשית יש לבחון את מבחן הרלוונטיות, על שני היבטיו, דהיינו האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר) ומהי מידת תרומת הגילוי לקיומו של דיון יעיל בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב). שנית, האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו – דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות – תוך עריכת האיזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה [ראו למשל: ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י, (21.9.2010); ע"ע 9795-01-12 גלובוס רשת בתי קולנוע בע"מ נ' מאיר מוסרי (29.3.2012)].

7. נבחן את הבקשה לאורם של הכללים שהותוו בפסיקה כמפורט לעיל.

לטענת התובע, הוא הועסק כפועל שיפוצים ובניה באתרים ובפרויקטים שביצעה הנתבעת החל מחודש יולי 2003 ועד לחודש מרץ 2012 וזאת באמצעות קבלני משנה, שהתחלפו מעת לעת. במסגרת כתב התביעה, טוען התובע, כי במהלך תקופת העבודה לא שולמו לו זכויות סוציאליות כגון: דמי חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, החזר הוצאות נסיעה וגמול שעות נוספות. בנוסף, עותר התובע לתשלומים שונים בגין סיום העבודה ובכלל זה: פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין. לטענת התובע, יש לראות בנתבעת כמעביד במשותף ביחד עם יתר הנתבעים.

מכאן, שהמחלוקת המרכזית בתיק הינה מיהות המעבידים במהלך תקופת ההעסקה הנטענת על ידי התובע. אמנם, התובע אינו מציין באופן ברור מי היו מעבידיו לאורך תקופת העסקה ובאיזה תקופה והוא אף טוען כי "זהות המעבידים לוטה בערפל" ואולם, כל מסמך שיכול לשפוך אור על זהות המעבידים של התובע במהלך תקופת ההעסקה הינו מסמך רלוונטי הן בהיבט הצר והן בהיבט הרחב.

כך גם, לנוכח ההכחשה הכללית של הנתבעת לגבי הקשר בינה לבין מי מהנתבעים וטענתה הכללית לפיה "הנתבע אינו מכיר חלק מהנתבעים האחרים וחלק קטן מנתבעים אחרים שהוא מכיר שימשו כקבלני משנה של החברה שבבעלותו בפרויקטים שונים ובתקופות שונות" (ס' 39 לכתב ההגנה) ועל מנת לייעל את הדיון, הנתבעת תמסור פרטים נוספים לגבי הנתבעים עימם התקשרה לביצוע קבלנות משנה באתרים שבהם עבד התובע לטענתו (חברת החשמל, בסיסי חיל הים באזור חיפה והצפון והטכניון) ובתקופת ההעסקה הנטענת (2012-2003) בתוך 30 ימים מהיום.

בהתייחס לבקשה לגילוי מסמכים - הדרישה לגילוי מסמכים של כלל הפרויקטים שבוצעו על ידי הנתבעת בתקופת ההעסקה הנטענת, דהיינו בשנים 2012-2003 וכן של כלל מסמכי ההתקשרויות של הנתבעת למול קבלני משנה ובכלל זה הנתבעים, הינה דרישה גורפת ורחבה הן לנוכח האתרים שבהם עבד התובע כטענתו והן בהתייחס לתקופה המבוקשת.

יתר על כן, בהסכמי ההתקשרות קיים מידע עסקי רב שחשיפתו עשויה לפגוע בנתבעת למול המתחרים ולפיכך, יש לצמצם את הגילוי רק לפרטים הנוגעים לשירותי הקבלנות שסיפקו מי מהנתבעים לנתבעת 1 מחודש מאי 2006 ועד לחודש מרץ 2012, בחברת החשמל, בסיסי חיל הים באזור חיפה והצפון ובטכניון ואך ורק להוראות הנוגעות למקום הפרויקט, משך ההתקשרות, העסקת העובדים באותם פרויקטים ותנאי העסקתם. יתר הוראות ההסכם יושחרו, על מנת שלא יגולה מידע עסקי העלול לפגוע בנתבעת 1 או במי מהנתבעים. מסמכי ההתקשרות כאמור יגולו בתוך 30 ימים מהיום.

ככל שהמסמכים או חלקם אינם קיימים ו/או אינם ברשות הנתבעת והיא לא הצליחה לאתרם, הנתבעת תתמוך את טענותיה בתצהיר ערוך כדין שיוגש לתיק ובו יפורטו הניסיונות והמאמצים שנעשו לצורך איתור המסמכים.

בשלב זה ולנוכח הצו שניתן בהתייחס לגילוי הסכמי ההתקשרות בין הנתבעת 1 לבין מי מהנתבעים כאמור לעיל, אינני מוצאת לנכון להורות על גילוי החשבוניות בגין התשלומים ששלמה הנתבעת 1 לנתבעים בגין שירותיהם באתרים השונים. זאת, לנוכח הספק באשר לרלוונטיות המידע הגלום בהם למול האינטרסים העסקיים של הנתבעים והאפשרות לקבל את המידע המבוקש באמצעות הסכמי ההתקשרות.

8. הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בסוף ההליך.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"ד, (13 נובמבר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.