לפני בקשת הנתבעים לתיקון טעות חישוב שלשיטתם נפלה בהחלטה מיום 2.10.14 (להלן: "ההחלטה") ביחס למניין 7 השנים לצורך חישוב התיישנות התביעה כנגד הנתבעת 3.

בחנתי את הבקשה, את התגובה לה, ואת החישוב שנעשה בהחלטתי הנ"ל. מצאתי כי הצדק עם הנתבעת 3 בענין הנדון.

מבדיקה נוספת של מנין הימים של כל תקופה ותקופה הרלבנטית לצורך חישוב תקופת ההתיישנות ביחס לנתבעת 3, על פי הקביעות שפורטו בהחלטה, דהיינו- מיום שקמה עילת התביעה (21.9.03) ועד ליום הגשת התביעה המתוקנת בהליך הקודם שהתנהל בבימ"ש השלום בעכו, כאשר רק במסגרת התיקון- הוספה נתבעת זו (נתבעת 3) לראשונה (18.3.08), בצירוף הימים שמיום מחיקת התביעה הקודמת (10.5.10) ועד למועד הגשת התביעה החדשה שלפני (3.6.13) - עולה, כי אכן נפלה טעות חישוב בספירתם וכי במועד הגשת הליך זה שלפני, אכן חלפו למעלה מ- 7 שנים מיום שקמה עילת התביעה, ביחס לנתבעת 3.

אין בידי לקבל את גישת המשיבים בתגובתם, כי הדרך לתקוף טעות חישוב הינה בהגשת ערעור על אותה החלטה. שכן- סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד - 1984 קובע בזו הלשון:

"מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה. " (הדגשה שלי,- ר.ש)

ב"כ התובעים טוען כי הנתבעת 3 צורפה לתביעה הקודמת במקום חברת הביטוח "כלל" שלטענת ב"כ התובעים נתבעה שם מתוך טעות סופר, וכי במסגרת תיקון התביעה לצורך מחיקת "כלל" והוספת "מגדל" שהינה גם נתבעת 3 דכאן, לא נעשה שינוי אחר בכתב התביעה. לשיטתו- בהיקש מאשר נקבע בע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' עבד אלחפיז זייד פ"ד לד(4) 1126 (1980) (להלן: "פס"ד זייד"), מתייחסים למועד הגשת כתב התביעה המתוקן כאל מועד הגשת כתב התביעה המקורי. אין בידי לקבל את טענת וגישת ב"כ התובעים בענין זה.

שכן- פס"ד זייד קובע קריטריונים להתרת תיקון כתב תביעה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות: ככל שמדובר בתיקון טעות סופר, אין מניעה להתיר את תיקון כתב התביעה אף אם חלפה תקופת ההתיישנות. ואולם מצב בו מלכתחילה לא הקים התובע, אף על דרך החסר, עילת תביעה שממנה משתמעת חבותו של נתבע, ובקשתו לתיקון כתב התביעה באה להשלים את אותו חסר- לא יותר התיקון, אם בינתיים חלפה תקופת ההתיישנות. לא מצאתי בפס"ד זייד קביעה בסוגיה נשוא ענייננו, דהיינו- באשר למועד הרלבנטי לחישוב תקופת ההתיישנות מקום שכתב התביעה תוקן כך שהוחלף (או הוסף) בעל דין.

בענין זה- נקבע על ידי ביהמ"ש העליון, מפי כב' השופט זילברטל ברע"א 7488/12 דעאס נ המל"ל, ע"מ 9 (פורסם בנבו, 17.2.14)], כדלקמן:

"כאשר מדובר בתיקון כתב תביעה שכולל צירוף תובע חדש שלא היה בעל דין על-פי כתב התביעה המקורי, חלים ככלל אותם הכללים. עם זאת, ויש לכך משמעות לענייננו, כפי שהדבר בא לידי ביטוי גם בהוראת תקנה 26(ב) לתקנות שצוטטה לעיל, המועד הרלוונטי למניין תקופת ההתיישנות לגבי בעל הדין החדש, אינו מועד הגשת כתב התביעה המקורי, אלא מועד הגשת כתב התביעה המתוקן (כפי שנפסק מפי הנשיא א' גרוניס ברע"א 6590/10 עזבון אשתייה נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 11 (28.5.2012) (להלן: עניין אשתייה))"

(ההדגשה שלי,- ר.ש.)

הנתבעת 3 הינה בעל דין אחר לגמרי מזה המקורי שנתבע במסגרת התביעה הקודמת אשר התנהלה בבימ"ש השלום בעכו, שהייתה חברת "כלל". מדובר באישיות משפטית נפרדת, אחרת, ועובדת היות השתיים מבטחות במדינת ישראל- אינה מעלה ואינה מורידה בהקשר זה. בכל הנוגע למועד שבו נפסק מירוץ ההתישנות- לא ניתן לכבול את הנתבעת 3 למחדלי התובע או ב"כ בהליך הקודם ולהתייחס אליה כאל מי שנתבעה מוקדם מכפי שצורפה ונקשרה בפועל להליך בבית המשפט.

התוצאה איפוא הינה כי התביעה נגד הנתבעת 3 נדחית מחמת התיישנות.

אשר על כן וכפועל יוצא מתיקון טעות החישוב- יש לתקן את האמור בנושא זה בהחלטתי הנ"ל מיום 2/10/14, כדלקמן:

בעמ' 9 ש' 7-8: במקום הכתוב, יבוא:

"מחישוב זה עולה כי מניין 7 השנים חלף במועד הגשת כתב התביעה והתביעה נגד הנתבעת 3 התיישנה.

לצורך חישוב תקופת ההתיישנות ביחס לנתבעת 2 אין לכלול במניין תקופת ההתיישנות פרק הזמן שמיום הגשת התביעה הראשונה (22.8.07) ועד למחיקת התביעה הראשונה (10.5.10), כך שהתביעה נגד הנתבעת 2 לא התיישנה."

ובעמ' 10 ש' 10: במקום הכתוב, יבוא:

"גם התביעה כנגד הנתבעת 3 התיישנה. הבקשה ביחס לנתבעת 2 נדחית בשלב זה בכל הנוגע לעילת ההתישנות".

למען הסר ספק: התיקון בהחלטתי הינו אך ורק ביחס לנובע מתיקון טעות החישוב. יתר חלקי ההחלטה מיום 2/10/14 עומדים בעינם.

החלטתי תשלח לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ג' חשוון תשע"ה, 27 אוקטובר 2014, בהעדרם.