לפני בקשת הנתבעת 5- היא המבקשת- להורות על דחיית התביעה כנגדה.

לטענתה, על פי הצהרת ב"כ התובעים בדיון אשר נערך לפני, עילת התביעה הינה חוזית ומבוססת על החוזה שנחתם בין הצדדים, בו התחייבה המבקשת שלא להתנגד לתכניות בניה שיגישו התובעים. ואולם, עיון בחוזה מעלה כי המבקשת לא התחייבה לאמור לעיל ועל כן דין התביעה כנגדה להידחות.

מנגד, טוענים התובעים- משיבים כי אין לקבל את הבקשה. בתגובתם, מצביעים המשיבים על סעיף 9 להסכם בינם ובין הנתבעת ככזה המקים, לכאורה, את עילת התביעה כנגד המבקשת, ומבהירים כי הואיל ועילת התביעה נשענת, בין היתר, על פרשנות סעיף זה , נדרש בירור מעמיק לגופו של עניין . לפיכך, לטענתם, אין מקום להורות על דחיית התביעה כבר בשלב זה של ההליך.

סבורתני כי דין הבקשה להידחות.

כידוע, סילוק על הסף הינו סעד קיצוני אשר אין בית המשפט נעתר לו דבר שבשגרה. הכלל הוא כי די כי כתב התביעה יגלה עילה על מנת שבית המשפט לא יסלק התביעה על הסף.

התביעה מתייחסת לחוזים שנכרתו בין התובעים לנתבעים, בהם מכרו התובעים את זכויותיהם בדירות שנרכשו ע"י הנתבעים, ועל הסדרת זכויותיהם לבניה עתידית במידת הצורך.

כתב התביעה מגלה נוסחים שונים של חוזים. כך למשל, התחייבו רוכשים אחרים שלא להגיש התנגדות להיתרי בנייה שיגישו התובעים לבניה על הגג ו במרתף- התחייבות שלשיטת התובעים הופרה.

הנתבעת 5 טוענת כי סעיף כזה לא מצוי בהסכם עליו חתמה אולם בתביעה צוטט ההסכם כדלקמן:

לטענת התובעים- הפרה הנתבעת את התחייבותה בעת שסירבה לחתום על המסמכים עליהם התבקשה לחתום.

חלק ג' לכתב התביעה מייחס לנתבעים, לרבות נתבעת 5, גם עילות נזיקיות. מקובלת עליי עמדת המשיבים/התובעים כי קיומה של עילה זו בצירוף הצורך בבירור פרשני של סעיפי החוזה- תומכים בעמדתם כי אין מקום להיעתר לבקשה זו.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ו, 26 יולי 2016, בהעדר הצדדים.