נתבעים 1-2 ע"י ב"כ עו"ד דוד אורן

נתבעים 3-5 ע"י ב"כ עו"ד ישי דב גלילי

1. לפני בקשה של התובעים (והנתבעים שכנגד בתביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבעים 1 – 4) לעשות שימוש בסמכות הנתונה לבית המשפט לפי תקנות 36 ו- 38 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") ולהורות כי מר משה שושן, בנה של הנתבעת 5 ז"ל (להלן: "המנוחה") יהיה בעל דין חליף תחתיה. כן מבוקש לקבוע מועד לישיבת הוכחות נוספת ואחרונה תחת זו שהייתה קבועה ליום 10.12.17 ואשר בוטלה עקב פטירתה של המנוחה.
2. ביום 19.2.18 ניתנה החלטה, ולפיה, בין היתר: "יש להמתין למתן צו קיום צוואה וקביעת זהותם של יורשי המנוחה".
3. ביום 21.6.18 הוגשה על ידי ב"כ הנתבעים 3-5 הודעה לפיה ניתן צו ירושה בעניינה של המנוחה אך נטען כי ב"כ הנתבעים 3-5 (אשר ייצג את המנוחה בהליכים שבכותרת), לא ייצג את היורשים בבקשה למתן צו ירושה ולפיכך אין לו פרטים נוספים.
4. התובעים טוענים כי שאלת זהותם של היורשים הייתה ניתנת לבירור בקלות עם בנה של המנוחה, מר משה שושן, שנתן עדות ראשית בתובענה, הגם שהמנוחה הייתה אותה עת בחיים.
5. כן טוענים התובעים כי בבקשה לדחיית מועד הדיון שהוגשה על ידי ב"כ הנתבעים 3-5 ביום 5.12.17 נכתב במפורש כי מר שושן יהיה בעל דין בתיק נוכח פטירת אמו (סעיף 9 להודעה).
6. בנוסף טוענים התובעים כי מר שושן נתן תצהיר עדות ראשית בשם המנוחה בעת שהייתה בחיים ובו הצהיר "אני זה שליוויתי אותה בכל ההליכים והייתי זה שניהל עבורה את המגעים עם התובעים ולכן אני מצהיר במקומה".
7. עוד טוענים התובעים כי בהתאם לבקשה לקיום צוואה שהוגשה, עולה בבירור מתגובת הנתבעים (סעיפים 10 ו- 13 לתגובה) לבקשה של התובעים מיום 26.12.17 כי מר שושן הינו זוכה בהתאם לצוואה.
8. התובעים טוענים כי מבדיקה שעשה בא כוחם עולה כי צו ירושה ניתן עוד ביום 15.3.18 וכי רק שלושה חודשים לאחר מכן נמסרה הודעה לבית המשפט, דבר המהווה התנהלות בחוסר תום לב.
9. בתגובה נטען כי לפי סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אדם כשר לזכויות וחובות מגמר לידתו ועד למותו ולפיכך לא ניתן להמשיך ולנהל את ההליכים המשפטיים מול המנוחה. כן נטען כי בנה של המנוחה, משה שושן אינו בעל דין חליף. נטען כי צו הירושה קובע כי מר משה ששון ואחיו יורשים, ולא הוא לבדו. כן נטען כי תקנה 38 לתקנות קובעת כי בית המשפט רשאי לקבוע חליף אם יש כך צורך אולם מינוי חליף הוא חריג ולא הכלל. ברגיל, נטען, יש להגיש כתב תביעה מתוקן ולהוסיף את הנתבעים הרלוונטיים. לפיכך נטען כי על התובעים להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה. כן נטען כי עצם העובדה שמר שושן מסר תצהיר בשל מצבה הבריאותי הקשה של אמו אין בה כדי להפוך את אמו לאישיות משפטית לאחר שנפטרה. לפיכך נטען כי יש לדחות את הבקשה ולחילופין להורות לתובעים להגיש כתב תביעה מתוקן ולהוסיף את הנתבעים הרלוונטיים.
10. בתגובה חוזרים התובעים על עתירתם. כן טוענים המבקשים כי בהתאם לתקנה 38 לתקנות, בית המשפט הוא שמוסמך להורות על אופן המשך ניהול ההליך ועל מינוי בעל דין חליף למנוחה. לטענתם המבקשים אדישים לשאלה האם מר שושן ימונה לבדו כחליף למנוחה או שכל יורשי המנוחה ימונו כבעלי דין חליפים ובלבד שניתן היה להמשיך את ההליך מהשלב בו הופסק. באשר לטענת המשיבים בדבר הצורך בתיקון כתב התביעה, המבקשים טוענים, בהסתמך על תקנה 36 לתקנות, כי מדובר בטענה מקוממת וחסרת שחר, אשר כל כולה ניסיון לגרור את ההליכים. לטענת המבקשים, עילת התביעה והמחלוקת נותרו כשהיו בטרם פטירת המנוחה, בפרט בנסיבות בהן מר שושן הוא שהיה המצהיר בהליך במקום המנוחה, עוד כשהייתה בחיים. עוד טוענים המבקשים כי המשיבים לא טרחו לציין בשם מי הגישו את התנגדותם לבקשה, האם בשם מר שושן או בשם גורם אחר. עובדה זו לבדה יש בה כדי ללמד כי המטרה היחידה להתנגדות היא ניסיון לדחות את הקץ בבירור התביעה.
11. בהתאם להחלטתי הוגש ביום 21.11.18 תצהירו של מר משה שושן המפרט את זהות היורשים כדלקמן: מר מיכאל חיים שושן, גב' רוזט אביגזר ומר אריה משה שושן. כן נמסרו, בהתאם להחלטה, מספרי תעודות הזהות וכתובותיהם של היורשים.
12. במסגרת תצהיר זה נטען על ידי מר משה שושן כי בקשת התובעים להמשיך ולנהל את התובענה נגדו ונגד אחותו מבלי לתקן את כתב התביעה איננה הגיונית וכי אחותו זכאית לקחת עו"ד מטעמה אם תחפוץ בכך כדי להתגונן מפני הטענות על פי דרכה, וכן רשאית לחקור את העדים באמצעות עו"ד מטעמה ועוד. כן נטען כי לא הגיוני לנהל את ההליכים נגד יורשי אמו מבלי לאפשר לכל אחד מהיורשים להתגונן בכתב הגנה מטעמו, וכי אם הוא ואחותו כנתבעים ירצו להוסיף טענות רלוונטיות אליהם שאותם הם יכולים לצרף רק אם יוגש כתב תביעה מתוקן ויתאפשר להם יומם בבית המשפט בהגשת כתבי הגנה מתוקנים ועוד.
13. לאחר עיון בבקשה בתשובה ובתגובה וכן במסמכים המצויים בתיק שלפניי, ראיתי לנכון לקבל את הבקשה באופן חלקי, וכן את בקשה שבמסגרת התשובה באופן חלקי כמפורט להלן.
14. תקנה 36 לתקנות קובעת: "לא תפוג תובענה על שום שאחד מבעלי הדין מת או פשט את הרגל, ובלבד שעילת התובענה בעינה עומדת... ".
15. בענייננו עילת התובענה הכספית בעינה עומדת, ומות המנוחה אינו מפיג את התובענה.
16. תקנה 38 קובעת: "מת בעל דין או שפשט את הרגל או שנכס שלו נסב מכוח דין, רשאי בית המשפט או הרשם להורות – אם ראה צורך בכך לשם יישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר – כי מנהל העזבון, או היורשים או האמנים או חליף אחר של בעל הדין, כולם או מקצתם, יהיו לבעלי הדין, או שתומצא להם הודעה בדרך ובצורה שנקבעו להלן ובתנאים שייראו לבית המשפט או לרשם, והוא יתן צו בדבר המשך המשפט כפי שייראה לו".
17. תקנה 41 לתקנות קובעת, לעניין הגשת כתב טענות של בעל דין חדש או נוסף:

"(א) מנהל עזבונו או יורשו של נפטר שנעשה בעל דין לפי תקנה 39, רשאי להגיש כתב טענות נוסף הנובע מהעברת הזכויות אליו.

(ב) הכונס הרשמי או הנאמן בפשיטת רגל שנעשה בעל ידן לפי תקנה 39, רשאי להגיש כתב טענות חדש, בין אם הוא נובע מהעברת זכויות פושט הרגל אליו ובין אם לאו.

(ג) כתב הטענות החדש שהוגש כאמור בתקנת משנה (ב) יבוא במקום כתב הטענות המקורי; לא הוגש כתב טענות חדש, יעמוד כתב הטענות המקורי בעינו.

(ד) כתב טענות לפי תקנה זו יש להגיש תוך שלושים ימים מהיום שבו ניתן הצו, אם ניתן לפי בקשת בעל הדין החדש, או תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצא לו צו, אם ניתן שלא לפי בקשתו".

1. בע"א 4923/09 עתילי ערפאת נ' בנק הפועלים בע"מ (12.10.10)(להלן: "עניין ערפאת") נקבע, כי בנסיבות בהן הסכסוך נושא אופי כלכלי-כספי תוך פגיעה רכושית אפשרית בעיזבון המנוח, דרך המלך היא כי מנהל העיזבון או יורשי המנוח יהוו את חליפיו. על כן ראוי להמתין להוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה, או מינוי מנהל לעיזבון, בטרם ניתן צו לחילופי בעל הדין.
2. במקרה שלפנינו, הסכסוך אכן נושא אופי כלכלי-כספי (תובענה כספית) תוך פגיעה רכושית אפשרית בעיזבון המנוחה, ומשניתן צו הירושה ניתן להוציא צו לחילופי בעלת הדין.
3. עוד נקבע בעניין ערפאת, כי אין להורות על צירוף של יורש אחד בלבד מבין מספר יורשים, אף אם הוא היחידי שהיה מעורב באופן אישי בפרשה נשוא הסכסוך. צירופו של אותו היורש עשוי להתאפשר מכוח היותו שאירו של המנוח, יחד עם יתר השארים הזכאים לכאורה להתגונן מפני פגיעה כספית אפשרית בעיזבון.
4. בנוסף נקבע ברע"א 7239/10 עזבון המנוח דר מנחם אלברט ז"ל נ' זאב גולן (28.12.10) (להלן: "עניין מנחם" כי: "תקנה 41 מבחינה באופן ברור בין יורשיו של נפטר – השארים להגיש כתב טענות נוסף הנובע מהעברת הזכויות אליהם, לבין הכונס הרשמי או הנאמן בפשיטת רגל – הרשאים להגיש כתב טענות חדש, בין אם הוא נובע מהערת זכויות פושט הרגל בין אם לאו. תיקון כתב הטענות מקום בו הוחלפו בעלי דין – כך הובהר – נחוץ "שכן כתבי הטענות הקודמים לא יגלו את העובדה המקשרת את בעל הדין החדש במשפט שכבר נפתח" (יואל זוסמן סדר הדין האזרחי 209 (שלמה לוין עורך, 1995)". עוד נקבע כי: "הכלל הוא שזכותו של היורש אינה אלא הזכות שעמדה למנוח שבנעליו הוא בא, וככזו – מוגבלת היא לטענות הנובעות מהעברת הזכויות אליו" (סעיף 6 לפסק הדין).
5. עם זאת, בנסיבות המיוחדות של העניין נקבע בפסק הדין בעניין מנחם (בסעיף 7): "טוענים המשיבים כי במקרה דנן, קיבל המנוח... "החלטה ברמה האסטרטגית/משפטית"... שלא לצרף חוות דעת מומחה רפואי מטעמו. על כן, לשיטתם אין להתיר למבקשים היום לתקן פגמים שנפלו בדרך בה ניהל ד"ר מנחם את הגנתו. אכן, במקרה הרגיל, בו באים יורשים בנעלי המנוח, כבולים הם לכתבי הטענות שהגיש המנוח בהתאם לכלל האמור. עם זאת, מקום בו הופך יורש לבעל דין, שמורה לבית המשפט מכוח תקנה 28 האפשרות להורות על המשך המשפט כפי שייראה לו. דומה כי נסיבותיו המיוחדות של המקרה שלפנינו מצדיקות חריגה מן הכלל הרגיל".
6. היינו בהתאם לפסק הדין בעניין מנחם, ככלל, יש להתיר הגשת כתב טענות נוסף המוגבל לטענות הנובעות מהעברות הזכויות אל בעל הדין החליפי.
7. בענייננו ישנם מספר יורשים ולפיכך על כל היורשים להוות בעל דין חליפי למנוחה ולא מר משה שושן לבדו. הרציונל לכך הוא שלא לאלץ יורש אחד מבין רבים (במקרה שלנו, מר ששון בלבד) לשאת בנטל לבדו, ועל מנת שלא לקפח את זכותם של היורשים האחרים להגן על זכויותיהם בעיזבון (ראו: עניין ערפאת בע"מ 6-7; וכן ת"א (חי') 35948-02-10 תקלה מועלם נ' עז' המנוחה ביכה מינא יעקוב סוכר ז"ל (23.11.10), בע"מ 4 ו-6).
8. לעניין הגשת כתב טענות של בעל דין חדש או נוסף, בענייננו לא הועלתה כל טענה ספציפית נוספת שיש בה טעם לחרוג מההוראה לפיה יורש יגיש כתב טענות נוסף המוגבל לטענות הנובעות מהעברת הזכויות אליו.
9. בהתאם לכך אני מורה כי היורשים כמפורט לעיל יהיו בעלי דין חליפיים למנוחה.
10. כמו כן אני מורה כי בעלי הדין החליפיים יגישו תוך 30 יום כתב הגנה נוסף המוגבל לטענות הנובעות מהעברת הזכויות אליהם, בהתאם לתקנה 41 לתקנות.
11. נקבע לתזכורת במעמד הצדדים ליום 24.1.19 שעה 09:30.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ט, 29 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.