בפני בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 21.6.2020, במסגרתה נדחתה בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. לטענת המבקשים (התובעים), ההחלטה מיום 21.6.2020 שגויה, ולפיכך נדרש תיקונה. המשיב (הנתבע) סבור שלא נפלה טעות בהחלטה האמורה, ומכל מקום שבית משפט זה אינו מוסמך לתקנה.

בתשובה לתגובה הפנו המבקשים לפסיקה, ממנה משתמע שבית המשפט מוסמך לשנות החלטת ביניים שנתן, אם נוכח שנפלה בה טעות, וכי התיקון לא יפגע בזכויות הדיוניות של הצדדים. אלא שאף שבית המשפט מוסמך לתקן החלטה מוטעית שנתן, אין ספק שכך ייעשה רק במקרים חריגים:

"ככלל, לא תתקבל בקשה לעיון חוזר בהחלטה מקום בו הטענות המועלות בה הן ערעוריות באופיין, או כאשר לא חל שינוי בנסיבות המצדיק את שינוי ההחלטה. כמו כן, נקבע כי רק במקרים נדירים ויוצאי דופן תשנה הערכאה הדיונית את החלטתה בשל כך שהתברר לה כי נתנה החלטה מוטעית, וזאת כאשר התיקון לא יפגע בזכויותיו הדיוניות והמהותיות של הצד שכנגד..." (רע"א 5691/18 אלכסיי ודובין נ' כונס הנכסים הרשמי (1.11.18)

המקרה שבפני אינו מאותם מקרים חריגים. ראשית, כל טענות המבקשים הן במובהק ערעוריות. שנית, ספק אם החלטה בבקשה שהוגשה לאחר שניתן פסק הדין, במסגרת בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, היא החלטת ביניים במובן הפשוט של המונח. בעוד שבדרך כלל החלטות ביניים הן החלטות פרוצדוראליות הנוגעות לאופן ניהול ההליך, בהן זכות הערעור מסויגת, או החלטות בבקשות לסעדים זמניים, אשר מטבען הן החלטות שתוקפן קצוב בזמן, ההחלטה בבקשה לפי פקודת בזיון היא החלטה סופית, עליה ניתן לערער על נקלה. בנסיבות אלה, היעילות הדיונית מחייבת סופיות הדיון בבקשה, אלא אם חל שינוי בנסיבות. ובעיקר, לא מצאתי מה הטעם לחרוג מהכלל הקובע שבדרך כלל לא תתקבל בקשה לעיון חוזר בהחלטה מקום בו הטענות המועלות בה הן ערעוריות באופיין.

יודגש, כי אין זו הפעם הראשונה בה מגישים המבקשים בקשה לאחר שבקשה קודמת לפי פקודת בזיון נדחתה. פסק הדין ניתן ביום 2.5.18. בקשה ראשונה, אשר נדחתה, הוגשה ביום 3.3.19. בקשה שניה הוגשה ביום 25.9.19, ובקשה שלישית הוגשה ביום 7.1.2020. שתי הבקשות התקבלו. ביום 31.5.2020 הגישו המבקשים בקשה נוספת, רביעית במספר, אשר נדחתה בהחלטה מיום 21.6.2020. הנה כי כן, בכל פעם שהוגשה בקשה לפי פקודת בזיון, הבקשה נשקלה על פי נסיבותיה וטעמיה. אלא שאיני סבורה שיש מקום שאשב כערכאת ערעור על עצמי, ובנוסף לקיום דיון אחד בכל בקשה, אוסיף ואבחן כל החלטה גם לאחר שניתנה, שמא טעיתי.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה לעיון חוזר.

ניתנה היום, כ"ד אלול תש"פ, 13 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.