נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אביעד כ"ץ.

הנאשם בעצמו ובאת כוחו עוה"ד שלו בהעדר.

<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

הדיון קבוע לשעה 08:30, השעה כעת 09:22, ואין התייצבות מטעם באת כוח הנאשם.

שוחחתי איתה כעת בטלפון, לדבריה היא בבדיקה וכעת היא בדרך לבית המשפט.

לדברי הנאשם הוא התייצב בבית המשפט משעה 08:30, אך המתין מחוץ לאולם בית המשפט.

השעה כעת 09:23, ועוה"ד מתייצבת כעת בבית המשפט.

הסניגורית:

הייתי בבדיקה והמתנתי משעה 07:00 בבוקר, אני מתנצלת על האיחור.

ב"כ המאשימה:

אני מודע לכל ההחלטות של בית המשפט לעניין הייצוג.

תגובתי הראשונה היא טכנית, שע"פ חוק הבקשה לא עומדת, יש סעיף פרוצדורלי על שינוי נסיבות וחלוף זמן, וזה לא המקרה שלנו. זה לא עיקר הדבר שחורה לנו.

עיקר הטענה שהוצג הסדר, ההסדר כלל ושחור על גבי לבן, שינוי תנאי מעצר הבית, זה היה חלק מההסדר, לבוא פחות מחודש, ולהגיש בקשה לשינוי תנאים שנקבעו בהסכמה, יש כאן פגיעה שלא מבחינה מהותית והחלטות בימ"ש אלא בניגוד להסכמה ולהסדר, ויש פגיעה ברמה חברית, עו"ד מגיע להסדר עם התביעה, הצדדים מצפים ההסדר יעמוד ואלה התנאים שיש בין השניים, ההפרה של ההסדר הזה בין הצדדים, היא לא רק משדרת מסר לא נכון, אלא גם לתביעה, שאני מגיע להסדרים ולאחר דקה מבקש הצד השני לשנות את ההסדר.

מהותית התנאים היום מינימאליים, לבקש לבטל גם אותם בזמן קצר לאחר מכן, זה זועק לשמיים.

לש. בימ"ש, אם יש בכך הפרה של ההסדר, אני משיב שכן.

הסניגורית:

גברתי לגבי ייצוג, בימ"ש העלה טענה בנוגע לייצוג, שמו של עוה"ד הוא דורון שטרן ולא ויינשטיין, המבקש ואימו הגיעו למשרדי, אני מכרה של האימא, האימא חולת סרטן, אני מציגה תעודת נכה מהמל"ל מגיעים שוטרים ומפריעים בשעות לא קונבנציונליות, בימי שבת. בשום מצב תנאי מעצר הבית לא כלולים בהסדר.

לש. בימ"ש, לאור ההסדר, כי ההסדר כלל הקלה בתנאי המעצר ושינוי תנאי מעצר הבית, אני משיבה, כי צריך לשים לב שהנאשם חסך זמן שיפוטי יקר, צירף תיק נוסף.

אני מודעת לכך שכתב אישום תוקן.

אני שוחחתי עם עוה"ד דורון, אני עומדת על רצוני לטעון.

בימ"ש יודע שהמבקש נמצא במעצר בית וזה לא רכיב העונש, זה לא יכול לכלול את ההסדר.

הקלה בתנאים לא היה בדרך שישבו בדרך של מו"מ, אלא דיברו וזה מה שדורון אמר לי, הקלה בתנאים היה תוך כדי דיון, עוה"ד דורון שטרן לא ידע על מצבה הרפואי של האם.

אם המבקשת פנתה אליי ואסביר למה, הם הערבים שלו, יוצא מצב שהם לא יכולים ללכת לאירועים חברתיים, אפילו לא לבדיקות רפואיות.

לש. בימ"ש, מדוע הסכימה להיות עריבה ומדוע אני לא מבקשת להחליף ערבים, אני משיבה, כי ללא קשר למגבלה, יש את ההפרעות שנגרמות למשפחה, צריך לתת את המשקל לכך שהוא צירף תיק, חסך זמן שיפוטי יקר.

הנאשם:

לש. בימ"ש, אין לי עריבה חוץ מאימא שלי. גם אם היא תחליף את הערבים ההטרדה מצד המשטרה, זה להגיע פעמיים ביום, גם בשעה שאני לא במעצר בית, הם מגיעים בשעה חמש בבוקר.

אני באמת לא צריך את פרק הזמן מאחת עשרה עד שש בבוקר לחופש, אני גם ככה עובד ומגיע מאוחר. אבל אימי בתקופת החלמה ומגיעים בשעות לא שעות, מה גם שיש לנו אירועים משפחתיים, זו תקופת החלמה שיכול לרומם את מצב רוחה.

אני לא בא בטענות למשטרה, אבל מגיעים בשעות לא שעות, מגיעים בשעות חמש וחצי בבוקר.

מצלצלים בחמש בבוקר.

גם אם אחליף את הערבות של האימא, מגיעים בשעה לא שעה.

אין לי בית אחר להיות בו. גם ביום שבת הגיעו בשעה אחת בצהרים כאשר אני חופשי ומגיעים בשעה חמש בבוקר ביום שבת.

היום באו בשעה שלוש לפנות בוקר.

לש. בימ"ש, אם היה לי הייתי מציע עכשיו בית אחר, אבל אין לי בית אחר.

הסניגורית:

האימא אמרה שהיא חשבה שאם הוא יודה התנאים יסתיימו.

פעמים פינו אותה באמבולנס, בגלל ההפרעות של המשטרה.

עוה"ד דורון שטרן לא ידעה שהאימא חולה הנאשם גם לא שיתף אותו בזה.

אני ביקשתי מעוה"ד שטרן, שיגיע אבל לא יכול היה להתייצב היום.

לחילופין בגלל סמיכות הזמנים והוא כן חשב שבימ"ש יתחשב בנסיבות ובימ"ש ישחרר אותו, יש להם שני אירועים משפחתיים אבקש לאפשר לו לצאת, אחד מחר, גם הערבים יהיו נוכחים באירוע, הם ילוו אותו באירוע.

ב"כ המאשימה:

אין לי התנגדות, בתנאי שהוא לא ישתה שם אלכוהול.

לגימה אחת של אלכוהול מבחינתי זה הפרה של התנאים.

<#3#>

החלטה

בפניי בקשה במסגרת עיון חוזר לבטל לחלוטין תנאי מעצר בית שהושתו על המבקש.

הנאשם שוחרר ביום 26.12.13 בעת דיון בבקשת מעצר עד תום ההליכים למעצר בית לילי משעה 19:00 עד 07:00 בבית הוריו ובפיקוח ההורים כולל איסור כניסה למועדונים וזאת במסגרת ת"פ 50425-12-13, שעניינו תקיפה בצוותא חדא וניסיון תקיפה.

בתאריך 18.2.14, הוצג בפני מותב זה בתיק העיקרי הסדר טיעון, ע"פ כתב אישום תוקן באופן שהתביעה ויתרה על עבירה של ניסיון תקיפה, הנאשם הודה והורשע בתקיפה בצוותא חדא ואף צירף תיק נוסף שהיה קבוע למענה, והודה והורשע באותו תיק שעניינו איום, באחר שהנאשם פגע ברכבו, ובעת שביקש האחר ממנו פרטים מזהים. ניגש אליו ואמר: "אני אפוצץ אותך ואקבור אותך" ועזב את המקום מבלי שמסר פרטים מזהים.

במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי ידחה לקבלת תסקיר ואם שירות המבחן יהיו סבורים שאין מקום לגוזר דינו למאסר, יעתרו במשותף למאסר מותנה ושל"צ והתביעה עותרת לקנס ופיצוי. כמו כן, צוינה הסכמה להקל בתנאים בכך שמעצר הבית יצומצם ויחול בין השעות 23:00 עד 06:00.

לאחר שהוקלו התנאים טיעונים לעונש נדחו ליום 25.6. לטיעונים לעונש וקבלת תסקיר, לא יבשה הדיו וכבר ביום 6.3.14 הוגשה בקשה דחופה לבטל תנאי מעצר הבית לחלוטין.

יצוין כי למרות שמיוצג על ידי עוה"ד שטרן מטעם הסניגוריה הציבורית, הבקשה לביטול תנאי המעצר הוגשה על ידי עוה"ד שלו באופן פרטי, היא ציינה מפורשת כי מייצגת אותו אך ורק בבקשה ויודעת שמתקיים דיון בתיק העיקרי. בבקשה צוין כי העריבה שהיא אימו של המבקש חולת סרטן וביקורי המשטרה בשעות לא קונבנציונליות להבטיח כי עומד בתנאים המגבילים, מהווים מטרד, ומרעים את מצבה הבריאותי, ומונעים ממנה שינה.

בית המשפט בירר מול הסניגורית אם הבקשה מוגשת בהסכמת הסניגוריה והשיבה בחיוב, אך עוה"ד שטרן מסר כי הנאשם ביקש ממנו להגיש בקשה, והוא טען כי אינו יכול בשלב זה להגיש בקשה. בהמשך פנתה עוה"ד שלו לעוה"ד שטרן, הודיעה על כוונתה להגיש הבקשה, הוא לא הסכים ולא סירב ואמר שאין זה בסמכותו להתנגד לבקשה המוגשת על ידי עוה"ד פרטי.

הואיל והוא המייצג העיקרי בתיק, בימ"ש ביקש שיתייצב, אך הוא ביקש לשחרר אותו מן הצורך להתייצב לדיון, ולכן הדיון התקיים בהעדר הסניגור.

הסניגורית חזרה על הטענה, כי העריבה נכה, חולת סרטן, והגישה מסמכים שהיא עברה הקרנות וטיפולים כימותרפיים, שהסתיימו באוק' 2013. לדבריה עוה"ד שטרן לא היה מודע לזה.

התובע מתנגד ובצדק בטענה שלא מדובר בשינוי נסיבות, שהרי גם כאשר הסכימה לערוב, ידעה העריבה כי היא אישה חולה.

כמו כן טוען, כי לא יעלה על הדעת שיגובש הסדר טיעון וזמן קצר לאחר מכן תוגש בקשה שיש בה שינוי תנאי ההסדר.

מצאתי כי יש ממש בטענת התובע.

לא יעלה על הדעת שכתב אישום יתוקן בהתבסס על הסכמה של צמצום מעצר הבית בלבד, ולאחר התיקון, כעבור ימים ספורים בלבד, תוגש בקשה לביטול מוחלט של תנאי מעצר הבית.

האם יכולה היתה להודיע לבימ"ש על מחלתה כי אז בימ"ש היה שב ובוחן כשירותה לשמש כעריבה, אך לא עשתה כן. מדובר אם כן במסר שלילי, בו עריבה מציעה עצמה כעריבה וכעבור זמן חוזרת בה מיכולתה לשמש כעריבה, כשבימ"ש הסתמך על הסכמתה והורה על שחרורו בתנאים.

בנסיבות אלה הצעתי, כי במקום שהאם תשמש כעריבה, ימצא הנאשם ערב/עריבה אחרת ואפילו יבוא להתגורר בבית האחר על מנת לא להפריע מנוחת אימו, אך לדבריו אין לו ערב אחר. הטענה, כאילו עוה"ד שטרן לא היה מודע לכך, אינה טענה, כי סביר להניח שאם בימ"ש היה מודע לכך שהאם לא היתה יכולה לשמש כעריבה, לא היה משחרר אותו.

לאור כל האמור, לא מצאתי שיש שינוי נסיבות שיצדיק הקלה נוספת ו/או ביטול תנאי מעצר הבית לחלוטין, אולם אם ימציא ערב אחר עם כתובת אחרת, ששם יוכל לשהות בשעות הלילה, אין כל מניעה לשנות את תנאי השחרור.

בהסכמת התביעה, אתיר יציאתו לשני אירועים:

אתיר יציאתו ביום 20.3.14 יוכל לשהות מחוץ לבית עד לשעה 01:30, כדי שיוכל להשתתף בחתונה של שיר ושמעון אלמליח- אטיאס באולמי "שאטו אירועים" צומת בילו וכן ביום 27.3.14 יוכל לשהות מחוץ לבית עד לשעה 01:30 למחרת כדי שיוכל להשתתף בחתונה, של אליאב ורותם ברבי – כהן באולם האירועים "אגם על הים" בחוף הקשתות באשדוד.

היציאה כאמור בתנאי שישהה כל העת בפיקוח של מי מהערבים ובתנאי שישתה משקאות אלכוהוליים אך ורק במידה.

הואיל והנאשם שוחרר מבלי שנתקבל תסקיר מעצר, שירות המבחן ימציא תסקיר ביניים תוך 45 יום שיבחן אפשרות שילובו בתוכנית טיפולית ו/או הקלה בתנאים.

התיק יובא בפניי בעוד 45 יום.

בית המשפט שב ומזהיר את הנאשם כי הפרה של תנאי השחרור תקים עילת מעצר ללא צורך בקיום דיון נוסף.

המזכירות תעביר העתק הפרוטוקול לידי עוה"ד שטרן מהסניגוריה הציבורית.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר ב תשע"ד, 18/03/2014 במעמד הנוכחים.