לפני | כבוד השופט חאלד כבוב | |
המבקשים | יוגב חלפון בעצמו ו/א בתי חלפון, עו"ד ז'בוטינסקי 7 רמת גן טל': 03-5747890; פקס: 077-3451317 המבקש בת"צ 38842-10-13 מבקש המחיקה בת"צ 13948-08-15 המשיב בת"א 64087-01-17 1. רון נחמני 2. אורי נחמני 3. רועי ניסים 4. חיה לוונטל 5. חיים לוונטל ע"י ב"כ עו"ד יצחק אבירם אבא הלל 11 רמת גן טל': 03-6110505; פקס: 03-7522095 המבקשים בת"צ 13948-08-15 | |
נגד | ||
המשיבים | 1. שמן משאבי נפט וגז בע"מ 2. גבי אשכנזי 3. מר יוסי לוי ע"י ב"כ עו"ד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' יגאל אלון 98, בית אלקטרה, תל אביב טל': 03-6078607; פקס: 03-6078666 המשיבים בת"צ 38842-10-13 המשיבים בת"צ 13948-08-15 המבקשים בת"א 64087-01-17 | |
המבקשים להתמנות כבא כוח מייצג חלופי | 1. עו"ד אופיר רנן גרשט ואופיר נאור 2. עו"ד שחר בן מאיר 3. משרד עו"ד רונן עדיני ושות' ומשרד עו"ד צמח שאשא 4. משרד ד"ר אבי וינרוט ושות' 5. עו"ד גולן קאשי 6. עו"ד עמית מנור ויוקי שמש יחד עם עו"ד שלומי 7. פירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני עו"ד יחד עם איתן 8. עו"ד יצחק אבירם |
החלטה |
אלו השאלות העומדות בבסיס החלטה זו.
במינוי בא כוח מייצג חלופי בענייננו יש כדי להשפיע על זהות באי הכוח בשני הליכים נוספים: ת"א 64087-01-17 ות"צ 13948-08-15, כפי שיפורט להלן.
השתלשלות האירועים וההליכים התלויים ועומדים בין הצדדים
ביום 26.10.2016 אישרה כב' השופטת קרת-מאיר את הבקשה לאישור תביעה כייצוגית ביחס לקבוצה המיוצגת: "בעלי מניות וניירות ערך אחרים של חברת שמן, שהחזיקו אופציות מסדרה 4 ומימוש אותן בתקופה 22.9.13-26.8.13", יחד עם זאת, באותה החלטה קבעה כב' השופטת קרת-מאיר כי יש למנות עורך דין מייצג אחר לייצוג באופן הולם ובתום לב את חברי הקבוצה, זאת מן הנימוקים שפורטו שם בהרחבה, ומינתה את עו"ד אופיר נאור ורנן גרשט כמייצגים בהליך התובענה הייצוגית.
כב' השופטת חיות קיבלה את הערעור בחלקו - בעוד לא ראתה מקום להתערב בהחלטת בית המשפט שלא למנות את עוה"ד יוגב ובתיה חלפון כבאי כוחה של הקבוצה המיוצגת הורתה כב' השופטת חיות על ביטול מינויים של עוה"ד נאור וגרשט תוך החזרת שאלת מינויו של בא כוח הקבוצה המיוצגת לבית המשפט המחוזי, אשר יכריע בה בהתאם לפרוצדורה הקבועה בתקנה 10 לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010 (להלן: "תקנות תובענות ייצוגיות"):
"אקדים ואומר כי לא ראיתי מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא שלא למנות את המבקשים כבאי כוחה של הקבוצה המיוצגת [...]
שונים הם פני הדברים ככל שמדובר בהחלטתו של בית המשפט קמא למנות את עורכי הדין גרשט ונאור לבאי כוחה של הקבוצה המיוצגת [...] לא היה מקום למנות את עורכי הדין גרשט ונאור לשמש כבאי כוחה של הקבוצה המיוצגת מבלי לקיים הליך מתאים במסגרתו יוכלו עורכי הדין המעוניינים בכך להציע את עצמם לתפקיד ובית המשפט יבחן את הבקשות למינוי ויחליט בהן. למותר לציין כי במסגרת הדיון באותה בקשה יש לשמוע, בין היתר, גם את עמדתו של המבקש.
מכל הטעמים המפורטים לעיל, ומבלי להטיל חלילה כל דופי בעורכי הדין גרשט או נאור, יש לקבל את הערעור במובן זה שמינויים כבאי כוח מייצגים יבוטל והדיון בשאלת מינויו של בא כוח הקבוצה המיוצגת יוחזר לבית המשפט קמא על מנת שיכריע בה לאחר שתפורסם מודעה בנושא ויתאפשר לעורכי הדין המעוניינים בכך להציע את עצמם לתפקיד, על פי הפרוצדורה הקבועה לעניין זה בתקנה 10 לתקנות תובענות ייצוגיות" (רע"א 9169/16 עו"ד יוגב חלפון נ' שמן משאבי גז ונפט בע"מ, פסקאות 7, 9 ו-10 (26.3.2017) (להלן: "פסק הדין של בית המשפט העליון")).
המבקשים להתמנות כבא כוח מייצג חלופי
ביום 24.7.2017 הגיש עו"ד אבירם "עדכון והודעה בעניין הגשת מועמדות להתמנות כבא כח מייצג", בה הודיע כי הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבים בבקשות לאישור נשוא ההליך דנן, ת"צ 54160-07-17 עזריאל ז'ולטי נ' שמן משאבי נפט וגז ואח', בה התבקש בית המשפט לאשר הגשת תובענה ייצוגית בעניינים זהים לאלו הנדונים בשתי הבקשות נשוא ההליך דנן וזאת בגין הקבוצה: "כל מי שרכש בהנפקה פרטית בימים 22.9.2013 ו-23.9.2013 מניות שמן לאחר הדיווח ביום 8.9.2013 ושהחזיק מניות אלו עד ליום 14.10.2013 ואילך" (להלן: "הבקשה לאישור הנוספת"). כעת טוען המבקש כי מינויו ראוי ונחוץ לשם קידם ההליך במהירות וביעילות בשלושת התביעות יחדיו.
עו"ד יוגב חלפון ציין כי הוא מתנגד לתהליך, ציין כי הגיש עתירה לבג"ץ בה טרם התקבלה החלטה אשר עשויה לייתר את הדיון. ציין שבתור תובע למעשה נכפה עליו עורך דין שלא מכיר את התיק והוא חושש שהתשתית שהוכיח תיפגע. לגופו של עניין ציין כי יש חשיבות לשיתוף פעולה עם עורך הדין שייבחר, יהיה מקום להסתייע בו בתור עורך הדין שהוכיח את תשתית התובענה. עו"ד חלפון הוסיף וציין כי על אף שכל עורכי הדין מקצועיים הוא לא יוכל לעבוד עם עו"ד אבירם, עו"ד בן מאיר ועו"ד גרשט ונאור.
בנוגע לעו"ד אבירם, טען עו"ד חלפון שקיים ניגוד עניינים בין התיק דנן לבין התובענה אשר הוגשה על ידי עו"ד אבירם ללא זכות, שכן לשיטתו של עו"ד חלפון הזכות נתונה לו לצרף קבוצה נוספת לתביעה שהוגשה על ידו. עוד טען עו"ד חלפון כי עו"ד אבירם "עובד עם המשיבה", המשיבה רוצה שעו"ד אבירם הוא שיעבוד מולה. עו"ד חלפון הוסיף כי ניגוד העניינים בין שתי הקבוצות המיוצגות בשתי הבקשות לאישור נובע מהיקף הכיסוי הביטוחי - נטען שיש כיסוי ביטוחי ב-20 מיליון דולר לגבי שתי הקבוצות ועו"ד אבירם ניסה לגייס כיסוי ביטוחי לקבוצה אותה הוא מייצג. עו"ד חלפון טען כי עו"ד בן מאיר הוא שותף של עו"ד אבירם בתיקים רבים.
בנוגע לעו"ד גרשט ונאור, נטען על ידי עו"ד חלפון כי אף הם שותפים של עו"ד אבירם בתיקים רבים. בנוסף, ככל ויתקבל מינויים תפגע קשות מראית פני הצדק שהרי מינויים השרירותי בוטל על ידי בית המשפט העליון ואין לקבל את המינוי "בדרך אחורית כאילו משחק מכור" (פ/16.7.2017 עמ' 7 ש' 2-3).
עו"ד אבירם טען בדיון שלא קיים ניגוד עניינים בין שני ההליכים, מרשיו שהגישו את הבקשה לאישור הם בעלי מניות שנפגעו, בעלי הבנה מעמיקה בתחום, ולא קיים כל ניגוד עניינים. עוד הוסיף עו"ד אבירם כי קשה לראות הבדלים בין כל המועמדים אולם יש לפעול לכך שהתיק ינוהל על ידי מי שמכיר ומצוי בו ויאחד את קבוצת בעלי המניות ורכשי האופציות.
עו"ד נאור טען כי מאז החלטת השופטת קרת-מאיר למנותם ועד להחלטת בית המשפט העליון לבטל את המינוי, במשך חצי שנה, הם ראו ורואים עצמם כשליחי ציבור, קציני בית המשפט. בפרק זמן זה השקיעו מאמצים אדירים ללמוד את התיק, איסוף ולימוד כל כתבי הטענות, מדובר בפרשה לא פשוטה מבחינה משפטית ועובדתית, כן פנו מספר פעמים לעו"ד חלפון בבקשה לקבל חומרים ולקיים פגישות עבודה ונענינו בשלילה, מה שהקשה על איסוף החומרים. עו"ד נאור ציין כי לגישתם נכון שינוהל הליך אחד המאגד את כל הקבוצות תוך שמירה על אינטרסים נפרדים של כל קבוצה. עו"ד נאור טען כי משרדו אינו שותף של עו"ד אבירם, אכן היו שיתופי פעולה עם עו"ד אבירם בשלושה תיקים אך יש להם גם שיתופי פעולה עם משרדים אחרים. עו"ד נאור טען כי האינטרס היחיד שלהם הוא להשיא תוצאה מקסימאלית עבור הקבוצה, נכונים לבצע את המשימה בצורה המיטבית, לדעתו לכל מי שייבחר יהיה קושי לעבוד עם עו"ד חלפון שכן יש לו קושי עם העובדה שנקבע שהוא לא ראוי לייצג.
גם מועמדים נוספים הביעו עמדותיהם במהלך הדיון. עו"ד בן מאיר ציין כי כל המועמדים מנהלים תיקים ומכירים והציע לבית המשפט לבחון מה ישרת את התיק הספציפי תוך התחשבות בבקשה לאישור נוספת ועורכי דין שכבר למדו את התיק.
עו"ד מנור ציין שיתכן ויש מקום לבחור עורך דין חדש ונקי, כזה שמערכת היחסים שלו ושל התובע תאפשר לנהל את ההליך בצורה יעילה והמועילה ביותר לקבוצה, יתכן ויש מקום ליתן משקל לתחושותיו של עו"ד חלפון בעניין זה.
עו"ד וינרוט טען כי התיק נמצא בשלב בו כל עו"ד אחר יכול ללמוד אותו ולהגיע לשלב בו מצויים מי שכבר למדו אותו קודם לכן, אין יתרון מובנה למישהו מלבד לתובע ולכן מדובר בתחרות בין עורכי דין על פי כישורים ויש להביא זאת לידי ביטוי, אחרת למעשה מבטלים את פסק הדין של בית המשפט העליון. כמו כן מסכים כי יש חשיבות לשיתוף פעולה עם התובע.
"עתירה זו דינה להידחות על הסף, ומוטב היה לו לא הייתה מוגשת מלכתחילה. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור נוספת על החלטות אחרות של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים [...] העתירה דנן אינה אלא ניסיון נוסף של העותרים לערער בדרכים לא דרכים על פסק דינו של בית משפט זה, ומשכך דינה להידחות [...]" (בג"ץ 4844/17 חלפון נ' משרד המשפטים, פסקה 7 (4.7.2017)).
עוה"ד חלפון הגישו בקשה לעיון חוזר על החלטה זו של בג"ץ, בקשה שנדחתה אף היא ביום 16.7.2017.
על אף ההליכים המפורטים לעיל ותוצאותיהם פנה עו"ד חלפון לבית משפט זה פעם נוספת בבקשה לעכב את הליך המכרז למינוי בא כוח מייצג חלופי בשבועיים זאת כדי לאפשר לו, כתובע מייצג, למצות זכויותיו להגיש ערעור כנגד החלטת השופטת קרת-מאיר, למותר לציין כי דחיתי בקשה זו על הסף (החלטה מיום 25.7.2017).
ביום 30.7.2017 הגיש עו"ד חלפון הודעה לבית המשפט מטעם התובע המייצג בדבר הגשת ערעור בזכות כנגד החלטת השופטת קרת-מאיר (מיום 26.10.2016) בעניין החלפת עורך דינו, כן מציין כי צירף לערעור בקשה להארכת מועד להגשת הערעור ובקשה לעיכוב הליך המכרז.
דיון והכרעה
מסגרת נורמטיבית - מינוי בא כוח מייצג חלופי
"8. (ג)(1) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית אף אם לא התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(3) או (4), אם מצא כי ניתן להבטיח את קיומם של תנאים אלה בדרך של צירוף תובע מייצג או בא כוח מייצג או החלפתם, או בדרך אחרת; אישר בית המשפט תובענה ייצוגית בהתאם להוראות פסקה זו, יתן בהחלטתו הוראות לשם הבטחת ייצוג וניהול ענינם של חברי הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב כאמור באותו סעיף קטן".
סעיפים קטנים 8(א)(3) ו-8(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות קובעים כלהלן:
"8. (א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:
[...]
(3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;
(4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב".
מהסעיפים המפורטים לעיל עולה כי בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית תוך צירוף תובע מייצג או בא כוח מייצג או החלפתם, על מנת להבטיח שעניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.
במאמרו של פרופ' אלון קלמנט "קווים מנחים לפרשנות חוק התובענות הייצוגיות, תשס"ו-2006" הפרקליט מט 131, 151 (2006) (להלן: "קלמנט") מוצגות שתי מטרות של הסעיף והסמכות המוענקת לבית המשפט במסגרתו: האחת, שתובענות הראויות לאישור כייצוגיות אכן יאושרו כדי שיוכלו להשיג את מטרותיהן והשניה, להפחית את תמריץ הנתבעים לתקוף את התובע ואת בא הכוח המייצג תקיפות סרק שמטרתן להגן על הנתבע מפני תובענות ייצוגיות מוצדקות. שעה שלבית המשפט נתונה הסמכות להחלפת בא הכוח המייצג הרי שהתקפות הנתבעים ביחס לבא הכוח עצמו לא יובילו לדחיית התביעה הייצוגית אלא לכל היותר להחלפת בא הכוח בבא כוח ראוי יותר.
בע"א 8037/06 ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ (4.9.2014) (להלן: "עניין פריניר") התייחס בית המשפט העליון לדרישות לייצוג הולם ולתום הלב. שם אומנם נידונה סוגיית ייזום ההליך הייצוגי בידי עורך הדין מתוך כוונה להפיק רווח, אולם דבריו של כב' השופט מלצר (פסקאות 91-92) בנוגע לדרישות המנויות בסעיפים 8(א)(3) ו-8(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, יפים גם לענייננו [ההדגשות במקור, ח.כ.]:
"[...] הדרישה לייצוג הולם מתמקדת, איפוא, בראש ובראשונה בכשירות של עורך הדין המבקש לייצג את הקבוצה לעשות כן באופן הולם. עורך הדין נדרש להראות (ברמה, לכאורית, שתבסס 'יסוד סביר להניח') שיש לו את הכישורים הנדרשים לניהול התובענה הייצוגית באופן שישרת נאמנה את עניינם של חברי הקבוצה (קלמנט קווים מנחים, 131). במישור זה על בית המשפט לתת את הדעת לשאלה האם לתובע המייצג ובעיקר לבא-הכוח המייצג יש את הכשירות, הידע, הניסיון, המיומנות והמשאבים הנדרשים לייצג את עניינם של הרבים וכי יש בידו לפעול במידת המקצועיות, הרצינות והחריצות הראויה על מנת לנהל את התובענה ביעילות ובהוגנות (ראו: עניין גדיש, בפיסקה 47).
הדרישה לייצג את עניינם של חברי הקבוצה בתום לב היא דרישה נפרדת ושונה מהדרישה ל'ייצוג הולם'. המוקד של דרישה זו מונח, גם הוא, ביחסים שבין כלל חברי הקבוצה לבין 'נציגיהם' (ראו: קלמנט קווים מנחים, 151-150). במישור זה, נשאלת בעיקר השאלה האם האינטרס האישי של עורך הדין בניהול התובענה עולה בקנה אחד עם עניינם של כלל חברי הקבוצה (ראו והשוו: דברי הנשיא א' ברק בעניין טצת). עיקר החשש הוא מפני ניצול ההליך הייצוגי (על 'בעיות הנציג' הטבועות בו באופן אינהרנטי) לצורך הפקת רווח אישי, של הנציג, על חשבונם של חברי הקבוצה".
"10. (א) החליט בית המשפט להורות על צירוף תובע מייצג או בא כוח מייצג או החלפתם לפי סעיף 8(ג) לחוק, רשאי הוא להורות על פרסום החלטתו ולקבוע את המועד להגשת בקשה למינוי.
(ב) המבקש להתמנות כתובע מייצג חלופי או נוסף או כבא כוח חלופי או נוסף יגיש לבית המשפט בקשה בכתב בתוך התקופה שקבע בית המשפט; בבקשה יפרט המבקש את האמור בהוראות תקנה 2(ג)(2), (3), (4), (8), (11) ו-(12), לפי העניין.
(ג) על בקשת מינוי יחולו הוראות תקנה 2, בשינויים המחויבים ולפי העניין, למעט תקנת משנה (א)(1), (5), (6), (7), (9), (10), (12) ו-(13)".
התקנה איננה נוקטת לשון המחייבת את בית המשפט לנקוט באותו מנגנון הקבוע בה ויחד עם זאת, כפי שנקבע בפסק הדין של בית המשפט העליון, נדרשים טעמים מבוררים לסטות מן המנגנון הקבוע בתקנה 10 לתקנות תובענות ייצוגיות שעה שבית המשפט מבקש למנות בא כוח מייצג חלופי:
"גם אם יש מי שיטען כי תקנה זו אינה מטילה חובה על בית המשפט לנקוט בפרוצדורה הקבועה בה, נראה כי נדרשים טעמים מבוררים לסטות ממנה [...] על כן לא היה מקום למנות את עורכי הדין גרשט ונאור לשמש כבאי כוחה של הקבוצה המיוצגת מבלי לקיים הליך מתאים במסגרתו יוכלו עורכי הדין המעוניינים בכך להציע את עצמם לתפקיד ובית המשפט יבחן את הבקשות למינוי ויחליט בהן. למותר לציין כי במסגרת הדיון באותה בקשה יש לשמוע, בין היתר, גם את עמדתו של המבקש" (ראו פסק הדין של בית המשפט העליון, פסקה 9).
תקנה 10(ב) מורה למבקש להתמנות כתובע מייצג חלופי או כבא כוח חלופי לפרט בבקשה את האמור בתקנות 2(ג)(2), (3), (4), (8), (11) ו-(12), "לפי העניין" (הדעת נותנת שמדובר בטעות קולמוס בתקנות והכוונה היא להפנות לתקנה 2(א) ולתקנות המשנה שלה), תקנות המשנה הרלוונטיות לעניין מינוי בא כוח חלופי, להבדיל ממינוי תובע מייצג חלופי, מורות למבקש להתמנות כאמור לפרט: א) את הטעמים המצביעים על כך שקיים יסוד סביר כי המבקש ובא כוחו ינהלו את עניינם של כלל חברי הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב (תקנה 2(א)(8)), ו-ב) שכר הטרחה המוצע של בא הכוח המייצג ודרך חישובו, לצורך אישורו כאמור בסעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות (תקנה 2(א)(11)).
התובע המייצג ובא כוחו, והם בלבד, אמונים על ייצוגם של כלל חברי הקבוצה אשר הלכה למעשה לא ייפו את כוחם, לפיכך מוטלת על בא הכוח המייצג אחריות יתרה לייצוג חברי הקבוצה בדרך הולמת וראויה.
החלפת בא הכוח המייצג מטרתה להבטיח שעניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב, ומכאן שעיקרון-העל המנחה את בית המשפט בבחירתו את בא הכוח החלופי הוא טובת הקבוצה בכללותה - על בית המשפט לבחור את בא הכוח החלופי אשר סבור הוא כי ייצג את האינטרסים של הקבוצה המיוצגת, ואותם בלבד, באופן המיטבי.
מבט אל הדין המשווה: הליכי מינוי בא כוח מייצג חלופי בארצות הברית
לפי כללי הפרוצדורה הפדרלית, בבואו למנות בא כוח מייצג בית המשפט מחויב לשקול ("must consider") את קריטריונים שונים, וביניהם: העבודה שהשקיע עורך הדין בזיהוי או חקירה של טענות בתובענה הייצוגית; ניסיונו של עורך הדין בטיפול בתובענות ייצוגיות, הליכי ליטיגציה מורכבים אחרים ובסוג הטענות אשר הועלה בתובענה; הידע של עורך הדין בדין הרלוונטי והמשאבים שיש בידי עורך הדין בכדי לייצג בתביעה (Rule 23(g)(1)(A)). יחד עם זאת, בית המשפט רשאי לשקול ("may consider") כל שיקול רלוונטי אחר ביחס ליכולתו של עורך הדין לייצג את אינטרס התביעה באופן הוגן ובאופן הולם (Rule 23(g)(1)(B)).
עוד מצוין שם (Rule 23(g)(1)(C)) כי בית המשפט רשאי להורות למועמדים הפוטנציאליים לספק כל מידע רלוונטי לצורך המינוי וכן להציע תנאי שכר טרחה והוצאות. כמו כן בית המשפט רשאי לציין במסגרת צו המינוי הוראות בנוגע לשכר הטרחה והוצאות (Rule 23(g)(1)(D)). ככל שישנם מספר מועמדים אשר עומדים בדרישות ההכרחיות על בית המשפט למנות את עורך הדין שביכולתו לייצג את ענייניה של הקבוצה באופן המיטבי.
התומכים בשיטת המכרז בארצות הברית סבורים שיש בה כדי להפחית את שיעורי שכר הטרחה, לשיטתם הפחתה שכזו עולה בקנה אחד עם אינטרס הקבוצה המיוצגת. מנגד, ישנם קולות המתנגדים לשיטת מכרז כזו, בין היתר בטיעונים כי המכרז מעניק משקל יתר לשיעור שכר הטרחה ומנגד אינו נותן משקל ראוי לשיקול האיכות של עורך הדין המייצג וכן לצורך להעניק לעורך הדין המייצג תמריצים ראויים לניהול ההליך באופן מיטבי לטובת הקבוצה (ראו מאמרו של בבצ'וק העוסק בביקורת על שיטת המכרז).
השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו למנות בא כוח מייצג חלופי
כמו כן, סבור אני כי על בית המשפט להשתכנע, על פניו, כי לעורך הדין המבקש להתמנות ישנה היכולת לטפל בהליך התובענה הייצוגית עד לסיומו, הן בפן המקצועי והן בפן המימוני.
החלפת בא הכוח המייצג בהליך התובענה הייצוגית מטרתה להבטיח שעניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב, ומכאן שעיקרון טובת הקבוצה מנחה את בית המשפט אף בבחירתו את בא הכוח החלופי. מדובר במעין "שיקול סל", שעה שהשיקולים הנשקלים במסגרתו משתנים בהתאם לנסיבות המקרה. בין שיקולים אלה יתכנו שיקולי שמירה והגנה על האינטרסים של הקבוצה אל מול קבוצות אחרות שמנהלות הליכים מקבילים, שיקולי חיסכון בעלויות לקבוצה המיוצגת, יעילות בניהול ההליך המשפטי וכיו"ב שיקולים.
איזה משקל יש ליתן, אם בכלל, לעמדתו של התובע המייצג בעניין מינוי בא כוח מייצג חלופי ולשיתוף הפעולה בין השניים?
בא הכוח המייצג איננו כבא כוח בהליך אזרחי רגיל, חובותיו של בא הכוח המייצג מוסדרות בסעיף 17 לחוק תובענות ייצוגיות לפיו במילוי תפקידו על בא הכוח המייצג לפעול בנאמנות ובמסירות לטובת הקבוצה, היינו אין הוא מייצג את המבקש/ התובע המייצג בלבד אלא את הקבוצה בכללותה ואת האינטרסים של כלל חבריה. מערכת היחסים בין התובע המייצג לבין בא הכוח המייצג היא ייחודית למוסד התובענה הייצוגית, היא מבטאת מודל יחסים אופקי (להבדיל מאנכי), במסגרתו ניתן הן למבקש/ תובע המייצג והן לבא הכוח המייצג תפקיד ומעמד עצמאיים, כל אחד מהם נדרש לצורך ניהול והצלחת התובענה הייצוגית (ראו דבריו כב' השופט גרוסקופף בת"צ (מחוזי מרכז) 4263-03-11 אשל היאור בע"מ נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ, פסקאות 23-24 (16.4.2012)).
על בית המשפט לאפשר לתובע המייצג להשמיע את עמדתו וטענותיו בעניין זה וליתן משקל לעמדה זו, ודוק אין להעניק לשיקול זה משקל מירבי. לבא הכוח המייצג יש את המומחיות הנדרשת לנהל את ההליך המשפטי, הוא שנדרש לפעול בנאמנות ובמסירות לטובת הקבוצה במסגרת ניהול ההליך, זאת בין אם התובע המייצג משתף עמו פעולה ובין אם לאו. ככל שאין מדובר בנסיבות מיוחדות או חריגות, הרי ככל שמצא בית המשפט כי כישוריו של בא הכוח המייצג הולמים וכי מתאים הוא לנהל את עניינה של הקבוצה באופן מיטבי, מצופה מן התובע המייצג, אשר חולק את האינטרס של יתר חברי הקבוצה בעניין רצונו בהצלחת התובענה הייצוגית, לשתף פעולה עם בא הכוח המייצג החלופי שנבחר.
לרכיב שכר הטרחה המוצע על ידי עורך הדין המתבקש להתמנות ניתן כאמור משקל לא מבוטל בהליכי המכרז בארצות הברית, אולם אינני סבור כי ישנה הצדקה לייבא את הכלל האמריקאי לדין הישראלי במלוא היקפו, על היישום להיעשות בהתאמה לדין החל בישראל. אכן, הדין האמריקאי ופסיקת בתי המשפט בארצות הברית מהווים מקור השראה חשוב עבור בתי המשפט בישראל, אולם אל לנו להתעלם מן ההבדלים הקיימים בין הדין האמריקאי לבין הדין הישראלי וכן מן ההבדלים בין שתי המדינות בכל הנוגע לתחום התובענות הייצוגיות והתפתחותו, הבדלים המחייבים נקיטת משנה זהירות בטרם אימוץ נורמות אשר נקבעו בחקיקה או בפסיקה האמריקאית לפסיקה הישראלית.
במשפט הישראלי גובה שכר הטרחה של בא כוח בתובענה הייצוגית נקבע על ידי בית המשפט בסוף ההליך, תוך התחשבות בשיקולים המנויים בסעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות (וראו גם ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט, פ"ד סה (2) 681 (2012) שם התייחס בית המשפט לתביעות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי וקשר את גובה שכר הטרחה בגובה הסכום שנפסק לטובת הקבוצה המיוצגת בתום ההליך ב"שיטת האחוזים"). אף שעה שמדובר בהסדרי פשרה בתובענה ייצוגית, בהם מציגים הצדדים לבית המשפט גובה שכר טרחה אשר הוסכם ביניהם, אין בית המשפט כבול לאותה המלצה, שיקול הדעת בדבר גובה שכר הטרחה נתון לבית המשפט והוא אינו מהסס להתערב בהסכמות בין הצדדים ולקבוע שכר טרחה לפי ראות עיניו, ככל שמוצא הוא לנכון. בכך שונה הדין הישראלי מן הדין הקיים במסגרת הליכי המכרז למינוי בא כוח בארצות הברית, בעוד לפי שיטת המכרז האמריקאית על באי הכוח להגיש הצעת שכר טרחה במסגרת המכרז הרי שלפי הדין הישראלי שכר הטרחה ייקבע רק בסופו של ההליך, בהתאם לתוצאותיו ונסיבותיו.
מינויו של בא כוח מייצג חלופי איננו מצדיק סטייה מכללי המשפט הישראלי בכל הנוגע למועד בו נקבע שכר הטרחה של בא הכוח המייצג על ידי בית המשפט, אין כל הצדקה לחריגה מן הכלל בעת מינויו של בא כוח מייצג חלופי ואף שכר טרחתו של זה ייקבע על ידי בית המשפט בתום ההליך (השוו עם עמדותיהם של פלביאן, 353-356 וקלמנט, 152 הסבורים כי יש מקום לאמץ את שיטת המכרז בדין הישראלי, בהתאמות הנדרשות, לרבות סוגיית הצעות שכר טרחה במסגרת המכרז).
יחד עם זאת, שעה שתקנה 10(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות קובעת כי במסגרת בקשת המינוי על המבקש להתמנות כבא כוח מייצג חלופי לפרט גם את שכר הטרחה המוצע, אכן ראוי שעורך הדין המבקש להתמנות כבא כוח מייצג יציין בבקשת המינוי שיעור שכר טרחה מבוקש, בייחוד ככל שיש בשכר טרחה שכזה סטייה מאמות המידה כפי שנקבעו בפסיקת בתי המשפט, כאשר המשקל שיש ליתן לשיקול שכר הטרחה המוצע אינו גבוה.
עוד אציין, בכל הנוגע לסוגיית שכר הטרחה של בא הכוח המייצג, כי עם פסיקת שכר הטרחה בסופו של ההליך על בית המשפט לשקול את פועלו ותרומתו של בא הכוח המקורי, אשר הוחלף, לתוצאת ההליך ולתגמל אותו בהתאם לשיקולים אלה.
יובהר, רשימת השיקולים האמורה אינה רשימה סגורה או ממצה, על בית המשפט לשקול כל שיקול רלוונטי, בהתאם לנסיבות העניין שבפניו, אשר יש בו כדי להשפיע על בחירת בא כוח מייצג חלופי שייצג את הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב, באופן המיטבי. כמו כן, יתכן שהמשקל שיינתן לכל אחד מן השיקולים המפורטים לעיל יהיה שונה בין מקרה למקרה, לפי נסיבותיו.
מן הכלל אל הפרט
כישוריו של בא הכוח המייצג החלופי לניהול ההליך
שעה שמצאתי כי רוב המציעים עומדים כאמור בתנאים הנדרשים בבחינת כישוריהם לניהול ההליך, עלי לבחור בבא כוח מייצג חלופי בהתאם לשיקולים האחרים.
היעדר ניגוד עניינים של בא הכוח המייצג החלופי
בכל הנוגע לטענת עו"ד חלפון כי עו"ד אבירם "עובד עם המשיבה", מדובר למעשה בטענה בדבר קנוניה בין עו"ד אבירם לבין המשיבה, מדובר בטענה שנטענה בעלמא ללא כל תימוכין וראיות ומוטב היה לו לא היתה נטענת על ידי עו"ד חלפון כלאחר יד.
בנוגע להיותו של עו"ד אבירם ב"כ מייצג בבקשה לאישור המאוחרת ובבקשה לאישור הנוספת, לכאורה ועל פניו, בניהול ההליכים המקבילים על ידי עו"ד אבירם יש כדי להקנות לו יתרון על פני משרדי עורכי הדין האחרים בהינתן העובדה שעו"ד אבירם מכיר היטב את העובדות והפרטים של הליך הבקשה לאישור המאוחרת והנוספת אותן הוא מנהל והן את הליך הבקשה לאישור הראשונה. דא עקא, לא ניתן לשלול את הטענה לפיה עלול להיווצר, בנקודת זמן זו או אחרת, ניגוד עניינים בין הקבוצה בהליך הבקשה לאישור הראשונה לבין שתי הקבוצות האחרות המיוצגות על ידי עו"ד אבירם - ניגוד עניינים כאמור קיים עקב הכיסוי הביטוחי המוגבל וכמו כן עקב הבקשה למחיקה על הסף שהוגשה על ידי עו"ד חלפון ביחס לבקשה לאישור המאוחרת, בה משמש עו"ד אבירם כבא כוח מייצג. ככל שימונה עו"ד אבירם כבא כוח מייצג חלופי בהליך הבקשה לאישור הראשונה הרי שהלכה למעשה יעמוד הוא כבא כוח מייצג משני צדי המתרס בבקשה למחיקה על הסף של הבקשה לאישור המאוחרת.
נוכח החשש מפני ניגוד עניינים אפשרי, קל ככל שיהיה, של עו"ד אבירם כבא כוח מייצג של הקבוצה בבקשה לאישור הראשונה מחד והיותו בא כוח מייצג של הקבוצות בבקשה לאישור המאוחרת ובבקשה לאישור הנוספת, סבור אני כי יש להעדיף מינויו של בא כוח מייצג חלופי אחר, אשר לגביו לא מתקיים אותו החשש מפני ניגוד עניינים.
שיקולים הנוגעים לטובת הקבוצה בכללותה
עוה"ד אופיר נאור ורנן גרשט, אשר מונו על ידי כב' השופטת קרת-מאיר כבאי כוח מייצגים חלופיים ולאחר מכן מינויים בוטל בפסק הדין של בית המשפט העליון, טענו בבקשת המינוי ובדיון כי יש למנותם כבאי כוח מייצגים חלופיים, בין היתר משיקולי יעילות, שכן מאז נתמנו על ידי השופטת קרת-מאיר פעלו נמרצות והשקיעו עבודה רבה ומאומצת ללמידת ההליכים הרלוונטיים והם בקיאים בהם.
עו"ד חלפון טען מנגד ביחס לעוה"ד נאור וגרשט כי תפגע קשות מראית פני הצדק ככל ויתקבל מינויים כבא כוח מייצג חלופי לאחר שמינוי זה בוטל על ידי בית המשפט העליון. בנוסף ציין כי משרדם שותף של עו"ד אבירם בתיקים רבים.
שעה שמצאתי בענייננו את רוב משרדי עורכי הדין המבקשים להתמנות כבא כוח מייצג כמשרדים מנוסים וראויים מבחינה מקצועית, אזי שיקולי טובת הקבוצה ויעילות הדיון מטים את הכף לבחירת אותו משרד עורכי דין שהכיר ומכיר את הסוגיות המורכבות של ההליכים הנידונים (שלושה במספר) בהם נידרש הוא לפעול כבא כוח מייצג.
בענייננו, הליך הבקשה לאישור הראשונה, בו יידרש המשרד הנבחר לשמש כבא כוח מייצג במסגרת הליך התובענה הייצוגית, הינו הליך מורכב, והדברים באו לידי ביטוי בהחלטת השופטת קרת-מאיר לאשר את אותה בקשה לאישור, שם נדרש בית המשפט לסוגיות משפטיות מורכבות בעניין חובות הגילוי לפי חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 אשר הצריכו הבנה בתחום חיפושי נפט, על אופיו ושלביו וכן במונחים המקצועיים הרלוונטיים. כמו כן, על החלטת השופטת קרת-מאיר לאשר את הבקשה לאישור הראשונה הוגשה כאמור על ידי המשיבים בקשה לדיון חוזר, מדובר בהליך מעין ערעורי המוסדר בסעיף 41(ה)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, המתנהל בפני מותב תלתא של שופטי המחלקה הכלכלית, שם ישמש בא הכוח המייצג החלופי כבא כוח המשיב. הליך משפטי רלוונטי נוסף הינו כאמור הליך הבקשה לאישור המאוחרת אשר עו"ד חלפון הגיש בקשה למחיקתה על הסף ובא הכוח המייצג החלופי יידרש להיכנס בנעליו בעניין זה.
טרם נקבעו מועדי דיון בבקשה לדיון חוזר ובבקשה למחיקה על הסף, זאת עד להכרעה בבקשה הנוכחית למינוי בא כוח מייצג חלופי תחת עו"ד חלפון. משמעות הדברים היא כי למשרד עורכי הדין שימונה צפויה מלאכה רבה ומורכבת, במספר הליכים במקביל, הליכים שהדיון בהם מעוכב עקב הצורך למנות בא כוח מייצג חלופי.
אף עו"ד אבירם מכיר היטב את ההליכים המשפטיים הרלוונטיים, אולם שעה שקבעתי שמצוי הוא בניגוד עניינים נוכח היותו בא כוח מייצג בשתי הבקשות לאישור הנוספות אין מקום למנותו כבא כוח מייצג חלופי. במצב דברים זה מצאתי כי שיקולי טובת הקבוצה ויעילות הדיון מטים את הכף לבחירת עוה"ד נאור וגרשט כבאי כוח מייצגים חלופיים על פני יתר המבקשים להתמנות כבאי כוח מייצגים, זאת על אף שמינויים בוטל בפסק הדין של בית המשפט העליון - כזכור מינויים של עוה"ד נאור וגרשט בוטל נוכח העובדה שלא קוים ההליך הנדרש על פי דין, וללא הטלת דופי בעוה"ד נאור וגרשט. אינני מקבל את הטענה כי בשלב זה של ההליך כל עו"ד אחר יכול ללמוד אותו ולהגיע לשלב בו מצויים מי שכבר למדו אותו קודם לכן, סבור אני כי הושקעה על ידי עוה"ד נאור וגרשט עבודה מאומצת ולא מבוטלת משך חודשים מספר, ומינוים כבאי כוח מייצגים חלופיים בשלב זה של ההליכים תתרום לקידומם של ההליכים באופן המהיר והיעיל ביותר לטובת חברי הקבוצה המיוצגת.
מסקנתי זו למנות את עוה"ד נאור וגרשט כבאי כוח מייצגים חלופיים מקבלת משנה תוקף שעה שמצאתי אותם כראויים בבחינת כישוריהם המקצועיים לשמש כבאי כוח מייצגים חלופיים, זאת בהינתן ניסיונם העשיר והמוכח בניהול תובענות ייצוגיות בכלל ובתחום ניירות הערך בפרט ושעה שלא הוכח כי הם מצויים בניגוד עניינים בייצוג הקבוצה המיוצגת.
עמדת התובע המייצג ושיתוף פעולה בין התובע המייצג לבין בא הכוח המייצג החלופי
עו"ד נאור טען כי הם אינם שותפים של עו"ד אבירם, שיתפו עמו פעולה בשלוש תיקים כפי שיש להם שיתופי פעולה עם משרדים אחרים, ציין שאין להם משקעים כלפי עו"ד חלפון והוסיף כי לדעתו לכל אחד שייבחר יהיה קושי לעבוד עם עו"ד חלפון: "יכול להיות שאם יהיה לנו קושי כפי שלדעתי יהיה קושי לכל מי שייבחר לעבוד עם עו"ד חלפון, צריך למצוא פתרון, עו"ד חלפון לא טוען שאנו לא עורכי דין מקצועיים אנו נדרשים לה בכל המסירות, קושי שיש לו עם העובדה שנקבע בתיק זה כי הוא לא ראוי לייצג כעו"ד, זה יהיה מול כל עו"ד ובקצב מהיר מאוד" (פ/16.7.2017 עמ' 8 ש' 29 - עמ' 9 ש' 2).
לא התרשמתי כי יש ממש בטענותיו של עו"ד חלפון בנוגע לעוה"ד נאור וגרשט, עם כל הכבוד לא דיי ב"תחושת הבטן" של עו"ד חלפון על מנת לפסול את המינוי שעה שזה נמצא המיטבי על ידי בית המשפט, עו"ד חלפון לא הצביע על כל טעם ענייני או על קושי קונקרטי לנהל את ההליך כשעוה"ד נאור וגרשט משמשים באי כוח מייצגים, לעומת משרדי עורכי דין אחרים שהתבקשו להתמנות. שעה שקבעתי כי יש להעדיף את מינויים של עוה"ד נאור וגרשט, מכל השיקולים שפרטתי לעיל בהרחבה ובהיעדר נסיבות חריגות המצדיקות היעדר שיתוף פעולה בין עו"ד חלפון לעוה"ד נאור וגרשט, מצפה בית המשפט מעו"ד חלפון כתובע מייצג להציב את טובת הקבוצה לנגד עיניו ולשתף פעולה עם באי הכוח המייצגים החלופיים, על מנת לקדם ביעילות את ניהול ההליכים.
סוף דבר
לאחר הכרעת המותב בבקשה לדיון חוזר תינתנה הוראות בדבר המשך ההליכים בת"צ 38842-10-13 ובת"צ 13948-08-15.
ניתנה היום, י"ח אב תשע"ז, 10 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
19/05/2014 | החלטה מתאריך 19/05/14 שניתנה ע"י דניה קרת-מאיר | דניה קרת-מאיר | צפייה |
01/01/2015 | החלטה שניתנה ע"י דניה קרת-מאיר | דניה קרת-מאיר | צפייה |
26/10/2016 | החלטה שניתנה ע"י דניה קרת-מאיר | דניה קרת-מאיר | צפייה |
03/04/2017 | החלטה שניתנה ע"י חאלד כבוב | חאלד כבוב | צפייה |
10/08/2017 | החלטה שניתנה ע"י חאלד כבוב | חאלד כבוב | צפייה |
11/09/2017 | החלטה על בקשה של תובע 2 פסילת שופט | חאלד כבוב | צפייה |
13/01/2020 | פסק דין שניתנה ע"י חאלד כבוב | חאלד כבוב | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 2 | יוגב חלפון | יוגב חלפון, אופיר נאור |
נתבע 1 | שמן משאבי נפט וגז בע"מ | דרור סברנסקי |
נתבע 2 | גבי אשכנזי (אחר/נוסף) | דרור סברנסקי |
נתבע 3 | מר יוסי לוי (אחר/נוסף) | דרור סברנסקי |
נתבע 4 | זרח חיפושי נפט וגז - שותפות מוגבלת | |
נתבע 5 | CASPIAN DRILLIUNG COMPANY LIMUTED | |
נתבע 6 | צמיחה אינווסטמנט האוס בע"מ | |
נתבע 7 | שדות נפט חיפושים (1992) - שותפות מוגבלת | |
מבקש 1 | רועי ניסים | |
מבקש 2 | אורי נחמני | |
מבקש 3 | חיה לוונטל | |
מבקש 4 | חיים לוונטל | |
מבקש 5 | רון נחמני | |
מבקש 1 | גילעד רוגל | |
מבקש 1 | אוהד אריאלי | |
מבקש 1 | עופר לוי | |
מבקש 1 | שחר בן מאיר | |
מבקש 1 | עו"ד רונן עדיני | |
מבקש 1 | אברהם וינרוט | |
מבקש 1 | עמית מנור | יוקי שמש |
מבקש 2 | שלמה מושקוביץ | |
מבקש 1 | בועז וילנסקי | |
מבקש 2 | איתן חיימוביץ |