לפניי בקשת המבקשת לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט.

הבקשה הוגשה בעקבות החלטת כב' הרשמת הבכירה פרס מיום 24.4.2016 בה קבעה כי על המשיב לפעול בהתאם לבקשת המבקשת מיום 21.4.2016 וזאת עד ליום 16.5.2016. עיון בבקשה מיום 21.4.2016 מעלה כי המדובר בבקשה כי בית המשפט יורה על מתן צו להמצאת מסמכים מסוימים לקראת דיון בבקשה לביטול עיקולים שהגיש המשיב.

בדיון ההוכחות שהתקיים בפני מותב זה ביום 17.5.2016 טענה המבקשת כי קיימת החלטה שיפוטית לפיה על המבקש להמציא מסמכים מסוימים ואילו המשיב טען כי החלטה זו בוטלה. מותב זה עיין בתיק וגילה כי אכן קיימת החלטה של כב' הרשמת מיום 24.4.2016 שלא בוטלה ושיש לנהוג על פיה. הדברים צוינו על ידי מותב זה בשולי החלטה שעסקה באופן שמיעת עדותו של עד מסוים בדיון ההוכחות. מותב זה לא דן בבקשה לגופו של עניין ודבר קיומה של החלטה כאמור הובא לידיעתו רק בדיעבד לאחר עיון בתיק.

עקב האמור ולאחר שהמשיב לא המציא את המסמכים, הגישה המבקשת בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט במסגרתה ביקשה כי בית המשפט יאכוף בקנס או במאסר את ביצוע הצו להמצאת מסמכים. המשיב התנגד לכך. בין יתר טענותיו טען כי הליך הביזיון הוא הליך שיורי שיש להשתמש בו רק לאחר מיצוי כל הליך אחר. לטענתו, במקרה דנן ישנה אפשרות לעתור למחיקת כתב טענות על פי תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי ולפיכך אין מקום לבקשה. עוד טען כי מדובר בהחלטה בלתי מנומקת שניתנה במעמד צד אחד.

בתשובתה הלינה המבקשת על ניסיונו הפסול, כך בלשונה, של המשיב לערער על ההחלטה וטענה לקיומה של חובה לקיים צווים שיפוטיים. היא הסכימה כי כתב ההגנה שהגיש המשיב יימחק בהתאם להוראות תקנה 122 כך שיינתן פסק דין נגדו וזאת חלף בקשתה.

לאחר שעיינתי בבקשה בתגובה ובתשובה החלטתי לדחות את הבקשה.

מסכים אני עם טענת ב"כ המשיב כי נקיטה של הליך ביזיון בית המשפט הוא הליך קיצוני, אשר יש לנקוט בו רק כהליך שיורי. ככל שקיים סעד אחר יש לעתור לקבלתו ואין לפנות בבקשה למתן סעד כאמור שהוא פלילי במהותו. במקרה דנן אכן פתוחה ועומדת בפני המבקשת האפשרות לעתור לסעד אזרחי של מחיקת כתבי טענות שהגיש המשיב. די בכך כדי לדחות את הבקשה. אין בדחיית הבקשה משום חלילה מסר לבעלי הדין כי אין לקיים צווי בית משפט על ידי מי מבעלי הדין. חובה על בעלי הדין לקיים את צווי בית המשפט תמיד, אולם הסנקציה צריכה להיות מידתית ובהתחשב באופי ההליך בגינו הוגשה הבקשה. אציין גם כי אין בהחלטה הדוחה את הבקשה שלא לאכוף את ביצוע ההחלטה בקנס או במאסר כדי לקבל ערעור על ההחלטה. כל שיש בה הוא לומר שאין מקום לנקוט בהליכים פליליים בסוגיה זו ובשלב זה.

למעלה מהנדרש אציין כי הבקשה לגילוי מסמכים הוגשה על פי כותרתה בעקבות בקשת המשיב לביטול עיקול שהוטל על נכסים המצויים בידי מחזיקה מסוימת. המשיב חזר בו מהבקשה לביטול העיקול ולפיכך לכאורה אין בהצגת המסמכים כדי לסייע בפתרון המחלוקת לשמה הוגשה הבקשה במקור. הבקשה לגילוי מסמכים אינה מסבירה מה הרלוונטיות של מסמכים אלה לתביעה העיקרית ולהגנתו של המשיב נגדה. בנסיבות אלה, ספק רב אם היה מקום להורות על מחיקת כתב ההגנה בתובענה העיקרית, ככל שבקשה כזו הייתה מוגשת, שהרי לכאורה מדובר בעניינים שונים. מכל מקום, בקשה כזו אינה מצויה בפניי. מבלי לקבוע כל עמדה בסוגיה זו של גילוי מסמכים יש גם לזכור את הכלל לפיו בעל דין אשר נמנע מהצגת מסמכים רלוונטיים, אשר היה עליו להציגם, חזקה כי מסמכים אלה פועלים לחובתו ולדחיית גרסתו. דברים אלה מטיבם נבחנים בסוף ההליכים לאחר שבית המשפט שוקל את הדברים יחד עם חומר הראיות וטענות הצדדים.

סוף דבר, הבקשה נדחית. בשלב זה איני עושה צו להוצאות. הצדדים יהיו רשאים לטעון בעניין הוצאות בקשה זו בסוף ההליכים.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ו, 13 יוני 2016, בהעדר הצדדים.