09 דצמבר 2014

לפני:

כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

1. לפנינו בקשה מטעם התובע למנות מומחה רפואי נוסף בתיק הנדון, בו הגיש התובע תביעה להכיר בפגיעה בצווארו כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995.

ההליכים בתיק עד כה

1. בדיון מיום 7.9.14 קבענו את התשתית העובדתית בתיק ומינינו את ד"ר עידו ציון לשמש מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן- "המומחה") על מנת שיחווה את דעתו אודות המחלה ממנה סובל התובע ואודות הקשר הסיבתי בינה ובין עבודתו של התובע.
2. יצוין כי עם מינויו של ד"ר עידו ציון למומחה מטעם בית הדין, לא העלה מי מהצדדים טענות לגבי מינויו או לגבי מומחיותו והבקשה שלפנינו הוגשה רק לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה.
3. בתאריך 14.10.14 התקבלה חוות דעתו של המומחה (להלן- "חוות הדעת") בה נקבע כי אין קשר סיבתי בין מחלת התובע ובין עבודתו. בחוות הדעת קבע המומחה כי התובע סובל מכאב צוואר עם הקרנה לשמאל. בדימות, בלטי דיסק עם לחץ על חוט השדרה והיצרות פוראמינות בגובה 3c עד 7c וכן מיאלומציה בחוט השדרה בגובה 6c.
4. בתאריך 4.11.14, לאחר קבלת חוות הדעת ובטרם הופנו שאלות הבהרה למומחה, הגיש התובע בקשה למינוי מומחה אחר, מהטעם שחוות הדעת שגויה ויש בה סטייה מהותית מהעובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין.
5. בתאריך 11.11.14 התקבלה תגובתו של הנתבע לבקשה, ממנה עולה כי הנתבע מתנגד למינוי מומחה נוסף מהטעם שהמומחה לא סטה מהתשתית העובדתית וכי התובע מערער על קביעות רפואיות אשר בסמכותו של המומחה

דיון והכרעה

1. בהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים נקבע:

"16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה. מינוי מומחה נוסף או אחר פותח תפח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן כל מענה לכל שהשאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין משהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".

18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למיני מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם".

1. אנו מפנים גם לפסק הדין בעניין יוסף חיון^[1], גם שם הועלתה טענה למינוי מומחה נוסף חזר בית הדין הארצי על ההלכה לפיה –

"לדידו של בית הדין... ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים.

אפשר שבשאלה מסוימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין" (עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6/6/05)."

1. לאחר שבחנו את בקשת התובע ואת תגובת הצד שכנגד הגענו לכלל מסקנה כי המקרה שלפנינו אינו מקרה חריג המצדיק מינוי מומחה אחר או נוסף. לא מצאנו כי הקריטריונים כפי שנקבעו בהנחיות בית הדין הארצי לעבודה התקיימו בענייננו: לא התרשמנו כי לא ניתנו תשובות לשאלות חיוניות להכרעה בהליך, כי המומחה מחזיק באסכולה רפואית המחמירה עם התובעת או כי נדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת הפגימה.
2. יחד עם זאת, אנו סבורים כי חוות דעתו של המומחה אינה ברורה דיו ולכן דרך המלך בשלב זה היא הפניית שאלות הבהרה למומחה, על מנת להבהיר את חוות דעתו ולהשלימה.
3. טוען התובע בבקשתו כי בחוות דעת המומחה סטייה מהותית מהתשתית העובדתית שנקבעה. איננו מסכימים עם טענת התובע כי מדובר בסטייה מהותית אולם לא נעלם מעינינו כי יש אי דיוקים בחוות הדעת, אשר צריך להפנות את תשומת לב המומחה אליהם ולברר האם יש באמור לשנות מסקנתו בדבר הקשר הסיבתי בין הפגיעה לעבודה:
   1. המומחה כתב בחוות דעתו כי לפי התשתית העובדתית מדובר ב- 200 ארגזים ליום וכרבע מהם מלווה בעבודת סבלות הכרוכה בהרמה לגובה הכתף (סעיף 16.3, עמ' 5 לחוות הדעת).

כמו כן, בהמשך קובע המומחה כי הרמה והורדה הינן פעולות הנעשות עד גובה הכתף וללא מנח חריג לצוואר מבחינת יישור / כיפוף יתר או סיבוב.

זאת בעוד שבתשתית העובדתית נקבע כי התובע היה מרים ומוריד מוצרים רבים לגובה (סעיף 10, עמ' 2 להחלטה מיום 7.9.14 (להלן- "תשתית עובדתית")).

בסעיף 10 לבקשה, טוען התובע כי ביצע פעולות הרמה מעבר לגובה הכתף, ובכך יש להפריך מסקנתו של המומחה כי פעולותיו נעשו ללא מנח חריג לצוואר.

גם בדיון שהתקיים ביום 23.6.14 העיד התובע כי המדף הגבוה ביותר היה בגובה של 2.20 מ', שם היה מאוחסן הבשר (עמ' 2 לפרוט' מיום 23.6.14, ש' 18-21).

לפיכך יש להפנות שאלת הבהרה בעניין זה, בה תופנה תשומת ליבו של המומחה לדבריו של התובע בעדותו וכן לאמור בתשתית העובדתית, ולברר האם יש נפקות מבחינת הקשר הסיבתי בין הפגיעה לעבודה, באם ההרמה נעשתה אף מעבר לגובה הכתף.

• 1. המומחה כתב בחוות דעתו כי במהלך 5 שעות ליום עבודה התובע הרים לגובה הכתף עד כ- 50 ארגזים (רבע מכלל המספר היומי), קרי 10 ארגזים לשעה (סעיף 16.3, עמ' 6), כאשר בתשתית העובדתית לא נקבע כי מדובר ב- 10 ארגזים לשעה. בתשתית העובדתית נקבע כי התובע היה מרים ומוריד מוצרים רבים לגובה (בערך רבע מעבודת הסבלות), כאשר עבודת הסבלות היא כ- 200 ארגזים ביום (סעיפים 10 ו- 11 לתשתית העובדתית). מכאן שנקבע כי התובע הרים לגובה כ 50 ארגזים, ללא שנקבעה כמות הארגזים לשעה.

לפיכך, במסגרת שאלות ההבהרה יש להפנות את תשומת לב המומחה לכך שבתשתית העובדתית לא נקבע מספר הארגזים שהרים התובע לשעה, ויתכן כי בממוצע הרים התובע 10 ארגזים לשעה אך לא בהכרח וייתכן שהרים יותר מכך או פחות מכך. יש לברר האם יש לכך משמעות בקביעת הקשר הסיבתי הרפואי בין עבודת התובע למחלתו.

• 1. מעבר לכך, המומחה לא התייחס לכך שבתשתית העובדתית נקבע כי התובע הרים מוצרים רבים כגון תבניות, סירים ושקים ולא רק ארגזים. כל שכתב בסוף חוות דעתו הוא "יש לסכם כי הרמה והורדה וסחיבה של ארגזים ושקים וסירים אינה גורמת לנזק ספציפי לעמוד שדרה צווארי" ולא פירט מעבר לכך.

חשוב וראוי כי תופנה שאלת הבהרה אף בעניין זה.

1. באשר לטענת התובע לפיה העובדה שהמומחה קבע בחוות דעתו כי קיים פער בין העובדות המוסכמות לתיאור עבודת התובע לבין העולה מהתיעוד הרפואי, מחזקת טענתו כי חוות הדעת מבוססת על עובדות שלא נקבעו- איננו מקבלים אותה.

המומחה קבע מפורשות בחוות הדעת כי גם בהתעלם מהתיעוד ברפואה תעסוקתית אשר כבר משנת 1996 הגביל את עבודת התובע (עקב בעיית הגב התחתון), הרי שניתוח העומס שתואר בעובדות המוסכמות אינו צפוי להשפיע על הצוואר.".

מדבריו ברור כי המומחה הבחין בין העובדות שנקבעו בתשתית העובדתית לבין התיעוד הרפואי, וקבע מסקנתו רק בהתייחס לתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין.

1. לאור האמור לעיל, אנו דוחים את בקשת הנתבע למנות מומחה נוסף/ אחר בתיק.
2. מי מהצדדים המעוניין בכך, רשאי להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה, וזאת עד ליום 4.1.15.

הבקשה תועבר לתגובת הצד שכנגד, ולאחר מכן תינתן החלטה.

ככל שהצדדים לא יתייחסו בשאלות ההבהרה מטעמם לנקודות המפורטות בהחלטה זו – יפנה בית הדין שאלות הבהרה בנדון.

1. התיק יובא לעיוני ביום 10.1.15.
2. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ה, (09 דצמבר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. עב"ל 156/09 יוסף חיון נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 27.1.10). ↑