08 פברואר 2015

לפני:

כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

1. לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובע להכיר בפגיעה בצווארו כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995.
2. בדיון מיום 7.9.14 קבענו את התשתית העובדתית בתיק ומינינו את ד"ר עידו ציון לשמש מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן- "המומחה") על מנת שיחווה את דעתו אודות המחלה ממנה סובל התובע ואודות הקשר הסיבתי בינה ובין עבודתו של התובע.
3. ביום 14.10.14 התקבלה חוות דעתו של המומחה, בה נקבע כי אין קשר סיבתי בין מחלת התובע ובין עבודתו. בחוות הדעת קבע המומחה כי התובע סובל מכאב צוואר עם הקרנה לשמאל. בדימות, בלטי דיסק עם לחץ על חוט השדרה והיצרות פוראמינות בגובה 3c עד 7c וכן מיאלומציה בחוט השדרה בגובה 6c (להלן- "חוות הדעת").
4. בתאריך 4.11.14 הגיש התובע בקשה למינוי מומחה אחר, מהטעם שחוות הדעת שגויה ויש בה סטייה מהותית מהעובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין. בקשתו זו נדחתה על ידי בית הדין בהחלטתו מיום 9.12.14, אולם נקבע כי חוות דעתו של המומחה אינה ברורה דיו. כפי שפורט בהרחבה בסעיף 11 להחלטה זו היו שלושה עניינים אשר נדרשה הפניית תשומת ליבו של המומחה אליהם בהתאם לנקבע בתשתית העובדתית: 1. כי התובע הרים מוצרים רבים כגון תבניות, סירים ושקים ולא רק ארגזים; 2. כי ההרמה של הארגזים ייתכן כי נעשתה אף מעבר לגובה הכתף; 3. נקבע כי התובע הרים לגובה כ 50 ארגזים, ללא שנקבעה כמות הארגזים לשעה.

לפיכך, נקבע בהחלטה מיום 9.12.14 כי דרך המלך בשלב זה היא הפניית שאלות הבהרה למומחה ולברר האם יש לעניינים שצוינו לעיל משמעות בקביעת הקשר הסיבתי הרפואי בין עבודת התובע למחלתו.

1. בהמשך לכך, ביום 4.1.15 התקבלה בקשה מטעם התובע להעביר למומחה שאלות הבהרה. בתגובתו התנגד הנתבע להפניית השאלות מהטעם שיש להפנות למומחה שאלות בהתאם להבהרה שניתנה בסעיף 11 להחלטת בית הדין מיום 4.11.14.
2. בפסיקה^[1] נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.
3. כן יש ליתן את הדעת לכך ששאלות ההבהרה הן תחליף לחקירה נגדית של המומחה, אשר בדרך כלל אינה מתאפשרת בתיקים מסוג זה. נקבע^[2] כי "בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה- דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד".
4. עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.
5. לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את שאלות ההבהרה שבסעיף 2.א, 2.ג אולם הן יועברו בשינוי נוסח ובהתאם לאמור בסעיף 11 להחלטת בית הדין מיום 9.12.14.
6. אנו סבורים כי אין מקום להעביר את השאלות שבסעיפים 2.ב ו- 2.ג. בנוסחן כיוון שהן היפותטיות וכלליות, שהרי בתשתית העובדתית לא נקבעה כמות המשא אשר הרים התובע לשעה.
7. על כן, השאלות עליהן יתבקש המומחה להשיב הן כדלקמן:
   1. "בחוות דעתך הסתמכת על העובדה כי התובע הרים כ- 10 משאות לשעה.

תשומת ליבך תופנה לכך שבתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין מיום 7.9.14 נקבע כי התובע היה מרים ומוריד מוצרים רבים לגובה (בערך רבע מעבודת הסבלות), כאשר עבודת הסבלות היא כ- 200 ארגזים ביום (סעיפים 10 ו- 11 לתשתית העובדתית). מכאן שנקבע כי התובע הרים לגובה כ 50 ארגזים, ללא שנקבעה כמות הארגזים לשעה. ויתכן כי בממוצע הרים התובע 10 ארגזים לשעה אך לא בהכרח וייתכן שהרים יותר מכך או פחות מכך.

האם יש לכך משמעות בקביעת הקשר הסיבתי הרפואי בין עבודת התובע למחלתו."

• 1. "האם בעובדה שהתובע הרים מלבד ארגזים גם משאות נוספים כגון: תבניות, סירים, שקים (עם מוצרים שונים כגון בשר וירקות) יש כדי לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין מצבו התחלואתי."
  2. "בחוות דעתך ציינת כי פעולות ההרמה נעשות עד גובה הכתף וללא מנח חריג, ואינן מייצרות עומס ישיר על הצוואר.

תשומת ליבך תופנה לכך שבתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין מיום 7.9.14 נקבע כי התובע היה מרים ומוריד מוצרים רבים לגובה (סעיף 10, עמ' 2 להחלטה מיום 7.9.14).

וכן העיד התובע כי המדף הגבוה ביותר היה בגובה של 2.20 מ', שם היה מאוחסן הבשר (עמ' 2 לפרוט' מיום 23.6.14, ש' 18-21).

האם יש נפקות מבחינת הקשר הסיבתי בין הפגיעה לעבודה, באם ההרמה נעשתה אף מעבר לגובה הכתף".

1. במקביל להחלטה זו תינתן החלטה נפרדת המופנית למומחה, ובה השאלות עליהן הוא מתבקש להשיב, ועותק ממנה יישלח לצדדים.
2. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ה, (08 פברואר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. עב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי - עוזי חן (ניתן ביום 23.4.2002); בר"ע 331/07 יצחק לוי - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 16.9.2007). ↑

2. בר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 2.6.2011). ↑