1. לפני בקשה לתיקון כתב תביעה (להלן: "הבקשה"). הבקשה הוגשה על ידי סופר יוסף (להלן: "המבקש" או "התובע") כנגד מדינת ישראל – משרד הבריאות (להלן: "המשיבה 1" או "הנתבעת") וכנגד שירותי בריאות כללית (להלן: "המשיב 2" או "הצד השלישי").

העובדות הצריכות לעניין

1. התובענה הוגשה בתאריך 05.12.2013, על ידי התובע, יליד 16.11.1953, בגין נזקים, אשר נגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מטיפול רשלני שניתן לו על ידי הנתבעת.

מכתב התביעה עולה, כי בחודש 2/12 החל התובע לחוש כאבי גב חזקים וטופל בשל כך בזריקות וולטרן. לאחר קבלת הזריקות החל התובע לגרור את רגלו השמאלית וסבל מסחרחורות, תחושת זרמים ברגל וחולשה הולכת וגוברת בשרירים, וכאשר הוחמר מצבו, פנה, בתאריך 12.02.2012, לחדר המיון בבית החולים ברזילי, שם אושפז במחלקה האורתופדית ונבדק על ידי אורטופד ונוירולוגית.

במהלך האשפוז נצפתה חולשה באצבעות יד שמאל וביד שמאל, אולם למרות זאת הוא שוחרר למחרת היום מבית החולים, ומשנצפתה החמרה רצינית במצבו, הוא הובהל, בתאריך 14.02.2012, לבית החולים "בילינסון" באמבולנס. בבדיקת CT ע"ש צווארי שבוצעה לו' אובחן גוש בגודל 4.4 ס"מ x 2.7 ס"מ פריאטלי באזור הקורטקס מוטורי מימין עם סימני בצקת.

בתאריך 21.12.2012 נותח התובע להסרת הנגע המוחי, שאובחן כאבצס, ובהמשך הועבר לבית החולים לוינשטיין לשיקום.

בהמשך סבל התובע מאפיזודות נוספות ואף אושפז בבית חולים לצורך קבלת טיפולים, ומאז אותם האירועים המתוארים לעיל ועד היום סובל התובע, לטענתו, מחולשה קשה ברגל שמאל, חולשה בינונית ביד שמאל, הוא מתנייד באמצעות כיסא גלגלים, ואינו מסוגל לבצע פעולות בסיסיות אותן ביצע בעבר ונדרש לעזרה בהלבשה, רחצה, הכנת אוכל וכיו"ב.

1. התובענה הוגשה ללא חוות דעת רפואית לאימות הטענות הכלולות בה, ובסעיף 35 לכתב התביעה עתר התובע למינוי מומחים מטעם בית המשפט, וזאת בשל מצבו הכלכלי הקשה, כתוצאה מנכותו שהינה פועל יוצא מהתרשלותה הנטענת של הנתבעת.
2. בקדם המשפט שהתקיים בתאריך 03.11.2015 הומלץ לב"כ התובע לשקול הגשת חוות דעת רפואית מטעם התובע, בשל העובדה כי בתיק זה אין ולוּ חוות דעת אחת התומכת בטענותיו.
3. בתאריך 07.02.2016 הגיש התובע כתב תביעה מתוקן, ללא הגשת בקשה מתאימה וממילא ללא נטילת רשותו של בית המשפט. נוכח האמור, הגיש הצד השלישי בקשה להוצאת כתב התביעה המתוקן וחוות הדעת הרפואית, בציינו, ובצדק, כי ככל שהתובע מעוניין לתקן את כתב תביעתו הרי שעליו לעשות כן באמצעות הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה.
4. בתאריך 17.02.2016 הגיש המבקש בקשה לתיקון כתב התביעה בגדרה הוא עותר לצירוף הצד השלישי, שירותי בריאות כללית, כנתבע נוסף וכן לצירוף חוות דעת רפואית. יצוין, כי הבקשה הוגשה ללא הנמקה בדבר הצורך בצירופו של הצד השלישי כנתבע, וללא תצהיר לאימות העובדות הכלולות בה – היא הבקשה אשר לפני.

נימוקי הבקשה

1. בבקשתו, מציין המבקש, כי נוכח דברי בית המשפט בקדם המשפט שהתקיים בתאריך 03.11.2015, וחרף מצבו הכלכלי הקשה והעובדה כי הוא מרותק לכיסא גלגלים, אינו עובד ומתקיים מקצבת ביטוח לאומי זעומה, הוא הצליח לגייס כספים באמצעות הלוואות לצורך הגשת חוות דעת רפואית.
2. עוד מציין המבקש, כי כתב התביעה המתוקן מבוסס על חוות דעתו של ד"ר זאוברמן ומסקנותיו המקצועיות באשר למעוולים שגרמו לנזקיו. כמו כן, הוא מציין, כי אין בכתב התביעה המתוקן משום העלאת טענות עובדתיות שלא נטענו במסגרת כתב התביעה המקורי, והשינוי היחיד הינו הוספת חוות הדעת הרפואית לרבות מסקנות המומחה.

לעניין מועד הגשת הבקשה, ציין המבקש, כי חוות הדעת הוגשה בתוך שלושה חודשים מהמועד בו התקיים קדם המשפט, סמוך לאחר קבלת תשובתה של מומחית בית המשפט לפיה אינה נוהגת לכתוב חוות דעת לעניין "רשלנות רפואית".

תגובת הצד השלישי

1. הצד השלישי מתנגד לבקשה. לטענתו, טענת המבקש, כי אין בכתב התביעה המתוקן משום העלאת טענות שלא נטענו במסגרת כתב התביעה המקורי, אינה נכונה, שכן בכתב התביעה המתוקן צורף הצד השלישי כנתבע בתיק. לדבריו - מדובר בתיקון מהותי, אשר לא ניתן לגביו כל הסבר ואף לא צורף לבקשה תצהיר, אשר יבהיר מדוע הטענות החדשות הנטענות עתה לא הובאו בכתב התביעה המקורי, מה עוד, שלא התגלו כל עובדות חדשות ממועד הגשת כתב התביעה המקורי ועד היום. נוכח האמור, ונוכח העובדה כי התיקון המבוקש יביא לדחייה ממושכת של בירור התביעה, מבקש הצד השלישי מבית המשפט להורות על דחיית הבקשה.
2. יצויין, כי בתאריך 17.02.15 נדרשו המשיבים להגיב לבקשה בתוך 7 ימים. מבדיקת התיק עולה, כי המשיבה 1 - הנתבעת, לא הגיבה במועד, או בכלל, ומשכך ניתנת החלטה זאת ללא תגובתה.

דיון והכרעה

1. תקנה 22 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד –1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת כדלקמן:

"(א) מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד - בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין - בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עסקאות, או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית.

(ב) היה לתובע ספק ממי הוא זכאי לתבוע, רשאי הוא לצרף נתבעים אחדים כדי ששאלת החבות ומידת החבות של כל אחד מהם תוכרע בין כל בעלי הדין."

ואילו תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן:

"24. בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה."

האפשרות להוספה, או מחיקה של בעלי דין איננה נובעת מהרצון למנוע ריבוי משפטים (ראה ע"א 83/64 גראטש נ' אטיה ואח', פ"ד יח(4) 132, 135; בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח', פ"ד מה(5) 457, 463-462; בש"א 207/88 נחום קרליץ נ' משרד העבודה והרווחה ואח', פ"ד מב(2) 562), אלא על מנת שכל השאלות הכרוכות בתובענה תיפתרנה פתרון אחד שלם ויעיל בנוכחות כל בעלי הדין הרלבנטיים.

1. ההסדר המשפטי החולש על תיקון כתבי טענות קבוע בתקנה 92 תקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כדלקמן:

"92. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

עינינו הרואות, כי סמכותו של בית המשפט הינה רחבה ונתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר רשאי להפעילה בכל עת במהלך ההליך המשפטי, בדרך ובתנאים הנראים לו צודקים, ובלבד שהשתכנע, כי התיקון נדרש על מנת להכריע במחלוקת שבין בעלי הדין (ראו: רע"א 7192/14 דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' דוד צוקר (פורסם בנבו, 01.01.2015) (להלן: "עניין צוקר")).

הלכה פסוקה היא, כי גישת בתי המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, וגריעת, או הוספת בעלי דין, הינה בדרך כלל גישה ליברלית, וזאת מהטעם, כי התיקון המבוקש, נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות ביניהם במחלוקת, וכך לייעל את ההליך המשפטי (ראו: בר"ע 2345/98 סלים דנגור ואח' נ' חנוך לבנה ואח', פ"ד נב (3) 427, 432-431; ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי ואח', פ"ד מו (3) 214; ר"ע 330/85 אלבו ואח' נ' רבינטקס תעשיות בע"מ ואח', פ"ד לט (2) 556; רע"א 60/03 יעקב רובין, עו"ד נ' ירחמיאל אפלבויים, פ"ד נז (3) 475, 480-479), וכך נקבע למשל ברע"א 2345/98 סלים דנגור ו-3 אח' נ' חנוך ליבנה ו-3 אח', פ"ד נב(3) 427, בעמ' 432-431:

"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל-דין מבקש לתקן את כתב-תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין – נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי ואח' [1], ר"ע 330/85 אלבו ואח' נ' רבינטקס תעשיות בע"מ ואח' [2]). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכול. חריגים לכלל זה הינם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש."

(ראו גם רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס בע"מ, פ"ד לט(2) 556, 558-559 ; ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זהר פלדבוי, פ"ד מו (3) 214, 218-219 (להלן: "עניין אגמון"); רע"א 60/03 יעקב רובין, עו"ד נ' ירחמיאל אפלבוים, פ"ד נז (3) 475, 479-480 ; א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה שמינית, סיגא- הוצאה לאור בע"מ, תשס"ה) בעמ' 140-141 ; א. וינוגרד "תקנות סדרי הדין" (מהדורה רביעית - 2004), בעמ' 157). ובית המשפט אף חזר על גישה זו בפסקי דין מאוחרים, בהבהירו:

"...אולם לא תמיד יאפשר בית המשפט תיקון כתב התביעה, שכן יביא בחשבון גורמים נוספים על זיקתו של התיקון המבוקש למחלוקת הצדדים (רע"א 2345/98 דנגור ואח' נ' לבנה ואח', פ"ד נב (3) 427,431; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית בעריכת ש' לוין, 1995) 349, 355; א' גורן, שם 141, 145). בין אלה נמנים התנהגות המבקש, כגון אם נהג בשיהוי רב (או בחוסר תום לב); השלב בו מוגשת הבקשה; וכן – כבעניננו – האפשרות פן ישלול התיקון מן הצד שכנגד הגנה, שהייתה קמה לו אילו הוגשה התביעה עתה ולא במסגרת תיקון , כגון התיישנות. ואכן, ככל שהייתה עומדת לצד שכנגד טענת התיישנות במקרה שבו הייתה מוגת תביעה חדשה תחת תיקון, לא יאפשר בית המשפט את התיקון. (ע"א 728/79 קירור – אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד, פ"ד לד (4) 126, 131)".

(וכן ראה רע"א 1118/06http://www.nevo.co.il/case/5747988 סימי הראש נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 02.07.06); רע"א 1819/11 עיריית חולון נ' מנשה אלינוב (פורסם בנבו, 11.05.11)).

יפים לעניין זה דברי כב' השופט BRAMWELL בעניין - Tildesley v. Harper (1878) 10 Ch.D. 398; 39 L.T. 552,, כפי שהביאם ד"ר יואל זוסמן בספרו "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית - 1995), בעמ' 339:

"תמיד נהגתי להתיר תיקון, אלא אם כן הייתי משוכנע, כי המבקש לא התנהג בתום לב, או משגהו גרם לפגיעה ביריבו, אשר עליה לא יפוצה בהוצאות או בדרך אחרת".

ודוק: אין בקביעות אלו כדי ללמד, כי זכותו של בעל דין לתקן את כתבי טענותיו הינה מוחלטת, או אוטומטית, ובדונו בבקשה, חובה על בית המשפט לערוך את האיזון הראוי בין זכותו של התובע לברר את השאלות "האמיתיות" שבמחלוקת, לבין היקף הפגיעה הצפויה לנתבע, אם יותר התיקון המבוקש. (ראה המר' (י-ם) 541/91 פנחס אלחרר נ' נהיר הפצה בע"מ ואח'; י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית, 350; ר"ע 282/80 המגדר נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(4) 130; רע"א 2345/98, שם).

זאת ועוד, שיקול נוסף שראוי להביאו בחשבון הינו השיקול המערכתי – ציבורי, אשר בבסיסו השאיפה לניצול יעיל ככל האפשר של הזמן השיפוטי. לפיכך נקבע, כי בקשות תיקון אשר אינן דורשות מבית המשפט להשקיע משאבי זמן ניכרים, מעבר לעיסוק בבקשה עצמה, ייענו בדרך כלל בחיוב. כך גם נקבע, כי היעתרות לבקשות לתיקון כתב התביעה המוגשות בטרם הסתיים שלב קדם המשפט אינה צפויה בדרך כלל לגרום לעיכובים או לדחיות בניהול ההליך, ומשכך אינה פוגעת כמעט באינטרס המערכתי (רע"א 119/11 בן ציון נ' המועצה המקומית אבן יהודה (פורסם בנבו, 27.03.2011)).

ומן הכלל אל הפרט

1. ראשית יוער, כי בעניין אשר לפני, ולאחר קדם המשפט שהתקיים, הגיש המבקש כתב תביעה מתוקן על דרך צירופו של צד ג' כנתבע נוסף וכן צירוף חוות דעת רפואית, וזאת ללא הגשת בקשה מתאימה וממילא ללא קבלת רשותו של בית המשפט לנהוג כך, התנהלות שאין להשלים עמה, ובוודאי שאין לקבלה, שכן המבקש אינו יכול להעמיד את בית המשפט ואת הצד שכנגד בבחינת עובדה מוגמרת בדרך של הגשת כתב התביעה בפועל ללא קבלת רשות, ולענין זה יפים דברי בית המשפט בע"א 759/76 צביה, רמי ומשה פז נ' יצחק נוימן, פ"ד לא(2) 169, 180-179:

""נכון הוא אמנם שאין בית משפט זה נוטה לקפח זכות מהותית בשל פגם פורמליסטי בלבד, ולעיתים קרובות יתייחס לכן בליברליות לקיום הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, אולם אין בכך כדי להתיר את הרסן ולהרשות לכל בעל-דין לנהוג בתקנות הדיון כאוות נפשו, רוצה – מקיימן, אינו רוצה – אינו מקיימן. אמנם אין הפרוצדורה 'מיטת סדום', אבל גם מזרון סתם אין היא שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום. תקנות הדיון – מטרתן ליצור מסגרת נאותה כדי לאפשר לצדדים להגיע לחקר האמת בדרך היעילה ביותר, ולכן מן הראוי כי נקפיד ככל האפשר לקיימן".

כאמור, לאחר הגשת בקשת הצד השלישי להוצאת כתב התביעה המתוקן שהוגש לתיק בית המשפט ללא הגשת בקשה וללא קבלת רשותו של בית המשפט, הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה, אלא מאי? באופן תמוה ביותר הוגשה הבקשה ללא כל הנמקה באשר לצורך בצירופו של הצד השלישי כנתבע בתיק, ומבלי שיצורף לה תצהיר לאימות העובדות הכלולות בה וזאת בניגוד גמור ומוחלט להוראת תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי. בענייננו, אין כל ספק, כי המבקש נדרש להגשת בקשה בצירוף תצהיר מנומק, אשר יסביר בפירוט, הן את הצורך בצירופו של הצד השלישי כנתבע נוסף והן את העיתוי בו מבוקש לצרפו כאשר כבר בשנת 2014 הוא צורף כצד שלישי בתיק ומדוע הוגשה הבקשה לצרפו כנתבע רק עתה?! יתרה מכך, גם בבקשה עצמה לא הסביר המבקש את הצורך בצירופו של הצד השלישי כנתבע, והסתפק באמירה כי: "מחוות דעתו של ד"ר זאוברמן.... עולה כי הן הנתבעת והן הצד השלישי הינם מעוולים במשותף" (סע' 11 לבקשה), הא ותו לא. כאמור, "הנמקה" זו – לאו הנמקה היא.

הנה אם כן, נוכח האמור, אין באפשרותי לשקול את צדקת הבקשה לצירופו של הצד השלישי כנתבע, מה עוד, שאין בידי כלים כדי לערוך את האיזון הנדרש בין האינטרס של המבקש לעומת האינטרס של המשיבים, וזאת בשל אופן הגשת הבקשה.

1. באשר לבקשה לתיקון כתב התביעה על דרך צירוף חוות דעתו של ד"ר זאוברמן -

מעיון בחוות דעתו של ד"ר זאוברמן, עולה כי המומחה בחן את השתלשלות העניינים והגיע למסקנה כי "הנכות ממנה סובל התובע הינה תוצאה ישירה של המורסה המוחית שאובחנה וטופלה באיחור ניכר". בחוות דעתו מציין המומחה כי "ההתדרדרות החדה במצבו הייתה צריכה להוות תמרור אזהרה לרופאים המטפלים...על כל רופא סביר להעלות באבחנה מבדלת מצבי חירום הדורשים בירור והתערבות מהירים יותר...האיחור באבחנה וטיפול במורסה מוחית הינו קריטי מבחינת התוצאה הנוירולוגית וגרימת הנכות אצל התובע" (עמ' 4 לחוות הדעת).

נוכח האמור, ועל אף שמדובר בבקשה לתיקון כתב התביעה על דרך צירוף חוות דעת רפואית, שהוגשה ללא תצהיר לאימות העובדות הכלולות בה, הרי שאין כל ספק בדבר נחיצות וחשיבות הגשת חוות הדעת הרפואית לצורך הוכחת תביעתו של התובע, שכן נכון להיום אין בתיק ולוּ בדל התייחסות לשאלת הקשר הסיבתי, שבין התנהלות הנתבעת, או הצד השלישי למצבו של התובע. ודוק: יובהר כי אינני מחווה, במסגרת החלטה זאת, כל דעה לגבי תוצאתה הסופית של התובענה ו/או סיכוייה של התובענה. כל שהנני קובעת הוא, שבנסיבות העניין יש לאפשר לתובע לנסות ולהוכיח את טענותיו, אף כי, כפי שציינתי, דרך התנהלותו הינה פסולה.

יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט ברנזון בע"א 263/65 יעקב שרייטר נ' חלץ בע"מ, כ(1) 178:

"לעולם אין לשכוח כי סדרי הדין אינם אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט, ובכל מקרה, על בית המשפט לחתור במלוא כוחו להכניס את בעלי הדין לטרקלין המשפט ולמצוא פתרון צודק לבעיותיהם. בסופו של החשבון, לא פחות חשוב לגלות גמישות נאותה בנסיבות המיוחדות של כל מקרה, מאשר לשמור על פורמאליות ועל סדרים נוקשים, העלולים לעיתים להיות לרועץ לעשיית משפט צדק".

1. לאור האמור, קיימת הצדקה לחרוג, במקרה זה, מכללי הדין ולאפשר את תיקון כתב התביעה על דרך של הגשת חוות דעתו של ד"ר זאוברמן. יש לזכור, כי התיק מצוי בשלב בו טרם החלה שמיעת הראיות, ולכן אין במתן היתר זה כדי לגרום לסרבול מוגזם, מה עוד שלמשיבים הזכות להגיש חוות דעת נגדיות, וכן ניתן יהיה לפצותם בגין הצורך להגיש חוות דעת נוספות, בדרך של השתת הוצאותיהם על המבקש, בין היתר, בשל התנהלות שגרמה, למעשה, להיפוך הכללים בדבר סדר הגשת הראיות.
2. סוף דבר, הנני קובעת כדלקמן:
   1. הנני מתירה את הגשת כתב התביעה המתוקן על דרך צירוף חוות דעתו של ד"ר זאוברמן בלבד, ללא צירופו של הצד השלישי כנתבע נוסף.

התובע יגיש את כתב התביעה המתוקן בצירוף חוות הדעת הן ישירות לנט המשפט, והן בעותק נייר למזכירות בית המשפט, בתוך 7 ימים מהיום.

• 1. ניתנת בזאת למשיבים אורכה בת 60 ימים להגשת חוות דעת נגדיות (ככל שימצאו לנכון לעשות כן).
  2. נקבע לקדם משפט לתאריך 19/9/16, שעה 8:30.
  3. הצדדים יגישו תחשיבי נזק למועד הדיון.

התובע יגיש תחשיבו 30 ימים לפני מועד הדיון עם העתק לבאי כח הצדדים האחרים, הנתבעת תגיש תחשיבה 21 ימים לפני מועד הדיון, גם כן עם העתק לבאי כח הצדדים האחרים ואילו צד ג' יגיש תחשיבו 15 ימים לפני מועד הדיון, גם כן עם העתק לבאי כח הצדדים האחרים.

יש להגיש את תחשיבי הנזק הן ישירות לנט המשפט והן בעותק נייר למזכירות בית המשפט, שאם לא כן, התחשיבים לא יתוייקו בתיק בית המשפט ולא יובאו בפניי.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ו, 08 מאי 2016, בהעדר הצדדים.