10 נובמבר 2014

לפני:

כב' הרשמת דניה דרורי

החלטה

לפני בקשת הנתבע להזמנת העד, רו"ח שטרנפלד נתן, לדיון הוכחות שנקבע ליום 11.1.15.

1. בהליך זה טענה המשיבה כי הועסקה על ידי המבקש, לו היתה נשואה במועדים הרלוונטים לתביעה, ולפיכך היא זכאית עם סיום העסקתה לתשלום זכויות שונות וביניהן: פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה, החזר דמי נסיעה והפרשות פנסיוניות.

המבקש טען, בין השאר, כי בין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד ומעביד ולפיכך יש לדחות את התביעה.

2. מהבקשה לסילוק על הסף שהוגשה על-ידי המבקש ומהתגובה לה עלה, בין השאר, כי בין הצדדים התנהל הליך משפטי בתמ"ש 28254-08-10 שעניינו תביעה לאיזון משאבים, וכי במסגרת ההליך שם הוגשה חוות-דעתו של רו"ח נתן שטרנפלד (הוא העד שהנתבע מבקש לזמן לעדות בפני) אשר מונה על-ידי בית בית המשפט לענייני משפחה שדן באותו הליך.

הבקשה לסילוק על הסף מטעמים של היעדר סמכות, מעשה בית דין, שיהוי, שימוש לרעה בהליכי משפט וחוסר תום לה – נדחתה בהחלטתי מיום 6.10.14. באותה החלטה נקבע, בין השאר, כי הסמכות הייחודית לדון בתביעה שעניינה יחסי עבודה (ועל אף שבין הצדדים התקיים קשר משפחתי) נתונה לבית הדין האזורי לעבודה, וכי לבית המשפט לענייני משפחה שדן בתביעה לאיזון משאבים לא היתה סמכות לדון בזכויות המשיבה לפי דיני העבודה.

בשולי ההחלטה נקבע עוד כי עיון בחוות-הדעת של רוה"ח שטרנפלד אינו מלמד כי נדונו בה זכויותיה של המשיבה כעובדת, במובחן מזכויותיה הרכושיות בעסק המשפחתי בו הועסקה לטענתה.

3. בבקשה לזימון העד נטען שיש לזמנו לעדות "על מנת שיתן עדות בעניין חוות-דעתו כאקטואר בתיק פירוק השיתוף בין בני הזוג".

4. המשיבה מתנגדת לבקשה. בתגובה מטעמה נטען כי יש לערוך הפרדה בין ההליך שהתנהל בין אותם הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה לבין ההליך שלפני, וכי העד שאותו מבקשים להעיד אינו רלוונטי לפיכך למחלוקות הנדונות כאן ואשר עילתם בטענה בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים והזכויות הנובעות מכך.

5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן:

א. הכלל היסודי לעניין זימון עדים וחקירתם הוא כי יש לאפשר זימונו של עד שעדותו רלוונטית לשאלות שבמחלוקת באופן שתשובותיו עשויות לתרום תרומה עניינית לפתרון שאלות אלה.

שיקול הדעת הנתון לבתי הדין האזוריים לעבודה באשר לזימון עדים הינו רחב, ויוגבל בעיקר על ידי עקרונות הצדק והוראות שנקבעו בחקיקה. פסיקת בתי הדין קובעת כי בכל הנוגע לניהול דיונים, יודרך בית הדין על ידי עקרונות יסוד של דיני הראיות (וראה: ע"ע 668/05 מרום - קו אופ ירושלים אגודה צרכנית שיתופית בע"מ, פסק-דין מיום 26.2.06).

סעיף 1 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971, קובע כך:

"א. ניתן להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לעניין, והוא, כשאין הוראה אחרת בפקודה זו;

ב. בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת.

ב. בבקשה שלפני לא נטען כי לרוה"ח שטרנפלד, שמונה כמומחה בהליך בבית המשפט לעניני משפחה, יש ידיעה אישית בדבר קיומם או היעדרם של יחסי העבודה בין הצדדים בהליך שלפני. אף לא נטען, והדבר לא עולה מחוות-דעתו (שהעתקה צורפה לתגובת המשיבה לבקשה לסילוק על הסף) כי במסגרת חוות-דעתו דן רוה"ח שטרנפלד בזכויותיה של המשיבה כעובדת (במובחן מזכויותיה הרכושיות של העובדת באותו עסק בו הועסקה).

ג. בהחלטה מיום 6.10.14 נקבע, כאמור לעיל, כי אין ולא יכולה להיות חפיפה בין הקביעות בהליך שהתנהל בין הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה לבין הטענות והקביעות שייתנו בהליך כאן, שכן בית המשפט לענייני משפחה ממילא לא היה מוסמך לדון בזכויותיה של המשיבה כעובדת, במידה וקיימות זכויות שכאלה.

לפיכך, ככל שהבקשה לזימונו של העד מתייחסת להעדתו בנוגע לטענה כי המבקש כבר חויב בתשלום בגין זכויותיה של המבקשת כעובדת במסגרת ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, הרי שמן הסתם בהיעדר סמכות לבית המשפט לענייני משפחה לקבוע קביעות כאמור – אין לטענה זו על מה שתסמוך והיא נדחתה כבר בבקשה המקדמית לדחייה על הסף.

ד. ככל שהבקשה לזימונו של העד מתייחסת לאפשרות שיעיד בנוגע לויתור, מפורש או משתמע, של המשיבה על זכויותיה כעובדת – הרי שחוות-הדעת של רוה"ח שטרנפלד אינה מתייחסת לשאלה זו ולכן אין טעם לזימונו כעד גם בשאלה זו.

6. לאור האמור – לא שוכנעתי כי יש בהעדתו של רוה"ח שטרנפלד כדי לשפוך אור על השאלות השנויות במחלוקת בהליך כאן. לפיכך – הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ז חשוון תשע"ה, (10 נובמבר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.