18 מאי 2015

לפני:

כב' הרשמת דניה דרורי

החלטה

לפני בקשת התובעת לאיסור פרסום בקשר לדיוני בית הדין בהליך זה.

1. עניינה של תביעה זו בזכאותה של המבקשת לתשלום זכויותיה כעובדת בגין תקופת עבודתה אל המשיב, לו היתה נשואה בזמנים הרלוונטיים לתביעה.

בהליך זה הסתיים שלב הבאת הראיות, וסיכומי הצדדים הוגשו לאחרונה. במסגרת העדויות שנשמעו הוצגו בפני בית הדין, בין השאר, גם פרטים אישיים אודות חיי הזוג.

2. בבקשה (שהוגשה על-ידי המבקשת בעצמה ושלא באמצעות ב"כ) עתרה המבקשת "לקבל חיסיון רטרואקטיבי עבור התיק הנ"ל ולהסיר כל מידע מאתרי האינטרנט ומהרשתות".

לאחר שהוגשה תגובת המשיב, ובהתאם להחלטתי מיום 12.5.15 לקבלת הבהרות מב"כ המבקשת באשר למהות הבקשה ונימוקיה המשפטיים, הוסבר כי מדובר בבקשה לאיסור פרסום לצורך מניעת פגיעה בצנעת חייהם האישים של הצדדים ושל ילדיהם, ובהתחשב ברקע הדתי-החרדי של הצדדים.

3. המשיב מתנגד לבקשה בנוסחה המקורי בנימוק כי המבקשת ניהלה הליך זה באופן שגילה אי איכפתיות כלפי התוצאה של חשיפת פרטים אינטימיים מחיי המשפחה, ומהטעם שממילא בשלב זה "הסוסים ברחו מהאורווה".

4. בהתאם לאמור בתשובת ב"כ המבקשת מיום 17.5.15, הרי שאין מדובר בבקשה לקיום דיון בדלתיים סגורות, ולכן יש לבחון אם התקיימו התנאים לאיסור פרסום בקשר לדיונים.

5. עקרון פומביות הדיון עוגן בסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 (להלן – חוק בתי המשפט), החל בבתי הדין לעבודה מכח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969. פרסום ההליך הוא אחד מהנדבכים של עקרון הפומביות.

סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט מאפשר לבית המשפט לאסור כל פרסום בקשר לדיונים, בין השאר "לצורך מניעת פגיעה חמורה בפרטיות" של אחד מהצדדים.

בבואו של בית הדין לדון בבקשה לאיסור פרסום, יש לאזן בין האינטרס של פומביות הדיון והעניין הציבורי בפרסום מצד אחד לעומת מהות האינטרס של המבקשת בשמירת הפרטיות והנזק העלול להיגרם לה (רע"א 176/86 פלונית נ' פלוני, פ"ד (מ(2), 497).

6. בנסיבות המקרה כאן, כאמור, הסתיים שלב הבאת הראיות ואף סיכומי הצדדים הוגשו. ההליך התנהל באופן פומבי, והפרוטוקולים לרבות חקירות העדים פורסמו זה מכבר, ומשכך הבקשה, לפחות בחלקה, הפכה לתיאורטית ולמיותרת.

אכן, כנטען בבקשה ובתשובה מטעם המבקשת, בדיונים בפני בית הדין נחשפו פרטים אינטימיים מחיי בני הזוג שפרסומם עלול להביא לפגיעה חמורה בליבת הפרטיות. מנגד, המשיב לא הצביע על אינטרס ציבורי מובהק בפרסום ההחלטות מכאן והלאה, ולא מצאתי כי קיים אינטרס ציבורי בכך.

7. בהתחשב בכך שפסק הדין טרם ניתן, ובהתחשב בכך שייתכן ויפרסו בו חלק מאותם פרטים אישים הנוגעים לצנעת חיי המשפחה ויחסי בני הזוג בתקופה הרלוונטית לתביעה ככל שיש להם השלכה על טענות הצדדים בדבר קיומם של יחסי עבודה ונסיבות סיום העבודה – יש מקום להורות כי פסק-הדין יפורסם ללא פרטים מזהים של הצדדים, וכך גם ההחלטות מכאן והלאה.

איסור פרסום של שמות הצדדים בהחלטות שיינתנו מכאן ולהבא ובפסק הדין יהווה משום איזון ראוי של האינטרסים כמפורט לעיל ויהיה בו כדי למנוע את אותה פגיעה חמורה בפרטיות הצדדים.

8. סוף דבר – הבקשה לאיסור פרסום מתקבלת בחלקה, באופן זה שמשלב זה ואילך יש לאסור על פרסום שמות הצדדים ופרטיהם בהחלטות ובפסק-הדין.

ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ה, (18 מאי 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.