<#1#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת: עו"ד ביילין ועו"ד קלר

ב"כ המשיב 3: עו"ד ליה פלוס

ב"כ המשיב 4: עו"ד עמירם ועו"ד בן חיים

המשיבים 3-4 הובאו

פרוטוקול לעניין משיבים 3-4

דיון בעניינו של משיב 3

עו"ד פלוס:

מגישה לבימ"ש את תסקיר המעצר.

עו"ד ביילין:

גם אלינו לא הגיע התסקיר.

<#2#>

החלטה

תסקיר המעצר לא הגיע משום מה לתיק בימ"ש. הסניגורית מתבקשת באדיבותה, לגשת למזכירות בסוף הדיון ולדאוג לסריקת התסקיר.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ז אב תשע"ד, 13/08/2014 במעמד הנוכחים.

עו"ד ביילין:

התקבל תסקיר בעניינו של משיב 3 עם המלצה לשחרור. לטעמנו אין לקבל המלצה זו. מקרהו של משיב 3 אינו נמנה עם המקרים החריגים כפי שעלו בפסיקה ביחס לעבירות סמים בשים לב לעבירה המיוחסת, לחלקה ולכמות הגדולה שאותה ניסה לייבא עם משיב 2 – 10 ק"ג קוקאין. חשוב לציין, הכלל בעבירות מסוג זה הוא מעצר עד תום ההליכים כאשר נקבעו מס' חריגים: עבירה פלילית יחידה שלו למשל, מי שעבד בעבודה מסודרת לפני כן, שירת בצבא שירות מלא, חי חיים נורמטיביים, מה שיכול להצביע באופן מובהק על יכולתו לשהות במסגרת סגורה כמו מעצר בית מלא, או מי שהודה ולקח אחריות במשטרה. לדעתנו במקרה זה אף אחד מהחריגים לא מתקיים בעניין משיב 3. קשיי הסתגלות היו לו במסגרת הצבא, יש לו תיק נוסף עם הרשעה בפליליים. אנו לא מוצאים בעברו עבודה קבועה או מסגרת אחרת עליה הצליח לשמור. אנו מגלים פער בין הצהרותיו בפני שירות המבחן, פער שהדגיש שירות המבחן לגבי התנהגות בעייתית. אנו למדים מהתסקיר שזה אדם המחפש רווחים מהירים, אינו מפעיל שיקול דעת על השלכות התנהגותו, חי מס' שנים בחו"ל וזה עלה גם במסגרת הטיעונים לראיות של חברתי ושלנו. נראה כי מדובר באדם בעל אישיות בלתי בשלה, בעל קשיים בקבלת סמכות. השלב הראשון כידוע לשחרור לחלופה זה האפשרות לתת אמון במשיב עצמו ולטעמנו מהתסקיר עולה שלא ניתן לתת בו אמון. אם משלבים זאת עם הקושי שלו לשמור על מסגרת במהלך חייו, הרי שהתוצאה הסופית היא שלא ניתן לשחררו כפי שהומלץ ע"י שירות המבחן. אכן כך נראה, ישנם מפקחים ראויים אך לטעמנו לאור אישיותו ויתר נתוניו כפי שפירטתי, אנו לא בשלב של מפקחים ראויים ככל שיהיו, כיוון שהמסוכנות עצמה וחוסר האמון הנדרש כולם סובבים סביב המשיב, ולכן אבקש לדחות את המלצת התסקיר ולהורות על מעצרו עד תום ההליכים. מגיש פס"ד מהעליון מאתמול של ערר המדינה שהתקבל, בחור צעיר ללא עבר פלילי וגם שם נקבע כי לא מתקיים כל חריג בעניינו חרף המלצת שירות מבחן וזאת בעבירות פחות חמורות לטעמנו, כמות יותר קטנה. עדיין ניתן להשליך זאת על עניינו של המשיב 3.

כב' השופטת בן שלמה קבעה שיש חולשה מסוימת אך הסנגור הסכים שאין חולשה.

עו"ד קלר:

אחת הסיבות שכב' השופטת בן שלמה בחרה לשחרר היה כרסום בראיות. לפי מה שכתוב בהחלטה פה בבימ"ש העליון, באי כוח המשיב שם הסכימו שבפועל אין באמת כרסום בראיות. על אחת כמה וכמה אחרי שהמותב כאן נחשף לראיות, ויש את האנשים שמכינים את הסם מחלקים אותו למנות ומפיצים אותו, אנו עוסקים באנשים שעומדים מאחורי עסקת הסמים, צריך להסתכל על זה במבט רחב יותר ולכן אנו חושבים שאם דינו של המשיב בבש"פ שהוגש לבימ"ש דינו להיעצר, אז כך גם דינו של המשיב פה.

עו"ד פלוס:

בהשוואה לפסקי הדין הרבים שהוגשו לבימ"ש בהמשך לטיעוניי מיום 14.7.14 שם הוגשה פסיקה ענפה לבימ"ש של סחר וייבוא סמים, שם היה למעלה מ-50 פס"ד של בימ"ש עליון בעבירות סחר סמים וייבוא סמים עם כמויות שעומדות בקנה אחד עם הכמויות פה, שם כל ההחלטות היו לשחרור גם כאשר דובר עם אנשים עם עבר. ביחס למה שהגיש חברי כאן היום, אני מבינה שחלקו של אותו נאשם חלקו שונה. בימ"ש זה קבע ביום 14.7 בסעיף 34 להחלטתו כי מדובר באדם ללא עבר פלילי בתחום הסמים למעט רישום פלילי בבימ"ש לנוער משנת 2010 הליך שהסתיים בהטלת קנס והתחייות, באותה שנה נשפט כחייל בבית דין צבאי בגין היעדר מן שירות. בימ"ש ציין כי היעדר העבר הרלוונטי, העובדה שהוא לראשונה מצוי כאזרח במעצר, מאפשרים לבחון אפשרות באמצעות תסקיר כדי לאיין את המסוכנות הנטענת על ידי המדינה בחלופת מעצר ראויה.

חברי טען כאן בעניין היעדר ההודייה, בימ"ש העליון נתן פסיקה זה מכבר שהיעדר הודייה בהליך המעצר ואדם שדבק בגרסתו, אינה מהווה עילה לחומרא, במקרה של אדם המבקש להשתחרר לחלופת מעצר. אני חולקת על קביעת חברי שלא ניתן לתת אמון במשיב. המשיב מעולם לא הפר אמון מסוג זה. בימ"ש קבע שלא קיים כרסום ראייתי אך יחד עם זאת, חלקו של המשיב וחוסר הדומיננטיות שלו בביצוע העבירה לכאורה, מאפשרים את בחינת שירות המבחן בתסקיר לאיין את מסוכנותו. שירות המבחן נפגש ארוכות עם המשיב. אני מדגישה ארוכות כי שאלתי כמה זמן. התרשם ממשיב שלא מילא פיו מים, משיב ששיתף, שפתח את סגור ליבו. ששיתף את שירות מבחן בהשתלשלות חייו, את הקשיים איתם התמודד, את המשבר המשפחתי לאור מחלת הסרטן של האב, הסביר את הקשיים בפתיחות רבה, הסביר את כל הקשיים עימם נאלץ להתמודד בשירותו הצבאי מה שהוביל אותו להשתחרר לבסוף מהשירות. הוא נדרש לתמוך במשפחה שלו, באמא, הוא בן הזקונים, ובמחלת האב שהיה שוטר עשרות שנים, ונאלץ לאור המחלה שלו לא להמשיך בעבודתו. כל הקשיים ברמה הכי גלויה שיש הוא חשף, וששירות המבחן בא ואומר שהוא רואה פערים בין העובדה שברמה ההצהרתית הוא שולל התנהגות בעייתית בחברה שולית בתחום הסמים אך יחד עם זאת נמצא כאן בעבירה מהסוג הזה, יש פער בין הדברים. אין ספק שקיים פער. בסוף התסקיר שירות המבחן אומר שאנחנו נטפל בו. בתקופת מעצר הבית שירות המבחן מציע ללוות אותו ולהטיל עליו פיקוח למשך שישה חודשים בקבוצה של עצורי בית. קבוצה כזו היא קבוצה שבה יש פערים. כשיש צורך לאיין מסוכנות, ומדובר בתקופה ארוכה. מדובר בסוכן שהוליד אינספור תיקים.

כאשר שירות המבחן מנתח את האישיות של המשיב דווקא מכאן אני למדה שלאחר הניתוח, כשהוא מדבר על זה שיש לו אישיות ילדותית עם קשיים בקבלת סמכות וגבולות ותפקודו היה לא יציב בשנים האחרונות, כשהוא מסביר שהוא ניסה לעשות כסף קל ומהיר, דווקא כאשר שירות המבחן שוקל את כל שיקולים האלה ואז בסופו של יום מגיע למסקנה שיש להמליץ על שחרור לחלופה, הוא למעשה מאזן את השיקולים הללו אל מול ההתרשמות שלו שההליכים המשפטיים שננקטו כלפי המשיב כולל המעצר, ההשפעה המרתיעה, היכולת להציב גבולות כתוצאה מהמעצר וסטירת הלחי שהוא קיבל מזה, הוא מעולם לא שהה במעצר. כל זה גייס אותו כך להתרשמות שירות המבחן, להתגוננות עצמית ביקורתית. שירות המבחן מתרשם שהמשיב מגלה הבנה לבעייתיות ולמה שגרם לו לעשות כסף קל, שאפיינה את ההתנהגות שלו בנסיבות העבירה והנכונות הרבה לשקם את עצמו ולטפל בפערים בין התנהגותו לבין מה שהביא אותו לבצע את העבירה. רק לאחר השיקולים האלה פנה שירות המבחן לבחון החלופות המוצעות במסגרתן הגיע הדוד שמתגורר ברמת הגולן, הגיעו שני ההורים הגמלאים, כולם ללא עבר פלילי בכלל, מדובר במשפחה נורמטיבית לחלוטין. הם הציגו הדברים בפני שירות המבחן שהתרשם שמדובר באנשים המנהלים אורח חיים יציב, ואף ביקורתיים כלפי המשיב וכועסים עליו על מעורבותו בסוג העבירה – אותו ניסיון לייבא סמים, הכעס הוא לא סתם. וזאת עוד לפני שהוא הורשע, כרגע הוא בחזקת חף מפשע, אך עצם הבאת המשפחה לסיטואציה שכזו מעוררת כעס בקרב המשפחה לעיני שירות המבחן.

יחד עם זאת, הם ממנפים את האירוע הזה ואת הצומת שבה הם נמצאים לבדיקה אישית בקשר לאחריות שיש להם לגבי המצב ומאחר ומדובר במעשה לראשונה, שבו הם אמורים לתת הזדמנות לבן שלהם או לבן הדוד, לשקם את עצמו באיזשהו אופן, לשקם זו מילה כבדה כאן, אני מתכוונת לגבש איזשהן תובנות לקחת אחריות כפי שצריך להיות, הם מוכנים לסייע לו, זו הזדמנות חד פעמית והם מבינים זאת. הם אומרים בעצמם שהוא שבר את האמון שלהם בו. הם מוכנים לתת לו הזדמנות חד פעמית להיכנס הביתה ולאפשר לו להוכיח שמדובר במעידה חד פעמית שלא תקרה יותר, שהוא לא יפר את האמון שניתן בו אם בימ"ש יחליט לתת בו אמון זה, ותוך כדי פיקוח צמוד ודומיננטי, וכאשר שירות המבחן התרשם בעצמו, כי הוא מייחס להוריו כדמויות סמכותיות ביותר. מדובר במשיב שמבין שהפעם תפסו אותו, ראו אותו אבל נותנים לו הזדמנות אחת ויחידה ועליו ליישר את ההדורים עם האנשים האלה.

במסקנה הסופית ממליץ שירות המבחן לאור התרשמות זו הן מהמשיב והן מהעובדה שהמפקחים יכולים להוות עבורו כגורם סמכותי ומציב גבול, הם ממליצים לשחרר את המשיב לחלופת מעצר ואבקש לאמץ את מסקנת שירות המבחן ולשחרר את המשיב לחלופת המעצר הזו בלוד, שני ההורים פנסיונרים ואין להם בעיה לפקח ולפרנס את הבית במקביל לפיקוח.

עו"ד ביילין:

הערה אחת – אני מפנה את בימ"ש לסעיף 28 בהחלטה לראיות מיום 14.7.14 שם בימ"ש קובע וזה חשוב לעניין בחינת החריגים אל מול המשיב עצמו, שהמשיב 3 מעורב עמוקות בעולם הסמים וכו'. זה חשוב לעניין מעורבותו ואיך רואים את חלקו בעולם הסמים. אוסיף כי זו עבירת ניסיון כי המדינה לא הביאה את הסמים בסוף כפי שלכאורה "הבטיחה" להם.

אנו טוענים שהעניין הזה חמור יותר.

<#4#>

החלטה (משיב 3)

1. כנגד המשיב יחד עם אחרים הוגש כתב אישום, כאשר בהחלטה מיום 14.7.14 סקרתי בהרחבה את עובדות האירועים בהם המשיב היה מעורב. אזכיר רק כי כתב האישום מייחס למשיב ביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע, ניסיון ייבוא סם מסוכן, ניסיון לסחר בסם מסוכן וכן מיוחס אישום נפרד למשיב הכולל ביצוע עבירה של החזקת נשק.

2. האירוע העיקרי עניינו ניסיון לייבא 10 ק"ג סם מסוג קוקאין, כאשר המגעים התנהלו יחד עם משיב 2 ומול סוכן על פני רצף מפגשים, כמפורט בסעיף 4 להחלטה. על פי עובדות האישום הנפרד, נמצא המשיב מחזיק בביתו מחסנית המתאימה לרובה מסוג אמ-16 ובתוכה 32 כדורים.

3. בסופו של יום, קבעתי כי קיימות ראיות לכאורה, אשר מצביעות על מעורבות עמוקה של משיב 3 בעולם הסמים, כמי שהיה שותף פעיל במהלך הניסיון לייבא את הסמים, לקח חלק בסגירת הפרטים ואף תכנן עסקאות עתידיות ונסיעות לחו"ל לצורך כך.

4. למרות זאת, על רקע גילו הצעיר (עסקינן ברווק בן 23), היעדר עבר פלילי בתחום הסמים (לחובתו רישום פלילי מבימ"ש לנוער משנת 2010 בגין ביצוע עבירות לפי פקודת סימני מסחר והסתבכות נוספת כחייל בגין היעדר מן השירות) והעובדה שמצוי הוא לראשונה במעצר, החלטתי להורות על קבלת תסקיר מעצר על מנת לקבל החלטה מושכלת בעניינו.

5. הוגש לעיוני היום תסקיר מעצר מפורט המעלה את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המשיב. מדובר במי שסיים 12 שנות לימוד, בעל תעודת בגרות חלקית, גויס לצה"ל אך גילה קשיי הסתגלות, לאחר מכן לא תיפקד באופן יציב בעבודה – כאשר בחודשים שקדמו למעצרו התקשה להשתלב במסגרת תעסוקתית והתגורר בבית הוריו.

המשיב שיתף את שירות המבחן אודות בחירותיו למעורבות שולית בתחום הסמים והיחסים עם גורמים עברייניים, כאשר שלל היכרות עם יתר הנאשמים בפרשה למעט נאשם 2 שהינו חברו (הצהרה העומדת בהלימה לחומר הראיות). עולה התרשמות כי חיפש אחר רווחים מהירים וסיפוק צרכים מיידיים ללא הפעלת שיקול דעת תוך ששלל שימוש בסמים במהלך שנות חייו. על בסיס השיחה עם שירות המבחן, התרשמה קצינת המבחן כי בדיעבד מגלה המשיב הבנה לבעייתיות שבהתנהגותו וחומרתה, שיתף בפתיחות, וביטא נכונות להיעזר בשירות מבחן על מנת להימנע מהתנהגות חוזרת עוברת חוק. כמו כן, שיתף בקשיים העולים משהייה במעצר לראשונה בחייו גם נוכח תחושות הבושה כלפי הוריו. עולה כי מצוי בקשר עם עו"ס בבית המעצר והשתלב בלימודים.

בסיכום מכלול הנתונים לגבי המשיב עצמו, מתרשמת קצינת המבחן מאישיות בלתי בשלה אשר התקשה לתפקד באופן יציב במשך השנים במסגרות. עם זאת, מצוין כי לתקופת המעצר המוחשית (בת ה-7 חודשים עד היום) השפעה מרתיעה, מציבת גבול ומגייסת להתבוננות עצמית ביקורתית.

באשר למפקחים, הוצעו שתי חלופות – האחת מרוחקת בבית דוד המתגורר ביישוב ברמת הגולן, והשנייה – בלוד בבית ההורים. בסופו של יום, ממליצה קצינת המבחן להורות על שחרורו של המשיב לבית ההורים בלוד גם בהתחשב בהתמשכות הצפויה של ההליך ועל מנת להקל על המפקחים לאורך זמן. שני ההורים פנסיונרים, אביו של המשיב איש משטרה לשעבר שאינו עובד היום. קצינת המבחן התרשמה מאנשים המנהלים אורח חיים יציב וחיובי ומגלים יחס רציני וביקורתי למעורבותו של בנם בפלילים, בדגש על אופי העבירות. ההורים אף עסוקים בבדיקה אישית באשר לאחריותם למצבו וחווים משבר. המשיב עצמו חווה את הוריו כדמויות סמכות וחש מחויבות כלפיהם.

6. בא כוח הפרקליטות מתנגד לאימוץ המלצות שירות המבחן ועותר להותיר את המשיב במעצר עד לתום ההליכים כנגדו, כאשר לגישתו עניינו של המשיב אינו נמנה עם החריגים המאפשרים שחרור בעבירות סמים בהן עסקינן. לטעמו, התסקיר מלמד על כך כי מדובר במשיב שאינו מסוגל לשמר יציבות במסגרות, הסתבך קודם לכן בפלילים, ולכן לא ניתן ליתן בו אמון. משאינו עובר משוכה זו, לטעמו אין מקום לשחררו גם אם המדובר במפקחים ראויים.

7. באת כוח המשיב סקרה ביסודיות את האמור בתסקיר, התייחסה בדיון הקודם לפסיקה נוהגת ומחייבת, ובסופו של יום עותרת היא לאמץ את המלצות שירות המבחן על רקע נתוני המשיב, התובנות אליהן הגיע והאחריות שמפגינים ההורים.

8. בצדק הצביע בא כוח הפרקליטות על קביעות בימ"ש זה באשר למעורבות העמוקה והפעילה של המשיב 3 בניסיון לביצוע עסקת הסמים המורכבת. עם זאת, בשלב זה, המעצר אינו אמור להוות מקדמה על חשבון העונש, ועל רקע היכרותי עם חומר הראיות, לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בתסקיר היסודי שוכנעתי כי ניתן יהיה לאיין את מסוכנותו של המשיב 3 באמצעות אימוץ המלצות קצינת המבחן לצד הטלת ערובות כספיות ממשיות.

9. בסופו של יום, שוכנעתי כי נתוניו של המשיב ומפקחיו מביאים לכך שעניינו של המשיב הינו בגדר החריג המאפשר לשחררו תוך מתן אמון בו. כאמור, המדובר בבחור צעיר שאינו בעל עבר פלילי בתחום הסמים כאשר הסתבכויותיו הקודמות הן מינוריות לטעמי ואינן מעידות על דפוסים עברייניים. אמנם, עולה דפוס של חוסר יציבות במסגרות אך עולה באופן ברור בתסקיר, כי למעצר הראשון בחייו השפעה הרתעתית מוחשית באופן שמבטא יכולת ליתן בו אמון.

10. אין מחלוקת שהערבים המוצעים הינם מפקחים ראויים. הוריו של המשיב הינם אנשים נורמטיביים ומתפקדים אשר משקיפים על התנהגותו של בנם בעין ביקורתית. קצינת המבחן התרשמה כי המפקחים נתפסים כדמויות סמכות, כאשר המשיב עצמו הביע תחושות בושה ומחויבות כלפי הוריו.

11. אשר על כן, על רקע מכלול נסיבות אלו, לא ראיתי לנכון לסטות מההמלצה המושכלת של שירות המבחן. בהתאם, מורה על שחרורו של המשיב 3 בתנאים הבאים:

תופקד ערובה במזומן על סך 20,000 ₪.

המשיב 3 יחתום על ערבות עצמית על סך 40,000 ₪; אמו של המשיב הגב' מור יפה ת"ז 054910294 ואביו של המשיב מר מור יצחק ת"ז 014364046 יחתמו כל אחד על ערבות צד ג' על אותו סכום.

רק לאחר קיומם של התנאים הכספיים, ישוחרר המשיב 3 וישהה בתנאי "מעצר בית מלא" בבית הוריו שברח' דוד המלך 2/10 בלוד ובפיקוח אחד מן הערבים צד ג' בכל עת.

מטילה צו פיקוח מעצרים למשך 6 חודשים, במסגרתו ישתף המשיב פעולה בשיחות פרטניות וכן, ישולב בקבוצה לעצורי בית בשירות המבחן כאשר כבר עתה מתירה הגעה למפגשים בליווי הלוך וחזור של אחד מן הערבים צד ג'.

מוצא בזאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כאשר להצהרת המשיב, דרכונו נתפס במהלך החקירה וכן אינו בעל דרכון נוסף.

בהיעדר ערובות כספיות, מאריכה את מעצרו של המשיב 3 עד להחלטה אחרת והוא יובא לבדק ערבויות ביום 15.8.14 עד לשעה 10:00 לפניי כשופטת תורנית.

<#5#>

ניתנה והודעה היום י"ז אב תשע"ד, 13/08/2014 במעמד הנוכחים.

עו"ד ביילין:

אבקש עיכוב ביצוע לצורך שקילת הגשת ערר למשך 48 שעות ונוכל להודיע עד מחר בבוקר אם נגיש

ערר אם לאו.

<#6#>

החלטה

בשלב זה מעכבת ביצוע השחרור עד למחר, 14.8.14 שעה 12:00. ואולם, אם עד אותה שעה תחליט המבקשת להגיש ערר, יוארך עיכוב הביצוע עד ליום שישי, 15.8.14 שעה 10:00. על כן, המבקשת תודיע עד למחר 14.8.14 שעה 12:00 לסנגורית ולתיק בימ"ש אם בכוונתה להגיש ערר.

ניתן להתחיל כבר עתה בהליכי השחרור.

<#7#>

ניתנה והודעה היום י"ז אב תשע"ד, 13/08/2014 במעמד הנוכחים.

דיון בעניינו של משיב 4

עו"ד ביילין:

מזכיר שאנו מדברים על משיב שמיוחסים לו סעיפים 5-7 לכתב האישום. כבר טענו לראיות לכאורה בעניינו. ביחד עם אחר קיסוס ז"ל בנסיבות אחרות, למעשה ההודעות של הסוכן זו הודעה 65, 252, התמלילים וההקלטות התואמות כפי שמפורט בטיעונינו –דיסק 689, 802. תמליל 521.

חשוב לציין שלכאורה המשיב 4 העביר 170 א' ₪ עבור 20 ק"ג סם מסוכן מסוג קוקאין. כאשר בין היתר למעשה גרסתו של המשיב 4 טוען בהתחלה שהוא והסוכן מסוכסכים שהוא לא נתן כסף, הוא מכחיש לחלוטין קשר עם עסקאות סמים, טוען שהסוכן חייב לו כספים שזו עלילה, שהוא בלחץ בחקירה שבנושא זה צוין גם רישומו הפלילי הענף הכולל 12 הרשעות קודמות, האחרונה בשנת 2007 אז ריצה מאסר של 6 שנים בגין עבירות נשק וקשירת קשר לפשע. בשנת 2002 נגזר עליו מאסר של 4 שנים בעבירות של סחר בסם. גיליון הר"פ יהיה בתוך החומר.

בחקירתו השנייה הוא למעשה שותק כמעט באופן מוחלט. מכחיש לחלוטין דברים אח"כ או שאינו זוכר או שומר על זכות שתיקה, מבצע מניפולציה בחקירה. וכל פעם שמוצגת לו הקלטה או מוטחת בו ראייה כזו או אחרת הוא שומר על זכות השתיקה וטוען שאינו זוכר.

מכחיש את עסקת הסם.

עו"ד עמירם:

אנחנו הגשנו בקשה שהיא תוספת לחומר החקירה. הבקשה הוגשה ב22.7.14 אז ניתנה החלטה ע"י כב' הש' מרוז, חבריי טענו שזה תחת תעודת חיסיון ו/או לא רלוונטי. לא קיבלנו את הפריטים שבתוספת התגובה. בכוונתי לערור על החלטת בימ"ש בנושא סעיף 74 לכן אבקש שתינתן החלטה בהמשך לבקשתי באשר לפריטים שביקשתי. היה דיון בבימ"ש לפי סעיף 74, יום יומיים לאחר הדיון לאור תגובות חבריי לחומר החקירה העליתי ושטחתי בפניהם בקשה משודרגת, הם הגיבו לבקשה ולא התקיים דיון בבקשה ולא היה דיון בבקשה. אני מבקש שמאחר ואנו נבקש את ההחלטה בעניין 74 מאוחדת, מאחר ובימ"ש אמור לתת נימוקים לתגובה אבקש שייקבע דיון המשך לעניין סעיף 74.

בנוסף הנחת המוצא שהייתה של הדיון הקודם שרשימת חומר חקירה בעצם נמצאת בשלבי הכנה. עד היום לא קיבלתי את רשימת חומר החקירה. כב' הש' רובינשטיין בסוף החודש שעבר נתן החלטה בבש"פ 5027/14 מדינת ישראל נ' הירשמן ואח' וקבע איך למעשה צריכה להיראות רשימת חומרי חקירה. אני אבקש שרשימה זו תיערך על פי אותו מתווה של אותו בש"פ. עניין רשימה נטען כי נפתר אך הוא לא נפתר עד היום. מאחר והרשימה תהיה מבחינתי המסד לערר לבימ"ש העליון ולדיון עצמו. צריכה להיות על פי ההחלטה בבש"פ, הרשימה צריכה להיות ממוחשבת. אתן רק את הכותרות. אני מבקש שהרשימה שתוגש בהתאם לפרמטרים שנקבעו בבש"פ הזה. רשימה ממוחשבת, כוללת ומסודרת ולא טלאים של רשימות. מישהו בלה"ב 433 סרק כל תוכן של תיק והלך קלסר וקסלר וחיבר רשימה אחת. זה לא עובד ככה. היא לא מקיפה. והיא לא כוללת מה שאני מקבל כרגע והיא לא כוללת את הפרמטרים מבש"פ הירשמן. כמובן שנגיש בקשה לקיים דיון בבקשה המעודכנת.

עו"ד ביילין:

חברי מסתמך על פס"ד מאוחר על החלטה מוקדמת של בימ"ש.

ההחלטה הזו לא רלוונטית לעניינינו בכלל.

מפנה לעמ' 6 פסקה י"ד – בימ"ש מדבר על פרשיות ענק, במקרה של הירשמן 36 נאשמים. פה מדובר בתיק של סמים, תיק של שישה קלסרים, לא יותר מ-40 אלף עמודים. הדרישה היא שונה. במקרה זה חברי מתלונן לגבי רשימות שהוכנו בקשר לכל תיק. חברי קיבל רשימה בסט לפי כל נאשם בתיק. חברי קיבל רשימה ממוחשבת מראש שמתארת כל דבר. מעולם לא עלתה טרוניה לגבי רשימת חומר החקירה.

עו"ד עמירם:

אם בפרשיות ענק אנו מדברים, אז בפרשיות קלות יותר אז לתביעה העבודה קלה יותר.

עו"ד קלר:

אני מראה לבימ"ש את הרשימה , מדובר ברשימה ממוחשבת מסודרת. אנו לא נמציא רשימה מעבר ואין לנו מה להמציא.

עו"ד עמירם:

אני עומד על הרשימה לפי הבש"פ שציטטתי ושיתקיים דיון אני אבקש החלטה שרשימה תוגש בהתאם לקריטריונים. אני לא מתכוון לוותר על היכולת שלי לשלוט במה שהיחב"ל ליקט או לא.

עו"ד קלר:

לאחר דיון קודם חברי הגישו בקשה לפי סעיף 74. נפתח תיק נוסף שמספרו בע"ח 38835-07-14. כב' השופטת מרוז ביקשה את תגובת המשיבה. תגובתנו נמצאת בתיק הראשון. אני מגיש את התגובה וציינתי את שני מספרי התיקים.

כמו שגם חבריי צין אנו הפנינו לחסיון. יש נקודה אחת שניתן לדון בה במסגרת סעיף 74 שגם היא נדונה במסגרת הבקשה הקודמת ואני סבור שניתן ליתן החלטה אחת בעניין שתי הבקשות במקום שזה יועבר להכרעת מותב אחר. מדובר ביומן הפעלה.

עו"ד עמירם:

ראשית אגש ברמת המקרו לפני שאגע לחומר הראייתי.

לטעמי, עוד לפני שאני תוקף את סעיפי האישום שבכתב האישום, עצם הוראת החיקוק "קשירת קשר לבצע פשע" עפ"י 499 לא יכולה להיות בכלל כאן ועל פניו ובאופן מקדמי יכולה להיות נסיון לקשירת קשר וחבריי טעו ולו מהטעם הפשוט שהסוחר עצמו לא התכוון לעשות קשירת קשר ולכן אני חושב שנפלה פה טעות קולמוס/משפטית, בעצם החיקוק של קשירת קשר ואני כמובן אתייחס להמשך אך אם חבריי עומדים על כך שזה קשירת קשר אז אני אמשיך בטעמיי באשר לכך.

ראשית, אם אנו מסתכלים כעת על מארג הראיות ומערך הראיות אני מבקש להדגיש את הדברים הבאים:

ב- 18/6 נערך מפגש בין קיסוס, ברכה והסוכן ואז באופן אקראי לחלוטין בלי שום תכנון מוקדם, וכשאני אומר זאת, הכוונה לא היה האישו של עניין הסמים לחלוטין. לא באופק ולא מעבר לו ולא בשום סיטואציה אחרת כאשר למעשה מטרת המפגש היתה בכלל הנצחה של שיחה בין קיזוז ז"ל לבין הסוכן. אייל לא היה באופק לא היה אמור להיות שם ולא היה יעד לחלוטין. אני אומר את כל זאת כמבוא לעניין שהנושא הזה לא זו בלבד שעלה באופן אקראי, אין מחלוקת שאייל ברכה לא היה מיעדי המבצע עצמו ולא היה שום מטרה לחבר אותו לעיסקת סמים כלשהי, בכלל במהלך ההפעלה. הוא היה נון אישו במסגרת ההפעלה וזו היתה המטרה המוצהרת. אם אקח את המפעיל באותו יום הוא למעשה אומר בתחילת התמליל שסומן 80, דיסק מס' 521-ע-13, הפתיח שלו מצביע על כך שהוא נועד להצביע על מפגש בינו לבין קיסוס.

כאשר זו בעצם האופרציה ומטרתה ולכאורה בפעם הראשונה זורק הסוכן לחלל האוויר לאחר שיחה אקראית עם ברכה את עניין הסמים, הקונטנר שאמור לצאת לכאורה לחו"ל לא יכולה היתה להיות החלטה אופרטיבית של פרקליטת מחוז להפעיל את האופרציה הזו. אמנם בימ"ש קבע את שקבע אך כשמסתכלים על מכלול ההגיון ולכך שהמפעיל עצמו שאייל ברכה ייקרא וייקרה לתוך הארוע הזה. אם זה פני הדברים, כאשר פני הדברים לא יכולים להיות שונים ואני מבקש שביהמ"ש יעיין בתמלילים של המפגשים ולא בהודעות הסוכן, וזאת מאחר והודעות הסוכן מכובסות באופן כזה שהוא מכניס לתוכן כל מיני אימפרטציות שלא היו בתמליל.

לכל היותר הראיות שיש כאן מצביעות על נסיון למתן אמצעים או מתן אמצעים וזה הטיעון שלי, אין מעבר לזה. יש הסכמה לקיומן של ראיות לכאורה רק לנסיון למתן אמצעים.

אני אומר את מה שאמרתי בעניין אישור פרקליט מלווה או פרקליט מחוז לעיסקה זו כי כאשר סוכן נשלח על ידי מפעיל והוא לא יודע שאייל ברכה יזדמן במפגש זה ובמפגש מסתמנת לכאורה תחילת השיחות על הקונטנר שאמור לצאת מאקוואדור לבלגיה הרי לא יכולים לתת אישור להפעלה נגד אייל ברכה.

בכוונת מכוון, הרי כאשר פרקליט מחוז או פרקליט מלווה מאציל את הסמכות שלו לבוא ולפעול נגד אייל ברכה הוא צריך לדעת שאייל הוא אישו או יעד. אחרי שהוא בכלל ברשימת היעדים ונותנים נניח אישור להפעלה.

אם יש פגם מהותי שיורד לשרשו של עניין הרי הוא צריך לפגוע בשתי מטרות. האחת לקבוע שיש כרסום משמעותי ראייתי בכתב האישום. המסד לכתב האישום אינו בנמצא. אם אעשה השלכה, אם מדובר בהתנהגות בלתי ראויה בעליל, לצורך העניין, הרי המשוואה שיש כאן, כשם שיש משוואה בהדחה שהוא הדחה קלאסית, המשוואה צריכה להיות שבאותה מידה העוצמה זהה במעצר עד תום ההליכים. אם מדובר בפעילות ללא אישור זה מכרסם משמעותית. ההדחה מחלישה את עוצמת הראיות ומשפיעה בסופו של דבר על ההחלטה אם לשחרר או לא לשחרר.

לכן אני אומר, זו למעשה הטענה כאשר אז עולה למעשה הטענה לגבי אותה מגה תוכנית אליה אתייחס בהמשך. בשלב הזה כשהיא עולה ואייל ברכה לא היה יעד או אישו ואף אחד לא ידע שהוא יהיה שם ולא היה אמור להיות שם, מתחילה אופרציה מול אייל ברכה ולכן אמרתי שלא יכול היה להיות אישור מלכתחילה לעניין זה מאחר ואף אחד לא צפה שהוא יהיה שם.

מאותו רגע ואילך, כאשר הוזנק הסוכן בעניין זה, כל הכשרה של עניין זה בדיעבד אינה תופסת כי מהלך זה החל בחטא, בפשע, ולא משנה איך נקרא לו ולמעשה הסוכן היה חייב להמשיך מאותו רגע ואילך את העניין הזה מסיבה אחת פשוטה, וזאת כשאנו מדבריםעל המפגשים שהיו לאחר מכן, הוא היה צריך להמשיך בכך כי אחרת הוא מעמיד בסיכון את ההפעלה שלו כי אם אחרי כמה מפגשים היה מסתבר כי מדובר בעורבא פרח, היו האנטנות עומדות אצל כל המעורבים והמשטרה היתה מסכנת את כל ההפעלה. לכן גם אם היה אישור מיום 19 ואילך, לגביו גם יש לי ספק, הוא לא יכול היה בעצם לתת את התשתית להפעלה שלו.

אני לא זוכר מקרה אחד שבו הפעלה היתה הפעלה נוגדת הפעלה הפוכה. כלומר, רוב ההפעלות שהיו עד היום היו תמיד סוכנים שבעצם קיבלו רשימת יעדים והמטרה שלהם היתה בעצם לאשש או לא לאשש חשדות או ידיעות מודיעיניות שהיו כלפי יעדים מסויימים.

מעולם לא ראיתי שבעצם סוכן הופך להיות ראש הקושרים ומיצר המצאה, מזימה, שאליה הוא מפיל לתוך הרשת את אייל ברכה, ובמקרה זה גם עוד 6 נאשמים, הוא גורר את אייל למעשה להרפתקה שהוא מייצר אותה ובתוכה הוא מפיל את יתר הנאשמים. זאת אומרת ההפעלה הנוגדת הזו לא רק שהיתה צריכה לקבל אישור פרקליט מדינה אך לא יתכן שסוכן במהלך ההפעלה שאמור למעשה לרכוש סמים, כאשר הוא פנה לקיסוס ולא בנושא הסמים.

אני לא יודע עד לאיזה רמה זה היה, אך חבריי יתקנו אותי אם היה ארוע שכזה בהפעלות, כאשר אני טוען שלא היה.

עו"ד ביילין:

היה מקרה כזה.

עו"ד ארליך:

גם בנושא שדנו בו בפני כב' השופטת מרוז היה מצב שכזה.

עו"ד עמירם:

מדובר כאן ביוזמה הפוכה. איציק קיסוס היה היעד והיה נסיון לרכוש ממנו אמל"ח וסמים לא היו המטרה ובוודאי לא אייל ברכה.

עד למסירת הכסף יש לנו ארוע אחד נוסף שהוא 20/8, וב- 14/10 יש את שלב מסירת הכסף. כאשר אנו מנסים לראות כשאני נוגע למהות ההפעלה הנוגדת, אנו מנסים לצייר למעשה, ואין לי בעיה לרגע ולהפליג לצורך העניין ולומר שאטיאס לא היה סוכן, כדי גם להבין את הקונספט של העסקה והוא חייב להיות ממנו צריכים לגזור את מהות העבירות לכאורה שיש, והקונספט הוא שיש איזשהו מטען איזושהי מכולה שמכילה כמות של סמים היא יוצאת בכלל מבלי שלסוכן יש שום אפשרות לשליטה או לגבי המידע של המכולה הזאת והיא למעשה משייטת לה מאקואדור לבלגיה ומי שרוצה להצטרף לשיוט הזה מוזמן. אני מפנה את בימ"ש ל-22.10 זו ההודעה 434 של הסוכן שעה 15:58 שורות 24 אמנם הוא מתייחס לאריק ואני אראה שהגם שאריק אמר מה שאמר, הוא אומר שהסברתי לאריק שאיתו ובלעדיו אני מתחיל בעוד שבוע את המהלך. ז"א מבחינתו של הסוכן, ההפלגה הזאת תצא. אתם רוצים היום לקחת חלק במטען הזה, אין שום בעיה, המטען ייצא לבלגיה. אתם רוצים לקנות איזשהו שרינג בתוך המטען הזה, אתם מוזמנים. אני הייתי מדמה זאת להרצת מניות או אני מוסר היום מידע שמנייה איקס אמורה לעלות, אתם רוצים תשקיעו במנייה זאת מה שייצא ייצא. גם לשיטתו של הסוכן יש אדם שאליו הוא מעביר את הכסף, האדם הזה פודה עשרה אחוז מהמטען זו העמלה שלו לצורך העניין, מי שרוצה לתת כסף לצורך ההשתתפות במטען הזה שממילא יוצא או לא יוצא, אז שישתתף. זו הנחת המוצא של הסוכן כפי שהוא מצייר אותה בפני המעורבים ז"א הוא נמצא כאן, הוא לוקח לכאורה כסף והכסף הזה אמור להיות איזושהי השתתפות באיזושהי מכולה שאמורה להפליג משם לשם. ב-28.7 בהודעה מס' 170 מדובר לכאורה באיזשהו קונטיינר שייצא בלי כל קשר למעורבים, בלי כל קשר לקיסוס וברכה. מצטט מהעמוד הראשון...

ז"א המצג שהסוכן מייצר זה שהמכולה יוצאת. הבן אדם רוצה עשרה אחוז ממנה, אתה רוצה תקנה אתה לא רוצה אל תקנה , אתה לא עושה טובות לאף אחד. בעמוד 6 במרכז העמוד אומר רונן לאיציק – מצטט. כל האמירות הללו משמעותן להשלכה שלי אם אני אצטרף או לא , אם אקשור קשר או לא אם אגיע או לא זה בעיה שלכם, למה זה חשוב כל כך? מעבר לאקראיות העניין שאני עומד על זה שלא יכול להיות לזה אישור מראש, לכן אם אין אישור מראש להפעלה ההפוכה הזאת אז אין בכלל אישום, המכולה הזאת שם. תעשו עם זה מה שאתם רוצים.

אם אלה נתוני היסוד של התיאור שלו אז לא יכולה להיות קשירת קשר. שלא לדבר על זה שהמילה קוקאין או משהו בדומה לה בכלל עלה איפשהו במהלך התמלילים. המילה קוקאין ומהות הסם זו מכבסה של הסוכן. אמנם הם מדברים על סמים אך שבאים ואומרים שיש פה 20 קילו קוקאין לצורך העניין, המילה קוקאין לא עולה בשום צורה בשום מקום.

מתוך התמלילים אי אפשר להבין זאת.

ולכן, כאשר אותו סוכן בא ואומר בואו יש לי עסקה בשבילכם, הוא אפילו לא המידלמן הוא אחד של אחד של אחד, הוא בעצם אמור למסור כסף למישהו שאמור למסור למישהו ובסופו של דבר האחראי על המכולה יגזור את הקופון על זה.

לכן שמסתכלים על מהות העסקה היא לא יכולה להיות בחיים קשירת קשר לייבוא קוקאין, או שינוע קוקאין מאקוואדור לבלגיה. אפשר לומר שהם נתנו כסף למטרה לא חוקית לצורך העניין, זה נשמע לא חוקי, אך מכאן ועד לקשירת קשר ועד לניסיון ייבוא המרחק הוא רב ביותר לכן שאמרתי שלכל היותר אנו גולשים פה לסעיף 489 לחוק העונשין (מצטט). מאחר והמתן אמצעים האלה לא היו ממשיים במובן הזה שהולכת להירקם עסקה אלא זה ניסיון למתן אמצעי לכל היותר.

גם אם ניקח את הנושא של קשירת קשר הרי מה המשמעות של קשירת קשר? לכל היותר יכולה להיות ניסיון כי זה סוכן, הקושר קשר יישא באחריות הפלילית גם אם היה צד לעשייתה. אנחנו פה רחוקים מרחק רב מהסיבה שאנו לא יודעים באיזו דרגה או שלב בסולם הזה שעד למכולה הציב עצמו הסוכן, כל מה שהוא הציב עצמו זה בשלב הראשון של הסולם שאומר שיש ויש ויש.

הוא לא ניסה למסמר את הנושא של הקוקאין. לכן בשלב הזה, שהמרחק הוא רב לא יכולה להיות עבירה של קשירת קשר. מפנה ל-11068/08 זה פס"ד מדינת ישראל נ' סנקר של כב' הש' עמית. ופס"ד נוסף ע"פ 5927/11 הררי. והפואנטה בנושא של ניסיון הוגדרה ע"י כב' הש' זילברטל שכדי לחצות את הפער שבין הכנה לבין ניסיון נדרשת קפיצה איכותית. כב' הש' עמית בפרשת סנקר אומר שיש מעשה הכנה ומבחינתי זה הפרוזדור, הטרקלין זה ביצוע העבירה. אם אני הולך בטרקלין הזה ואני יכול עוד להיכנס לחדר ולמסור כסף. מסירת הכסף יכולה הייתה להיעשות באלף ואחד דברים – הוא יכול היה להטביע אותם, הוא היה יכול היה לגנוב אותם. הוא יכול היה לעשות עם ה-170 אלף שקל ככל העולה על רוחו. מניין נגזר לכאורה הניסיון? מעבירת הקשר לכאורה. אם ניקח את ה-170 אלף שקל, הוא אמר לקיסוס כל עוד הוא היה בחיים הכל התנהל מולו וכאשר הוא נרצח בכלל כל העסקה הזאת הופכת להיות עסקה של פריטת כסף. אבל היא לא יכולה בחיים להיות ניסיון כי הם מעולם לא ראו שום דבר. הם שמו כסף על קרן הצבי. אנחנו לכל היותר יודעים כפי שציינתי קודם שזו מכולה שעושה את דרכה. בין 2500 ל-3000 דולר ליחידה ועליה אתם מקבלים 25-26 אלף יורו. ברור לחלוטין שמעולם הוא לא התכוון לייבא את הקוקאין, מראש הוא אמר שזה לא יגיע ארצה. אתם לא תיראו קוקאין. אתם נותנים כסף ומקבלים כסף. כסף תמורת כסף. רק בפערים משמעותיים כדי שבסופו של דבר אלה ייפלו לאותו פח. לכן שמגדירים את העסקה כסף תמורת כסף זה בעצם מהות העסקה זה מה שדחף לפחות את קיסוס לעסקה הזו שהוא יודע לתרגם 170 אלף שקל לכמויות נכבדות של מיליונים של שקלים. ואחרי זה אותם מיליונים היו אמורים להגיע ארצה.

לכן איך שלא נהפוך אם נסתכל על המצג, על קשירת הקשר, על רשימת האנשים שאין להם מגע, גם לסוכן לשיטתו אין שליטה על המכולה. אם אין התניות ליציאת המכולה אז אין קשר ולא ניסיון.

ולכן, אם היו נותנים את הדעת בפרקליטות למשמעות שאני מדבר עליה כאן, אז לכל היותר היינו מגיעים לסעיף 498 שזה עבירת עוון והיינו בבימ"ש שלום ולא בבימ"ש מחוזי.

להערכתי האישית, ואני חושב שהיא די מבוססת, פשוט פרקליטות המדינה הבינה שאם היא לא מגישה כתב אישום על הכסף שהם "הונו" את ההפעלה ההפוכה, הם יצטרכו להחזיר את הכסף. אז מגישים כתב אישום בידיעה ברורה שאין לה שום בסיס, בידיעה ברורה שהוא לא משקף שום עבירה ברורה מחוק העונשין ואומרים שבסופו של דבר נתפשר עם אייל ברכה והוא יתפשר על סכום כזה או אחר של כסף. המשטרה והפרקליטות לא יודו בזה שהם "הצליחו" לעקוץ מס' יעדים בתכנית הזו ולקחת מהם כסף. להערכתי זה מה שיצא. גם בהנחה שכל מה שהסוכן מתאר זה נכון, והוא לוקח את הכסף מהם לאקוואדור, והמכולה הייתה יוצאת מהנמל היה מתחיל ויכוח שיחזיר את הכסף. אז או שהוא היה מעביר את הכסף הזה מיד ליד ליד ליד או שממתינים להגעת המכולה הזו לבלגיה בהנחה שהיא הייתה נפרקת בנמל ומוצאת את דרכה למשרדים, לאיש ולגוף שקונה את הקוקאין, ובסופו של דבר הכסף מתקבל, סכום רציני ואז עושים את חלוקת השלל של הכסף. זו מהות לכאורה המצג. ומאחר ואנו נמצאים בסעיף הזה שלא יכול להיות יותר קלאסי מזה, אנו נמצאים גם בניסיון מאחר ומדובר בהפעלה שהיא ללא שום כוונה וללא שום מטרה. אבקש שמאותו רגע ואילך שהכסף נמסר, אמרתי היו מפגשים שבעצם התכלית שלהם כוונה לאיציק קיסוס. לא בכלל לאייל ברכה. אפנה שב-12.8.13 שעה 14:20 הסוכן מתאר מפגש שהיה לו עם איציק, ושהוא רוצה לצאת לדרך ושבעצם שם הוא פונה לאיציק ומדבר עם איציק. עד לרגע שאיציק נרצח למעשה כל המפגשים הכל נעשה כאשר בעצם קיסוס הוא המוציא והמוביל. קיסוס נרצח ב-21.10.13.

ב-20.8 אציין את אותו נרטיב של עסקת הכסף – כסף תמורת כסף, בחיים לא היה סיטואציה של סמים, בשעה 12:56 זה אותו דיסק, רונן אומר בעמ' 7 ואני מקריא. עוד לפני שאגורה אחת נמסרה לסוכן הוא בא ומתאר, הנרטיב של העסקה זה כסף תמורת כסף. ז"א שמבחינתו של הסוכן זה כסף תמורת כסף.

גם במפגש ב-16.9 שקיסוס בחיים עדיין, אומר לו עזוב אותנו, עמ' 15 בתמליל , מצטט.

ב-2.10 על פי עדות של רונן מי שמדבר על כסף זה איציק קיסוס.

אנחנו תכף נראה שמהרגע שקיסוס נרצח כל מה שמעניין את אייל ברכה על פי התמלילים, אני מתעלם מהאמרה שלו, התשתית הראייתית שהתביעה הציגה פה זה מבלי שנגעו בגרסה שלו והיא לא תורמת שום דבר. התמלילים משקפים את מה שנעשה. ואז מהרגע שקיסוס נרצח נעשו מפגשים עם הסוכן. לשיא מגיעים העדויות והאמרה של ה-10.12.13 ששם למעשה מתחילים לדבר על מימוש הכסף. יש שם חישוב כספי טהור. מקריא. ב-18.12.13 מביאים למעשה אנשים שהתכלית שלהם היא בעצם להעביר את הכסף מבלגיה לארץ חזרה. ז"א מהרגע שקיסוס נרצח כחוט השני לא מדברים על סמים והגעתם, לאחר מכן אנו מדברים על 29.12 הסוכן אומר לאייל שהכסף כבר אצלנו... מקריא.

ונותנים את העדות של אופיר אקריש שמגיע למפגש ב-18.12 יחד עם עוד אחד מבני ברק שהיחב"ל לא הצליחו לאתרו, אקריש מגיע ונחקר וכל המפגש ביום הזה דן על נושא אחד – איך מעבירים את הרווח הכספי שעליו כבר הצהיר הסוכן, מבלגיה לארץ. וכאשר מגיע אדם בשם אופיר אקריש, וכאשר ממועד הירצחו של קיסוס, הנרטיב המובהק זה כסף תמורת כסף. כאשר אייל ברכה מביא למפגש את אקריש והוא מאשר את זה שכל תכלית הגעתו למפגש עצמו זה בעצם לעשות איזשהו קונקשן לבחור מבני ברק לבלגיה תמורת עמלה ש לאחוז בהעברה הזאת. וזו תמצית של הראיות ותמצית של העסקה עצמה. נשאלת השאלה אם זה התחיל בתיאור של כסף מול כסף וכל התמלילים מדברים על כסף מול כסף, לכן אם אנחנו מגיעים ל-498 שזה מתן אמצעים זה בדיוק העניין. אם יש סעיף קונקרטי וספציפי. אני לא "רקמתי" את התכנית עצמה, את ההפעלה, את הרקע לעסקה, אתם כמדינה עשיתם את ההפעלה ההפוכה יצרתם את מצג השווא נתתם למסך שלכם לצייר את פרטי העיסקה למי אתם באים בטענות? אליי? לאייל ברכה? לכם היה את כל הבמה – התפאורה השחקנים אתם הבאתם, אף אחד לא פגע במצגת שלכם. נתתם לי לקנות כרטיס להצגה הזו והיא מצאה חן בעיניי. נתתי שקל כדי להיכנס להצגה וקיבלתי מאה שקל. אני באתי ומימנתי את ההפקה של ההצגה שלכם. לא התכוונתי להביא סמים, שכנעתם אותי להיכנס לזה, אני לא תרמתי להפקה הזאת שום אפיזודה בתוך כל המארג הזה של ההפקה הזאת. אתם קבעתם את כל הכללים. אז אתם באים אליי לטענות שקשרתי קשר? אם היה בדרך מעשה הונאה, איך אייל ברכה יודע שעל המטען הזה יוצא קוקאין? הוא היה במכולה? הוא קיבל דיווח? שלח מישהו? אתם יצרתם מצגת הזאת. כשעוברים לחו"ל אפשר להצטרף למכולה שיש בה עוד 20 אנשים אחרים. מראים לך איזה חלק שלך, ואומרים לך זה יגיע לשם. מה החלק שלו בבלגיה? הוא נתן כסף, מחכה פה בארץ, האחר עושה את כל הפעולה לבד, אין לו שליטה על שום מהלך לא על סם ולא על כלום, הוא צופה בצד. כשמדברים על ניסיון ייבוא, אנחנו לא נמצאים בשלב אפילו של ההכנה. גם להכנה עצמה ואראה זאת בפס"ד של הררי. שם דובר על ניסיון רצח הם הגיעו לביתו של אותו נפגע, עשו הכנות הסתובבו סביב הבית, בפעם החמישית או הרביעית הניחו נשק, השופט קבע שהיה קשירת קשר וזאת כי לא עשו את ההכנה.

זה שהוא נתן כסף נתן כסף אבל זה יכול היה לשמש לאלף ואחד יעדים ודברים. לבוא ולומר שזה לעניין קוקאין שנסע ועבר, איפה אנו נמצאים בכלל?

בתיק הזה לפי חושיי זה לא יעבוד. סעיפי החיקוק לא יחצו את הקשר או הניסיון.

כשאנו מדברים על נושא של הפעלה אז אני אפנה לע"פ 1301/06 עיזבון אלזם שם כב' הש' חיות והש' דנצינגר קובעים כללים של הפעלה ושימוש במדובבים ודרכי פעולה לגיטימיות או לא. שאני מדבר על ההפעלה ההפוכה שנעשית ללא אישור. גם אם יש אישור, עצם העלאת הרעיון של הדבר הזה לסוכן מול יעדי המבצע, זה לא יכול לגרור את אייל ברכה כחלק מכל העניין הזה אם הוא לא נמצא ברשימת היעדים. לכן הייתה צריכה להיות התייחסות קונקרטית לעניין שלו, אישור מיוחד לעניין שלו וזאת מעבר לכל הבעיות המשפטיות שיש.

גם אם ניקח את פרשיית יפת המפורסמת שהייתה המסד לתיקון סעיף 149, שם השופט דב לוין מתייחס להתנהגות שערורייתית. יש הבדל עצום כשסוכן מופעל ומבקש תארגן לי קילו או שניים של קוקאין והוא מביא לו אז יש עסקה. אבל לא ייתכן מצב שבו סוכן שכל תכליתו היא לפעול כנגד יעדים מסוימים יילך ובעצם ייצר לעצמו הרפתקאה אליה הוא מכניס את אייל ברכה.

גם השופט טל באותו פס"ד וגם השופט קדמי מציינים במפורש שלטון היוזם והמדיח של מעשה העבירה בפרט .. (מקריא). כלומר ביפת בדיוק הכללים, אלמלא הפיתיון שהוצג בפני קיסוס, זה שברכה נכנס בהמשך, אלמלא הפיתיון הכספי הרי שלא הייתה עבירה.

לכן, באופן שבו הוצע כל העניין והאופן שבו כל העסק מתנהל זה בסופו של דבר הסמים וקשירת הקשר הם אאוט. הסוכן לכאורה הוא היוזם, כאשר עושים עסקת ביום רגילה הסוכן מגיע ליעד קונה סמים ומביא לו את זה, ואז יש עסקה עם כל הפרמטרים. כשהמדינה עושה עסקה הפוכה היא לא נטעה שום אלמנט ראייתי פיזי חד חד ערכי במצג הזה שנעשה. ולדוג' היו נותנים לסוכן להביא לו גרם של קוקאין לקיסוס או לאייל ואומרים לו שזה מה שאתה הולך לקבל בסוף היעד, מראים לו תמונה של קילו קוקאין, מראים לו משהו שיכול להיות בהגדרה של סם או בקונטקסט של סם. אין דבר כזה. אבקש לקבוע שאין ראיות לאף אחת מאלה העולות בכתב האישום ולכל היותר יש ראיות לפי 498 ומאחר וזה המצב אז אנו במצב שבו אין ראיות לעבירות שמנויות בכתב האישום ואם יש כרסום סופר משמעותי אין לי ספק שהכרסום והעובדה שמדובר פה בהפעלה נוגדת והפוכה ללא אישור של הממונים, היא מחייבת את השחרור ממעצר עד תום ההליכים אחרת לא היינו בערכאה הזו. לכן אבקש מבימ"ש לשחרר אותו כמובן בתנאים שימצא לנכון.

לסיכום, מגיש לקט של מסמכים שמהם דיברתי. זו רזולוציה של טיעונינו.

ע"פ 400/88 שם אדם יצא עם כסף לכאורה לעסקה בירדן חזר עם הכסף ייחסו לו ניסיון לביצוע של עסקה והוא זוכה בסופו של דבר ע"י בימ"ש העליון. לכן גם שאדם יוצא פיזית והוא הולך לבצע את זה, זה לא עמד בקריטריון של ניסיון אז על אחת כמה וכמה במקרה שלנו.

מגיש גם מאמר.

גם אם ניקח את פס"ד ביבר ואפינג'ר אנו נמצאים פה במעשה שהוא פי עשר בחומרתו מאפינג'ר ולא נראה לי שהתיק הזה בסופו של דבר יסתיים באופן שהמדינה חושבת לסיימו. ולכן, הם לא עמדו בתשתית הראייתית בטח שסעיפי החיקוק קשירת קשר ולא ניסיון מלמדים על החופזה שלא הושקעה מחשבה בכתב האישום ואני חושב שבימ"ש יכול היום לעצור את ההרפתקה המסוכנת הזאת אליה יצאה המדינה. עדיף שיהיו משוחררים כדי שהנזק יהיה קטן יותר.

עו"ד ביילין:

לעניין הרצון החופשי של ברכה, אכן הוא לא היה יעד מקורי בתכנית ואז חברי טוען שאם עבריין מציע לסוכן לבצע עסקת סמים או שואל אותו אם הסוכן יכול להציע לו עסקת סמים ולכן אסור לפעול מולו לפי טענת חברי. הדברים בדיוק להיפך, זה תפקידו של הסוכן, לתפוס עבריינים כמו תפקיד יתר העוסקים בפעילות המשטרתית או החקירתית. במקרה הזה אין לי שום מושג על מה חברי מבסס את טענותיו, לא בוסס מידע על שום מסמך. חזקת תקינות הנושא המינהלי קיימת בתיק. הטענה של כסף תמורת כסף של חברי, אם אני מציע עסקת סמים לא עברתי שום עבירה.

רוב האנשים שמשקיעים בעסקאות סמים בהיקפים האלה לא עושים זאת לצריכה עצמית. הם תמיד עושים זאת בשביל כסף. בגלל שסמים הם אסורים על פי חוק לכן ביצוע עסקה לסמים לשם כסף היא עבירה. חברי מציע שיבוא משקיע בקבוצת רכישה, הוא רוצה את זה בשביל כסף ועד שלא יקבל את הכסף אין לו דירה אין לו כלום. חברי מאשר את קיומן של ראיות לכאורה להעברת הכסף לרכישת משהו לא ידוע שאמור להגיע מדרום אמריקה לאירופה. זה טוב לנו שחברי מאשר את העובדות האלה. המשיב מכחיש. אני לא מכיר את גרסה זו של המשיב, מאחר והוא לא טוען לשום דבר אחר למעשה עומדת בפני בימ"ש רק גרסה אחת שתיבחן בהליך העיקרי וזו גרסת הסוכן. הכסף ניתן לשם ביצוע עסקה בקוקאין. אין גרסה אחרת. אלא רק אחת.

בניגוד לטענות חבריי מכולה שיוצאת וכו' כבר בהודעה ראשונה 65 מיום 18.6 של הסוכן, הוא מספר איך אכן הוא לא ידע שאייל ברכה (מקריא). גם במקרה הזה אותה יוזמה גדולה עצומה הפוכה לא ישרה וכו' וכו' שמיוחסת לסוכן לא קיימת ספציפית במקרה הזה ואנחנו לא הכחשנו שהסוכן הוא בורג לא קטן בעסקה הזאת.

לטעמנו בין עניין יפת לבין עניינינו מרחק רב ואין ממש קשר בין הדיונים.

בנוסף, לעניין הפריטה – כפי שעולה מההודעות לא שיש פה כדי לשנות את מהות העבירה, בתחילה תכננו המשיב 4 וקיסוס שאיציק ייסע לבלגיה לקחת את הסמים. הוא אמר שהוא רצה רק את הכסף ולסמים הוא לא מוכן, הסוכן הציע שהוא יארגן גם את פריטת הסמים ולא שום דבר אחר, מה שלא קרה באמת. טענות חברי לא יכולות לעמוד בעניין הזה.

למעשה המשיב 4 קנה סמים ושירותי הובלה זה אותם עשרה אחוז עליהם דובר למוביל לכאורה, קנה גם שירותי פריטה, כך קורה כאשר יש בידינו לשיטתנו את המממן של העסקה. את האדם הראשון במהלך שיוצר מוביל ומשלם וגורם לכל העסק הזה של הסמים לנוע. מההתחלה ועד הסוף.

המשיב 4:

ממציאים, הוא נכנס לסרט הזה.

עו"ד ביילין:

לעניין נכונות העבירה, הדיון הזה אם כבר צריך להתנהל בפני המותב היושב בתיק העיקרי.

חברי טען שהניסיון נגזר מעבירת הקשר. הניסיון נגזר מהעבירה המושלמת.

בנושא הסמים כאשר שני אנשים מדברים על עסקת סמים ואפילו מדברים עליה לפרטי פרטים, וסוגרים את הפרטים, בפסיקה זו נחשבת לעבירה של עסקה אחרת. במקרה שלנו שהוא חמור הרבה יותר הוא שכסף ממשי החליף ידיים, כסף בסכום לא מבוטל, כסף שנועד כפי שחברי מאשר להביא דבר מה מדרום אמריקה לבלגיה שמוכרים לפי קילו ופורטים לפי קילו והסוכן מסביר לנו כפי שחברי ציין בתמלילים, הסוכן נכח שם ומסביר במילותיו שלו על מה דובר ואיזו עסקה מדובר, ויש את המשיב שמכחיש ביצוע עסקה כלשהי.

עו"ד עמירם:

חברי ייחס לי כל מיני דברים שאני לא אמרתי. וכל מקום שבו אומר חברי שאני אמרתי, אני לא אמרתי. לכל היותר יש ניסיון ל-498. לא מצפים שאנו נטען כסנגורים שטויות בבימ"ש ונטען שאין כלום. בהנחה שהתמלילים משקפים את מה שנאמר אז יש ניסיון ל-498.

לא אישרתי כלום.

<#8#>

החלטה

דוחה לעיון.

קובעת לשימוע החלטה (שתכלול גם את הנימוקים להחלטתי בבע"ח 55350-06-14) ליום 20.8.14 שעה 09:30.

המשיב יובא לדיון ממקום מעצרו.

<#9#>

ניתנה והודעה היום י"ז אב תשע"ד, 13/08/2014 במעמד הנוכחים.

עו"ד ביילין:

מגיש את החומר הרלוונטי לגבי קיסוס והמשיב.

<#10#>

ניתנה והודעה היום י"ז אב תשע"ד, 13/08/2014 במעמד הנוכחים.