11 אוקטובר 2015

לפני:

כב' השופטת עפרה ורבנר

נציג עובדים - יהודה בן סימון

נציגת מעסיקים - מיכל גור

החלטה

1. לפנינו בקשה להפנית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין, ד"ר יעקב פעילן.

הבקשה הועברה לצד שכנגד וזה לא הגיב על הבקשה.

2. לאחר עיון בבקשה ובהעדר תגובת הצד שכנגד, ומאחר ודרך המלך הינה לאפשר לצדדים להפנות למומחה שאלות הבהרה (עיין הנחיות הנשיא בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים - הנחיה 1/10 מ-13.4.10), הננו מחליטים להפנות למומחה השאלות הבאות:

א. מצורפת חוות דעת של ד"ר ראובן יעקובוביץ, מומחה ברפואה תעסוקתית, אשר חיווה דעתו, כי קיים קשר סיבתי בין תסמונת התעלה הקרפלית מימין ותסמונת הלכידה האולנרית משמאל אצל התובע לבין תנאי עבודתו.

המומחה מתבקש לעיין בחוות דעתו זו ולציין, האם באמור בה יש כדי לשנות את האמור בחוות דעתו מתאריך 12.7.15?

ב. בחוות דעתך ציינת, כי תסמונת תעלה קוביטלית נגרמת ע"י לחץ/ רטט/עומס. התובע עובד עם כלים רוטטים באופן מסיבי ומבצע פעולות סיבוביות תוך כדי מאמץ.

בנסיבות אלה, כאשר בתנאי עבודתו של התובע קיימים, לפחות, שני מרכיבים רלוונטיים לגרימת התסמונת - רטט ועומס, מתבקש המומחה להסביר, מדוע הוא סבור, כי אין קשר סיבתי בין מצב ידיו של התובע בכל הקשור לתסמונת התעלה הקוביטלית לבין עבודתו?

ג. באילו מקרים, הינך מפנה תובעים לביצוע בדיקה נוספת, בכל הקשור לתסמונת תעלה קרפלית, ומדוע בעניינו של התובע, לא סברת שיש מקום לשלוח את התובע לבדיקה נוספת, בכל הקשור לתסמונת תעלה קרפלית?

ד. האם יש מקרים בהם הינך סבור, שיש מקום להכיר בתסמונת תעלה קרפלית, ללא בדיקה שרירית?

ה. כאשר קיימת תסמונת תעלה קרפלית ביד ימין, המתועדת בבדיקת EMG, ולא בוצעו בדיקות השוללות סיבות אחרות לקיומה של התסמונת, האם סביר יותר לקבוע, בדרגת סבירות העולה על 50%, כי העבודה עם מכשירים רוטטים ועם הפעלת לחץ, היא זו שגרמה לתסמונת, כאשר אין בחומר הרפואי בעניינו של התובע אינדיקציה לקיומה של בעיה רפואית אחרת שעשויה לגרום לתסמונת?

3. ברצוננו לציין, כי בעב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי נ. עוזי חן (23.4.02), שב בית הדין הארצי והבהיר, כי דרך המלך הינה להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, כל עוד לא מדובר בשאלות וכחניות, וזאת תוך התחשבות בכלל הנוהג בבית הדין לעבודה, כי אין להתיר חקירה נגדית של המומחה בבית הדין, למעט במקרים חריגים, כך שהדרך החילופית שנקבעה בבחינת קביעותיו הרפואיות של המומחה, הינה באמצעות שאלות הבהרה.

יתר על כן, בית הדין הארצי חזר והנחה, כי גם אם קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.

בבר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו נ' המוסד לביטוח לאומי (2.6.11), נפסק כי:

"בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו – 0-139 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן – עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי.

עוד נקבע, כי אין זה רלבנטי אם השאלות "הן טובות ונחוצות" בעיני מי שמוסמך להתיר את הצגתן (עניין יצחק), ולכן "יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות" (עב"ל 421/09 המוסד לביטוח לאומי – יעקב בן סימון, מיום 8.3.2010)"

לאור הנחיות אלה של בית הדין הארצי, היה מקום להיעתר לבקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה ד"ר פעילן.

4. אין מקום להפנות למומחה שאלות שהינן תאורטיות ובוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו, אין מקום להפנות למומחה שאלות העומדות בניגוד למסמכים רפואיים, או לשאלות קודמות של המבקש עצמו ואין מקום להפנות למומחה שאלות הסוטות מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין (עיין בבר"ע 331/07 יצחק לוי נ. המוסד לביטוח לאומי).

בענייננו, אין מקום להפנות את המומחה לשאלות המתייחסות לתיקים ולחוות דעת של תובעים אחרים, כאשר התשתית העובדתית בעניינו של תובע אחר, הינה שונה, כמו גם מצבו הרפואי של תובע אחר.

התובע לא ביקש בענייננו להפנות למאמרים בספרות רפואית מקצועית, לרבות מקוונת, שיש בהם כדי להצביע על קשר סיבתי בין עבודה מהסוג שביצע התובע לבין הבעיות בידיו, לרבות ככל הקשור ספציפית למימצאים הרפואיים בעניינו של התובע, כפי שהוזכרו בחוות דעתו של ד"ר פעילן.

התובע לא הפנה לסוג עבודה ספציפית כפי שביצע הוא, על מנת להראות כי המומחים אחרים סברו, שסוג עבודה זה, גורם לעומס או לחץ על התעלה הקוביטלית בהיבט הפנימי של המרפקים

יתר על כן, המומחה בענייננו הסביר, כי קיימת חובה לשלול מעורבות של עמוד השידרה הצווארי והמקלעת הברכיאלית ו/או לחץ בתעלת גויון, והתובע בבקשתו להפניית שאלות הבהרה, לא צירף מסמכים שיש בהם כדי לשלול סיבות אחרות לבעיה ממנו הוא סובל (המומחה ציין, כי בבדיקות מ-2.7.09 ו-30.5.13, לא נשללה מעורבות צווארית, או אחרת).

המומחה אף הסביר, כי לא די באמירה סתמית באשר לקיומו של קשר סיבתי, אלא יש צורך להסביר, כיצד תנאי עבודתו הספציפיים של העובד הרלוונטי גרמו ללחץ על ההיבט הפנימי של המרפק, ואם הבעיה מופיעה רק ביד אחת, כיצד תנאי העבודה גרמו ללחץ, רק בהיבט הפנימי של המרפק, באותה יד.

5. "נוסיף כי המומחה הרפואי, אינו חייב להוכיח באותות ובמופתים מהם הגורמים המוכחים למחלת המבוטח. די בכך שיחווה דעתו באופן ברור, על פי מיטב ידיעותיו, מומחיותו ושיפוטו הרפואי, על קיומו או העדרו של קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין תנאיה עבודה. " (עיין בעב"ל 215/05 מוריס מגירה נ. המוסד לביטוח לאומי).

6. המומחה ישיב על השאלות, במידת האפשר, תוך 30 יום.

שכרו של המומחה ישולם מתקציב המדינה באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.

מזכירות בית הדין תצרף את חוות דעתו של ד"ר ראובן יעקובוביץ לתיק הרפואי שנשלח למומחה.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ו, (11 אוקטובר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.