03 ינואר 2016

לפני:

כב' השופטת עפרה ורבנר

החלטה

1. לפני בקשת התובע למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום האורטופדיה (בהקשר זה נציין, כי מחד גיסא, מבקש התובע פסילת חוות דעתו של ד"ר פעילן - שמשמעותה, מינוי מומחה אחר, ולא מומחה נוסף; ומאידך גיסא, הוא מבקש מומחה נוסף).

2. לטענת התובע, המומחה אשר מונה ע"י בית הדין, משתייך לאסכולה מחמירה, בכל הנוגע לבעיות בכפות ידיו של התובע.

כמו כן, הלין התובע על כך, שהמומחה לא זימן אותו לבדיקה קלינית, או לכל הפחות, לא הפנה אותו לבדיקת EMG נוספת, למרות שבעניינם של תובעים אחרים, המומחה ביקש ביצוע בדיקת EMG נוספת.

3. התובע הוסיף וטען, כי קביעת המומחה שתנאי עבודתו של התובע לא גרמו לו ללחץ או עומס על המרפק, מנוגדת לעובדות שנקבעו ע"י בית הדין, ואשר מהן עולה, כי התובע עבד עם מכשירים רוטטים, ביצע תנועות סיבוביות, ונשען על מפרקו בעת ביצוע ההקלדה.

4. התובע טוען, כי על מנת להצדיק מינוי מומחה נוסף, די בכך שיראה קיומה של אסכולה אחרת, לרבות באמצעות הפניה לפסיקה קודמת, ולכן הפנה התובע לפסק דין בעניין אירסיל אברמוב, שם הוכרה פגיעה בהתייחס לעובד שביצע עבודה דומה לעבודה שמבצע התובע, ותוך שהתובע טוען, כי העובד שתביעתו הוכרה עבד פחות שנים ממנו (בעניינו של אברמוב, מונה ד"ר דויד יפה כמומחה מטעם בית הדין).

התובע אף הפנה לחוות דעתו של ד"ר קרב, באשר לכך שעבודה עם כלים רוטטים, יש בה כדי להקים את הקשר הסיבתי הנדרש, לקיומה של תסמונת תעלה קוביטלית.

לטענת התובע, חוות דעת בתיקים אחרים, יש בהן כדי להניח בסיס לקיומה של אסכולה אחרת ועל כן, יש הצדקה למינוי מומחה נוסף.

5. התובע אף מעלה טענות באשר לכך שהמומחה מטעם בית הדין, ד"ר פעילן, ציין, כי אין בחומר הרפואי בדיקה קלינית התואמת אבחנה של תסמונת תעלה קוביטלית, אולם לדעת התובע, רישום מתאריך 18.8.09, המצביע על נימול באצבעות, הינו רישום המהווה אידקציה לתסמונת התעלה הקרפלית.

התובע אף מלין על התעלמותו של המומחה מטעם בית הדין, ממימצאי הבדיקה של ד"ר משיח, המומחה אליו פנה התובע לצורך קבלת חות דעת מטעמו.

6. התובע אף הצביע על כך, שהמומחה, במקרים אחרים, הפנה תובעים לביצוע בדיקת EMG נוספת, על מנת להגיע למסקנה סופית, ובנסיבות אלה, סבור התובע, כי תשובת המומחה בעניינו, לשאלה באלו מקרים הוא מפנה תובעים לביצוע בדיקת EMG, היתה תשובה צינית.

7. התובע אף טוען, כי גישת המומחה מטעם בית הדין, כי יש לשלול, תחילה, מעורבות צווארית, או בעיות רפואיות אחרות שעלולות לגרום לבעיות מהן סובל התובע, בטרם ייקבע קשר סיבתי בין הבעיות מהן סובל התובע לבין תנאי עבודתו, הינה גישה מחמירה, במיוחד כאשר אין בתיקו הרפואי של התובע אינדקציה לבעיה צווארית, ורופאי קופת חולים לא מצאו לנכון להפנות את התובע לבדיקות כאלה.

התובע טען, כי אם המומחה מטעם בית הדין סבר, שיש אפשרות להכיר בבעיות מהן הוא סובל כ"פגיעה בעבודה", אלא שקודם לכן, יש לשלול אפשרות לקיומה של פגיעה צווארית, הרי מן הראוי שהמומחה יפנה אותו, את התובע, לביצוע בדיקות אלה, כפי שידע להפנות לביצוע בדיקות בתיקים אחרים, על מנת לשלול אפשרות קיומם של גורמים אחרים.

8. הנתבע בתגובתו התנגד לפסילת חוות דעתו של ד"ר פעילן, ואף התנגד למינוי מומחה נוסף.

לטענת הנתבע, אין מקום להסיק מחוות דעת בעניינו של עובד אחר, אשר התשתית העובדתית באשר לעבודתו, גם כמו הרקע הרפואי שלו שונים, לעניינו של התובע.

הנתבע טען, כי המומחה מטעם בית הדין, ד"ר פעילן, הסביר, מדוע עבודת התובע לא יכלה לגרום לנזק הנטען, בשל הצורך בעבודה שבה יש לחץ על העצב בתעלה הקוביטלית בהיבט הפנימי של המרפק, לאורך שעות רבות ביום ולאורך שנים רבות, ועבודת התובע אינה גורמת ללחץ כזה.

9. באשר לבדיקה הקלינית טען הנתבע, כי אין בחוות דעתו של ד"ר משיח הסבר אנטומי, כיצד תנאי עבודתו של התובע גרמו ללחץ על ההיבט הפנימי של מרפק שמאל, ובנוסף לכך, ברור, מדוע יש להעדיף את הרישומים בתיק רפואי, או את העדר הרישומים בקופת חולים, על פני בדיקה פרטית שבוצעה אצל מומחה, אליו פנה התובע לצורך קבלת חוות דעת.

הנתבע אף טען, כי בכל הקשור לשאלות על נושא הנימול כאינדקציה קלינית לתסמונת התעלה הקוביטלית, יכול היה התובע לבקש להפנות למומחה שאלה בעניין.

באשר לבדיקות חסרות, טוען הנתבע, כי הפניית התובע כעולה מהתיק הרפואי היתה לביצוע בדיקת EMG מלאה, כולל שלילת רדיוקולופטיה צווארית, אלא שהתובע ביצע בדיקה חלקית בלבד, מטעם שאינו ברור.

הנתבע טען, כי המומחה ענה בפירוט על כל השאלות אותן נשאל, ואין בסיס לטענות התובע באשר להתחמקות המומחה ממתן תשובות על שאלות.

10. מינוי מומחה יועץ רפואי נוסף נעשה בבית הדין לעבודה בהתאם להנחיות בדבר מומחים - יועצים רפואים (הנחיות הנשיא מ-13.4.10), כדלקמן:

"... ככלל, עד בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.

מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו.

מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם ...".

גם במאמרו של ס. אדלר, מומחים יועצים רפואים בבתי הדין לעבודה, המשפט ב' 199 נדון ענין מינויו של מומחה נוסף, וענין מינויו של מומחה אחר, כאשר באותו מאמר מפורט, כי מינויו של מומחה אחר משמעותו פסילת חוות דעתו של המומחה הראשון, כאשר סיבות אפשריות לפסילה, הינן שהמומחה נוהג ליתן חוות דעת למוסד לביטוח לאומי, שחוות דעתו מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, שחוות דעתו מבוססת על הלכה משפטית לא נכונה, או שהמומחה אינו מוכן להשיב על שאלות הבהרה.

ככלל, מובהר באותו מאמר שהדרך הנכונה איננה לפסול חוות דעתו של מומחה אם ניתן לתקן את הפגם באמצעות הפנית שאלות הבהרה אל המומחה. (עיין שם בעמ' 109).

לעניין מינוי מומחה נוסף, עיין גם בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 337/02 רונית מזרחי נ. כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' פד"י נו' (4) 673.

בפסק דין זה נקבע, כי מינוי מומחה נוסף לא יעשה כדבר שבשיגרה, אלא רק כאשר תחושת השופט היושב לדין, הינה, כי אין בידו להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה, וכי נותרו ספקות או שאלות בלתי מוכרעות גם לאחר חוות הדעת.

לא מצאנו, כי במקרה שלפנינו התקיימה נסיבה כלשהי המצדיקה את פסילת חוות דעתו של ד"ר פעילן, ומינוי מומחה אחר במקומו.

11. באשר למינויו של מומחה נוסף, מצוין באותו מאמר, כי בין הסיבות המצדיקות מינוי מומחה נוסף, קיימים מקרים שבהם בית הדין לא תיאר לפני המומחה הראשון את מלוא העובדות הרלוונטיות, וקיים חשש שהמומחה לא יוכל לשקול מחדש את עמדתו, בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה, חוות הדעת אינה נראית לבית הדין הגיונית, או שהמומחה עצמו המליץ על קבלת חוות דעתו של מומחה בתחום אחר.

12. בנסיבות העניין, ולאור מהות עבודתו של התובע, וכאשר גם ד"ר פעילן מאשר שעבודה עם מכשירים רוטטים, והפעלת לחץ על הליגמנט הכפי, יכולה לגרום לתסמונת תעלה קרפלית, כמו גם רישום בכרטיס הרפואי באשר לבעיה של נימול באצבעות, מצאנו מקום לשמיעת חוות דעת של המומחה נוסף, אשר על כן, ימונה על-ידינו ד"ר יובל קריגר, מומחה לכירורגית כף יד, כמומחה נוסף בתיק זה.

13. אותה החלטה מתאריך 8.1.15, באשר לתשתית העובדתית שהופנתה לד"ר פעילן, תשלח גם למומחה ד"ר יובל קריגר, במצורף לשתי השאלות הנוספות מ-28.6.15.

14. ההחלטה תשלח למומחה ד"ר קריגר, תוך 14 יום מהיום, וככל שלתובע מימצאי בדיקת EMG מלאה, כולל שלילת רדיקולופטיה צווארית (שד"ר פעילן ציין, כי התובע הופנה לבדיקה כזו), הוא רשאי לצרפה לתיק בית הדין עד לתאריך 17.1.16.

15. התיק יועבר להמשך דיון לשופט אחר, לאור פרישתי מבית הדין לעבודה.

16. מזכירות בית הדין תעלה התיק למעקב מזכירות ב-18.1.16, לצורך שליחת התיק למומחה ד"ר יובל קריגר.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"ו, (03 ינואר 2016), בהעדר הצדדים.

מזכירות ביה"ד תשגר החלטה זו בפקס' ידני לצדדים.