03 ינואר 2016

לפני:

כב' השופטת עפרה ורבנר

החלטה

1. תביעת התובע להכרה בתסמונת התעלה הקרפלית מימין ובתסמונת התעלה הקוביטלית (לכידה אולנרית משמאל), מהן הוא סובל לטענתו, בידיו, כ"פגיעות בעבודה" כמשמעותן בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995, נדחתה ע"י הנתבע במכתב הדחיה מתאריך 11.11.13.

ההנמקה לדחיה היתה, העדר קיומם של אירועים תאונתיים זעירים, תוך כדי ועקב עבודתו של התובע וכן, כי המחלה הופיעה זמן רב לאחר תום חשיפתו לתנאי עבודה שעשויים לגרום למחלה.

כנגד החלטה זו של הנתבע הוגשה התביעה בתיק שלפנינו.

2. בכתב התביעה טען התובע, כי הוא עובד מזה כ-41 שנים בחברת החשמל, ובמסגרת עבודתו עבד עם כלים רוטטים, בעת שעסק בעבודות אחזקה הכוללות שיפוצי טרובינות חשמל, שיפוצי מנועים וכד'.

התובע אף טען, כי היה עליו להפעיל תנועות סיבוביות תוך הפעלת כח וכן, להשתמש בכלים רוטטים הכוללים - פטישי אוויר, מקדחות, דיסקים וכד'.

מעבר לעבודות האחזקה, טען התובע, כי בשנים האחרונות לעבודתו, עבד ליד מחשב שעות רבות כל יום, וביצע עבודות הקלדה, כאשר ידו השמאלית נשענת על השולחן באמצעות המרפק.

לעבודות אלה ייחס התובע את הבעיות, מהן הוא סובל בידיו.

התובע אף טען, כי נבדקו אפשרויות אחרות לבעיות מהן הוא סובל, כגון בעיות בצוואר, אולם הממימצאים הראו, שאין קשר בין בעיותיו לבין הקרנה מהצוואר.

3. בכתב ההגנה טען הנתבע, כי לתובע לא הראה תאונת עבודה כמשמעותה בחוק, כי התובע לא הציב תשתית עובדתית לקיומן של תאונת עבודה או של פגיעה בדרך של מיקרוטראומה, ולחילופין, כי אין קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין הבעיות מהן סובל התובע בידיו, וכי השפעת תנאי העבודה על הבעיות בידיו של התובע, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

ואלה העובדות הצריכות לענייננו:

4. התובע יליד 1948, ועובד כ-41 שנה בחברת החשמל, מאז 1.1.73.

5. בשנים 2003-1973 עבד התובע בעבודות אחזקה בשיפוצי טורבינות חשמל, שיפוץ מנועים ושיפוץ מדחסים.

עבודתו של התובע כללה עבודה עם מכשירים רוטטים, הכוללים - פטישי אוויר, מקדחות וכלים פניאומטיים, כ-2-4 שעות ביום, וכן עבודה המצריכה ביצוע תנועות סיבוביות עם הידיים לצורך פתיחת ברגים גדולים.

התובע העיד, כי עם מפתח סיבובי (שכונה על-ידו "ראצר"), הוא עבד כ-15-20 שעות עבודה בשבוע, כאשר היה מדובר במקרים בהם האומים אותם היה צריך לפתוח, לא נפתחו כמו שצריך.

6. את כלי העבודה החזיק התובע בשתי ידיו, כאשר יד אחת החזיקה את הכלי והיד השניה לחצה לצורך הפעלת המכשיר.

התובע העיד, כי את הפעולות הפיזיות שביצע, ביצע תמיד בשתי ידיו, ולא רק ביד אחת. ידו הדומיננטית של התובע, הינה יד ימין.

7. החל משנת 2003, עובד התובע כמנהל עבודה בכיר ומתכנן באגף תכנון ובקרת תחזוקה, כאשר עבודתו הינה עבודה ליד מחשב.

התובע מבצע הקלדה על מחשב בידו הימנית, והמדובר בביצוע הדפסה של עמוד אחד או שניים ביום.

טענות הצדדים:

8. התובע בסיכומיו כי יש מקום למינוי מומחה, הן בהתייחס לעבודה הפיזית שביצע עם המכשירים הרוטטים, וכן בתנועות סיבוביות, והן בהתייחס לעבודתו על המחשב בשנים 2003-2014, כאשר מרפק ידו השמאלית היה מונח בתנוחה סטטית זמן רב על השולחן.

9. הנתבע בסיכומיו טען, כי יש מקום למנות מומחה בהתייחס לעבודתו הפיזית של התובע בשנים 1973-2003, שכללה עבודה עם מכשירים רוטטים וכן עבודה של ביצוע תנועות סיבוביות חוזרות ונישנות, אולם מעבר לכך, טען הנתבע כי המדובר במכלול של פעולות שונות ונפרדות, שאינן עומדות בדרישה על מנת שיקבע, כי בגינן נגרמה פגיעה בדרך של מיקרוטראומה, וזאת מאחר ואין פעולות חוזרות ונישנות, אין ספור פעמים.

לטענת הנתבע, התובע לא כימת את עבודתו עם פטישים ידניים, ובכל הקשור לעבודתו של התובע לאחר שנת 2003, המדובר בהקלדה של עמוד אחד או שניים אחד ביום, אשר לכל הדעות, אין בו די על מנת להוות פעולות חוזרות ונישנות אין ספור פעמים, ובאשר להישענות על המרפקים, המדובר בתנוחה סטטית, ולא בתנועות חוזרות ונישנות.

דיון והכרעה:

10. יש מקום למינוי מומחה, באשר לעבודה הפיזית שביצע התובע במהלך השנים

1973-2003, כאשר עבד כאיש אחזקה ועסק בשיפוץ טורבינות חשמל, מנועים, משאבות וכד', אולם אין מקום למינוי מומחה בהתייחס לעבודת התובע לאחר שנת 2003, שכן ככל שהמדובר בפעולות הקלדה, אין המדובר בפעולות חוזרות נישנות, אין ספור פעמים ביום, שכן התובע, בהתאם לעדותו, הקליד כעמוד אחד או שניים ביום, ולא מעבר לכך (עמ' 2 ש' 10 לפרוטוקול).

בהתייחס לתנוחה הסטטית של המרפקים על השולחן, הרי המדובר בתנוחה קבועה ולא בפעולות חוזרות ונישנות, ולעניין זה נפסק מפי סגנית כב' הנשיא ורדה וירט ליבנה בעב"ל 19905-02-13 המוסד לביטוח לאומי נ' מוייז יניפיליז, כי יסודותיה של פגיעה זעירה מצריכים תנועות חוזרות ונישנות המתבצעות עקב העבודה, כאשר כל אחת מהן הסבה נזק זעיר ובהצטברותן הביאו לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע.

עוד נפסק, כי כאשר המדובר בתנוחה אשר לה מייחסים את הפגיעה ולא בתנועה, לא מתקיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה, וכך נפסק:

"אנו סבורים, כי אין מקום להרחיב את תורת המיקרוטראומה גם לעניין תנוחה, כפי שנפסק בעבר ע"י בית דין זה... בעניין זה נשוב ונדגיש כי פריצת גדר בנושא תורת המיקרוטראומה צריכה להיעשות ע"י המחוקק כפי שנקבע בעניין קורין גל-אור..."

11. אשר על כן, ימונה מומחה, אשר יתבקש להתייחס אך ורק לעבודת התובע בשנים 1973-2003, בעת שביצע התובע תנועות סיבוביות חוזרות ונישנות פעמים רבות ובעת שעבד עם מכשירים רוטטים.

12. בהתאם להנחיות בית הדין הארצי בדב"ע נז/0/132 ניסים בדש נ. המוסד לביטוח לאומי (21.8.97), הננו מבהירים מה משמעות תורת המיקרוטראומה כדלקמן:

"היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמות למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע.

...בתורת המיקרוטראומה עומדים על האבחנה בין 'רצף של ארועים זעירים ומאותרים בזמן' (זמן עבודה), אשר כל אחד פועל את פועלו הוא, לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שבפעולותו נמשכת ללא הפסקה. לשון אחר - לשון הדימוי - יש להוכיח שהנזק התהווה בגוף על דרך של טפטוף טיפות מים על סלע עד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. את הנזק מהסוג הראשון יראו כתוצאה של מיקרוטראומה - תאונה; את השני יראו כתוצאה של הליך תחלואתי לאו תאונה" (דב"ע מח/0/77 מזרחי נ. המוסד לביטוח לאומי פד"ע י"ט 538, 540).

לאור הסבר זה על מהות המיקרוטראומה, ישיב המומחה את תשובותיו.

13. הנני ממנה את יובל קריגר, מומחה לכירורגית כף יד, כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.

14. המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות:

א. מהי המחלה ממנה סובל התובע בידיו?

ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע בשנים 1973-2003, לליקוי ממנו הוא סובל?

גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים, לדעת המומחה, קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה, בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה, הינה בשיעור 20% ומעלה).

ה. האם המדובר במקרה שבפנינו במחלת מקצוע לפי פריט 26 לחלק א' לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד-1954 שזו לשונה:

"דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במפרק"

כאשר מחלה זו מהווה מחלת מקצוע לגבי עבודות המחייבות תנועות חד גוניות של האצבעות, כף היד או מפרק, לפי הענין, החוזרות ונשנות ברציפות.

כמו כן ישיב המומחה האם המדובר בפריט 13 לחלק ב' לרשימת מחלות המקצוע שענינו שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך.

ו. האם המדובר בפריט 14 לחלק ב' לתוספת השניה לרשימת מחלות המקצוע שעניינו 'מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים' - הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים?

ז. ככל שמצבו הרפואי של התובע הוא כמתואר בפריט 13 לחלק ב' לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954, 'שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על יד לחץ ממושך' – האם קיים קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של התובע לבין תנאי עבודתו בין השנים 1973 - 2003 כאיש אחזקה, אשר כלל עבודה עם מכשירים רוטטים כמפורט לעיל, ובין תנאי עבודתו משנת 2003, אשר כללו הקלדה של עמוד אחד או שניים ביום, והישענות על שני המרפקים על השולחן.

15. אל המומחה הרפואי יועברו ביחד עם החלטה זו המסמכים הבאים:

א. חומר רפואי שצורף לתצהיר התובע;

ב. חוות דעת ד"ר אברהם משיח -מומחה לכירורגיה אורטופדית, שהוגשה

מטעם התובע;

ג. כרטיסיו הרפואיים של התובע הכוללים כרטיס כללי, כרטיס אורטופדי, וכן כרטיס תעסוקתי ונוירולוגי;

ד. כל החומר הרפואי שהוגש לתיק בית הדין ב-15.4.15, ע"י ב"כ התובע, והכולל בדיקת EMG משנת 2009, ורישום רפואי של הנוירולוג – ד"ר מיכאל זלינגר, מ-2.7.09.

16. כמו כן, ישלחו למומחה התמונות המתארות את המכשירים עימם עבד התובע, כמו גם את גודל הברגים אותם היה צריך לפתוח, וזאת לאור בקשת התובע, ובהעדר התנגדות מטעם הנתבע.

17. המומחה מתבקש להכין את חוות דעת ולהעבירה לבית הדין בתוך 30 יום.

שכרו של המומחה ישולם מתקציב המדינה באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.

18. מזכירות בית הדין תעלה התיק למעקב ב-18.1.16, וככל שעד אותו מועד לא יומצא רפואי נוסף מטעם התובע, תשלח ההחלטה למומחה.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"ו, (03 ינואר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.