לפני: כב' השופט יוסף יוספי

החלטה

1. בפנינו תובענה, במסגרתה ביקש התובע כי הפרעות הנשימה והשינה מהן הוא סובל יוכרו כפגיעה בעבודה על פי הילכת המיקרוטראומה. לגירסת התובע, הפרעות הנשימה והשינה נגרמו עקב עבודה במשמרות מתחלפות לאורך שנים, לרבות משמרות לילה, והן כוללות: הפרעות שינה, הפרעות בנשימה, עייפות כרונית, סחרחורות, חוסר שיווי משקל, שיעול וקוצר נשימה.

2. לאחר קיום מסכת ראיות, סיכמו הצדדים את טענותיהם.

3. לטענת התובע, עבודתו במשך 23 שנים במשמרות מתחלפות, כולל משמרת לילה, גרמה לו להפרעות שינה ונשימה חמורות, לרבות סחרחורות ועייפות. עסקינן בפגיעה פיזיולוגית ממשית של שיבוש השעון הביולוגי ופגיעה במנגנונים הטבעיים של עירות ושינה. מדובר בפגיעה חוזרת ונשנית, אשר גורמת לנזק מצטבר.

קיימים מחקרים רפואיים, המראים כי עבודה במשמרות מהווה גורם סיכון למחלות גופניות שונות.

גם משרד התמ"ת הזהיר, שעבודה ממושכת במשמרות לילה מגדילה את הסיכון לחלות במחלות לב, עקב הפגיעה בשעון הביולוגי.

4. לטענת הנתבע, בעבודה במשמרות אין את היסוד הנדרש של תנועות חוזרות ונשנות, ולכן אין תשתית למיקרוטראומה.

התובע לא ביצע רק משמרות לילה, אלא היה גיוון של עבודה במשמרות שונות, לרבות משמרות בוקר וצהריים.

הרחבת תורת המיקרוטראומה גם לעבודה במשמרות מהווה פריצת דרך שתוביל לתביעות חדשות מרובות, ולכן הרחבה שכזו ראוי שתיעשה על ידי המחוקק.

מדובר בפגימות פנימיות, ולכן הדרישה בפסיקה היא לאירוע חריג או מיוחד.

הדין החל

5. על פי תורת המיקרוטראומה, שהיא יציר הפסיקה, נוספה אפשרות נוספת המרחיבה את מעגל הפגיעות בעבודה. היינו, המעגל המוכר שכלל תאונת עבודה ומחלות מקצוע התרחב, ונוספה אפשרות נוספת של פגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

אירוע תאונתי הינו אירוע שנגרם במועד מסוים. בניגוד אליו, פגיעה על דרך המיקרוטראומה נגרמת עקב צירוף של פגיעות קטנות, אשר כל אחת מהן גורמת לנזק קטן, והן משולות לטיפות מים המטפטפות על סלע עד להיווצרות חור בסלע.

ראו: עב"ל 9262/07/14 ישראל – המוסד לביטוח הלאומי (מיום 3/12/15).

בג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי- כרם, פ"ד נ"ג (2) 529.

בפרשת ישראל הובאה על ידי בית הדין הארצי סקירה נרחבת ביחס למהותה ולהיקפה של התשתית המיקרוטראומתית, וזאת בהאי לישנא:

"כידוע על מנת לבסס תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה על המבוטח להוכיח קיומן של תנועות חוזרות, זהות או דומות במהותן, הפועלות על מקום מוגדר בגוף, ועל קיומו של רצף בביצוע התנועות המשתרע על פני פרק זמן או פרקי זמן משמעותיים במהלך שגרת העבודה. לעניין זה נקבעו בפסיקה העקרונות הבאים:

אותן תנועות "חוזרות ונישנות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר" [עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, [פורסם בנבו] פד"ע לה 529 (1999)].

התשתית העובדתית

6. במקרה דנן הסכימו הצדדים אודות התשתית העובדתית. במאמר מוסגר נציין, כי לתובע תביעה נוספת בנושא חשיפה לחומרים מזיקים, וגם שם גובשה הסכמה למינוי מומחה, לרבות תשתית עובדתית מוסכמת. הצדדים הסכימו כי המומחה שם ימונה לאחר הכרעה בנושא העבודה במשמרות.

7. הצדדים הסכימו אודות העובדות כמפורט להלן:

התובע יליד 1961, עבד משנת 1988 ועד 1.11.18 בחברת החשמל, בתחנת רוטנברג.

לאורך כל תקופת עבודתו עבד התובע במשמרות (בוקר, ערב ולילה), שהתחלפו מס' פעמים לאורך השבוע והחודש.

הצדדים היו חלוקים בשאלה אם תשתית עובדתית מוסכמת זו מהווה תשתית לפגיעה לפי תורת המיקרוטראומה.

מן הכלל אל הפרט

8. לאחר עיון בכתבי הטענות ובסיכומי הצדדים, ולאחר שמיעת מסכת הראיות, עולה כי התובע הוכיח קיומה של תשתית עובדתית לבחינת הנזקים הנטענים לפי תורת המיקרוטראומה, ונפרט.

9. מהתמונה שנפרשה עלה, כי התובע עבד במשך 23 שנים במשמרות שונות ומתחלפות, אשר כללו גם משמרת לילה.

אין עסקינן בטענה לפגיעה נפשית, אלא מדובר בפגיעה גופנית נטענת, ולפיכך אין מקום לדרוש אירוע מיוחד.

לטענת התובע, העבודה במשמרות יש בה כדי להשפיע על גופו של התובע באופן רצוף ומצטבר, ולפיכך יש מקום למנות מומחה רפואי אשר יבחן את הקשר הסיבתי.

ומוסיף וטוען התובע, כי השעון הביולוגי אשר בגופו השתבש עקב פגיעות זעירות חוזרות ונשנות, אשר נגרמו לו עקב העבודה במשמרות מתחלפות, לרבות משמרות לילה.

אמנם, אין עסקינן במקרה פשוט של מיקרוטראומה, כדוגמת עבודת הקלדה; עם זאת, אין בכך כדי לשלול מהתובע את הזכות כי הליקויים הנטענים על ידו ייבחנו על פי תורת המיקרוטראומה.

10. אין לקבל את טענת הנתבע, לפיה אין עסקינן בתנועות חוזרות ונשנות, וכי לפיכך אין להחיל את תורת המיקרוטראומה.

ראשית, כל משמרת מהווה מצבור של תנועות, ובכך ניתן לספק את הדרישה לתנועות חוזרות ונשנות.

שנית, עניין לנו במקרה דומה למקרה של חשיפה לחומרים מזיקים, שגם שם לא ניתן למצוא תנועות חוזרות ונשנות במובן הקלאסי. ואם במקרה של חשיפה לחומרים מזיקים מסכים הנתבע למינוי מומחה, אזי אין סיבה למנוע מינוי מומחה גם במקרה של עבודה במשמרות. שהרי, לטענת התובע, בכל רגע בו עבד במשמרת לילה נגרמת פגיעה בשעון הביולוגי שלו; ומשמרת לילה שלמה מהווה מצבור של פגיעות זעירות.

לפיכך, עניין לנו בפגיעות חוזרות ונשנות, המשולות לטיפות מים הזולגות על סלע, כפי שדורשת הפסיקה.

אכן, התובע לא ביצע רק משמרות לילה. עם זאת, הוא ביצע בחודש בממוצע 7 משמרות לילה, בנוסף ל-7 משמרות בוקר ול-7 משמרות ערב. בנוסף, התובע היה מגיע לביתו בהסעה לאחר כ-45 דקות בתום המשמרת.

לפיכך, ראוי כי מומחה רפואי ייתן דעתו על סוגיה זו, ויבדוק אם מתכונת זו של עבודה גרמה לתובע לשיבוש השעון הביולוגי ולליקויים הנטענים.

11. שני הצדדים הסכימו כי אין בנושא זה פסיקה מנחה של ביה"ד הארצי לעבודה. עם זאת, הצדדים הפנו אל פסקי דין שונים בנושא, תוך ניסיון ללמוד מהם לענייננו.

בפרשת אלעד לא נידון נושא של פגיעה גופנית, אלא שנידון שם נושא של פגיעה נפשית. לפיכך, אין ללמוד משם לענייננו.

ראו: עב"ל 14177-01-17 אלעד – המוסד לביטוח לאומי (מיום 24.7.18).

בפרשת שגבייב ניתנה הסכמת הנתבע לאור המלצת בית הדין. ב"כ הנתבע בתיק דנן טענה, כי הנתבע נתן הסכמתו שם עקב טעות. ב"כ התובע כאן מפנה להחלטת כב' השופטת אנגלברג בעניין יצחק מקס, שם קבעה כב' השופטת כי יש לראות בהמלצת ביה"ד הארצי משום ניצנים לעמדת ביה"ד הארצי בסוגיה זו.

ראו: עב"ל 61668-10-10 שגבייב – המוסד לביטוח לאומי (מיום 22.5.12).

ב"ל 47261-01-16 מקס – המוסד לביטוח לאומי (מיום 22.12.16).

למען הסדר הטוב, נביא להלן את שנפסק בביה"ד הארצי בפרשת שגבייב, וזאת בהאי לישנא:

"בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר-שבע (השופט אילן סופר ונציגי הציבור מר שאול ששון ומר אורן אהרוני; בל 26739-02-10) בו נדחתה תביעת המערער להכיר במחלת הסכיזופרניה ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה, לפי הלכת המיקרוטראומה.

2.בדיון שהתקיים בפנינו הוצע לצדדים כי התיק יוחזר לבית הדין האזורי, על מנת שישמע ראיות בדבר היקף עבודתו של המערער במשמרות לילה. בהקשר זה, יתייחס המוסד לביטוח לאומי לשאלה האם ניתן לראות בכל משמרת ומשמרת לילה בה לא ישן המערער (אם אכן כך היה), כתשתית עובדתית לכאורית לפגיעות חוזרות ונשנות שיש להכיר בהן כפגיעה בעבודה כמשמעות מונח זה בחקיקה ובפסיקה, המצדיקות מינוי מומחה רפואי.

3.באות כוח המוסד לביטוח לאומי והמערער הודיעו כי הם מסכימים להצעת בית הדין. אשר על כן, הננו נותנים תוקף של פסק דין לאמור בסעיף 2 לעיל".

מן האמור לעיל ניתן לראות, כי בפרשת שגבייב, בניגוד לפסק דינו של ביה"ד האזורי, ביה"ד הארצי סבר כי באופן עקרוני ניתן לראות בעבודה במשמרות כמקימה תשתית עובדתית לכאורית לפגיעות חוזרות ונשנות בהתאם לתורת המיקרוטראומה.

ודוק; שם דובר בפגיעה נפשית, בעוד שבמקרה דנן מדובר בליקויים גופניים. לפיכך, על דרך של קל וחומר, ניתן להחיל גם על המקרה דנן את שעמד בבסיס המלצת ביה"ד הארצי.

אחרית דבר

12. מכל האמור לעיל עולה, כי יש מקום למנות מומחה רפואי, אשר יחווה דעתו בשאלת קיומו של הקשר הסיבתי הרפואי על דרך המיקרוטראומה בין עבודתו של התובע במשמרות לבין הליקויים הנטענים על ידו: הפרעות שינה, הפרעות בנשימה, עייפות כרונית, סחרחורות, חוסר שיווי משקל, שיעול וקוצר נשימה.

13. החלטה על מינוי מומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"ז אדר א' תשע"ט, (04 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.