1. לפני בקשת התובע להורות על זימונה של גב' אתי חיים לעדות בהליך זה. ב"כ התובע ציינה בבקשתה זו כי ביקשה מגב' חיים ליתן תצהיר, ואולם גב' חיים סירבה משום שהיא מועסקת גם עתה על ידי הנתבעת 3. עם זאת אמרה גב' חיים היא מוכנה ליתן עדות לפני בית הדין אם תוזמן לעשות כן. ב"כ התובע מוסיפה כי גב' חיים עבדה במעון ראש הממשלה באותה תקופה שבה עבד שם תובע, ונכחה ברבים מן האירועים המתוארים בכתב התביעה. על כן עדותה חיונית ורלבנטית לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

2. הנתבעים מתנגדים לבקשה וטוענים כי לא נתמכה בתצהיר כנדרש, כי לא פורטו בה באופן מספק הניסיונות לקבלת תצהיר של גב' חיים, ולא הובאה תמצית עדותה, כי הזמנתה של גב' חיים לעדות בלא תצהיר פוגעת בהיערכותם של הנתבעים לישיבת ההוכחות, וכי המועד להגשת ראיות התובע חלף זה מכבר. מוסיפים הנתבעים כי גם בתיק 38335-03-14 נפתלי נ' משרד ראש הממשלה ואח' ביקש התובע שם להעיד את גב' חיים. בקשתו נדחתה בשל החשש לפגיעה בפרטיות העדה (החלטה מיום 23.12.14).

3. התובע טוען כי אופן העסקתו במעון ראש הממשלה היה פוגעני (מוסכמה 4). מאחר שגב' חיים עבדה גם היא במעון ראש הממשלה בעת שעבד שם התובע, עשויה עדותה לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים (ראו למשל בסעיפים 55-60 המתייחסים לאירועים שגב' חיים היתה עדה להם). מדובר, אם כן, בעדות הרלבנטית לענייננו, ואין למנוע מן התובע את האפשרות לזמן עדה שהוא סבור כי תבסס את גרסתו.

4. באשר להחלטה שניתנה בתיק 38335-03-14 נפתלי נ' משרד ראש הממשלה: ביום 23.12.14 נקבע בתיק הנ"ל כי:

"אין מחלוקת בין הצדדים כי גב' חיים ומר טוויזר אינם מועסקים עוד במעון ראש הממשלה בפרט ובשירות המדינה בכלל. לפיכך היה על התובע לפנות אליהם תחילה בבקשה להעדתם. כך גם באשר ל'עובד הנוסף' אשר יש להניח כי זהותו ידועה לתובע שהרי שהה או עבד עמו בבית ראש הממשלה.

מתגובותיה של המדינה עולה כי היא אינה מתכוונת לזמנם לעדות. על כן אם מבקש התובע לזמן עדים אלה לעדות בבית הדין עליו לפנות אליהם ולבקשם להגיש תצהירי עדות ראשית. מאחר שהתובע הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו זה מכבר, תצהיריהם של עדים אלה יוגשו עד ליום 29.12.2014. אם ייתקל התובע בקושי כלשהו או אם תהיה בפיו בקשה אחרת יפנה לבית הדין עד ליום 29.12.2014.

אוסיף עוד כי אין מקום להורות על גילויים של המסמכים הנוגעים לגב' חיים ולמר טוויזר, שכן חשיפתם של אלה עלולה לפגוע בפרטיות עובדים לשעבר אלה." (ההדגשה הוספה –ד.פ.)

מן האמור לעיל עולה כי הבקשה לזימונה של הגב' חיים בתיק 38335-03-14 נדחתה מאחר שהתובע שם לא עשה די לקבלת תצהיר של העדה, היינו מטעמים פרוצדוראליים, ותוך מתן אפשרות לתובע להגיש בקשה נוספת. זאת ועוד, בענייננו הביעה העדה, על פי האמור בבקשה, את הסכמתה להעיד לפנינו. לפיכך, אין חשש לפגיעה בפרטיותה, ואין מקום להקיש מההחלטה מיום 2312.14 לענייננו.

5. משהובהר כי העדות המתבקשת רלבנטית למחלוקת בבין הצדדים, ויש בה כדי לפרוש את מלוא המחלוקת בפני בית הדין ולסייע לחקר האמת (בר"ע 31251-08-14 סעיד נ' קיבוץ קליה, ניתן ביום 5.1.15) יש להיעתר לבקשה, הגם שלא צורף תצהיר התומך בעובדות הנטענות בה.

באשר לטענת הנתבעים בדבר פגיעה בזכויותיהם הדיוניות: אכן, כאשר עד אינו מגיש תצהיר, מתקשה הצד שכנגד לעמוד על מלא גרסתו של העד ולתכנן את החקירה הנגדית. ואולם אין בכך בכדי למנוע הזמנת עד דרוש ורלבנטי לחקר האמת. נזכיר כי הוראה על הגשת תצהירים היא בגדר רשות ואין חובה לעשות כן מלכתחילה. וכך נכתב בתקנה 117 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991:

(א) בכל הליך שהוגש על פי תקנות אלה, רשאי בית הדין או הרשם להורות למגיש כי העובדות שעליהן הוא מסתמך יאומתו באזהרה שתימסר בפני הרשם, או בתצהיר (בסימן זה - הצהרת אימות)".

יתר על כן, התובע התייחס בתצהירו לאירועים שבהם נכחה, לטענתו, גב' חיים (ראו למשל בסעיפים 55-60). משכך, הנושאים שבהם תתמקד עדותה הגב' חיים אינם לוטים בערפל, והנתבעים יוכלו להיערך כראוי לחקירתה הנגדית.

סוף דבר-

הבקשה מתקבלת. המזכירות תזמן את העדה לדיון הקבוע ביום 20.9.2015.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ה, 20 יולי 2015, בהעדר הצדדים.