לפני:

כב' השופטת אורית יעקבס

החלטה

1. בתאריך 28/7/15, הגיש התובע "בקשה להפניית שאלות נוספות למומחה בית הדין" (להלן:"הבקשה").

2. בתאריך 4/8/15 הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן:"התגובה"), במסגרתה ציין מדוע יש לדחות את הבקשה.

3. בתאריך 10/8/15 פעל התובע בהתאם להחלטת ביה"ד, מיום 4/8/15 עת השיב לתגובה ועת הבהיר את חשיבותן של שאלות ההבהרה שהציג בבקשה.

4. רקע

א. בבסיס הבקשה עומדת תביעתו, של התובע, לקבלת דמי פגיעה בגין מחלת הקיימבוק שאובחנה בו, תביעה אותה דחה הנתבע במסגרת מכתב דחיה מיום 21/7/13

ב. בתאריך 11/3/15 התקיימה ישיבת הוכחות, במסגרתה נחקר התובע על תצהיר עדותו הראשית ובסיומה הודיע הנתבע כי הוא מסכים למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין על מנת שיחווה דעתו בין מחלת הקיימבוק שאבחנה בתובע לבין עבודתו רבת השנים כחקלאי. כן הודיעו הצדדים כי המסכת העובדתית המוסכמת עליהם היא זו שפורטה בתצהיר עדותו הראשית של התובע.

ג. בתאריך 15/3/15 , לאחר שמלוא החומר הרפואי שהזמין הנתבע התקבל, ניתנה החלטה בדבר מינוי מומחה, על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלת הקיימבוק ממנה הוא סובל.

במסגרת ההחלטה בדבר מינויו, התבקש המומחה להשיב על מספר שאלות.

ד. בתאריך 12/4/15, התקבלה, בבית הדין, חוות דעתו של המומחה, במסגרתה שלל קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלת הקיינבוך (כך הגדירה המומחה) שאובחנה בו.

ה. חוות דעתו של המומחה נשלחה לצדדים וניתנה להם הזדמנות להגיש בקשות להפניית שאלות הבהרה ואכן, בתאריך 30/4/15 הגיש התובע את בקשתו הראשונה להפנות שאלות הבהרה אל המומחה (להלן:"הבקשה הראשונה") ובתאריך 10/5/15, לאחר שהנתבע הודיע כי הוא אינו מתנגד להפניית שאלות ההבהרה, נעתר בית הדין לבקשה הראשונה.

ו. בתאריך 16/6/15 התקבלו, בבית הדין, תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו במסגרת הבקשה, תוך שהוא מבהיר כי האטילוגיה של המחלה שאובחנה בתובע אינה ידועה ואינה ברורה וכי קיימים מספק גורמי סיכון שמוזכרים כהשערות בספרות, כאשר גם ויברציה היא אחת מהן.

המומחה הוסיף והשיב כי קיימות עבודות רציניות שמציינות שאין להכיר בויברציה כגורם למחלה זו (המומחה הפנה למאמר בנושא).

עוד ציין המומחה כי "המחקר בדק שאלה זו על עשרות מקרים של מחלת קיינבוך מול קבוצת בקרה והגיע למסקנה שויברציה ועבודה פיסית קשה אינם קשורים בקשר סיבתי למחלת קיינבוך".

המומחה הפנה למאמר נוסף אשר גם בו:"בדקו וסקרו 250 מאמרים שעוסקים בוויברציה ובעיות כף יד והגיעו למסקנה שאין קשר סיבתי בין וויברציה למחלת קיינבוך" וכן הפנה למאמר נוסף אשר גם בו "סקרו 220 מאמרים והגיעו למסקנה שאין קשר סיבתי בין מחלת קיינבוך לחשיפה לויברציה"

בהתייחס לשאלות עליהן התבקש המומחה להשיב, בהתייחס לחוות דעתו של פרופ' שטהל, הוא השיב כך:"איני מסכים לדעתו של פרופ' שטהל. מאמרים שמוצאים קשר סיבתי בין מחלות לעבודות שונות ניתן למצוא להמון

מחלות והמון עבודות. הבאתי למעלה מספר עבודות שטוענות הפוך, שתים מתוכן הן סקירת ספרות של מאות עבודות" ובהתייחס לשאלה:"האם נכון כי קיימת דעה בקרב חוקרים כי ניתן להגדיר את מחלת הקינבוק כ"שבר מאמץ בעצם הלוונטוס"? אם לא הסבר מדוע לא". השיב המומחה:"יש דעה כזו. עם זאת, הדעה המקובלת יותר הינה שהשברים קורים משנית לפגיעה הראשונית באספקת הדם".

ובהתייחס לשאלה -"האם נכון שהנזק בכפות ידיו של התובע נוצר על ידי הצטברות של אינספור פגיעות זעירות, חוזרות ונשנות, שנגרמו על ידי אינספור לחיצות על המזמרה ו/או על ידי הרטט כתוצאה מנסיעה בדרכי עפר לא סלולות על גבי טרקטור שגרם לזעזועים בלתי פוסקים בהגה? אם לא נא הסבר מדוע לא", השיב המומחה:" לא. לחיצות על המזמרה וגם החזקת הגה הטרקטור לא גורמים נזקים בלתי הפיכים שיגרמו להפרעה באספקת הדם של עצם הלונט (מחלת קיינבוך)".

5. הבקשה

להלן השאלות הנוספות שביקש התובע להפנות אל המומחה:

1. בתשובתך ב' לשאלת ההבהרה התייחסת למאמר על מחלת הקינבוק..?:

1.1. האם קראת את כל המאמר או קראת רק את סיכומו?

1.2. האם נכון כי במאמר מוזכרת יותר מפעם אחת האפשרות ששימוש במכשירים רוטטים קשור למחלת קינבוק? אודה לך על צירוף המאמר לרבות האזכורים בו על מחלת קינבוק ושימוש במכשירים רוטטים.

1.3. האם נכון הוא כי במאמר הושוותה מחלת קינבוק לקבוצת בקרה הלוקה בגנגליון בלבד אך לא לקבוצת עובדים בריאים?

1.4. האם נכון הוא כי בקבוצת הלוקים במחלת קינבוק נמצא כי 23% היו חשופים למכשירים רוטטים?

2. בתשובתך לשאלת הבהרה ב' התייחסת אף למאמר...:

2.1. האם נכון הוא כי המאמר מתייחס לשורה של מחלות עצם ולא ספציפית למחלת הקינבוק?

2.2. האם נכון כי קיים פער ושוני בין מחלות העצם השונות לבין מחלת הקינבוק? אם אינך מסכים - נא פרט אילו מחלות דומות ואילו שונות.

2.3. האם נכון כי המאמר לא שלל אפשרות של קשר אלא שבמועד כתיבתו, בשנת 1987, דהיינו, לפני 28 שנים, לא היה מספיק עובדות לבסס או לשלול באופן סטטיסטי, קשר בין מחלות העצם לבין תנאי העבודה?

3. בתשובתך ב' לשאלת ההבהרה התייחסת למאמר נוסף BMC....:

3.1. האם נכון הוא כי מסקנת המחברים, היא כי אין עובדות מדעיות מספיקות על מנת לאשר או לשלול קשר בין מחלת קינבוק לשימוש במכשירים רוטטים?

4. האם נכון הוא כי לעומת המאמרים שציטטת קיימים מאמרים אחרים התומכים בקשר בין מחלת הקינבוק לשימוש במכשירים רוטטים ונכון יהיה לומר כי הספרות המקצועית חלוקה בנושא?"

5. האם נכון כי אינך בעל מומחיות בכירורגיה של כף היד ואינך עוסק בתחום זה?

6. התגובה

הנתבע התנגד להפניית שאלות ההבהרה הנוספות למומחה מהטעמים הבאים:

א. מדובר בשאלות ווכחניות שלא תורמות להבהרת ענין כלשהו.

ב. השאלות נועדו לבדוק האם המומחה קרא מאמר.

ג. המומחה השיב על השאלות מהבקשה הראשונה, בפירוט רב ונתן מענה לתהיות שהעלה התובע.

ד. המומחה התייחס למאמר אליו הפנה התובע והביע את האני מאמין שלו.

ה. בחוות דעתו שלה מומחה, כמו גם בתשובותיו שלאלת ההבהרה הראשונות, הפנה המומחה למאמרים רבים ולעבודות רבות התומכות בגישתו.

7. התייחסות התובע לתגובה

במסגרת התייחסות התובע לתגובה הוא הבהיר כי השאלות שביקש להפנות אל המומחה אינן ווכחניות אלא נועדו להבין את טענותיו וכי השאלות נוסחו בצורה המכבדת את המומחה.

עוד טען התובע כי המומחה התייחס למאמרים רפואיים והיות ואין לו אפשרות לחקור אותו, זכותו להפנות אליו שאלות הבהרה, המכוונות להבהיר את חוות דעתו.

8. דיון והכרעה

ראשית יצויין כי מטרתן של הפניית שאלות הבהרה למומחה בית הדין, להבהיר דברים שלא היו ברורים בחוות דעתו, הכל מתוך רצון, שעת יבוא בית הדין לכתוב את פסק דינו יהיו ברשותו הכלים המקצועיים/רפואיים המלאים כדי להכריע בתביעה.

בנסיבות הענין ולאחר שעיינתי בחוות דעתו של המומחה, בתשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, בבקשה, בתגובה ובהתייחסות התובע לתגובה, החלטתי שיש מקום להפנות אל המומחה חלק מהשאלות הנוספות, שביקש התובע להפנות אליו וזאת בשינויים שמצאתי לערוך בהן.

בנקודה זו אציין כי ביחס לחלק מהשאלות, הגם שנוסחו בנימוס, מצאתי כי יש בהן מידה לא מבוטלת של ווכחנות וכי לא ניתן לראותן כשאלות שנועדו להבהיר דברים שלא היו ברורים בחוות דעתו של המומחה.

9. לפיכך, מתבקש המומחה הנכבד להשיב על השאלות הבאות:

א. בהתייחס למאמר הראשון שאיזכרת בתגובה ב' לשאלות ההבהרה הראשונות:

1. האם נכון הוא כי במאמר הושוותה מחלת קינבוק לקבוצת בקרה

הלוקה בגנגליון בלבד אך לא לקבוצת עובדים בריאים?

2. האם נכון הוא כי בקבוצת הלוקים במחלת קינבוק נמצא כי 23% היו חשופים למכשירים רוטטים?

3. אם התשובות לשתי השאלות הנ"ל נכונות - האם יש מקום לשינוי במסקנתך?

ב. בהתייחס למאמר השני שאיזכרת בתגובה ב' לשאלות ההבהרה הראשונות:

1. האם נכון כי המאמר לא שלל אפשרות של קשר אלא שבמועד כתיבתו, בשנת 1987, דהיינו, לפני 28 שנים, לא היה מספיק עובדות בסס או לשלול באופן סטטיסטי, קשר בין מחלות העצם לבין תנאי העבודה?

2. אם התשובה לשאלה הנ"ל חיובית - האם יש בכך כדי לשנות את מסקנתך?

ג. בהתייחס למאמר השלישי שאיזכרת בתגובה ב' לשאלות ההבהרה הראשונות:

1. האם נכון הוא כי מסקנת המחברים, היא כי אין עובדות מדעיות מספיקות על מנת לאשר או לשלול קשר בין מחלק קינבוק לשימוש במכשירים רוטטים?

2. אם התשובה לשאלה הנ"ל חיובית - האינך סבור שהיות ומדובר בביטחון סוציאלי, יש מקום שענין זה יפעל לטובת התובע?

10. מזכירות בית הדין, מתבקשת להעביר למומחה, במצורף להחלטה זו, את ההחלטה בדבר מינויו, את תצהיר התובע וכן את החומר הרפואי שהועבר אליו, בעבר, ביחד עם ההחלטה בדבר מינויו.

11. המומחה מתבקש לעשות מאמץ להשיב על שאלות ההבהרה המפורטות בסעיף 9 דלעיל, בתוך 30 יום מיום שתומצא לו החלטה זו.

12. להמשך מעקב המזכירות.

ניתנה היום, כ"ז אב תשע"ה, (12 אוגוסט 2015), במעמד הצדדים.