22 25 פברואר 2016

להלן עובדות המקרה:

1. התובע, יליד 1/11/1946.

2. התובע עבד בבתי הזיקוק לנפט בחיפה משנת 1978, במשך כ-35 שנה.

3. התובע עבד במשרה מלאה, בהיקף של ארבע משמרות בשבוע, במשך 12 שעות בכל משמרת. לעיתים עבד במשמרות בוקר ולעיתים במשמרות ערב.

4. במסגרת תפקידו עבד התובע כמפעיל באתרי עבודה אחדים, כאשר בתפקידו האחרון עבד התובע כמפעיל טיפול במים. לפני כן עבד כמפעיל דוודים.

5. הטיפול במים הינו לצורך הכנת מים מזוקקים ללא משקעים לבוילרים, על מנת לייצר קיטור.

6. במסגרת עבודתו היה התובע מגיע למשמרת ומקבל תוכנית עבודה הכוללת שינויים שעליו לבצע בויסות המים, כשמדובר בחמש תחנות שסיפקו מים. במהלך המשמרת היה התובע מקבל הוראות עבודה נוספות על פי הצורך. בנוסף, היה על התובע לבדוק ולגלות תקלות ולדווח למפקח המשמרת אם מדובר בנזילות או פיצוצי צינורות.

7. לצורך ויסות עוצמת זרימת המים היה התובע צריך לפתוח ולסגור שסתומים של ברזים, על מנת לשנות את עוצמת זרימות המים, וזאת במשך 5 או 10 פעמים לפחות ביום, כשהשסתומים היו בגבהים שונים בצנרת.

8. יש לציין, כי התובע נאלץ לפתוח בין 6 ל-20 ברזים במשמרת ממוצעת, כארבע שעות עבודה ביום בממוצע עסק התובע בפתיחה וסגירה של שסתומים, כשפתיחת כל שסתום אורכת בין 10 דקות ל-25 דקות, תלוי בגודל השסתום.

אם היו תקלות, אז היו ימים שבהם התובע עסק כל היום בפתיחת וסגירת שסתומים, בהתאם לצרכי העבודה, כשמדובר בפתיחה וסגירה של 20-30 שסתומים לפחות.

9. לצורך פתיחת וסגירת השסתום השתמש התובע בשפנר, בעל צורה של F המלווה במוט ארוך שמלבישים על השסתום לצורך סיבובו ופתיחתו, תוך שימוש בכוח פיזי עם כפות הידיים.

10. במועד החלפת פילטרים ענקיים במפעל, התובע היה נאלץ במשך כל המשמרת לפתוח ולסגור שסתומים וברזים, בהתאם לתהליכי העבודה במקום.

11. יש להדגיש, כי פתיחת השסתום נעשית בתנועה סיבובית כלפי מטה לכיוון ימין וסגירת השסתום נעשית בתנועה סיבובית כלפי מטה מהכיוון השמאלי של השסתום. בתחילה היה התובע משתמש ביד אחד, יד ימין, לפתיחת השסתום, אך אם הפתיחה היתה קשה והיה צורך בהפעלת כוח פיזי, התובע היה משתמש בשתי ידיו לצורך פתיחת השסתום.

מינוי מומחה רפואי

12. מטעם בית-הדין מונה בתחילה כיועץ מומחה רפואי דר' אברהם ששון אשר מסר לבית-הדין חוות-דעת מומחה בתאריך 14.11.14 והשיב פעמיים על שאלות הבהרה בתאריכים 10.2.15 ו-10.3.15.

13. בחוות דעתו מיום 14.11.14 קבע המומחה הרפואי - דר' אברהם ששון כדלקמן:

"א. אינני בטוח שלחולה תסמונת CTS ולפחות לא בצורה משמעותית. למרות רישום אחד בודד של אורתופד ב-4.3.14 שחשד בממצא ואף ביצע הזלפה לתוך התעלה ביד, כל בדיקות ההולכה העצבית הן ממש בגדר התקין.

- לא היה הבדל משמעותי בין ימין לשמ'

- לא היו בדיקות קליניות משכנעות שתומכות בקיום התסמין

- CTS אחרון מ-4.2.14 לגמרי תקין בשני הצדדים

ב. הופעת המיחושים בידיים לא נראית לי בכלל קשורה לעבודתו ולא רואה קשר סיבתי כלל. נטל ההוכחה לגרימת תסמין CTS הוא בדגש על פעילות כוח תוך כיפוף כף היד מס' רב של פעמים ביום, תנועות נישנות ובקצב מהיר. הנטל הזה לא הוכח בתיאור תפקידו של התובע.

- מס' הפעמים שביום החולה עסק בסגירת שסתומים אינו מרשים אותי במיוחד

- סגירת השסתום לא היה מלווה בכוח אדיר

- לא השתכנעתי על הפעולה החוזרת בשתי הידיים.

- תחילת התלונות היו בסוף 2013 ואנו יודעים שהחולה הפסיק את עבודתו ב- 12.2013 ובודאי לא בגלל בעיה רפואית בידיים.

ג+ד. לשאר השאלות של כב' בית-הדין אני רואה שאין צורך לענות מאחר ובתשובתיי כתבתי: שאם היה תסמין CTS קליל ממש, הוא מתאים יותר לקשר נסיבתי מאשר סיבתי הקשור לעבודה של המפעיל.

ה. לא ראיתי גורם סיכון אצל החולה להופעת - אם אכן התסמין קיים?

ו. קראתי את חוות דעתו של דר' יעקובוביץ מיום 3.1.14 אינני יכול להסכים עם עמיתי מאחר:

- ואין תסמונת CTS

- אין סיבה לתסמונת דו צדדית אם לחולה יד שמ' היא הדומיננטית

- לא הוכחו המרכיבים של תדירות גבוהה בכיפוף שורשי כפות ידיים עם כוח ומס' רב של ההפעלות (רק בין 6-20 פעם ביום זה לא מרשים)

- הרופא תעסוקתי קבע נכות אדירה בחומרתה – ללא סיבה – כאשר הוא קבע כי אי כושרו לחולה בגלל נזקים בעצבים של מדיאנוס ושל אולנריס במרפק???

ז. המלצתי היא לדחות כל קשר של גרימה או של החמרה בין תלונותיו על כפות הידיים ובין מהות עבודתו של התובע". (ההדגשות לא במקור – א.ק.).

14. בתשובותיו לשאלות הבהרה השיב המומחה ביום 10.2.15 בזו הלשון:

"א. בקריאה חוזרת של בדיקתו של דר' משיח מ 11.11.13 בנוסף לעיון חוזר במכתבו של ד"ר דרייפוס מ 4.3.14 מתברר שכן שני האורתופדים תיארו ממצאים קליניים (מבחן טינל ומבחן פאלן) שהיו חיוביים בידיו של החולה.

אי לכך אני מודה שטעיתי בסעיף 4 שבמסקנותי כאשר כתבתי "...לא היו בדיקות קליניות משכנעות שתומכות בקיום התסמין..."

ב. לאור העובדות שתוארו באשר למהות עיסוקו במשך שנים וכפי שהתקבלו הפרטים בבית המשפט כן יש סבירות שתדירות הפעולות שהחולה ביצע בידיו היא גורם לא מבוטל לתנועות כפוף בלחץ של שורשי כפות הידיים. תנועות אלה החוזרות הסבירו לחצים על עצבי המדיאנוס החוזרות.

ג. כפי שאמרתי לעיל אני מתנצל על העוגמה שגרמתי לבית המשפט ולצדדים וחוזר בי ממסקנותיי הקודמות המוטעות מאחר ולא שמתי לב על ממצאים קליניים שציינו שני אורתופדים.

לא הייתי אמור לסמוך על ההנחה שהתסמין קל ביותר אלה על העובדה שקיימת תמונה (אפילו קלה ביותר) של CTS.

הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע ל CTS בידיו הוא קשר מלא של גרימה על פי חוק של המיקרוטראומה. צוין קודם שלא מצאתי רקע קונסטיטוציונאלי או מרכיב סיכון בחולה עצמו שיכול להיות מרכיב בגרימת התסמין חוץ מעבודתו בעצמה". (ההדגשות לא במקור – א.ק.).

15. פעם נוספת הועברו שאלות הבהרה למומחה הרפואי והוא השיב עליהן בתאריך 10.3.15 להלן:

"א. לא התייחסתי לתעלה הקוביטלית בתשובתי מיום 10/02/15 מאחר ונשאלתי (פרק ג' של ההחלטה מ 29/01/15) רק על תסמין ה CTS.

ב. בעניין התעלה קוביטלית הממצא הפתלוגי היחיד הוא במכתבו של דר' משיח מ 11/11/13 שציין אבחון קליני של מבחן טינל חיובי על עצב האולנריס בתעלת המרפק (דו צדדי).

דר' יעקבוביץ' בחוות דעת מ 31/01/14 אינו מזכיר בכלל את הבעיה בעצב האולנריס בגובה המרפק, לא מבחינה קלינית ולא מבחינת הקשר התעסוקתי לתסמין זה.

מסקנות

מאחר ומופיע חשש אפילו הקטן הקליני, של האורתופד (דר' משיח) בלבד על קיום תסמים התעלה הקוביטלית, אזי מקובל עליי שאם אכן תסמין זה קיים(?) הוא יהיה קשור לסוג ומהות עבודתו של החולה.

על פי עקרון התיקון שעשיתי ביום 10/02/15 מקובלת עליי האפשרות של קיום מחלת מקצוע על פי עקרון המיקרו-טראומה המצטברת על המפרקים בתנועות שהפועל היה חייב לבצע בתדירות גבוהה ותוך כוח".

(ההדגשות לא במקור – א.ק.).

16. ב"כ הנתבע הגיש בקשה למינוי מומחה רפואי אחר ו/או נוסף מטעם בית-הדין לאור העובדה, כי המומחה שינה את עמדתו ודעתו מהקצה לקצה בחוות-דעתו ולאחר שפסל קיומו של קשר סיבתי רפואי, קבע במסגרת שאלות ההבהרה את קיומו של הקשר הסיבתי הנ"ל.

17. בהחלטה מיום 24.6.15 הוחלט למנות מומחה רפואי נוסף והפעם מונה כיועץ מומחה רפואי מטעם בית-הדין דר' דיויד יפה.

18. המומחה הרפואי מסר ביום 6.7.15 חוות-דעת רפואית חלקית וביקש, כי התובע יופנה לבדיקה אלקטרודיאגנוסטית עדכנית כולל בדיקת EMG ומהירות הולכה של הגפיים העליונות במטרה לשלול בעיה שורשית צווארית, רדיקולופטיה פריפרית ולחץ עצבי בשורשי הידיים והמרפקים ולאחר מכן להפנותו לבדיקה פיזית במרפאת המומחה וכך אמנם נעשה ובוצע.

"תשובה א': בתיק הרפואי של מר רגר טמס אין כל תיעוד בגין תלונות התואמות לחץ עצבי בין אם על עצב המדיאנוס ובין אם על עצב האולנריס מלבד מכתב רפואי מאת ד"ר משיח אברהם, אורטופד מומחה, מתאריך 11.11.2013, מכתב בו מצין כי התובע סובל מרדימות הידיים עם ממצאי גירוי חיוביים לתסמונת התעלה הקרפלית וממצאים אלקטרודיאגנוסטיים מתאריך 3.11.2013 שנמצאו חיוביים לתסמונת התעלה הקרפלית והתעלה הקוביטלית דו-צדדי. מתן אבחנה רפואית מתבססת על תלונות המטופל, הבדיקה הקלינית וממצאי בדיקת העזר. בהתבסס על התיק הרפואי, מלבד המכתב הרפואי מאת ד"ר משיח אברהם, לא ניתן לקבוע כי הינו סובל מתסמונת התעלה הקרפלית ו/או תסמונת התעלה הקוביטלית בין אם ביד שמאל או ביד ימין וזאת גם בהתבסס על הבדיקה האלקטרודיאגנוסטית החוזרת מתאריך 13.4.2014 אשר נמצאה תקינה.

במידה והנני מתבסס על בדיקתו של ד"ר משיח אברהם והבדיקה האלקטרודיאגנוסטית מתאריך 3.11.2013 עלי לקבוע כי מר רגנר טמס סובל מתסמונת התעלה הקרפלית בידיים דו צדדי ויתכן גם שהינו סובל מתסמונת התעלה הקוביטלית אולם בהתבסס על התיק הרפואי והבדיקה האלקטרודיאגנוסטית מתאריך 13.4.2014 לא ניתן להגיע להחלטה כי מר וגנר לוקה בבעיות רפואיות אלה.

אין מנוס מהפנית מר רגנר לבדיקה אלקטרודיאגנוסטית עדכנית כולל בדיקת EMG ומהירות הולכה של הגפיים העליונות לשלול בעיה שורשית צווארית, רדיקולופטיה פריפרית ולחץ עצבי בשורשי הידיים והמרפקים ולאחר מכן הפנייתו לבדיקה במרפאתי וזאת בטרם אקבע האם התובע אכן סובל מבעיה רפואית בגפים העליונות.

תשובה ב': במידה ואגיע למסקנה כי אכן סובל התובע מתסמונת התעלה הקרפלית ו/או התעלה הקוביטלית ובהתבסס על הסעיף העובדתי יהיה עלי למצא קשר סיבתי בין המרכיב התעסוקתי לתסמונות אלה בסבירות של מעל 50%.

תשובה ג': במידה ואגיע למסקנה כי אכן סובל התובע מתסמונת התעלה הקרפלית ו/או התעלה הקוביטלית ובהתבסס על הסעיף העובדתי ניתן יהיה לייחסם למאמץ אשר ביצע התובע במסגרת עבודתו.

תשובה ד': במידה ואגיע למסקנה כי אכן סובל התובע מתסמונת התעלה הקרפלית ו/או התעלה הקוביטלית התשובה תהיה חיובית לשאלה זו, המנגנון לפגיעה הינה מנגנון של מיקוטראומה.

תשובה ה': בתובע אין גורמי סיכון אישיים ולפיכך במידה ואגיע למסקנה כי אכן סובל התובע מתסמונת התעלה הקפרלית ו/או התעלה הקוביטלית אשייך אותם לעבודתו.

שאלות ו'+ז' זהות לשאלות ד'+ה'.

תשובה ח': במידה ואגיע למסקנה כי אכן סובל התובע מתסמונת התעלה הקפלית ו/או התעלה הקוביטלית אקבע כי אכן מדובר במחלת מקצוע לפי פריט 13 לחלק ב' לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי שעניינו שיתוקים של עצבים פריפרים הנגרמים על ידי לחץ ממושך".

19. לאחר שהתובע ביצע את הבדיקות הרפואיות הנדרשות השלים דר' יפה דיויד את חוות דעתו ביום 17.1.16.

להלן תשובותיו לשאלות בית-הדין:

"תשובה א': בהתבסס על בדיקתו של ד"ר משיח אברהם בצירוף הבדיקה אלקטרודיאגנוסטית החדשה מתאריך 2.12.2015 ניתן לקבוע כי מר רגנר טמס סובל מתסמונת התעלה הקרפלית בידיים דו צדדי ומתסמונת התעלה הקוביטלית מימין.

תשובה ב': בהתבסס על בדיקתו של ד"ר משיח אברהם בצירוף הבדיקה האלקטרודיאגנוסטית החדשה מר רגנר אכן סובל התובע מתסמונת התעלה הקרפלית ותסמונת התעלה הקוביטלית ובהתבסס על הסעיף העובדתי יש למצוא קשר סיבתי בין המרכיב התעסוקתי לתסמונות אלה בסבירות של מעל 50%.

תשובה ג': בהתבסס על בדיקתו של ד"ר משיח אברהם בצירוף הבדיקה האלקטרודיאגנוסטית החדשה מר רגנר אכן סובל התובע מתסמונת התעלה הקרפלית ותסמונת התעלה הקוביטלית ובהתבסס על הסעיף העובדתי ניתן יהיה לייחסם למאמץ אשר ביצע התובע במסגרת עבודתו.

תשובה ד': בהתבסס על בדיקתו של ד"ר משיח אברהם בצירוף הבדיקה האלקטרודיאגנוסטית החדשה מר רגנר אכן סובל התובע מתסמונת התעלה הקרפלית ותסמונת התעלה הקוביטלית ובהתבסס על הסעיף העובדתי מנגנון הפגיעה הינה מנגנון של מיקרוטראומה.

תשובה ה': בתובע אין גורמי סיכון אישיים ולפיכך בהתבסס על בדיקתו של ד"ר משיח אברהם בצירוף הבדיקה האלקטרודיאגנוסטית החדשה מר רגנר אכן סובל התובע מתסמונת התעלה הקרפלית ותסמונת התעלה הקוביטלית תסמונת אשר הנני משייך למרכיב התעסוקתי.

תשובה ח': בהתבסס על בדיקתו של ד"ר משיחח אברהם בצירוף הבדיקה האלקטרודיאגנוסטית החדשה מר רגנר אכן סובל התובע מתסמונת התעלה הקרפלית ותסמונת התעלה הקוביטלית ובהתבסס על הסעיף העובדתי אכן מדובר במחלת מקצוע לפי פריט 13 לחלק ב' לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי שעניינו שיתוקים של עצבים פריפרים הנגרמים על ידי לחץ ממושך".

20. בתאריך 14.2.18 הודיע ב"כ הנתבע בכתב לביה"ד, כי לאור תשובותיו האחרונות של דר' דיויד יפה מיום 17.1.16 ובשים לב לממצאי הבדיקה האלקטטרודיאגנוסטית, EMG האחרונה שנערכה לתובע ביום 2.12.15 בביה"ח רמב"ם להכיר בפגיעת התובע מסוג CTS תסמונת התעלה הקרפלית דו-צדדית בידיים ותסמונת תעלה קוביטלית מימין כמתואר בבדיקת ה- EMG הנ"ל וזאת כמחלת מקצועי ו/או כפגיעה בעבודה עפ"י עקרון המיקרוטראומה.

21. ב"כ התובע הודיע בכתב לביה"ד ביום 25.2.2016, כי הוא מסכים למתן פסק-דין כאמור בהודעת ב"כ הנתבע וביקש גם כי בית-הדין יפסוק הוצאות שכ"ט עו"ד.

22. לאור האמור לעיל, אנו קובעים, כי התובע לקה בתסמונת התעלה הקרפלית דו-צדדית בידיים ובתסמונתה תעלה הקוביטלית מימין וכי מדובר כאן גם במחלת מקצוע ו/או כפגיעה בעבודה עפ"י עקרון המיקרוטראומה.

23. התובע רשאי להגיש לנתבע תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, אם טרם עשה זאת.

24. על הנתבע לשלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 4,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.

25. הדיון הקבוע ליום 22.3.2016 – מבוטל בזאת.

ניתן היום, ט"ז אדר א' תשע"ו, (25 פברואר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.