1. על הפרק בקשה למתן הוראות, בגדרה מבקשים מפרקי אור מבואות ירושלים בע"מ (להלן: "החברה") את אישור בית המשפט לחתימה על נספח ב' להסכם עם המשיבה 4 (להלן: "אלה") וכן את אישור בית המשפט לחתימה על הסכם ישיר עם אור אנרגיות כוח (דליה) בע"מ (להלן: "דליה"), לרבות אישור לחתימה על יפויי כוח בלתי חוזרים נספחים ד/1 ו-ד/2 להסכם.

2. המשיבים 1-2 הגישו התנגדות נחרצת לבקשה, בגדרה נטען כי הבקשה מנוגדת לאינטרסים של הנושים ושל החברה גם יחד וכי תוצאות אישור ההסדר המוצע משמעותן המשך הליך הפירוק משך שנים ארוכות, כאשר הנושים אינם זוכים לקבל את נשייתם והחברה אינה זוכה להשתחרר מהליך הפירוק.

3. ברקע לבקשה הסכם מיום 15.9.13 בין החברה לבין אלה (להלן: "ההסכם המקורי"), על פיו ניתנה לאלה הזכות לקדם הקמת פרויקט לבניית תחנת כוח במקרקעין, לגביהם נחתמה בעבר מערכת הסכמים בין החברה לבין מושב שיתופי מבוא ביתר. על פי ההסכם המקורי, כאשר אלה תבקש להתקשר בהסכם עם מנהל מקרקעי ישראל ביחס למקרקעין, אזי תשלם אלה לחברה, עם העברת שובר לתשלום דמי היוון בגין העסקה או הפקת הסכם לחתימה על ידי המנהל, סכום של 12.5 מיליון דולר, בניכוי המקדמות ששולמו עד למועד הנ"ל, בתוספת מע"מ. יתרת התשלום נכון להיום עומדת על 10.8 מיליון דולר.

4. על פי ההסכם המקורי (סעיף 6) התחייבויותיה של החברה על פי ההסכם יחולו עד תום תקופה של 72 חודשים ממועד חתימת ההסכם, דהיינו, עד ליום 15.9.19. על אף האמור לעיל הוסכם בין הצדדים להסכם המקורי כי במקרה בו יופקד הסך של 12.5 מיליון דולר (בניכוי המקדמות ששולמו) בידי הנאמן שנקבע בהסכם המקורי והנאמן יעביר סכום זה לחברה, תמשכנה כלל מחויבויות החברה על פי ההסכם המקורי לחול ללא מגבלת זמן שהיא.

5. על פי ההסכם המקורי (סעיף 8), היה ואלה לא תתקשר עם המנהל במועד כפי שנקבע בהסכם, אזי ההסכם המקורי יהיה בטל ומבוטל והחברה תהיה פטורה מלהשיב לאלה את המקדמות ששולמו לה עד לאותו מועד.

6. בלב ההתנגדות של המשיבים 1-2 לבקשת המפרקים עמדה הטענה כי בעוד שעל פי הוראות סעיף 6 להסכם המקורי היה על אלה לשלם לקופת החברה את מלוא התמורה (10.8 מיליון דולר) עד ליום 15.9.19, הרי שעל פי נוסח נספח ב' להסכם מיום 15.9.13 אותו ביקשו המפרקים לאשר, הסכום של 10.8 מיליון דולר יופקד בידי הנאמנים אולם הם לא יוכלו להעבירו לקופת הפירוק אלא לאחר הפקת שובר לתשלום דמי היוון או הפקת הסכם לחתימה על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), דהיינו, ללא תאריך יעד וסביר "כי הוא יכול להמשך 6 שנים נוספות... ואילו אור מבואות ונושיה אינם זוכים לקבל אפילו פרוטה שחוקה אחת מן התמורה".

7. בתגובת המפרקים להתנגדות נטען כי קבלת הסכום של 10.8 מיליון דולר תביא לפירעון של 100 אחוז מהחובות לנושים, בעוד שאין למתנגדים הצעה לתשלום השווה ליתרת התמורה ואין הם מוכנים ליטול על עצמם אחריות לתובענה, ככל שתוגש בעתיד על ידי אלה. במלים אחרות, נטען כי המתנגדים מגישים התנגדות לבקשה מבלי להציע דבר לנושים או לקופת הפירוק.

8. בדיון שהתקיים ביום 26.11.19 הודיעו המפרקים כי אלה מוכנה להגביל את ציר הזמן ל-10 חודשים, דהיינו, שאם בעוד 10 חודשים לא יושגו התנאים המאפשרים להעביר את יתרת התמורה לקופת הפירוק, אלה תוכל לבחור בין העברת הכסף מהנאמנות לקופת הפירוק, ובין קבלת יתרת התמורה בחזרה תוך פקיעת ההסכם. במהלך הדיון הנ"ל הודיע ב"כ המתנגדים כי באפשרותם לגייס סכום של 7.2 מיליון ₪ אותו ניתן יהיה להציע על ידי הפקדת ערבות בנקאית. הוצג בדיון מכתב מיום 14.11.19 של מכון למורים לחינוך עצמאי המופנה למשיב 2 ומאשר כי בתמורה לרכישת מבנה כלשהו ישלם המכון את הסך של 7.2 מיליון ₪. עוד הוצג בדיון אישור מבנק דיסקונט המלמד כי למכון למורים קיימת יתרת זכות בחשבון הבנק העולה על התמורה הנקובה באישור.

9. בדיון הנ"ל התייחסו הצדדים גם לתביעות החוב שהוגשו מטעם הנושים, כאשר המפרקים הסבירו מדוע עוכבה על ידם ההכרעה בתביעות החוב, בעוד שהמתנגדים סבורים שהיה מקום להכריע בתביעות החוב ויש להורות למפרקים לעשות כן בהקדם.

10. בתום הדיון הנ"ל נקבע כי ראוי לשמוע באופן ישיר את עמדת אלה, אשר נציגיה לא הוזמנו לדיון הנ"ל. הדיון הנוסף נקבע להיום ובמהלכו התברר כי החברה עושה כל מאמץ לסיים את הטיפול בקבלת שובר לתשלום דמי ההיוון; כי אין לחברה אפשרות לשלוט על מועד קבלת השובר; כי במהלך הדברים הרגיל התהליך אמור להסתיים תוך מספר שבועות; וכי אלה מוכנה לצמצם את התקופה מעשרה חודשים לתשעה חודשים.

11. במהלך הדיון הציע ב"כ המשיבים 1-2 כי נקודת ההחלטה של אלה (האם לאפשר את העברת יתרת התמורה מחשבון הנאמנות שינוהל על ידי המפרקים לקופת החברה, או לסגת מן העסקה תוך קבלת יתרת התמורה לידיה) תסתיים בסוף חודש ינואר 2020 ולאחר מכן יהיו רשאים המתנגדים להביא הצעה אחרת שגבוהה ב- 10 אחוזים מיתרת התמורה שאמורה להשתלם על ידי אלה.

12. בסיום הדיון היום הצעתי למשיבים 1-2 לחזור בהם מהתנגדותם לבקשת המפרקים, אשר תתוקן באופן שנקודת ההחלטה של אלה תהיה בעוד תשעה חודשים. ב"כ המשיבים 1-2 הודיע בסיום הדיון כי המתנגדים מבקשים שבית המשפט יכריע בין המועד שהוצע על ידי המתנגדים (עד סוף ינואר 2020) לבין תום תשעה חודשים מהיום, מועד לגביו ניתנה הסכמה מצד אלה. המשיבים 1-2 ביקשו בנוסף לכך כי בית המשפט יקבע מועד קרוב להכרעה בתביעות החוב.

13. עמדת הכנ"ר הינה כי במחלוקת בין הצדדים עדיפה ההצעה כי בקשת המפרקים תאושר בכפוף לתיקון מגבלת הזמן לתשעה חודשים, על פני הצעת המשיבים 1-2.

14. אכן, היה טעם בהתנגדות המשיבים 1-2 לבקשה למתן הוראות כפי שהוגשה במקור וזאת לאור העובדה שלא נקבעה הגבלת זמן, בסיומה ניתן יהיה להעביר את יתרת התמורה מידיהם הנאמנות של המפרקים לקופת החברה, לשם תשלום החובות לנושים. יחד עם זאת, בנקודת הזמן הנוכחית, ולאור הסכמתה של אלה להגביל עצמה לתשעה חודשים מהיום, יש בבקשת המפרקים מענה לטרוניה שנשמעה מפי המשיבים 1-2, בדבר המשך הליך הפירוק למשך שנים ארוכות, כאשר הנושים אינם זוכים לקבל את נשייתם.

15. הצעת המשיבים 1-2 שנשמעה בדיון מיום 26.11.19, בדבר העברת 7.2 מיליון ₪ אינה שקולה להצעה שעל הפרק. מדובר במכתב שאינו מציין את פרטי הנכס שבו מדובר, את פרטי בעלי הנכס ואת הצורך של המכון למורים בנכס. כמו כן לא הוצגה התחייבות ממנה לא ניתן לחזור מצד המכון. גם הצעת המשיבים שנשמעה בדיון היום, בדבר הגבלת נקודת ההחלטה של אלה עד לסוף חודש ינואר 2020, תוך מתן אפשרות למתנגדים להגיש הצעה עדיפה מבחינה כספית, נראית בעיני נחותה בצורה משמעותית מאוד, לעומת האלטרנטיבה המוצעת על ידי המפרקים, הנתמכת על ידי הכנ"ר. האפשרות של הצגת הצעת תשלום משופרת מצד גורם אנונימי, אינה נראית סבירה, לאור מערכת ההסכמים שבין אלה לבין מושב מבוא ביתר ביחס לשטח של 60 דונם המצוי בשטחי משבצת המושב באזור תל צפית, ולאור ההסכם המקורי בין אלה לבין החברה, על פיו פעלה אלה לשם שינוי ייעודו של המגרש לצורך הקמת הפרויקט לבניית תחנת הכוח. ההצעה שעל הפרק מבטיחה תשלום של מאה אחוז מן החובות לנושים, שהיא תוצאה רצויה ביותר הן מבחינת הנושים והן מבחינת החברה, אשר תוכל להשתחרר מהליך הפירוק. פרק הזמן של תשעה חודשים הוא מקסימלי, שכן ככל שיתקבל קודם לכן מרמ"י השובר לתשלום, כך יקדם המועד שבו תועבר יתרת התמורה מחשבון הנאמנות לקופת הפירוק. סיכוי ממשי זה לסילוק מלוא החובות לנושים אין לסכן, על בסיס אפשרות היפותטית של הצעה כספית משופרת, שאינה נראית ממשית ובעלת סיכוי סביר להתממש.

16. לאור כל האמור, יש מקום לאשר את בקשת המפרקים, בכפוף לתיקון הוראות נספח ב' להסכם המקורי, באופן שיותר לנאמנים להעביר את הכספים לקופת הפירוק במהלך תקופה של 9 חודשים מהיום, ככול שבתוך התקופה האמורה יועבר שובר לתשלום דמי היוון בגין העסקה או שיופק הסכם לחתימה עם רמ"י. ככול שתחלוף התקופה של 9 החודשים ולא יתקיימו אחד מהתנאים הנ"ל, אלה תהיה רשאית להודיע על החלטתה שלא להתקשר עם רמ"י בהסכם ביחס למגרש ואז ההסכם המקורי יהיה בטל ומבוטל והסכום המופקד בנאמנות יוחזר לאלה.

17. בכל הנוגע לבקשת המשיבים 1-2 להורות למפרקים על מתן הכרעות בתביעות החוב שהוגשו, נקבע בזאת כי על המפרקים לנסות להסדיר בהקדם ובהסכמה את החובות מול מס הכנסה ומול מע"מ, אף בטרם יועברו הכספים שתפקיד אלה בנאמנות לקופת החברה. כמו כן, על המפרקים להכריע עד סוף ינואר 2020 בתביעות החוב של העובדים. בכל הנוגע לתביעות החוב של 80 רוכשי הנכסים בישוב, יש מקום לעכב את ההכרעה בתביעות החוב לאור האפשרות העתידית של ביצוע עבודות הפיתוח בפועל, דבר שייתר תשלום לאותם תובעים. על המפרקים לקבל הצעות מחיר לביצוע עבודות הפיתוח הנ"ל עד סוף חודש ינואר 2020.

18. סוף דבר: בקשת המפרקים מתקבלת, בכפוף לאמור לעיל בפסקה 16. לאור התוצאה, המשקפת את קבלת התנגדות המשיבים 1-2 לבקשה המקורית, באופן חלקי, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח את העתק פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, ה' כסלו תש"פ, 03 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.