1. התובעת הגישה תביעת שיבוב בשל הוצאות שהוציאה לטיפול בנפגעי שריפה שהתרחשה במוסד שאליו קשורים הנתבעים. הנתבעים טוענים שלפי סעיף 22 לחוק בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994 מנועה התובעת מלתבוע אותם בהיותם "נותני שירותים" (שכלפיהם אין לה זכות שיבוב). לכן ביקשו לסלק את התביעה על הסף. הבקשה לא נתמכה בתצהיר.

הבקשה, התגובה והתשובה מניחות שאכן התובעת אינה יכולה לתבוע בתביעת שיבוב את מי שהיה "בית-חולים", אלא שמטענות הצדדים עולה מחלוקת בשאלה אם הנתבעים או מי מהם אכן היו "בית-חולים" במועד הרלבנטי. התובעת התנגדה לבקשה וטענה שהיא מבוססת על עובדות כזב ולא בכדי היא לא נתמכה בתצהיר. היא מצביעה על כך שתוקף הרישיון של הנתבעת 4 כבית חולים פג בטרם אירוע השריפה. עוד היא טוענת, שההגנה מפני תביעת שיבוב מהטעם שבפי הנתבעים יכולה להיות רלבנטית רק לגבי הנתבעת 4 ולא לגבי איש מהנתבעים האחרים שאינם כלל בגדר "נותני שירות". הנתבעים מעלים לראשונה בכתב התשובה – את הטענה שביום 13.3.12 קיבלו מכתב המתיר להם להמשיך לפעול כבית חולים לתקופת הערכות שבתומה יפונו החולים.

2. הצדדים נזקקו לציטוטים ממסמכים שונים ומעדויות שניתנו במשטרה – תשתית עובדתית אשר לדעתם נחוצה לבירור הבקשה, אבל מעולם לא הונחה בפני בית-המשפט. הדבר מדגים את הקושי בבירור הבקשה בשלב זה, כאשר הצדדים חלוקים עובדתית ונורמטיבית ומבלי שהונחה בפני בית-המשפט תשתית ראייתית כלשהי. איני סבור שניתן לברר מחלוקת כזו, שנוגעת הן ל"עובדות" והן למשמעות הנורמטיבית שיש לייחס להן, על בסיס כתבי הטענות לבדם. טענות הצדדים חושפות מורכבות עובדתית ומשפטית הטעונה בירור מעמיק מזה שניתן לערוך כעת. כך למשל, הנתבעים טענו בכתב התשובה (לראשונה, הטענה לא נזכרה בבקשה או בכתב ההגנה) שהם קיבלו יום אחרי האירוע, היתר של משרד הבריאות להמשיך ולהפעיל "בית-חולים" לתקופת התארגנות לקראת סגירה. העובדה טעונה עדיין הוכחה ומשמעותו הנורמטיבית של מכתב זה – גם בשים לב למועד קבלתו - אינה מובנת מאליה. בשלב זה גם לא ברור לבית-המשפט איזה משמעות נורמטיבית יש לייחס לכך שלכאורה אחת מסיבות סגירת בית החולים היתה אי עמידתו בדרישות כיבוי אש – סיכון אשר התממשותו היא העומדת בלב טענות התובעת כלפי הנתבעים. אוסיף, שניסיונם של כל הנתבעים להכנס לגדר "נותני שירות" הוא על פניו מאולץ מאד. לכאורה, ממלאי תפקידים וגופים הקשורים כלכלית ב"בית חולים" אינם נהנים בעצמם ממעמד "של" בית חולים וניתן לתבוע אותם בתביעת שיבוב לפי סעיף 22 לחוק. לכל הפחות, יש לבחון את פרטי התפקוד הריאלי של כל אחד ואחד מהם (להבדיל מ"כותרות" שמוצגות בכתבי הטענות בטיעוני הצדדים) על מנת לברר הן את טענות החבות נגדם והן את טענות ההגנה שלהם ובכללן יומרתם להיות "נותני שירות".

3. לאור האמור הבקשה נדחית. הנתבעים ישאו בהוצאות התובעת בסך 30,000₪.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ז, 29 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.