1. התובעת הגישה כנגד מעסיקתה - עיריית בית שאן וכנגד היושב בראשה - מר רפאל בן שטרית (להלן: "העירייה ו/או הנתבעת" ו-"ראש העירייה" או "מר בן שטרית" בהתאמה), תביעה, במסגרתה ביקשה כי יוצהר שעל הנתבעת להמשיך ולהעסיקה בימי שישי ולשלם לה הפסדי שכר שנגרמו לה עקב הפסקת עבודתה בימים אלו. כן תבעה התובעת פיצויי בסכום של 40,000 ₪ בגין עוגמת נפש בשל ההתנכלות ממנה סבלה, לטענתה, על רקע דעותיה הפוליטיות.

2. מהלך הדיון -

ראשיתו של ההליך בבקשה דחופה למתן צווים זמניים, בה עתרה התובעת, בין היתר, למתן צו המורה לנתבעים להחזירה לעבוד בימי שישי ולשלם לה שכרה בגין ימים אלו, להנפיק לה תעודת פקח ולספק לה רכב ומחשב לצורך ביצוע עבודתה. בדיון שהתקיים ביום 18.11.14, לאחר שהוגשה תגובת הנתבעים, הגיעו הצדדים להסכמות חלקיות וזאת כמפורט להלן:

" א. המבקשת תקבל את תעודת הפקח לא יאוחר מיום 23/11/14.

ב. ממחר (19/11/14) תצא המבקשת לעבוד.

ג. בימים בהם לא יהיה למבקשת רכב היא תעבוד בהתאם לאפשרות שהוגדרה כ"אפשרות אחת" בסעיף 28 לתגובת המשיבים.

ד. בימים בהם יהיה למבקשת רכב היא תעבוד בכל מקום אליו יפנה אותה מנהלה.

ה. מחר - 19/11/14, במהלך פגישה, מתוכננת, של הועד עם נציגי העיריה (בכל הקשור לשעות נוספות/כוננויות/ימי שישי וכו'), יידון גם עניין עבודתה של המבקשת בימי שישי.

ו. המבקשת תכבד את מר כנפו כמנהלה.

ז. מר כנפו יכבד את המבקשת כעובדת.

ח. הצדדים יפנו בבקשה משותפת למשרד הפנים - לאשר עבודה בימי שישי ותשלום שכר על כך וזאת לאחר שב"כ המשיבים תמציא לב"כ המבקשת את ההנחיה של משרד האוצר." (להלן: "ההסכמות מיום 18.11.14")

להסכמות הצדדים ניתן תוקף של החלטה. כאשר בנוגע לעבודה בימי שישי נקבע, כי היות ומדובר בטענה כספית במהותה, היא תידון במסגרת הדיון בסעד העיקרי (עמ' 9 שורות 13-27 לפרוטוקול מיום 18.11.14 ועמ' 10 שורות 1-14 שם).

בתאריך 24.03.15 הגישה, התובעת, בקשה שניה למתן צו מניעה זמני, במסגרתה עתרה לקבלת צו מניעה שיורה לנתבעת להפסיק הליכי מכרז לתפקיד פקח עירוני במסגרת תוכנית "עיר ללא אלימות" (להלן: "המכרז") וזאת בטענה ,כי היא מילאה תפקיד זה עד לחודש 12/2013 בו הודע לה כי היא עוברת לתפקיד פקח עירוני בשל הפסקת סיורי הלילה בהם עבדה. לאחר דיון שהתקיים בתאריך 25.03.15, במהלכו נשמעו טענות הצדדים, הושגה הסכמה, אשר קיבלה תוקף של החלטה ולפיה "המועד להגשת מועמדות למכרז (10/2015), נשוא הבקשה, יוארך עד ליום 1.4.15, בשעה 14:00..." וזאת כדי שהתובעת תוכל להגיש מועמדותה לתפקיד.

לאחר שהנתבעים הגישו כתב הגנה ובשים לב לכך שהתקיימו כבר שני דיונים ממצים בטענות הצדדים בגדרי הבקשות בסעדים הזמניים, ניתנה לצדדים אפשרות להביע דעתם בשאלת הצורך בקיום דיון מוקדם נוסף. הצדדים לא ניצלו אפשרות זאת ובהתאם לשיקול דעתו של ביה"ד, ניתנה החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית (נוספים ו/או משלימים).

התובעת הגישה תצהיר משלים מטעמה אליו צירפה נספחים שונים, עובדה שהובילה את הנתבעים להגיש בקשה למחיקת ה"תצהיר המשלים" ולמחיקת "תצהיר תמיכה בקשה בהולה למתן צו מניעה זמני" (הנושא תאריך 23.03.15) וכן להוצאת מסמכים, בטענה שהם חורגים, באופן גורף, מהטענות ומהאירועים המתוארים בכתב התביעה וכי קבלתם תשנה ותרחיב את יריעת המחלוקת ואת מסגרת הדיון. התובעת הגישה תגובה מטעמה והנתבעים הגישו תשובה לתגובה.

בין לבין, ובטרם הדיון בבקשה, הודיעו הנתבעים על החלפת הייצוג שלהם, כאשר עד שלב זה היו מיוצגים על ידי עו"ד ולטר ממשרד עו"ד גולדהמר ומתאריך 24.01.16 החל לייצגם עו"ד מירון אילן.

בתאריך 18.04.16 התקיים דיון בבקשה, במהלכו נשמעו טענות הצדדים ובתאריך 15.05.16 ניתנה החלטה המורה על הוצאת התצהיר המשלים ותצהיר התמיכה בבקשה וכן על הוצאות הנספחים, כך שלפני בית הדין, נותר תצהיר התובעת התומך בבקשתה הראשונה למתן צו מניעה מיום 11.11.14.

הנתבעים הגישו, בנוסף לתצהירו של מר יצחק כנפו - מנהל מחלקת הפיקוח ומנהלה של התובעת (להלן: "מר כנפו") ולתצהירו של גזבר העירייה מר עטאללה סבאג (להלן: "מר סבאג") שצורפו לתגובה לבקשה למתן צו מניעה שהתבקש על ידי התובעת בתאריך 11.11.14, גם את תצהירו של מר שוקי פורטל - מנכ"ל הנתבעת (להלן: "מר פורטל" או "מנכ"ל העירייה").

בתאריך 08.12.16, התקיימה ישיבת ההוכחות הראשונה, במסגרתה נחקרו, על תצהיריהם, התובעת ועדי הנתבעים- מר פורטל ומר כנפו ובתאריך 21.12.16, התקיימה (בהרכב חסר, בהסכמת הצדדים, לאחר שנציג ציבור העובדים לא הגיע לדיון אליו הוזמן) ישיבת ההוכחות השניה, במסגרתה, נחקר, על תצהירו, מר סבאג.

בסיום ישיבת ההוכחות, השניה, קצבנו לצדדים מועדים לשם הגשת סיכומיהם ולאחר שאלו הוגשו (סיכומי התובעת ביום 07.02.17, סיכומי הנתבעים ביום 14.02.17 ואף הבהרה לסיכומים מטעם התובעת ביום 05.03.17), הבשיל התיק למתן פסק דין.

3. להלן העובדות הרלוונטיות לענייננו-

א. הנתבעת, עיריית בית שאן, הינה רשות מקומית שהוקמה על פי דין.

ב. התובעת, תושבת בית שאן ילידת שנת 1962. הועסקה, החל משנת 2003 בתפקידים שונים בעירייה באמצעות החברה הכלכלית, כאשר בחודש 2/2010 היא נקלטה לעבודה בנתבעת במשרת פיקוח, סיירת לילה.

ג. התובעת עבדה בהיקף של משרה מלאה, 6 ימים בשבוע: ימים א' - ה' ומוצאי שבתות.

ד. התובעת התקבלה לעבודה ללא מכרז ומבלי שעברה הכשרה ו/או קורס רשמי לצורך עבודתה.

ה. מר בן שטרית - ראש עירית בית שאן אשר נבחר בחודש אוקטובר 2013 ונכנס לתפקיד ביום 12.11.13, החליף את מר ג'קי לוי, אשר שימש לפניו כראש העירייה.

ו. התובעת היתה מתומכיו של ראש העירייה הקודם מר ג'קי לוי והיתה פעילה פוליטית.

ז. בנובמבר 2013, כשבועיים מכניסתו של מר בן שטרית, לתפקיד, הודע לתובעת, בעל פה, באמצעות יו"ר ועד העובדים, מר הרצל בן סבו (להלן: "יו"ר ועד העובדים") כי הוחלט על הפסקת סיורי הלילה, וכי בהתאם לכך, תופסק עבודתה כסיירת לילה. כן הודע לה כי היא תמשיך לעבוד במחלקת הפיקוח בעירייה, תוך הפנייתה לקורס הכשרת פקחים.

ח. התובעת התנגדה לכך, ופנתה ביום 10.12.13, באמצעות בא כוחה, לעירייה וליו"ר וועד העובדים, על מנת למנוע את מה שהיא ראתה כפגיעה בתפקידה ובזכויותיה.

ט. בתשובה השיבה העירייה, ביום 12.12.13, באמצעות המנכ"לית שלה דאז - גב' יפה כהן (להלן: "מנכ"לית העירייה"), לתובעת, כי :

"1. במסגרת היערכות לתוכנית עיר ללא אלימות ולשיטור משולב בשנת 2014 החליטה העירייה לערוך בדיקה ומיפוי של הדרישות והצרכים הנדרשים במסגרת זו ולהכין תוכנית עבודה העונה על דרישות וצרכים אלה.

2. בבדיקת הנושא התברר כי אין בידייך הסמכה הנדרשת כ"פקח עירוני" לצורך ביצוע סיורי לילה ולשם אכיפת הדין בכלל וחוקי העזר העירוניים בפרט, כחלק מעבודת מחלקת הפיקוח העירונית ו/או השיטור המשולב.

3. בנסיבות אלה החליטה העירייה כי בשלב הזה יופסקו סיורי הלילה ותופני להכשרה בקורס פקחים עירוניים אשר יחל ב- 25.12.13 זאת, על מנת שעבודתך במחלקת הפיקוח תהא בסמכות וביעילות.

4. עד לסיום הכשרתך כפקחית עירונית תעבדי בשעות הבוקר ובצמידות לפקחים עירוניים מוסמכים, בהתאם לסידור העבודה של מנהל המחלקה, מר איציק כנפו.

5. למען הסר ספק הריני להבהיר כי תמשיכי לעבוד 6 ימים בשבוע וכי במקום עבודה במוצ"ש תעבדי בימי שישי כך שישולמו לך גם שעות נוספות.

..." (נספח 15 לתצהיר התובעת).

י. מכתב ברוח אותם הדברים נשלח גם לבא כוחה של התובעת על ידי בא כוחה של העירייה דאז, עוה"ד ולטר (נספח 18 לתצהיר התובעת).

יא. בתאריך 15.12.13 התקיימה פגישה בנוכחות מנכ"לית העירייה, יו"ר ועד העובדים, מנהל מחלקת הפיקוח והתובעת וזאת בנוגע להחלטת העיריה להעביר את התובעת לעבודה יומית במחלקת הפיקוח. במהלך פגישה זו הביעו הנוכחים את הסכמתם למכתבה של מנכ"לית העירייה מיום 12.12.13 (נספח 17 לתצהירה של התובעת).

יב. התובעת החלה ללמוד בקורס פקחות בחודש דצמבר 2013, לימודים של יום בשבוע. כאשר בשאר ימות השבוע, ובמשך שבועיים, היא התלוותה לשני הפקחים הנוספים במחלקה לחפיפה.

יג. את תקופת החפיפה סיימה התובעת כעבור חודש ימים ואת קורס ההכשרה סיימה בחודש 3/14, כאשר את הבחינה, עברה, בחודש 6/14.

יד. בתאריך 06.10.14 הודיע מר אלי כהן זדה - סגן ראש העירייה וממלא מקומו (להלן: "מר זדה"), לתובעת כי: "לפי הנחיית משרד האוצר ומשרד הפנים העירייה מתחייבת לבטל העסקת עובדים בימי שישי.

לאור הנ"ל הנך מתבקשת להפסיק לעבוד בימי שישי ולחזור לעבודה בהיקף חמישה ימי עבודה בשבוע " (נספח 7 לכתב ההגנה).

טו. ביום 23.10.14 פנה בא כוח התובעת למר זדה, במכתב, בו ציין, בין היתר, כך:

"...

3. ...הפסקת עבודת מרשתי בימי שישי משמעותה פגיעה קשה בפרנסת מרשתי הינה העדות המוחצת לכך שהעירייה אינה מפסיקה לחפש מרשתי ופוגעים בה בכל צורה ובכל כיוון ותוך הפרת חובת תום הלב.

4. למיותר להזכיר, כי קיים הסכם עם מרשתי שמחייב העירייה, ורשות שמכבדת עצמה, מכבדת הסכמים מחייבים, ולא ממשיכה ופוגעת בעבודת ומורה לה לא לעבוד בימי שישי מה שפוגע בפרנסתה.

5. בניגוד לטענתכם שהעירייה מחויבת לבטל העסקת עובדים בימי שישי, הריני להסתפק לציין כדוגמת את עובדי איכות הסביבה שממשיכים את עבודתם כרגיל בימי שישי...

...

7. אי לכך, הינכם נדרשים איפוא להחזיר למרשתי את הזכות לעבוד בימי שישי כדבעי בהתאם להסכם החתום בין העירייה לבין מרשתי, ובמידה והעירייה תעמוד על מבוקשה במכתבה הנ"ל, מרשתי תשקול המשך צעדיה לרבות פנייה לערכאות שיפוטיות" (נספח 3 לתצהיר התובעת).

טז. בתשובה לפניית בא כוחה של התובעת, הבהיר מר זדה, במכתבו מיום 27.10.14, כי:

"1. טענותיך בדבר התנכלות כביכול למרשתך הינן יותר ממגוחכות ואין להן אחיזה במציאות.

2. יתרה מכך, מרשתך לא מבצעת הוראות עבודה הניתנות לה ע"י מנהלה הישיר, ולמרות זאת מתחשבת בה המערכת התחשבות יתרה ולא נוקטת צעדים דרסטיים בעניינה.

3. על מנת לעבוד בימי שישי, צריך קודם לעבוד בימי א-ה וזאת מרשתך לא עושה כפי שמדווח מנהלה הישיר.

4. המחלקת היחידה הפועלת בימי שישי היא מחלקת איכות הסביבה מתוקף אחריותה לניקיון העיר ופינוי הפסולת, ובאם מרשתך מעוניינת, נתן לבחון את אפשרות העסקתה ביום ו' במחלקה זו וזאת בתנאי שמנהלה הישיר ייתן את הסכמתו, ובכפוף להתחייבות מרשתך כי תחל לבצע עבודתה הרגילה". (נספח 1 לתצהיר התובעת).

יז. בעקבות חילופי דברים אלו, הגישה התובעת את תביעתה ולצידה בקשה ליתן צו האוסר על הפסקת עבודתה בימי שישי ולמתן צו שיורה לנתבעת ליתן לה משרד משלה, רכב צמוד ותעודת פקח.

יח. התובעת קיבלה תעודת פקח, עמדה (שולחן) במשרד משותף עם עובדים נוספים ומחשב.

יט. התובעת מקבלת רכב מהעבודה, מפעם לפעם, לפי צרכי העבודה.

4. להלן הפלוגתאות בהן עלינו להכריע-

לאור ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים במהלך הדיון בבקשות לסעדים זמניים שהוגשו, כפי שפורט לעיל, הרי שהמחלוקת בה עלינו להכריע (כפי שאף ציינה, התובעת, בסעיפים 7 ו - 29 לסיכומיה) הינה - האם החלטת העירייה להפסיק עבודת התובעת בימי שישי היתה כדין או שמא החלטתה היתה מונעת משיקולים זרים?

5. טענות הצדדים-

התובעת טענה, כי-

א. לאחר הבחירות האחרונות וכניסתו של מר בן שטרית לתפקידו, הוא החל במסע רדיפה נגדה, כאשר, תחילה נישל אותה מתפקידה כמפקחת סיירת לילה והעבירה למפקחת יום ובהמשך פגע בהיקף עבודתה ובפרנסתה בכך שמנע ממנה לעבוד בימי שישי.

ב. החלטת הנתבעים, בדבר הפסקת עבודתה בימי שישי, התקבלה בניגוד לדין, בצורה שרירותית, ללא שימוע ללא התייעצות וללא החלטת מליאת המועצה.

ג. ביסוד החלטת הנתבעים עומדים מניעים זרים שעניינם התנכלות פוליטית של מן בן שטרית כלפיה בגלל שתמכה בראש העירייה הקודם (מר ג'קי לוי).

ד. החלטת העירייה להפסיק את עבודתה בימי שישי ולהחזירה לעבודה בהיקף של 5 ימים הינה הפרה יסודית ובוטה של ההסכם שגובש, בתאריך 15.12.13, בין מנכ"לית העיריה לבין יו"ר וועד העובדים.

ה. ההחלטה התקבלה ללא שום ישיבה ובלי שניתנה לה זכות לטעון ואף ללא ידיעת וועד העובדים שהיו חלק מההסכם שגובש.

ו. החלטת העירייה להפחית יום אחד ממשרתה, לפגוע בפרנסתה ובמשכורתה תוך פגיעה והרעה מוחשית קשה בתנאי העסקתה, ללא ידיעת וועד העובדים ותוך הפרה ברורה של ההסכם שגובש, ללא התראה מוקדמת וללא בחינת חלופות ביחד איתה, ללא שימוע, בשרירותית, ללא שיקולים ראויים תוך הצגת טעמים סותרים מעידים על התנכלות אישית.

הנתבעים מצדם טענו, כי:

א. יש לסלק את התביעה כנגד מר בן שטרית, על הסף, בשל העדר יריבות והעדר עילה נגדו באופן אישי שהרי התובעת היתה ועודנה עובדת של העירייה, מה גם שהסעדים המבוקשים, מופנים כלפי העירייה כמעביד, והרי מר בן שטרית אינו מעסיקה של התובעת והוא אף אינו מעורב בעבודתה.

ב. התובעת טוענת להתנכלות פוליטית ללא כל ביסוס בפועל למעט עובדת הזדהותה הפוליטית עם ראש העיריה היוצא, מר ז'קי לוי.

ג. העירייה והעומד בראשה, פעלו ממניעים טהורים ורגילים, בהתאם להוראות משרד הפנים והאוצר, ומתוך כוונה להפיק מתפקידה של התובעת את המיטב.

ד. ההחלטה להעביר את התובעת מעבודתה בסיירת לילה למפקחת יום ומאוחר יותר לבטל את עבודתה בשעות נוספות בימי שישי, התקבלה ממניעים ענייניים, בתום לב, לאחר שקילת כל השיקולים הרלבנטיים.

ה. תביעת התובעת במהותה הינה תביעה לשעות נוספות, להרי אין לה זכות קנויה לעבוד בשעות נוספות שכן לעירייה, כמעסיק, יש את הפררוגטיבה לשקול צרכיה מעת לעת ולשנות את החלטתה, בהתאם.

ו. עבודת התובעת בימי שישי ו/או בשעות נוספות אינה עבודה חיונית והכרחית ולכן לאור התחייבותה למשרד הפנים ולאוצר וכחלק מגיבוש תוכנית הבראה קיבלה את החלטתה להפסיקה.

דיון והכרעה-

נקדים ונציין, כי התובעת לא הצליחה להוכיח את טענתה לפיה החלטת העירייה, בדבר הפסקת עבודתה בימי שישי, היתה חלק ממסע ההתנכלות הפוליטית כלפיה, וליתר דיוק, מהראיות שהובאו כלל לא הוכחה התנכלות.

להלן נתייחס לטענות ולאירועים השונים שלטענת התובעת מלמדים על ההתנכלות כלפיה;

א. העברת התובעת מתפקידה כסיירת לילה למפקחת יום – למרות שהתובעת טענה, בכתב תביעתה ובתצהירה, כי היא נושלה מתפקידה כסיירת לילה תוך הפנייתה לקורס הכשרה, שלא כדין ובצורה שרירותית, בתירוץ של "ביטול תפקידה" כשביסוד כל אלה, עומדת מטרה אחת ויחידה לפגוע בה, בשכרה, ובמעמדה (סעיף 13 ו- 15 לתביעה ולתצהירה), הרי שבעדותה לפנינו, היא העידה דווקא, כי עצם המעבר לעבודה בשעות יום לא פגע בה וכי לא היתה לה התנגדות למעבר מעבודה כסיירת לילה לעבודה כפקחית יום, וכי "היתה לי התנגדות על זה שהרעו את התנאים שלי בכך שלקחו לי את השעות של יום שישי" (עמ' 24 שורות 23-24 לפרוטוקול ועמ' 25 שורות 1-3 שם), כך ולפי דבריה של התובעת עצמה רק הפסקת עבודתה בימי שישי היא שפגעה בה.

בנקודה זו מן הראוי להוסיף, כי הראיות והתנהלות הנתבעת ועובדיה בכל הנוגע לסוגיית העברת התובעת מתפקידה כסיירת לילה למפקחת יום, מלמדים דווקא שלא היתה לנתבעים כל כוונה לפגוע בה ובפרנסתה, שכן אילו לכך חתרה העירייה היא היתה יכולה לפעול לסיים את העסקתה של התובעת ברגע שהתייתר תפקידה כסיירת לילה והתגלה כי היא נעדרת הכשרה כפקחית, אלא שבמקום זאת בחרה הנתבעת לשלב את התובעת במערך פיקוח היום, הפנתה אותה לקורס הכשרה על מנת שתוכל לבצע תפקידה כדין, נשאה בעלות הקורס ובנוסף, ולא זו בלבד אלא ועל מנת ששכרה של התובעת לא יפגע, התירה לה להמשיך לעבוד 6 ימים בשבוע, כאשר במקום עבודה במוצ"ש תעבוד בימי שישי כך שימשיכו להשתלם לה שעות נוספות (נספחים 15, 16 ו- 17 לתצהיר התובעת), כך שלא ברור מה ה"פגיעה" לה טוענת התובעת בתנאי עבודתה ו/או בשכרה, ולא ברור איך "שינויים" אלו הובילו אותה למסקנה כי "מתנכלים" לה.

ב. הפסקת עבודת התובעת בימי שישי - לטענת התובעת ביטול עבודתה בימי שישי לא נעשה במסגרת תוכנית ההבראה או בשל קשיים כלכליים, וטענות אלו נולדו להתמודד עם תביעתה.

תחילה יובהר, כי איננו רואים במכתב מנכל"ית העירייה, מתאריך 12.12.13 ו/או בפרוטוקול הישיבה מתאריך 15.12.13 כ"הסכם" ו/או כהסכמה מחייבת, כפי שטענה התובעת, אלא, כפי שטענו הנתבעים, מדובר היה בתיעוד של ההחלטה שקיבלה העירייה בדבר השינוי בתפקידה של התובעת, כאשר מטרתה של הפגישה שהתקיימה היתה להבהיר ולהסביר לתובעת את השינויים בתפקידה ואת מטרתם, הכל כפי שהדברים משתקפים מעיון בפרוטוקול הישיבה (נספח 4 לכתב ההגנה).

העבודה בימי שישי היתה בגדר עבודה בשעות נוספות ולא בגדר עבודה בשעות עבודה רגילות, וכך העידה התובעת משנשאלה על מהות תביעתה:

ש. הטענה למעשה היא, אני רוצה לתמצת ולהבין. הנושא של הפסקה בימי שישי, מה זה? עניין של שעות נוספות?

ת. אני אומרת שאת ימי השישי בהסכם שעשינו יחד עם המנכ"לית יפה כהן כדי לא להרע את התנאים החליטה יחד עם יו"ר הועד, אני מאמינה שזה היה על דעתו של המנכ"ל אחרת יפה לא היתה מכנסת את הישיבה.

ש. זה לא מה ששאלתי. שעות נוספות, ימי שישי, שאת מדברת על ימי שישי זה למעשה שעות נוספות שהיו צריכים לשלם לך?

ת. במקום השעות הנוספות שעבדתי במוצ"ש וכדי לא להרע לי את התנאים." (ההדגשה אינה במקור- א.י.) (עמ' 27 שורות 19-28 לפרוטוקול מיום 08.12.16).

משכך, וכפי שטענו הנתבעים, שלעובד אין זכות קנויה לעבוד בשעות נוספות, וכי בסמכותו של המעסיק לקבוע מעת לעת אם יש צורך בעבודה בשעות נוספות, במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלו, כאשר בהקשר זה היות והפסיקה קבעה כי: "הפררוגטיבה הניהולית היא כוח שיש להפעיל בתום לב, בשום שכל ובמידתיות. השימוש בכוח זה אינו בלתי מוגבל. לא ניתן להצדיק החלטה לא עניינית או לא מאוזנת בתירוץ שניתנה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית"(ע"ע (ארצי) 506/09 רות הורביץ - עמותת בית חנה, מיום 24.10.10). יש לבחון אם בעניינה של התובעת, ההחלטה שלא להמשיך לאשר לה לעבוד בימי שישי התקבלה משיקולים ענייניים ובתום לב.

לדידנו, הנתבעת עמדה בנטל הנדרש להוכחת טענותיה וזאת בשים לב למסמכים שצורפו הן לתשתית הראייתית של התובעת והן לזו של הנתבעת;

במסגרת סעיפים 3 ו - 4 לתצהירו, הצהיר מר סבאג כי "במסגרת המגעים בין עיריית בית שאן לבין משרד הפנים לאישור תוכנית הבראה לעירייה נדרשה העירייה על ידי משרד הפנים שלא להעסיק עובדי עירייה בימי שישי למעט עובדים חיוניים שאין מנוס מלהעסיקם גם בימי שישי כמו עובדי ניקיון ופינוי אשפה וכיוב'" וכי מאז אותה הנחיה מקפידה העירייה ומקפיד גם החשב המלווה, מר שמעון בניטה, שלא לאשר תשלום החורג מהנחיה זו. החשב המלווה עובד באופן אישי על כל המשכורות כדי לוודא יישומה של הנחיה זו", ולראיה צירף מר סבאג תכתובת מייל מיום 9.11.14, ובה כתב לו רוה"ח בניטה שמעון: "בדומה לחודשים קודמים יש להעביר את הנתונים/ הדוחות המפורטים להלן, ע"מ שאוכל לחתום/ לאשר תשלום שכר לחודש 10/14.

עד כה טרם קבלתי ולכן ממתין לאישורך.

1. האם היו עובדים חדשים שהצטרפו לעיריה. במידה וכן נא לפרט...

2. יש לקבל פירוט של עובדים שקיבלו שעות נוספות לרבות מתן הסבר הגזבר עבור תשלום ש"נ לאור הנחיית המרד (הטעות במקור. א.י.) בעניין.

3. בדומה לש"נ כנ"ל לגבי חריגים כגון: כונניות, תשלומים חד פעמיים וכדומה.... " (נספח 1 )

בנוסף העיד מר סבאג כי:

"ת. ... העיריה היתה במצב מאוד קשה, התחלנו בדיונים ב- 1/14 ואם אני זוכר נכון היתה גם ישיבה עם שר הפנים דאז מר גדעון סער, והדיונים נמשכו כי התבקשנו למהלכים מאוד קשים, הדיונים נמשכו עד שנחתמה תוכנית ב- 9/14, בכל התקופה הזו היתה הקפדה ברמה חודשית על עניין קליטת העובדים, תשלומי שעות. השכר נבדק ברמה של תלוש של כל עובד.

ש. מטרת הבדיקה כפי שאני מבין היא כדי לראות היכן אפשר לקצץ?

ת. גם היכן אפשר לקצץ וגם שאין סטיה ממספר השעות שהכתיבו לנו. הכוונה לשעות הנוספות.

ש. אתה דיברת על שעות, מתי משרד הפנים הקציב לטענתך מכסת שעות לעיריה? אתה סיפרת ממתי היו דיונים.

ת. אמרתי כי במסגרת הדיונים היות והדיונים התארכו מעל שנה וחצי, אז נתנו קודם תוכנית.

ש. מי נתן?

ת. משרד הפנים עם החשב המלווה, ששעות ישולמו רק לפי דיווח בפועל כי היו עובדים למשל שעבדו 6 שעות וקיבלו משרה מלאה, כמו 8 שעות. החשב ישב איתם ובדק החתמת כרטיס נוכחות של כל עובד ועובד וביקש הסברים, ביקש תצהירים ממנהלי המחלקות, כך ברמה החודשית כבר בשלב המו"מ ועוד טרם החתימה על תוכנית ההבראה. " (עמ' 21 שורות 6-23 לפרוטוקול מיום 21.12.16).

גם מנכ"ל העירייה, העיד בכל הקשור לתוכנית ההבראה, כי:

"ת. התוכנית נחתמה ב- 9/15 אבל העיריה פועלת לפי התוכנית כבר שנה וחצי לפני זה.

ש. לא ראיתי דבר כזה בדוח מבקר המדינה, אבל אם אתה אומר נשמע. ממתי העיריה מתחילה לממש את התוכנית הזו?

ת. מהשניה מתחילים לגבש תוכנית הבראה מוצמד לעיריה חשב מלווה" (עמ' 34 שורות 12-17 לפרוטוקול מיום 08.12.16).

המנכ"ל גם נשאל לגבי השלכות תוכנית ההבראה על העובדים, והשיב:

ש. מה כללה תוכנית ההבראה? מהיבט העובדים.

ת. צמצום כח האדם, הקפאת קידומים, צמצום שעות נוספות, היו כמובן גם דברים שלא יצאו לפועל כמו צמצום ימי עבודה.

ש. מה לא יצא לפועל.

ת. צמצום ימי העבודה. אי קליטת עובדים ושינוי מבנה ארגוני, בהיבט של העובדים.

ש. מה יישמתם מתוך זה?

ת. את הכל?

ש. מהיבט העובדים.

ת. שינינו מבנה ארגוני, צמצמנו כח אדם, הפסקנו לקלוט עובדים, צמצמנו שעות נוספות. הדבר היחידי שלא בוצע, היה אמור להיות יום חופש שהעובדים וולונטרית יוותרו על יום עבודה אבל זה לא יצא לפועל." (עמ' 33 שורות 24-27 לפרוטוקול מיום 08.12.16 ועמ' 34 שורות 1-8 שם).

לא רק מעדותם של אלו למדנו כי ההחלטה בדבר קיצוץ השעות הנוספות באה בעקבות הוראה של משרד הפנים אלא גם מעדות התובעת, עצמה, אשר כך העידה:

ש. ..., שוב הסבירי לי או הראי לי ואני מסכים כי תתייעצי עם עוה"ד שלך, מה שלא מקובל, היכן יש לעירייה חובה לתת לך שעות נוספות?

ת. אני יכולה להגיד כי עירית בית שאן בישיבה שהיתה, בועד, הוא מונח לפני בית הדין, כתבה בפירוש שכדי שלא להרע את תנאי, יתנו לי לעבוד בימי שישי. לא תיארתי לעצמי שהבום יבוא בבת אחת "החלטנו וזהו".

ש. ההחלטה היתה לפי הוראה של משרד הפנים?

ת. נכון אבל לגבי כל העובדים ולא רק לגבי כוכבה גוזלן".(עמ' 27 שורות 27-28 לפרוטוקול 08.12.16 ועמ' 28 שורות 1-5 שם) (ההדגשה אינה במקור- א.י.).

בשל טענת התובעת כי החלטת משרד הפנים יושמה רק לגביה היא נשאלה אלו עוד עובדים שנותרו לעבוד בימי שישי, והיא נקבה בשם עובד אחד בלבד "הנגר" וכן העידה כי היא "מאמינה שיש עוד עובדים" , וכך העידה:

"ש. למיטב ידיעתך, נותרו רק העובדים של איכות הסביבה. הם היחידים שעובדים בימי שישי?

ת. האם הנגר כלול?

ש. מה זה הנגר?

ת. אתה מדבר איכות סביבה, זה דחס וניקיון ואני אומרת לך שיש לנו יעקב, נגר שלא שייך לאיכות הסביבה והוא עובד ומתקן דלתות של גני ילדים בימי שישי.

ש. מי עוד?

ת. אני מאמינה שיש עוד אנשים.

ש. אבל לגבי יעקב פירטת לנו.

ת. התצהיר שבו פירטתי בו.

ש. האם יש עוד אנשים.

ת. יש עוד אנשים שכרגע לא עולים לי בראש אבל יעקב בטוח עובד בימי שישי" (עמ' 28 שורות 6-17 לפרוטוקול מיום 08.12.16).

יוצא כי טענתה של התובעת כי הוראת משרד הפנים יושמה רק עליה מבוססת על "אמונתה" בלבד, וכי אין בידיה נתונים כלשהם או אסמכתאות מלבד שמו של אותו "נגר", ומכאן וכן בשים לב לכל האמור לעיל, הרי שלא מצאנו שיש בכך כדי לבסס את טענתה.

לאמור נוסיף את העובדה שלתובעת הוצעה עבודה חילופית בימי שישי- עובדה שהתובעת בחרה להתכחש לה, דבר שלטעמינו נעשה שלא בכדי; העובדה שהנתבעת הציעה לתובעת עבודה חילופית בימי שישי, במסגרת מחלקת איכות הסביבה, עבודה במסגרתה היא תוכל להשלים את השעות ביום שישי שנלקחו ממנה, אינה מתיישבת עם טענות התובעת להתנכלות לה ולרדיפתה.

הנתבעת צירפה לתצהירו של מר כנפו, מכתב מיום 27.10.14, שהיינו מכתב תשובה לפניית ב"כ התובעת מיום 23.10.14, ששוגר לנתבעת, בעקבות ביטול עבודת התובעת בימי שישי, בו נכתב בין היתר: "המחלקה היחידה הפועלת בימי שישי היא מחלקת איכות הסביבה... ובאם מרשתך מעוניינת ניתן לבחון אפשרות העסקתה בימי ו' במחלקה זו..." (נספח 3 לתצהירו של מר כנפו).

התובעת הכחישה בחקירתה הנגדית כי הוצעה לה כל עבודה חילופית, אלא שהראיות מוכיחות אחרת.

התובעת נשאלה:

"ש. נכון שהציעו לך לעבוד ביום שישי במסגרת המחלקה של איכות הסביבה, שלחו את זה לחברי, את המכתב הזה (מראה לב"כ התובעת), נספח 8 לתצהירו של מר כנפו. מראה לך את המסמך.

ת. מעיינת במסמך.

ש. מדוע לא קיבלת את ההצעה הזו?

ת. מעיינת במסמך. מאז שהורידו אותי מימי שישי מעולם לא פנו אלי לחזור לעבוד בימי שישי.

ש. את לא מכירה את המסמך?

ת. לא, אני גם לא מכותבת בו. מעולם לא ביקשו ממני, הוא לא מכותב אלי, לא פנו אלי. הלוואי שהיו פונים אז היינו פותרים את הבעיה.

ש. זה מכתב שגם אילו לא הגיע הוא צורף כבר לתצהיר לפני שנתיים.

ת. לא באו ואמרו לי לעבוד בימי שישי, הלוואי והיו אומרים לי. כתוב תיק אישי. באמת שהוא לא נמצא בתיק האישי כי אני מצלמת עת התיק האישי שלי כל 3-4 חודשים, אין דבר כזה בתיק. הלוואי והיו מחזירים לי את השעות". (עמ' 28 שורות 18-28 לפרוטוקול ועמ' 29 שורות 1-4 שם).

מעיון בנספח 3 עולה כי מוטבעת עליו חותמת "נתקבל", מיום 30.10.14, של בא כוח התובעת. יתרה מכך המכתב הנ"ל צורף כנספח 1 לתצהירה ולכן לא ברור מדוע טענה התובעת כי אינה מכירה מסמך זה וכן לא ברור כיצד ההצעה שפורטה בו מתיישבת עם טענותיה להתנכלות כלפיה.

לכל האמור נוסיף, כי לפניית העירייה למשרד הפנים, לאשר תשלום שעות נוספות לתובעת, ניתנה תשובה שלילית (ראה מכתב משרד הפנים מיום 30.04.15 שצורף להודעת הנתבעים ביום 31.05.15).

לנוכח כל האמור לעיל ובשים לב לטענות הנתבעים וחרף טענות התובעת שוכנענו, כי הוכחה, במידה מספקת, קיומה ו/או התחלת גיבושה של תוכנית הבראה במועד בו נדרשה התובעת להפסיק עבודתה בימי שישי וכי זו הסיבה שבגינה היא נדרשה לפעול כך.

לאור התוצאה אליה הגענו מתייתר הצורך לדון בטענת הנתבעים בדבר העדר יריבות בין התובעת למר בן שטרית והעדר עילה כלפיו.

6. לסיכום

לא הוכח שנפל פגם כלשהו ו/או כי שיקולים זרים עמדו בבסיס החלטות הנתבעים, הן בנוגע להעברת התובעת מתפקידה והן בנוגע להפסקת עבודתה בימי שישי. גם בשים לב לנסיבות וגם מבחינת העדויות והראיות לא מצאנו כי הנתבעים נהגו עם התובעת בחוסר תום לב ו/או התנכלו לה ורדפו אותה, נהפוך הוא, הם באו לקראתה הן עת הוחלט על העברתה מתפקידה בכך ששמרו לה על תנאיה ונמנעו מלפגוע בשכרה והן עת הוחלט על הפסקת עבודתה בימי שישי במחלקת הפיקוח עת הציעו לה לעבוד בימי שישי במחלקת איכות הסביבה.

לנוכח כל האמור לעיל הרינו מורים על דחיית התביעה.

7. הוצאות ושכר טרחת עו"ד -

לאור התוצאה אליה הגענו, הרינו מחייבים את התובעת לשלם לנתבעים, ביחד, את הסכומים הבאים:

א. סכום של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

ב. סכום של 7,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד.

הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום אם לא ישולמו בתוך 30 יום.

8. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, א' ניסן תשע"ז (28 במרץ 2017), בהעדר הצדדים.