בפניי בקשת הנתבעים לתקן טעות סופר בפסק הדין, ולפסוק להם הוצאות לאחר שלא הייתה התייחסות לעניין זה בפסק הדין, שבו נדחתה התביעה.

התובעים מתנגדים לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה נחה דעתי כי מן הדין לחייב את התובעים בהוצאות הנתבעים.

תקנה 511 לתקנות סדר הדין האזרחי מחייבת את בית המשפט להתייחס בתום הדיון בכל הליך לסוגיית ההוצאות. אם לא התייחס בית המשפט לסוגיית ההוצאות בפסק הדין, אין מניעה שיעשה כן במסגרת בקשה לתיקון טעות לפי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט (ראה: בר"ם 5720/05 גופר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה (5.8.07)). מכאן הסמכות להיזקק לסוגיית ההוצאות לאחר שניתן פסק הדין.

בהביאי בחשבון את היקף ההליכים בתיק, אני מורה כי התובעים ישלמו לנתבעים הוצאותיהם בתביעה זו בסך 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ו, 07 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.