04 ספטמבר 2016

לפני

כב' השופט דורי ספיבק

נציגת ציבור מעסיקים שרה אבן

נציג ציבור עובדים מרדכי נגר

התובע: אורן מלאכי רשקוב

ע"י עו"ד טל כהן

נגד

הנתבע: המוסד לביטוח לאומי

ע"י עו"ד ענת משלב מרזוק

החלטה

1. התובע עובד כמתקן רדיאטורים מזה למעלה מ- 25 שנה. תביעתו להכרה בפגיעה בעבודה בשל תסמונת התעלה הקרפאלית (CTS), ניאורופתיה האולנרית ובעיית "דה קרוון" בשתי ידיו נדחתה. מכאן התביעה שלפנינו.

הרקע להתדיינות

1. התובע, יליד 1964, עובד כמתקן רדיאטורים בחברת "אמרד רדיאטורים בע"מ" מזה למעלה מ- 26 שנים, מתוכם מזה למעלה מ- 11 שנים הוא מנהל העבודה ושותף בחברה.

על פי כתב התביעה ותצהיר התובע, הוא עוסק במסגרת עבודתו בתיקון, שיפוץ, פירוק והחלפה של רדיאטורים, מכלי דלק ואגזוזים. לטענתו, עבודתו הינה פיזית בעיקרה, ומאופיינת בשימוש רב במכשירים רוטטים. זאת, במשך 8-9 השעות הראשונות של כל יום עבודה.

1. ביום 14.5.08 נבדק התובע ע"י רופא מומחה, לאחר שהתלונן על תחושות נימול בכפות הידיים. בדיקת ה- EMG הדגימה עדות ל- CTS סנסורי קל מימין. ביום 10.3.09 עבר התובע ניתוח לשחרור התעלה הקרפלית, לאחר שאובחן כסובל מ- CTS. ביום 30.1.13 עבר התובע בדיקת EMG נוספת שהדגימה "Right moderate ulnar neuropathy at the elbow level". ביום 12.2.13 עבר התובע ניתוח נוסף, לשחרור PIN באמה ימין ועצב אולנארי במרפק. ביום 21.5.13 הוציא התובע תעודה רפואית ראשונה לנפגעי עבודה שנקבע בה תקופת אי כושר למשך 21 ימים, ביום 12.6.13 הוציא תעודת רפואית נוספת שבה נקבעה לו תקופת אי כושר למשך 31 ימים (נספחים ז' לכתב התביעה המתוקן). ביום 24.2.14 אובחן התובע פעם נוספת כסובל מ- CTS בשורה כפות הידיים.
2. ביום 30.10.13 דחה הנתבע את התביעה שהגיש. ההחלטה נומקה בין השאר בכך שלא ניתן לקשור בין מצבו הרפואי לבין אופי העבודה, מאחר שזאת מתאפיינת ב"פעולות מגוונות ולא תנועות חוזרות ונשנות אין ספור פעמים במהלך יום העבודה".

התובע הגיש את תביעתו לבית דין זה, ולאחר דיון קדם משפט הועבר התיק לטיפולו של מותב זה, לצורך הכרעה בפלוגתאות האם הציג התובע תשתית עובדתית לצורך מינוי מומחה- יועץ רפואי מכוח תורת המיקרוטראומה או בגדר מחלת מקצוע. דיון הוכחות התקיים ביום 3.2.16. במהלכו, נחקר התובע עצמו ונחקר עד נוסף מטעמו, מר משה אברהם שעובד עימו בעסק. לאחר הדיון הגישו הצדדים סיכומים בכתב. עתה עלינו לדון ולהכריע.

התשתית העובדתית

1. התובע, שהינו כיום בן 52, עובד מזה למעלה מ- 26 שנים בחברת אמרד רדיאטורים. לאורך כל השנים עבד התובע במשרד מלאה, שבוע עבודה בן שישה ימים, 10-12 שעות עבודה מדי יום וחמש שעות עבודה ביום שישי (במאמר מוסגר יצויין כי בסוף שנת 2015, דהיינו לפני פחות משנה, עברו כל עובדי החברה וגם התובע לשבוע עבודה של חמישה ימים, עמ' 2 ש' 16 לפרוטוקול).

במשך שנים רבות היה התובע מתקן רדיאטורים מן המניין, אך מזה 11 שנים הוא משמש כמנהל עבודה ושותף. על פי תצהירו ועדותו, שנתנו בהם אמון, על אף תפקידו הניהולי הוא ממשיך כל השנים בעבודה הפיזית ביחד עם 4 פועלי ייצור, וזאת במשך 8-9 שעות ביום. בסוף יום העבודה (החל מ- 16-17 ועד 19-20) הוא מתפנה לביצוע עבודה משרדית-מנהלית הכוללת טיפול בקשרי לקוחות, הזמנת ציוד, מיילים וכדומה.

שגרת יומו של התובע, לאורך כל השנים, כוללת תיקון, שיפוץ, פירוק, החלפה וניקוי של רדיאטורים במשקלים של בין 10 עד 100 ק"ג, מכלי דלק ואגזוזים. העבודה כוללת בין היתר הרמת רדיאטורים והכנסתם לתוך אמבטיה גדולה מלאה במים לצורך בדיקתם (עמ' 6 ש' 19). במהלך עבודתו הוא עושה שימוש רב בכלי עבודה ידניים שונים (דיסק חיתוך, מפתחות רצ'ט, מברגים, מפתח צינורות, מפתחות לפתיחת רדיאטורים ופליירים) ששימוש בהם כרוך בתנועה סיבובית של כפות הידיים תוך הפעלת לחץ ועומס בשורשי כפות הידיים. כמו כן עושה התובע שימוש רב ויומיומי במגוון גדול של כלים רוטטים, ובין היתר: "במסור, מסור חשמלי, אקדח אוויר, דיסק חיתוך, מפתחות רצ'ט, פטיש אוויר רוטט, מסור חרב, משחזת אוויר על ציר, מברגים, מפתח צינורות, פליירים ומפתחות מיוחדות לפתיחת רדיאטורים" (סעיף 4 לתצהירו). לטענתו, במהלך העבודה מופעל לחץ מתמיד על שורשי כפות הידיים.

1. נציין שלא נעלמו מאיתנו הערות והסתייגויות הנתבע בקשר לתשתית העובדתית שלעיל, המבוססת רובה ככולה על עדותו של התובע בתצהיר שהגיש, עדותו בפנינו, כמו גם על עדות העד מטעמו. להלן נתייחס להערות אלה:

ראשית מעיר הנתבע שעל פי התרשמותו מתיאור העבודה לפי התובע עצמו, המדובר היה עבודה פיזית וקשה, אך מגוונת באופיה, ובין היתר: "שיפוץ, פירוק, החלפה וניקוי של רדיאטורים" (סעיף 7 לסיכומי התובע, ולמידת הגיוון שבעובדה ראו גם תשובות התובע לשאלון, צורף נ/1). בעיקרון, אנו סבורים שההערה במקומה, דהיינו אכן על פי התרשמותנו התובע לא הוכיח ששגרת יומו הינה מונוטונית וכוללת סוג אחד בלבד של פעולות, אלא שמדובר במגוון משמעותי יחסית של פעולות פיזיות קשות ושונות, שבמהלכן הוא עושה שימוש רב הן בכלי עבודה ידניים שונים זה מזה והן בכלים רוטטים שונים זה מזה;

שנית מעיר הנתבע שלאור הודאת התובע בכך שבמשך למעלה מעשר השנים האחרונות הוא משמש כ"מנהל עבודה ושותף בחברה" הרי שעבודתו לפחות בשנים האלה לא מאופיינת בעבודות פיזיות. באשר לכך נשיב שעל פי התרשמותנו מעדותן האמינה הן של התובע והן של העובד מטעמו, אף שהתובע הינו המנהל האחראי, הרי שהוא עובד פיזית ביחד עם פועלי הייצור שלו במשך יום העבודה, 8 עד 9 שעות ביום, כשרק בשעתיים-שלוש האחרונות של יום העבודה הוא מתפנה לביצוע העבודה מנהלית. אנו מוכנים להניח עובדתית שהתובע מקדיש לעבודה מנהלית מעט יותר ממה שהוא הודה בו, נניח שלוש-ארבע שלוש בכל יום, אך גם לפי הנחה זו הוא עדיין עובד פיזית בתיקון הרדיאטורים במשך 7 עד 8 שעות ביום.

דיון והכרעה

1. משקבענו את התשתית העובדתית, עלינו לעבור לדון בשאלה האם יש מקום למינוי מומחה יועץ-רפואי, על בסיס טענתו למחלקת מקצוע או מיקרוטראומה. התובע מבקש הכרה במחלת מקצוע לפי שלושה פריטים מחלק ב' לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד- 1954 (להלן: "התוספת השנייה"), המונה את רשימת מחלות המקצוע:

באשר לפריט 13 ב', שהינו שיתוקם של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך על העצב" – איננו יכול לשלול את האפשרות, על בסיס התשתית העובדתית שלעיל וללא היוועצות במומחה-יועץ רפואי, את האפשרות שחלק או כל הליקויים שבידיו של התובע אכן נגרמו עקב לחץ ממושך על העצב, שנגרם כתוצאה משימוש במכשירים שונים ומגוונים, ידניים ורוטטים, הכל כמתואר בתשתית העובדתית מעלה. על כן, לדעתנו יש מקום למינוי מומחה לצורך בחינת אפשרות זו.

באשר לפריט 14, שהינו ""מחלות עצמות, פרקים, שרישים ?כלי דם או עצבים של הגפיים – הנגרמות על ידי עבודה ממושכת במכשירים רוטטים". גם כאן, בהינתן הממצא העובדתי בדבר שימוש רב וממושך בכלי עבודה רוטטים, גם אם מגוונים ושונים בטיבם, איננו יכולים לשלול ללא היוועצות במומחה-יועץ רפואי, את האפשרות שאכן חלק מהליקויים בידיו נגרמו עקב זאת. על כן, לדעתנו יש מקום למינוי מומחה גם לצורך בחינת אפשרות זו.

נדגיש בקשר לשני הפריטים שלעיל, אך בעיקר בקשר לפריט 14 (השני) בשונה מטענה למיקרוטראומה, בכל הנוגע לפריטים שלעיל "אין דרישה לתנועתיות חוזרת ונשנית" כאשר לעניין מחלת מקצוע לפי פריט 14 "די בכך שיהיה מדובר בעבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים" (כב' השופטת רונית רוזנפלד עמדה לאחרונה על הבחנה חשובה זו, ראו פסק דינה בתיק עב"ל 32806-07-13 קליטמן נ' המוסד לביטוח לאומי (21.1.15)).

1. שונים לכאורה הם פני הדברים ככל שהדברים נוגעים לנסיונו של התובע להתבסס על פריט 26 לתוספת הראשונה, שעניינו "דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד..." – מעיון בפריט 26 עולה שהוא חל רק כאשר מדובר ב"עבודות המחייבות תנועות-חד-גוניות של האצבעות, כף היד או המרפק לפי העניין, החוזרות ונשנות ברציפות". דהיינו, היסוד העובדתי הנדרש כאן הינו למעשה יסוד עובדתי הזהה ליסוד ה"תנועות חוזרות ונשנות" שהינו תנאי להכרה גם במיקרוטראומה (לפירוט ופרשנות יסוד זה ראו: עבל 313/97 המל"ל נ' יניב, פד"ע לה 529 (2.11.99)).

עלינו להודות, שככל שלא היינו מגיעים קודם לכן למסקנה שיש מקום למינוי מומחה-יועץ רפואי לצורך בחינת האפשרות להכרה בנתיב של מחלות מקצוע, הרי שלא מן הנמנע שהיינו דוחים את הטענה הנוספת על יסוד פריט 26 ועל יסוד המיקרוטראומה. זאת, בהינתן ההלכה הברורה, שאותה חזר ואישרר בית הדין הארצי גם ממש לאחרונה, לפיה אין להכיר במיקרוטראומה במקרה של פועל במוסך העושה לאורך יום העבודה פעולות פיזיות רבות ומגוונות, להבדיל מביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו (עבל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' נוח (22.12.14)), ראו גם: עבל 46434-09-13 חקנזרי נ' המוסד לביטוח לאומי (9.3.15).

עם זאת, מאחר שבתיק שלפנינו ממילא ימונה יועץ רפואי, בשים לב לכך שמדובר בתובע שעבד במשך אותה עבודה במשך 26 שנים ברציפות, בשים לב לכך שלא מדובר במקרה שלפנינו בעבודה מוסך "רגילה" אלא סוג תיקונים ספציפיים של רדיאטורים שהינו בכל זאת מונוטוני יותר במהותו, ולאחר שבחנו פסקי דין דומים של בתי הדין האזוריים שבהם מונה בנסיבות דומות ביותר מומחה-יועץ רפואי גם כדי לדון לא רק במחלת מקצוע אלא גם בעילת המיקרוטראומה (ראו: בל 60049-01-13 כהן נ' המוסד לביטוח לאומי (13.4.14, כב' השופט (כיום בדימוס) חיים ארמון); בל 6004/04 לוינטל נ' המוסד לביטוח לאומי (18.9.05, כב' השופטת סיגל דוידוב-מוטולה)), הגענו לכלל מסקנה שנכון שננהג גם אנחנו כך.

סוף דבר

1. עניינו של התובע מועבר למומחה רפואי, הן לצורך בירור קיומה של מחלת מקצוע כמפורט בהחלטה זו והן לגבי עילת המיקרוטראומה. החלטה על מינוי המומחה תינתן בנפרד.