13 ינואר 2016

לפני:

כב' השופט דורי ספיבק

החלטה

1. מעיון בתיק עולה שהוא כולל מידע רפואי אודות התובע. משכך, אבקש להביא לידיעת התובע שלאור שינויים שחלו בעת האחרונה בחקיקה ובפסיקה הרלוונטית, שינויים אותם אפרט להלן, הוא רשאי להגיש בקשה לקבוע שההחלטות ופסק הדין בתיק זה יפורסמו ללא שמו. זאת, כדי להגן על זכותו לסודיות רפואית.
2. ביום 6.8.15 נכנס לתוקף חוק בתי המשפט (תיקון מספר 77), התשע"ד-2014 (להלן: התיקון לחוק). על פיו, אין עוד צורך כמו בעבר לטעון ל"פגיעה חמורה בפרטיות" על מנת לבקש איסור פרסום, וניתן לבקש זאת בכל מקרה שבו הפרסום עשוי לחשוף מידע רפואי, יהא תוכנו של המידע הרפואי אשר יהא.

תיקון חוק זה בא בעקבות שתי החלטות שניתנו על ידי בית-המשפט העליון בשנים האחרונות (רע"א 482/13 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית (23.4.13); ע"ע 438/14 פלוני נ' המאגר הישראלי לרכב לביטוח רכב (הפול) (6.2.14)) שבהן נענו בחיוב בקשות, שהועלו על ידי תובעים בהליכים שכללו מידע רפואי אודותיהם, לאסור על פרסום שמם. בשני המקרים האלה אף נקבע שמידע אודות מצבו הבריאותי של אדם הוא היבט מובהק ומרכזי של צנעת חייו, המצוי בליבת זכות האדם לפרטיות. על כן, חשיפת כל מידע רפואי אודות אדם שלא בהסכמתו מהווה פגיעה חמורה בפרטיותו. בית-המשפט העליון אף הדגיש שהדברים נכונים שבעתיים בעידן מנועי החיפוש האינטרנטיים רבי העוצמה (כדוגמת גוגל) שבו אנו חיים, שבו די בהקלדת שמו של אדם על מנת להגיע באופן מיידי למידע אודות הליכים משפטיים שניהל. בעידן זה מצופה ואף נדרש מכל העושים בדבר, לרבות מבית-דין זה, לפעול במקרים המתאימים אף בצורה אקטיבית על מנת להגן על הפרטיות, בין היתר באמצעות יידוע בעלי הדין בדבר האפשרות הנתונה להם לפנות ולבקש ששמם כבעלי דין בתיק הכולל מידע רפואי אודותם לא יפורסם ברשת האינטרנט ובכלל (לדיון ודוגמאות רבות ראו: בגץ 5870/14 ‏ ‏ חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ נ' הנהלת בתי המשפט (12.11.15)).

1. נוכח כל האמור, מתבקש התובע לשקול את עמדתו, וככל שהוא מעוניין בכך, הוא רשאי להגיש בקשה ששמו לא יפורסם ברבים. ככל שתוגש בקשה שכזו, היא תועבר לקבלת עמדת הצד שכנגד, ובהמשך לכך תינתן בה החלטה.

ניתנה היום, ג' שבט תשע"ו, (13 ינואר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.