22 ינואר 2015

בפני:

כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

בעניין: בקשה דחופה של הנתבעת 2 ו-3 לסילוק התביעה או לעיכוב הליכים.

1. ב-8.12.2014 הוגשה התביעה בתיק זה. כפי שעולה מכתב התביעה - הנתבעת 1 הינה חברה אשר 60% ממניותיה הינן בבעלות בעלה של התובעת.
2. לגרסת התובעת בכתב תביעתה – היא הועסקה בנתבעת 1 בשנים 2006-2007 , כאשר היא נמנעה מלמשוך את משכורתה עקב בקשת בעלה לאור המצב הכלכלי של החברה.
3. לגרסת התובעת בסיום עבודתה נותר לנתבעת חוב כלפיה בגין שכר עבודה וזכויות סוציאליות בסך של כ-76,500 ש"ח.
4. לגרסת התובעת – היא פנתה בשנת 2014 בדרישה לשלם את שכרה בגין שנים 2006 ו-2007 והנתבעת 1 אישרה בהחלטת חברה מחייבת את הדרישה באופן עקרוני.
5. ביום 25.12.2014 הוגשה הבקשה מטעם הנתבעות 2 ו-3 לסילוק התביעה או לעיכוב הליכים נשוא החלטה זו. במסגרת הבקשה נטען, כי התובעת מיוצגת על ידי ב"כ הנתבעת 1 וכי מדובר בתביעה שיזם בעלה של התובעת כנגד חברה הנשלטת על ידו.
6. על פי המפורט בבקשה – את הסכסוכים בין הצדדים (החברה ובעלי מניותיה) ניתן לברר רק בבוררות אשר מתנהלת מזה מס' חודשים בפני עו"ד יוסי קורן.
7. יתרה מכך, התביעה התיישנה במלואה למעט דצמבר 2007.
8. ב"כ המבקשות סבור, כי יש להעתר לבקשה שכן אין לבית הדין סמכות לדון בתיק, שכן תביעה של בעל שליטה נגד חברה שבשליטתו מסווה לסכסוך בין בעלי מניות וככזו אינה בסמכותו של בית הדין לעבודה.

כן נטען, כי אין ולא יכולה להיות הצדקה שאדם יגיש תביעה נגד עצמו רק כדי לעקוף בדרך פסולה בוררות שכבר מתנהלת.

1. ביום 13.1.2015 הוגשה תגובת המשיבה (התובעת) לבקשה.
2. בתגובתה מבהירה התובעת כי אישה אינה רכוש או מעין רכוש של בעלה, אלא היא אדם בעל רצונות ומאווים ובעלת החלטות ושיקולים משלה.
3. כן נרשם כי התובעת אינה בעלת מניות באף אחת מהחברות, אינה מנהלת או דירקטורית ואינה צד לבוררות.
4. לתובעת נפתח כרטיס נפרד בהנהלת החשבונות של הנתבעת והיא אף קיבלה את שכרה במשך שנים וזאת עבור עבודתה שלה ולא עבור עבודת בעלה.
5. באשר לטענת ההתיישנות – לגרסת התובעת במקרה דנן חל סעיף 9 לחוק ההתיישנות, שכן היו מס' אירועים המהווים הודעה בדבר קיום זכותה של התובעת או ביצוע מקצתה.

דיון והכרעה

1. בתיק זה הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבעות, כאשר אין מחלוקת בין הצדדים שהתובעת אינה בעלת מניות או דירקטורית במי מהחברות.
2. למיטב הבנת בית הדין – הסכם הבוררות חל על החברה ועל בעלי המניות, ומכאן חל על בעלה של התובעת ואולם, הנתבעות לא הציגו מצג כלשהו ממנו עולה שהתובעת חתומה על הסכם הבוררות או שהוא חל עליה.
3. לאור האמור ומאחר והתובעת הינה אישיות משפטית נפרדת מבעלה, לא ניתן לומר שהסכם הבוררות שחל עליו מחייב אותה.
4. אשר על כן – אין מקום את לסלק התביעה על הסף בשל קיומו של הסכם הבוררות.
5. באשר לטענות ההתיישנות – לגרסת התובעת סעיף 9 לחוק ההתיישנות חל במקרה זה. לאור טענה זו, יש לבחון את טענותיה העובדתיות של התובעת לעניין תחולת סעיף 9, ואין מקום למחוק התביעה על הסף בשלב זה, וזאת במיוחד נוכח ההלכה לעניין מחיקה על הסף.
6. בהערת אגב יצויין, כי אם בסופו של דבר יתברר כי טענות המבקשות הן נכונות – עניין זה ישתקף בפסיקת הוצאות בתיק.
7. מכל המפורט לעיל – הבקשה נדחית.
8. הדיון יתקיים ביום 2.6.2015 בשעה 10.00.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ה, (22 ינואר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.