מבוא

1. זוהי בקשת רשות לערער על החלטת סגן הנשיא כב' השופט ערן נווה בת"א 4977/92 מיום 9/10/16. ההחלטה ניתנה במסגרת בקשה לפי פקודת ביזיון בימ"ש, שהגישה המשיבה כנגד המבקשת בטענה כי המבקשת לא ביצעה כראוי את ההסכמות שהושגו בין הצדדים וקיבלו תוקף של פסק דין ביום 21/3/2000.

2. במסגרת הדיון בבקשה שהגישה כאמור המשיבה, נוהלו מספר דיונים בבימ"ש קמא. ביום 16/5/16 נתן בימ"ש קמא החלטה לפיה הגדר הרלוונטית נהרסה, ביום 15/5/16, על פי הודעה שנמסרה מאת המבקשת כאן, והכל בזיקה לפרוטוקול בימ"ש מיום 1/5/16. בימ"ש בהחלטתו מיום 16/5/16, דן בשאלת הוצאות ההליך ופסק כי התוצאה הראויה היא שכל צד יישא בהוצאותיו.

3. החלטת בימ"ש מיום 16/5/16 לא סיימה את ההליכים בין הצדדים וביום 17/5/16, הודיעה המשיבה כי המבקשת לא ביצעה את כל הנדרש ממנה על פי המוסכם בין הצדדים, ועל פי הנדרש כדי לסיים הדיון בבקשתה שהוגשה על פי פקודת ביזיון בימ"ש. עם הגשת ההודעה נאלץ בימ"ש לנהל הליכים נוספים באותה בקשה, במסגרתם גם התבקש בימה"ש על ידי המבקשת כאן לתת צו להמצאת תיק הבניין של המגרש/המבנה של המשיבה כאן, ברח' לוחמי הגטאות 12 נהריה.

בקשת המבקשת כאן למתן צו נעתרה וביום 28/6/16 ניתן הצו המבוקש. כאמור, הצו התבקש וניתן לבקשת המבקשת כאן, כדי להוסיף ולהביא ראיות לדיון שנקבע ליום 31/7/2016 בבקשת המשיבה כאן להצהיר כי המבקשת כאן לא ביצעה כל הנדרש ממנה כדי לסיים ההליך שנפתח לבקשת המשיבה כאן על פי פקודת ביזיון בית משפט. הבאת הראיות נועדה כדי לתמוך בטענות המבקשת כאן בתשובה לבקשת המשיבה.

4. הדיון שנועד מלכתחילה ליום 31/7/16 נדחה על פי בקשת הצדדים או מי מהם והתקיים בסופו של יום בבימ"ש קמא ביום 6/10/16. בבימה"ש קמא לא טען ב"כ המבקשת כאן טענה כלשהי באשר לתוקפו של ההסכם שהיווה בסיס להסכמות שהושגו וקיבלו תוקף של פסק דין כאמור לעיל, ואולם עתר לאפשר לו לחקור את המבקשת וכן טען כי טענות המשיבה באשר לאופן ביצוע ההסכמות אינן מגלות כל העובדות הרלוונטיות. כך למשל נטען כי קיימים הפרשי גובה שנתגלו לטענת המשיבה כאן לאחר הריסת הגדר על ידי המבקשת כפי שנצטוותה לעשות לא בל הריסת הגדר אלא בשל פעולות המשיבה כאן עצמה . זאת משום שהמשיבה הנמיכה את המגרש שבבעלותה בדרך של ביצוע חפירה בו בעת שביצעה פעולות בנייה בו. מטיעוני ב"כ המבקשת כאן ניתן להבין כי הוא ביקש להביא ראיות גם באשר ליכולת ההנדסית לבצע את העבודות הנוספות שבקשה המשיבה לחייב את המבקשת לבצע על פי המוסכם בין הצדדים, שקיבל תוקף של פסק דין, ומכוחו הוגשה בקשתה בהתאם לפקודת ביזיון בימ"ש. בקשת המבקשת כאן לחקור את המשיבה נדחתה. כמו כן, מעיון בפרוטוקול נראה שלא ניתנה למבקשת כאן אפשרות להביא ראיות בדיון.

5. ביום 9/10/16 נתן בימ"ש קמא החלטתו בבקשה נוספת של המשיבה כאן, שהיא מושא הבקשה שבפניי, בגדרה קיבל בימ"ש את עמדת המשיבה כאן לפיה הגדר או החומה שהיה על המבקשת כאן להרוס לא נהרסה בשלמותה . נקבע בהחלטה של בית המשפט קמא כי יסודות הגדר נותרו בקרקע ובשל כך נוצרו הפרשי גבהים והכל תוך הסתמכות בית המשפט קמא על תמונות שהוצגו בפניו. בהתאמה, קבע בימ"ש כי על המבקשת כאן להרוס גם את היסודות של החומה שנותרו בקרקע, משום שהדבר הותיר הפרשי גבהים, ולצורך כך להכניס קונגו או ציוד אחר כדי לבצע את ההריסה הנדרשת.

ביהמ"ש קמא לא קיבל את טענת המשיבה כי יש לבנות חומה בין החלקות, להבדיל בין הגדר שהוקמה ודחה את בקשת המשיבה לעניין זה. על כך לא הוגשה כל השגה.

6. בבקשה שלפניי טוענת המבקשת כי בימ"ש קמא שגה בהחלטתו משום שזו ניתנה מבלי שהובאו ראיות מספיקות כדי לבסס את הקביעה שהיסודות של הגדר שנותרו בקרקע הם שגרמו להפרשי הגבהים. נטען כי בימ"ש שגה משלא אפשר את חקירת המבקשת כדי לאמת את טענות המבקשת כאן, לרבות טענותיה כי הפרשי הגבהים נוצרו בשל עבודות בנייה שביצעה המשיבה במגרשה. נטען כי בימ"ש שגה משקבע קביעות בנוגע להפרשי הגבהים ובנוגע לאופן הראוי שיש לבצע עבודות ההריסה מבלי לקבל חוות דעת מומחה ומבלי לשמוע ראיות נדרשות.

בבקשה כאן נטענה טענה חדשה שלא נטענה בבימ"ש קמא, לפיה הסכם הפשרה שהושג וקיבל תוקף של פסק דין ,שהוגשה לגביו בקשה על פי פקודת ביזיון בימ"ש, והצדדים פעלו על פיו גם בהליך בבית המשפט קמא נעשה בחוסר סמכות והוא בטל. זאת נוכח מינוי כונס נכסים לנכס הרלוונטי עוד בשנת 1995. נטען כי בשל כך לא היתה לצדדים להסכם שקיבל תוקף של פסק דין סמכות לכרתו.

7. עוד אציין כי יום לפני המועד שנקבע לדיון במעמד שני הצדדים כאן, הוגשה בקשה להבאת ראיות בערעור. בבקשה התבקש לאפשר הגשת מפת מודד והכל כדי לתמוך בטענות המבקשת כאן לעניין שאלת הפרשי הגבהים והסיבה להם.

8. לאור טיב הסכסוך, זהות הצדדים וההליכים שהתנהלו ביניהם, ביקשתי בהחלטתי מיום 15/11/16 את תגובת המשיבה לבקשה העיקרית, בד בבד הצעתי לצדדים אפשרות לסיים את ההליכים ביניהם בתיק זה בפשרה כאמור בסעיף 5 להחלטתי מיום 15/11/16.

ב"כ המבקשת הסכים לאמור בסעיף 5 להחלטתי מיום 15/11/16 ואולם ב"כ המשיבה סירב לכך, ועתר לקבלת החלטה בפסק דין בתיק זה.

למרות זאת, סברתי, לאור טיב הסכסוך, כי בטרם תנתן הכרעה, טוב יהיה לקיים דיון במעמד הצדדים וכך עשיתי ביום 11/1/17. משכשלו מאמציי לסיים ההליך בהסכמה בין הצדדים, נשמעו טיעוני הצדדים. לאחר סיום שמיעת טיעוני הצדדים, פנה ב"כ המבקשת בעל פה בבקשה לתיקון פרוטוקול בכל הנוגע לציטוט שהשמיע במהלך הדיון מע"א 422/77. הפנייה נעשתה לאחר שב"כ המשיבה עזב את האולם ובשל כך נפתח פרוטוקול נוסף ובו נרשמה בקשת ב"כ המבקשת, לאחר מכן ניתנה החלטתי המעבירה את הבקשה לתגובה ולתשובה. אציין כבר עתה כי מדובר בבקשה לתיקון פרוטוקול בנוגע לעניין שאיננו רלוונטי למתן הכרעתי ולפיכך אני מתירה תיקון הפרוטוקול כמבוקש וזאת מבלי לקבוע בדבר באשר לטענות ב"כ המבקשת בעניין זה.

9. משכשלו המאמצים להשיג הסכמה בין הצדדים בתיק זה, ניתנת הכרעתי בתיק זה.

דיון והכרעה

10. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל בכל הנוגע לטענות כי החלטת ביהמ"ש קמא מיום 9/10/16 ניתנה מבלי שהיה לבימ"ש די מידע וראיות לקבוע את שנקבע בהחלטה ולפיכך יש מקום להורות על השבת הדיון לבימ"ש קמא כדי שזה יאפשר חקירת המבקשת ויאפשר הבאת ראיות, גם בנוגע לטענה באשר לסיבה בגינה נוצרו הפרשי גובה, ובאשר לשאלה האם יש קשר בין הריסת הגדר כפי שבוצעה ע"י המבקשת ובין יצירת הפרשי הגובה וגם בנוגע לשאלה האם ביצעה המבקשת כל שנדרש ממנה ואם לא מהי הדרך הנכונה להשלים הביצוע.

אני סבורה כי צודק ב"כ המבקשת כי בימ"ש קמא לא יכול היה להגיע למסקנות שהגיע אליהן בהחלטתו, על סמך המידע שהוצג בפניו רק על סמך טיעוני הצדדים בפניו, ומבלי שהובאו ראיות ומבלי בירור ממצה. אני סבורה ששגה בימ"ש קמא משלא אפשר חקירת המשיבה על פי בקשת המבקשת ומשלא נימק עניין זה בהחלטותיו.

11. יש לזכור כי מדובר בהחלטה שניתנה במסגרת פקודת ביזיון בימ"ש כאשר להחלטות על פי פקודה זו יש משמעות לא פשוטה, לרבות היכולת להטיל סנקציות פליליות בגין אי ביצוע החלטות בימ"ש. משכך, בטרם תינתן החלטה בבקשה על פי פקודת ביזיון בימ"ש יש לאפשר דיון ממצה של טענות הצדדים ולהכריע בהן על סמך ראיות והכל תוך מתן הנמקה סבירה ומפורטת. לטעמי, דבר זה לא נעשה במקרה דנן, המבקשת לא קיבלה את יומה בביהמ"ש קמא, בקשתה לחקור את המשיבה בבימה"ש קמא נדחתה והכל ללא נימוק וכן לא התאפשר הליך הבאת ראיות.

אציין כי לא היה כל היגיון במתן צו המאפשר למבקשת להמציא את תיק הבניין של המשיבה ומנגד לא לאפשר למבקשת להביא תיק זה כראייה בהליך במסגרתו ניתנה החלטה מושא בקשה זו. משכך, אני סבורה שיש מקום להחזיר הדיון לבימה"ש קמא כדי שזה יבצע דיון ממצה בבקשת המשיבה ובטענות המבקשת בתשובה לה.

12. לאור החלטתי זו, אין צורך לדון בבקשת המבקשת שהוגשה אך סמוך למועד הדיון להתיר לה להביא ראיות בערעור. בקשה זו יכולה להיות מועלית במסגרת הדיון שינהל ביהמ"ש קמא לאור החלטתי זו.

13. אשר לטענות לעניין תקפותו של הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין שלגבי ביצועו הוגשה בקשת המשיבה לבימה"ש קמא על פי פקודת ביזיון בימ"ש, מדובר בטענות חדשות שהועלו בבקשה, לא הועלו בפני ביהמ"ש קמא ולפיכך אין לדון בהן.

סיכום

14. אשר על כן, לאור האמור לעיל בפרוטוקול, אני מורה על קבלת הבקשה ועל השבת הדיון לביהמ"ש קמא כדי שזה יבצע דיון מחדש בבקשת המשיבה, יאפשר במסגרתו שמיעת ראיות לרבות חקירת המשיבה.

אשר לשאלת ההוצאות, בהתחשב בטיב ההליך, באופן התנהלותו, בעובדה שבמסגרתו הועלו טענות חדשות וכן הוגשה בקשה סמוך מאוד למועד הדיון לאפשר שמיעת ראיות בערעור, ומבלי שהוסבר מדוע הוגשה בקשה זו באיחור, איני סבורה שיש מקום להשית הוצאות על המבקשת למרות תוצאות ההליך. הצדדים יהיו רשאים לטעון טענות לעניין הוצאות לרבות בהליך זה במסגרת דיון שיתקיים בבימ"ש קמא.

כספים שהופקדו על ידי המבקשת יושבו לה באמצעות בא כוחה.

ניתן היום, ט"ו טבת תשע"ז, 13 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.