1. אני דוחה את הודעת המשיבה (להלן גם: "המועצה") ואת התצהיר שצורף אליה, כאילו מצביעים הם על השלמת חובותיה של המשיבה לפי פסק הדין מיום 15.2.16.

2. בסעיף 15 לפסק הדין נקבע כך:

"על המשיבה להגיש לבית המשפט ולצד שכנגד תוך 120 יום מהיום תצהיר שיפרט את התשלומים שבוצעו על ידה לנישומים בהתאם לפסק דין זה, תוך הקפדה יתרה על ביצוע ההחזר לכלל הנישומים הזכאים לכך, ותוך שימת לב לסדרי הגודל של הסכומים הסבירים שעל המשיבה להחזיר, כפי שצוינו בטיעוני המבקשת. על המשיבה לכלול בתצהיר נתונים לכל שנה בנפרד שיכללו את מספר הנכסים לגביהם בוצעה השבה, והיקף הכספים המושבים, תוך הפרדה בין כספים ששולמו באמצעות זיכוי לבין כספים שהוחזרו ישירות לנישומים. ככל שהמשיבה לא הצליחה לבצע החזר למי מהנישומים, בשל חוסר יכולת לאתרו לאחר מאמץ סביר שנעשה על ידה (לרבות בירור כתובתו הרשומה במשרד הפנים), עליה לפרט בתצהיר את מספר הנישומים להם לא הצליחה לבצע החזר ואת הסכום הכולל של ההחזר שלא עלה בידה להשיבו"

3. עוד נקבע בסעיף 12 לפסק הדין כך:

"במחלוקת בין הצדדים בדבר היקף הסכומים שיושבו לקבוצה, נראית לי יותר עמדת המבקשת, אשר הציגה ניתוח של סכומי הגביה השנתיים בגין ארנונה, אשר מהם נגזרו נתונים נוספים שהביאו לנתון של היקף גביית היתר המשוערת. המשיבה לעומת זאת הסתפקה באמירה בתצהיר כי קיבלה לידיה דו"ח גביה מחברת מטרופולינט, עם נתוניי גביה מסוימים, ולא התמודדה בתגובתה לטיעון המבקשת עם הנתונים שהציגה המבקשת. נתונים אלה נלקחו מתמצית נתוני הדוחות הכספיים המפורסמים על ידי המשיבה, אשר נזכר בהם מספר נכסים גבוה בהרבה מזה הנזכר בתצהיר המשיבה, וגם נתוני הגביה בדוחות הנ"ל היו גבוהים בהרבה מאלה הנזכרים בתצהיר".

4. האמור לעיל נכתב לאחר שהמשיבה הציגה בסיכומיה תמונת מצב לפיה סכום ההשבה מסתכם בכ-8,500 ₪ בלבד, בעוד שהמבקשת הצביעה על נתונים שונים מכך, לפיהם סכום ההשבה צריך להסתכם בכ-45,000 ₪. הנתונים אותם הציגה המבקשת מבוססים על ניתוח סכומי הגביה השנתיים הכלולים בדוחות הכספיים המפורסמים על ידי המשיבה. כך המועצה המקומית התייחסה למספר נכסים קטן בהרבה מזה הנזכר בדוחותיה, לתקופת גביה מצומצמת בהרבה מזו שהייתה צריכה להילקח בחשבון על ידה, ולנתוני גביה נמוכים בהרבה מאלה הנזכרים בדוחות.

5. והנה, בתצהירה דבקה המשיבה בנתונים השגויים לכאורה הנזכרים בסיכומיה, ללא שינוי, והודיעה על השבת סכום של כ-8,500 ₪, במקום סכום של כ-45,000 ₪ על פי טיעוני המבקשת המבוססים על דוחותיה הכספיים של המועצה. המשיבה התבססה בתצהירה על אותם נתונים שגויים לכאורה הנזכרים בסיכומיה, ללא כל שינוי.

ההתייחסות היחידה בתצהיר מנהלת מחלקת הגבייה להחלטת בית המשפט היא בסעיף 6 לתצהיר בו נכתב כך:

"הפער הקיים בין כמות הנכסים בשנים הרלוונטיות, נובע מכך שבסוף שנת 2014 בוצע סקר נכסים נרחב במ"מ גדרה. אי לכך, בשל פעולות המועצה ובשל אי הבהירות באותה עת, בחרו מספר תושבים לשלם ארנונה בתקופה שלאחר התאריכים הרלבנטיים".

בהתייחסות זו של המשיבה יש לכאורה מענה מוגבל לגבי מספר הנכסים משלמי הארנונה בשנת 2015 (ואף זאת לא).

לא ברור כיצד מספר הנכסים הנקוב בתצהיר לגביהם בוצע זיכוי הוא 2,530 נכסים בשנת 2014 ו-1,919 נכסים בשנת 2015, בעוד מספר משקי הבית בלבד במועצה, לפי הדוחות הכספיים, ללא נכסים מסחריים ואחרים, הוא 6,435.

אין הסבר מדוע הובאה בחשבון תקופה מצומצמת ביותר של תשלומים שבוצעו בין 16.1 – 31.1, ולא בוצעה השבה לכל מי ששילם את הארנונה במסגרת הסדר התשלומים של 6 תשלומים בשנה, ללא תלות בשאלה באיזה מועד בוצע התשלום.

לא ניתן הסבר כיצד טוענת המשיבה לגבייה של 1.2 – 1.55 מיליון ₪ במסגרת תשלום דו חודשי, כאשר הגביה המוערכת במסגרת תשלום זה על פי דו"ח תקציבי מבוקר של המועצה הוא כ-7.5 מיליון ₪, ועוד.

6. בטרם אחליט באילו צעדים לנקוט בעניין זה, ואילו הוראות לתת, אני מאפשר למשיבה ליתן מענה לאמור לעיל שייתמך בתצהיר, וזאת תוך 20 יום.

7. נקבע דיון בסוגיה זו ליום 12.12.16 שעה 8:30 אליו יתייצבו, בנוסף לב"כ הצדדים, המצהיר/ה הנזכרים לעיל, וכן גורם בכיר מטעם המועצה הבקי בעניין זה.

ניתנה היום, בב' חשוון תשע"ז, 03 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.