1. ביום 15.2.16 ניתן בתיק זה פסק דין (להלן: "פסק הדין") המאשר תביעה ייצוגית נגד המשיבה (להלן: "המועצה") שעניינה גביית תשלומי ארנונה ביתר על ידי המועצה, עקב כך שמקום בו היה מדד שלילי, אשר היה צורך להביאו בחשבון בנוסחת ההצמדה למשלמי הארנונה בהסדר תשלומים, התעלמה המועצה מהמדד השלילי וחייבה את הנישומים בתשלום הארנונה כערכו הנומינלי, ולא בתשלום המופחת המתחייב מירידת המדד.

2. בפסק הדין חויבה המועצה להשיב לחברי הקבוצה את הסכומים ששולמו על ידם ביתר עקב האמור לעיל.

3. בסעיף 12 לפסק הדין קבעתי כי לגבי שווי טובת ההנאה שתצמח לקבוצה נראים לי יותר חישובי המבקשת לפיהם הסכומים שישובו מסתכמים בכ-45,000 ₪, מאשר חישובי המועצה בסיכומיה לפיהם סכומי ההחזר יסתכמו בכ-8,500 ₪, שכן חישובי המבקשת היו מבוססים יותר, ונסמכו על תמצית הדוחות הכספיים של המועצה תוך ניתוח שלהם. המועצה טענה טענותיה בהסתמך על דו"ח גביה מחברת מטרופולינט, שנתוני הגביה בו היו נמוכים יותר, וכך גם מספר הנכסים, לעומת אלה הנזכרים בדוחות המועצה, ולא התמודדה עם הנתונים שהציגה המבקשת.

4. בסעיף 15 לפסק הדין נקבע כך:

"על המועצה להגיש לבית המשפט ולצד שכנגד תוך 120 יום מהיום תצהיר שיפרט את התשלומים שבוצעו על ידה לנישומים בהתאם לפסק דין זה, תוך הקפדה יתרה על ביצוע ההחזר לכלל הנישומים הזכאים לכך, ותוך שימת לב לסדרי הגודל של הסכומים הסבירים שעל המועצה להחזיר, כפי שצוינו בטיעוני המבקשת. על המועצה לכלול בתצהיר נתונים לכל שנה בנפרד שיכללו את מספר הנכסים לגביהם בוצעה השבה, והיקף הכספים המושבים, תוך הפרדה בין כספים ששולמו באמצעות זיכוי לבין כספים שהוחזרו ישירות לנישומים. ככל שהמועצה לא הצליחה לבצע החזר למי מהנישומים, בשל חוסר יכולת לאתרו לאחר מאמץ סביר שנעשה על ידה (לרבות בירור כתובתו הרשומה במשרד הפנים), עליה לפרט בתצהיר את מספר הנישומים להם לא הצליחה לבצע החזר ואת הסכום הכולל של ההחזר שלא עלה בידה להשיבו" (ההדגשות במקור – י.ק.).

5. חרף הקביעות והחיובים בפסק הדין, לא הגישה המועצה תצהיר כנדרש, גם לאחר ארכות שניתנו לה, ורק ביום 5.10.16, הגישה 2 טבלאות, ללא תצהיר תומך, ולפיהן הסכום להחזר הוא כ-9,000 ₪ מתוכו הוחזר סך של כ-8,500 ₪.

6. בהחלטה מיום 6.10.16 נקבע, בין היתר, כך:

"...2. המועצה לא קיימה את הנדרש לפי סעיף 15 לפסק הדין. לא ניתן תצהיר ולא ניתנו הפרטים הנדרשים באותו סעיף. תחת זאת הוגשו שתי טבלאות, שלא נדרשו, המשקפות סכום כולל של כ-9,000 ₪ מתוכו הושב סך של כ-8,500 ₪. סכומים אלה אינם מתיישבים עם הסכומים הסבירים שהיה על המבקשת להשיב, ויש להתייחס גם לעניין זה בתצהיר.

3. על המועצה לקיים באופן מלא את הוראות סעיף 15 לפסק הדין, ותעשה כן לא יאוחר מיום 30.10.16...".

7. ביום 30.10.16 הגישה המועצה הודעה מלווה בתצהיר של מנהל מחלקת הגביה. לפי הודעה זו השלימה המועצה את ביצוע פסק הדין. המועצה ציינה כי הצליחה לאתר חלק מהתושבים שלא אותרו, והזכאים לקבל סך של 351 ₪ מתוך 550 ₪ שלא הוחזרו עדיין. כמו כן, חזרה היא על הנתונים שנטענו בסיכומיה לגבי היקף ההחזר המגיע, למרות שבית המשפט לא קיבל נתונים אלה בפסק הדין. ההסבר שניתן על ידה לכך היה כי:

"הפער הקיים בין כמות הנכסים בשנים הרלוונטיות, נובע מכך שבסוף שנת 2014 בוצע סקר נכסים נרחב במ"מ גדרה. אי לכך, בשל פעולות המועצה ובשל אי הבהירות באותה עת, בחרו מספר תושבים לשלם ארנונה בתקופה שלאחר התאריכים הרלבנטיים".

8. בהחלטה מפורטת מיום 3.11.16 נדחתה הודעת המועצה כאילו הושלם פסק הדין. בהחלטה זו התייחסתי לתמיהות הרבות העולות מהודעת המועצה ומהנתונים שבתצהיר, כמו גם מההסבר שניתן ושהובא לעיל, וקבעתי כי "בטרם אחליט באילו צעדים לנקוט בעניין זה, ואילו הוראות לתת, אני מאפשר למועצה ליתן מענה לאמור לעיל שייתמך בתצהיר, וזאת תוך 20 יום".

9. ביום 6.12.16 הגישה המועצה הודעתה המלווה בתצהירה של מנהלת מחלקת הגביה, ורק בהודעה זו הודתה המועצה כי "...טעתה באופן יישום פסק הדין, בכך שסברה כי יש לבצע חישוב שונה מאופן חישוב תאריכי התיק מאשר זה שנקבע בפסק הדין".

המועצה ציינה כי לאחר שיחת הבהרה עם ב"כ המבקשת הזינה במערכת את הנתונים הדרושים ומהם עלה כי סכום ההחזר שיש להשיבו לנישומים הוא כ-45,000 ₪, כולל הסך של כ-8,500 ₪ שכבר הושב, כלומר תוספת של כ-36,500 ₪ לעומת התחשיב הקודם. כמו כן, מספר הנכסים בגינם תתבצע ההשבה גבוה באלפי נכסים מאלה שצוינו בתחשיב הקודם של המועצה (בשנת 2014 – למעלה מ-6,000 נכסים נוספים; בשנת 2015- למעלה מ-8,000 נכסים נוספים).

המועצה ציינה כי השבת הסכומים הנוספים לשנים 2014 ו-2015 תבוצע בתלושי הארנונה שיופקו ב-12.1.17.

10. עוד ציינה המועצה בהודעתה כי ב"כ המבקשת קיבל לידיו את הדוחות לשנים 2014-2015 המפרטים את ההחזר לנישומים, ונתן הסכמתו להודעת המועצה. אוסיף, כי בדיון שהתקיים היום, אכן אישר ב"כ המבקשת, כי בסופו של דבר התקבלה התוצאה המבוקשת.

11. נוכח האמור לעיל, אני מקבל את החישוב המעודכן של המועצה, ומורה לה להשיב את ההחזרים המגיעים לכל הזכאים לפי פסק הדין, באמצעות זיכוי בתלושי הארנונה שיונפקו ב-12.1.17, ולגבי הזכאים שאינם נישומים כיום, יחול האמור בסעיף 14 לפסק הדין. כמו כן, יחולו הוראות סעיף 15 לפסק הדין, ועד 12.3.17 תגיש המועצה לבית המשפט תצהיר כנדרש לפי סעיף 15 לפסק הדין.

12. לא ניתן לסיים החלטה זו ללא דברים המתייחסים להתנהלות המועצה.

פסק הדין היה ברור.

בית המשפט קבע בפסק הדין כי חישובי המבקשת עדיפים על פני חישובי המועצה.

לפיכך הסכום להחזר היה צריך להסתכם בכ-45,000 ₪.

חרף זאת, התעלמה המועצה מההוראות שבפסק הדין, וביצעה את ההחזר לנישומים לפי חישוביה השגויים בסיכומיה (סכום של כ-8,500 ₪ בלבד), חישובים אשר נדחו על ידי בית המשפט.

יש קושי רב בטענה כי הוראות פסק הדין לא הובנו על ידי המועצה.

גם לאחר ההחלטה מיום 6.10.16 לא תיקנה המועצה דרכיה, ורק בעקבות ההחלטה מיום 3.11.16 הואילה להודות ב"טעות".

13. בדיון שהתקיים היום נמסרו על ידי ב"כ המועצה הסברים להתנהלות לקויה זו, אותה תלה הוא בהנחיות שניתנו למועצה על ידי עורך הדין היחיד שטיפל באופן בלעדי בתיק זה במשרד עורכי הדין המייצג את המועצה, הנחיות אשר לא תאמו את פסק הדין. כן צוינו נסיבות אישיות של אותו עורך דין והעובדה כי אינו עובד עתה במשרד ב"כ המועצה. מנהלת הגביה של המועצה נחקרה על ידי בית המשפט והעידה כי לא קיבלה את פסק הדין, וכי קיבלה הנחיות מעורך הדין לבצע השבה רק לגבי התשלומים שבוצעו על ידי מחזיקי הנכסים בתאריכים 16.1 – 31.1 בכל אחת מהשנים 2014-2015, ורק עתה הוכן דו"ח המשך המתייחס לתקופה מ-1.2 ועד סוף כל אחת משנים אלה, שתוצאתו היא כידוע תוספת החזר של כ-36,000 ₪.

14. בסיטואציה המיוחדת של תובענה ייצוגית, מוטלת חובה על בית המשפט לעקוב ולוודא ביצוע פסק דין המחייב מועצה בהשבת כספים לחברי הקבוצה.

בית המשפט נוהג כשגרה להורות במקרה זה על הגשת תצהיר מטעם המשיב, בדבר ביצוע פסק הדין.

בית המשפט גם נוהג לתת אמון בתצהירים המוגשים לו, ובמיוחד כאשר מדובר ברשות ציבורית דוגמת המשיבה, שהיא רשות מקומית.

15. לפיכך, האכזבה במקרה זה רבה, שכן אלמלא ערנות בית המשפט שבחן את תוכן התצהיר ואת התאמתו לפסק הדין, ולסכומים הנזכרים בו, היו מושבים על ידי המועצה סכומים נמוכים בהרבה מהסכומים שהיה עליה להשיב לפי פסק הדין.

16. אני מקבל אמנם את הסברי ב"כ המועצה בדבר התקלה שאירעה במקרה זה, אך אין ספק כי נדרש בדק בית על מנת להפיק את הלקחים הנדרשים, ולדאוג לכך שתקלה מעין זו לא תחזור.

17. למרות שאי ביצוע חובותיה של המועצה לפי פסק הדין והתנהלותה הפגומה כפי שתוארה לעיל אילצו את בית המשפט להוסיף ולדון בתיק זה פרק זמן ארוך לאחר סיומו, וליתן החלטות אשר נועדו להביא לתוצאה של קיום פסק הדין, ושקלתי לחייב את המועצה עקב כך בתשלום הוצאות לאוצר המדינה, הרי מששוכנעתי בסופו של דבר כי ההתנהלות לא הייתה בחוסר תום לב, וכי לא הייתה כוונה לבזות את פסק הדין, אמנע מהשתת הוצאות כאמור.

18. עם זאת, ובהתחשב בדברים שהובאו לעיל, נדרש כי התצהיר שעל המועצה להגיש לבית המשפט לפי סעיף 15 לפסק הדין יהיה חתום בנוסף למנהלת מחלקת הגביה גם על ידי גזבר המועצה (ניתן להגיש גם תצהירים נפרדים של כל אחד מהגורמים הנ"ל).

19. בנוסף, על המועצה לפרסם לא יאוחר מסוף חודש זה מודעה במקומון הנפוץ ביותר בתחום המועצה בזו הלשון:

הודעה בדבר תשלום נוסף בתובענה ייצוגית

בהחלטה מיום 12.12.16 של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"צ 24261-03-15, נקבע כי המועצה המקומית גדרה לא קיימה במלואו את פסק הדין מיום 15.2.16 אשר חייב אותה להשיב למחזיקי הנכסים בתחום המועצה סכומי ארנונה שנגבו מהם ביתר (עקב אי התחשבות במדד שלילי לגבי התשלום הראשון בכל אחת מהשנים 2014 ו-2015, של מי ששילמו תשלומי ארנונה בהסדר תשלומים), ובמקום להשיב סך של כ-45,000 ₪, השיבה עד עתה סכום של כ-8,500 ₪ בלבד. כמו כן, בוצעה ההשבה רק לחלק מהנישומים, ולא לכל הנישומים הזכאים לה.

המועצה המקומית מסרה לבית המשפט הסבר לגבי התקלה שאירעה, ובית המשפט הורה לה להשיב את הסכומים החסרים לכל הנישומים באמצעות זיכוי בתלושי הארנונה שיונפקו ביום 12.1.17, ומשלוח המחאה לזכאים שאינם נישומים היום.

הודעה זו מתפרסמת על-פי הוראת בית המשפט בהחלטתו הנ"ל.

פרסום זה נדרש על מנת ליידע את חברי הקבוצה בהחזר הנוסף שיתבצע, ובסיבה לכך שהחזר זה מבוצע רק עתה ולא קודם לכן.

גודל הפרסום יהיה סביר וקריא, ויעלה בלפחות 33% על הקבוע בתקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), תשנ"ה-1995, ועד יום 4.1.17 על המועצה להגיש לבית המשפט עותק מהפרסום.

20. תזכורות פנימיות נקבעות ליום 5.1.17 וליום 13.3.17.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשע"ז, 12 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.