1. התובעת עותרת למתן הוראות להרחבת הקבוצה נושא החלטת האישור מיום 5.9.17. לטענתה יש לכלול בקבוצה את כל הנישומים אשר שילמו תשלומי ארנונה בהסדר תשלומים 24 חודשים לפני הגשת התובענה ועד ליום אישור התובענה, וזאת חלף הקביעה כי הקבוצה תכלול את הנישומים אשר שילמו תשלומי ארנונה בהסדר תשלומים 24 חודשים לפני הגשת התובענה.

הבקשה הוגשה נוכח דיון נוסף מנירב (דנ"מ 8626/17) שקבע כי סעיף 21 בחוק תובענות ייצוגיות אינו שולל חיוב בהשבה ביחס לתקופה שלאחר הגשת בקשת האישור (להלן: "דנ"מ מנירב").

1. הנתבעת מתנגדת לבקשה נוכח העובדה שבת"צ 21595-09-17 טכנו טופ נ' עירית נס ציונה, תביעת המשך לתובענה דנן (להלן: "תביעת ההמשך"), הוגשה הודעת חדילה ביום 18.12.17. החדילה אושרה ביום 16.11.18. לטענתה פסק הדין שאישר את החדילה הוא חלוט, והחדילה פוטרת את הרשות מהשבת גביית היתר.
2. בקשת האישור נושא הדיון הוגשה ביום 12.3.15. תביעת ההמשך הוגשה ביום 10.9.17. הודעת החדילה בגין תביעת ההמשך אושרה כאמור ביום 16.11.18, והיא חלה גם על חובות עבר.
3. בנסיבות אלה אני סבורה כי הצדק עם הנתבעת, כי מקום שהוגשה תביעת המשך והרשות חדלה, אין מקום להרחיב את הקבוצה באופן שתכלול את הקבוצה שהיא נשוא תביעת ההמשך ואשר לגביה אושרה חדילה. שאם לא כן, ירוקן מתוכן פסק הדין שאישר את החדילה. אני מקבלת את טענת הנתבעת כי מסקנה זו מקבלת חיזוק מסעיף 24 בדנ"מ מנירב שם נקבע:

"בהעדר עיגון לשוני לעמדה השוללת הגשת תובענות ייצוגיות עוקבות באותה עילה (ראו לעיל, פסקה 16), הפרשנות המצמצמת אינה מעניקה לרשות חסינות מוחלטת מהשבה לגבי התקופה שלאחר הגשת בקשת האישור – שהרי הנפגעים המאוחרים יוכלו לדרוש, ולקבל, סעד כזה במסגרת הליך חדש. אולם, גם אם הנפגעים יפעלו בדרך זו, הרשות תוכל למנוע את אישור התובענה החדשה באמצעות מתן הודעת חדילה באותו הליך – ובמקרה זה, יישארו ברשותה הכספים שגבתה בתקופת הביניים שמאז הגשת בקשת האישור המקורית ועד החדילה. מאחר שיש להניח כי הבקשה המאוחרת לא תוגש מיד לאחר הגשת הבקשה הראשונה – שהרי במקרה כזה סכום התביעה יהיה נמוך מאד, ותוחלת הרווח למייצגי הקבוצה דלה – הרי שהגבלת ההשבה בהליך הראשון מעניקה לרשות תמריץ לא מבוטל להמשך הגבייה השנויה במחלוקת" (ההדגשה שלי – מ' נ').

1. אני סבורה כי גם את הנישומים ששילמו בתקופת הביניים בין 12.3.15 ועד 10.9.15 (ממועד הגשת בקשת האישור הנדונה ועד לתחילת 24 חודשים לפני תביעת ההמשך) אין לכלול בקבוצה, שכן חדילה חלה לגבי כל חובות העבר אף אלה שמעבר ל-24 חודשים. לעניין זה אציין כי ההלכה בבג"צ 2171/06 שני כהן נ' יו"ר הכנסת (29.8.11), היא שלמרות הגבלת זכות ההשבה נגד רשות ל-24 חודשים אחורה ולמרות זכות החדילה העומדת לרשות, לא נשללה זכות התביעה האישית של כל אחד מחברי הקבוצה לתבוע את נזקו בתביעה אישית (פסקה 41).
2. הנתבעת תעביר החומר למומחה לא יאוחר מיום 25.12.20.

ניתנה היום, א' טבת תשפ"א, 16 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.