רקע, השתלשלות ההליך

1. ביום 11.3.2015 הגישה התובעת, טכנו טופ 2004 בע"מ, בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד הנתבעת, עיריית נס ציונה (להלן: "בקשת האישור").

בבקשת האישור נטען כי הנתבעת גבתה כספים ביתר בגין הצמדה שגויה שאינה מתחשבת במדד שלילי של חיוב הארנונה לתקופה הראשונה (חודשים ינואר-פברואר) של ארנונה המשולמת בהסדר תשלומים לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980 (להלן: "חוק רשויות מקומיות-ריבית").

ביום 2.4.2015 הגיש מר רותם ניסים רבה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד עיריית יבנה בעילה דומה (ת"צ 4383-04-15, להלן: "בקשת רבה").

1. ביום 5.9.2017 אישרתי את שתי בקשות האישור (להלן: "החלטת האישור"). בהחלטה הסתמכתי על קביעותיי בעניין ת"צ 32239-05-13 גרטנר נ' עיריית פתח תקוה (נבו 21.10.2014):

"מסקנתי בעניין גרטנר בעינה עומדת, הגיון הדברים חל גם בענייננו לעניין התשלום בגין התקופה הראשונה, על כן אני סבורה כי יש להצמיד את התשלום בתקופה הראשונה שבענייננו למדד שלילי, אפילו יביא הדבר להפחתה של קרן החיוב השנתי שנקבעה לתשלום הארנונה בתחילת שנת המס. לא מצאתי בטענות שהובאו לפניי כדי לשנות את דעתי..." (פסקה 84 להחלטת האישור)."

חברי הקבוצה הוגדרו בהחלטת האישור כ-"כל הנישומים בתחום שיפוטה של משיבה 1 (הנתבעת, מ' נ') אשר שילמו את תשלומי הארנונה בהסדר תשלומים ב-24 החודשים שלפני הגשת בקשת האישור".

עניין ציונה נחום

1. ביום 19.9.2017 הגישה הנתבעת בקשה לעיכוב הליכים עד למתן הכרעה בבקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטתי לאשר תובענה כייצוגית בת"צ 42392-04-16 ציונה נחום נ' עיריית ראשון לציון שהסתמכה אף היא על קביעותיי בעניין גרטנר שהוזכר לעיל (בר"ם 6878/17, להלן: "עניין ציונה נחום").

ביום 20.11.2017 הוריתי על עיכוב ההליכים בתובענה זו כמבוקש.

1. בפסק דין בעניין ציונה נחוםמיום 6.5.2020, דחה בית המשפט העליון את ערעורה של עיריית ראשון לציון וקבע בין היתר כך:

"ההגדרה בענייננו בסעיף 1 לחוק הריבית קובעת כי:

"הפרשי הצמדה" – לענין ארנונה כללית המשתלמת על פי הסדר תשלומים – עדכון הארנונה לפי שיעור השינוי של המדד, מן המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום החיוב, עד המדד שפורסם סמוך לפני יום התשלום; (ההדגשה אינה במקור – ד.מ.)

רוצה לומר, שלפי סעיף 4(א) לחוק, כל תשלום לפי הסדר תשלומים ישולם בתוספת הפרשי "שיעור השינוי של המדד". היינו על פי פשוטו של מקרא, כשם שיש "להוסיף" שינוי מדד חיובי, כך יש "להוסיף" שינוי מדד שלילי....

בחוק הריבית נקבע כי תשלומי הארנונה מוצמדים לעלייה במדד או לירידתו. הא ותו לאו. לא נאמר בחוק כי מוטלת מגבלה כלשהי על הצמדת תשלומי הארנונה למדד. למעשה התנאי אותו מבקשת העירייה לקרוא לתוך החוק הינו מגבלה שאינה קבועה בו. זאת לא ניתן לעשות". (פסקה 28, 29 בפסק הדין).

בעקבות פסק הדין בעניין ציונה נחום, הגיעו הצדדים בבקשת רבה להסכמות ביניהם בכל הנוגע להיקף גביית היתר ולאופן ההשבה. פסק הדין בעניינם ניתן ביום 18.6.2020.

1. ביום 19.5.2020, ולאור פסק הדין בעניין ציונה נחום, ביקשה התובעת למנות את רו"ח דוד קאופמן כמומחה לצורך הכנת חוות דעת לכימות היקף הגביה בתובענה זו.

המשיבה לא התנגדה למינוי מומחה אך ביקשה למנות את מארק פיסחוב, כלכלן, כמומחה מטעם בית המשפט.

לאור הסכמת הצדדים, הוריתי ביום 16.6.2020 על מינויו של מארק פיסחוב כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "מומחה בית המשפט").

בקשה למתן הוראות

1. ביום 26.11.2020 הגישה התובעת בקשה למתן הוראות בשני עניינים:
2. החלת דנ"ם 8626/17 עופר מנירב נ' רשות המיסים (11.11.2020) והרחבת הקבוצה – כימות מלוא גביית היתר ב-24 חודשים עובר למועד הגשת בקשת האישור ועד למועד אישור הבקשה ביום 5.9.2017.
3. מתן הוראה להעברת החומר הרלוונטי מאת הנתבעת תוך פרק זמן מוגדר, סופי וקצוב.
4. הנתבעת התנגדה לבקשה להרחבת הקבוצה.
5. ביום 16.12.2020 דחיתי את בקשת התובעת, וקבעתי כי:

"בנסיבות אלה אני סבורה כי הצדק עם הנתבעת, כי מקום שהוגשה תביעת המשך והרשות חדלה, אין מקום להרחיב את הקבוצה באופן שתכלול את הקבוצה שהיא נשוא תביעת ההמשך ואשר לגביה אושרה חדילה. שאם לא כן, ירוקן מתוכן פסק הדין שאישר את החדילה."

כמו כן, הוריתי לנתבעת למסור למומחה את כל החומר הדרוש.

חוות דעת המומחה

1. ביום 30.12.2020 הגיש מומחה בית המשפט את חוות דעתו לעניין חישוב היקף ההשבה לקבוצה.

המומחה העיר כי עד ליום מסירת חוות הדעת לא קיבל את מלוא הנתונים, בצירוף אסמכתאות, לצורך חישוב היקף ההשבה – וזאת למרות פניות חוזרות ונשנות לנתבעת.

עוד הוסיף המומחה כי על מנת שלא לעכב את ההשבה לחברי הקבוצה הוא מצא לנכון לבצע הערכה של היקף ההשבה על בסיס דוחות כספיים שנתיים מבוקרים של עיריית נס ציונה לשנים 2015-2014 כפי שפורסמו באתר משרד הפנים.

המומחה מצא כדלקמן:

1. סך חיוב יתר של חברי הקבוצה בגין חיובים שוטפים לפי חוק רשויות מקומיות-ריבית עומד על סך של 155,703 ₪ נכון ליום הגשת חוות הדעת;
2. סך חיוב יתר של חברי הקבוצה בגין יתרות חוב פיגורים לפי חוק רשויות מקומיות-ריבית עומד על סך של 101,476 ₪ נכון ליום הגשת חוות הדעת.
3. סך ההשבה המגיעה לחברי הקבוצה עומדת על סך של 257,179 ₪ נכון ליום הגשת חוות הדעת. ככל שהנתבעת תמסור נתונים מלאים ומפורטים בצירוף דוחות או אסמכתאות – ניתן יהיה לעדכן את החישוב.

עוד הוסיף המומחה כי נודע לו מהחלטת בית המשפט מיום 16.12.2020 כי הוגשה תביעת המשך, שבמסגרתה הודיעה המשיבה על חדילה מהגביה ביום 18.12.2017. המומחה מבקש את הוראת בית המשפט בשאלה האם יש לבחון את התנהלות הנתבעת כיום לעניין הצמדה למדד שלילי.

1. בתגובתה מיום 15.2.21 הודיעה התובעת כי היא אינה מתנגדת לחוות דעתו של המומחה, אך מתנגדת להחלטת בית המשפט מיום 16.12.2020 שלא הרחיבה את הגדרת הקבוצה.
2. הנתבעת אינה חולקת על חישובי המומחה – למעט הוספת ריבית פיגורים על ידו לסכום ההשבה, בהתאם להוראות חוק רשויות מקומיות-ריבית.

לטענתה, בכל הנוגע להשבת תשלומי יתר הנוגעים לרשויות מקומיות יש הסדר ייחודי שנקבע בהוראות סעיף 6 בחוק רשויות מקומיות-ריבית. לפי סעיף זה יש דרישה טכנית וברורה לפיה חובת הוספת הריבית מותנית בפנייה בכתב של הנישום לרשות המקומית. פנייה כזו לא נערכה בענייננו ועל כן אין לחייב את הנתבעת בריבית לפי סעיף 6, בגין תשלום סכום ההשבה.

עוד טוענת הנתבעת כי היא חדלה במסגרת ת"צ 21595-09-17 טכנו טופ 2004 בע"מ נ' עיריית נס ציונה ופועלת היום תוך כדי התחשבות במדדים שליליים גם מתחת לקרן. חדילתה אושרה על ידי בית המשפט ביום 16.11.2018. על כן, ובהתאם להחלטות בית המשפט מיום 16.12.2020 ומיום 28.2.2021 אין כל מקום לבחינת התנהלות הנתבעת היום לעניין ההצמדה למדד השלילי.

דיון

1. לאור פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ציונה נחום, ונוכח הסכמת הצדדים, לא נותר אלא לקבוע את סכום ההשבה המגיע לחברי הקבוצה.
2. מומחה בית המשפט הגיש את חוות דעתו ביום 30.12.2020 וקבע כי סכום ההשבה עומד על סך של 257,179 ₪ נכון ליום הגשת חוות הדעת. סכום זה כולל כאמור הפרשי ריבית והצמדה לפי חוק רשויות מקומיות-ריבית.
3. המחלוקת שנותרה בין הצדדים היא האם יש להוסיף לסכום ההשבה ריבית לפי חוק רשויות מקומיות-ריבית.
4. סעיף 6 בחוק רשויות מקומיות-ריבית קובע כדלקמן:

"שילם אדם תשלום חובה שלא חב בו ביתר על הסכום שהוא חב בו (להלן – תשלום יתר) ולא הוחזר תשלום היתר תוך 30 ימים מיום שילומו, תחזירנו הרשות המקומית בתוספת הפרשים לפי שיעור העליה של המדד מן המדד שפורסם סמוך לפני יום שילומו של תשלום היתר עד המדד שפורסם סמוך לפני היום הקובע שלפני יום החזרתו; לא הוחזר תשלום היתר תוך 30 ימים מיום שהאדם ששילמו הודיע בכתב לרשות המקומית שהתשלום שנגבה ממנו הינו תשלום יתר, תחזירנו הרשות המקומית בתוספת הפרשים לפי שיעור העליה של המדד כאמור ובתוספת ריבית צמודה בשיעור של 0.5% לחודש מיום שילומו של תשלום היתר עד יום החזרתו." (ההדגשה אינה במקור, מ' נ')

הסיפא של סעיף 6 מלמד כי ריבית פיגורים תושת על הרשות בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד – שתשלום יתר לא הוחזר בתוך 30 ימים התנאי השני - שהנישום דרש בכתב את השבת תשלום היתר.

1. בעניין ת"צ (מרכז) 37240-12-12 עזרא מורדכי נ'  עיריית פתח תקווה (נבו 10.11.2015) כבר קבעתי כי:

"אשר לחובת ההשבה בצירוף ריבית על פי חוק הריבית מקום שיתרת הזכות נוצרה עקב הנחה או טעות וכד', כשאין פניה בכתב של הנישום, בשל כך שאינו מודע ליתרת הזכות. סעיף 6 בחוק הריבית קובע:

...

נראה לי כי נוכח לשונו של החוק, המתנה את ההשבה עם ריבית בהודעה בכתב של הנישום לרשות, הרי שאין אפשרות סבירה שהשאלה האמורה תוכרע בתובענה לטובת הקבוצה ועל כן לא מצאתי לאשרה. אינני סבורה כי ניתן לפרש את הסעיף באופן שדי בידיעת הרשות על קיומה של יתרת הזכות כדי להקים חובה להשיבה בצירוף ריבית על פי חוק הריבית." (ההדגשה אינה במקור מ' נ')

1. בענייננו – התנאי הראשון שבסעיף 6 סיפא מתקיים בענייננו. לאור החלטת האישור ופסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ציונה נחום, אין מחלוקת כי נגבה תשלום ביתר בענייננו עת הנתבעת לא התחשבה במדד שלילי בעת חיוב הארנונה בתקופה הראשונה.

עם זאת, התנאי השני לחיוב הרשות בריבית לפי סעיף 6 – דרישה בכתב מהרשות להשבת הכספים – אינו מתקיים. אין טענה כי הזכאים להשבה פנו לנתבעת בבקשה להשבת הכספים.

על כן, לא מתקיימים בענייננו התנאים הדרושים לחיוב הנתבעת בריבית בהתאם לחוק רשויות מקומיות-ריבית.

1. אשר לחיוב על פי חוק פסיקת ריבית, תשכ"א-1961 – סעיף 2 בחוק מותיר לביהמ"ש שיקול דעת לפסוק ריבית, וקובע כי:

"2. רשות שיפוטית שפסקה לבעל דין סכום כסף, או שציוותה על ביצועו של פסק כזה, או שקבעה סכום כסף המגיע על פי חיקוק, רשאית, לפי שיקול דעתה, לפסוק ריבית על אותו סכום, כולו או מקצתו".

לבית המשפט שיקול דעת רחב, ובסמכותו לפסוק ריבית והפרשי הצמדה, אף אם לא התבקש: "סמכות זו היא סמכות שבשיקול דעת, המופעלת, כפי שנקבע בפסיקה, בהתאם ל'נסיבותיו של המקרה'" [עע"ם 3550/15 משרד הביטחון האגף לשיקום נכים נ' פלוני (בנבו, 30.05.2016).

1. אני סבורה כי בנסיבות ענייננו - עת היו פסיקות סותרות של בתי המשפט המחוזיים, באופן שחלקם קיבלו את הפרשנות שלה טענה המשיבה, הכל כמפורט בבר"מ בעניין ציונה נחום (ר' ת"צ (מחוזי נצרת) 20241-10-13 עזמי נ' עיריית נצרת (כב' השופטת נ' מוניץ) (נבו 2.4.2014), בת"מ 48532-04-14 גבאי נ' עיריית טירת הכרמל (כב' השופט א' קיסרי) (נבו 28.10.2015)) ועת עניין ציונה נחום הוכרע בבית המשפט העליון ב-6.5.2020 - אין מקום לסטות מהוראות סעיף 6 בחוק רשויות מקומיות ריבית בנסיבות שבהן לא ניתנה הוראה בכתב לרשות, ואין לחייב בריבית.

סוף דבר

1. נוכח כל המפורט לעיל, התובענה הייצוגית מתקבלת.
2. המומחה יתקן את חוות דעתו כך שלסכום ההשבה יוסיף הפרשי הצמדה בלבד. המומחה יגיש חוות דעת מתוקנת בתוך 60 ימים. הנתבעת תישא בשכרו.
3. אני מחייבת את הנתבעת להשיב לכל אחד מחברי הקבוצה את סכום גביית היתר בהתאם לחוות הדעת המתוקנת כאמור. ההשבה תהיה בתשלום לחברי הקבוצה או בקיזוז מסכום הארנונה לפי בחירת הנתבעת, בתוך 120 ימים מיום המצאת חוות הדעת המתוקנת לצדדים.
4. הצדדים יגישו טיעונים לגמול לתובע ושכ"ט לבאי-כוחה:

התובעים יגישו טיעוניהם עד ליום 15.9.2021.

הנתבעת תגיש טיעוניה עד ליום 15.10.2021.

הטיעונים לא יעלו על 2 עמודים (גופן דיויד 12, רווח שורה וחצי, שוליים של 2 ס"מ מכל צד, ללא הערות שוליים, מרווח רגיל בין האותיות).

1. הצדדים יפרסמו בתוך 14 ימים מיום זה הודעה בדבר פסק הדין, במקומון הנפוץ בתחום הנתבעת וכן בעיתון יומי בעל תפוצה רחבה בהתאם להוראת סעיף 25(א)(5) בחוק תובענות ייצוגיות. גודל האותיות בהודעה לא יפחת מ-3 מ"מ. נוסח ההודעה יועבר קודם לאישור בית המשפט.

הנתבעת תישא בעלות פרסום ההודעה.

1. הצדדים ישלחו עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס תובענות ייצוגיות.

ת.פ. 16.10.2021.

ניתן היום, כ"ג אב תשפ"א, 01 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.