1. בפני בקשה לחיוב בהוצאות לדוגמה בשל ניהול הליכי סרק, שהוגשה על ידי הנתבעת והתובעת שכנגד, הגב' ענת אלקין (להלן: "הנתבעת"), כנגד התובעת והנתבעת שכנגד, הגב' תהילה ויצמן (להלן: "התובעת").

2. החלטתי זו ניתנת לאחר עיון בבקשה לחיוב בהוצאות לדוגמה בשל ניהול הליכי סרק (להלן: "הבקשה"), התגובה לבקשה שהוגשה מטעם התובעת (להלן: "התגובה"), התשובה לתגובה לבקשה (להלן: "התשובה"), וכן מסמכי התיק, כפי שהוגשו על ידי הצדדים.

3. בתמצית אציין כי התביעה דנן עוסקת בטענה של התובעת כנגד הנתבעת, בעילה של גניבה בעין וגזל סוד מסחרי בקשר לפורמולות מצמחי מרפא שהתובעת מייצרת במפעל א.מ.ב. (להלן: "המפעל"), אשר לטענתה הועתקו על ידי הנתבעת, שאף היא מייצרת פורמולות צמחי מרפא במפעל.

4. בשל העובדה כי המחלוקת לעניין זה היא עובדתית בעיקרה, ועוסקת בהליך מינוי המומחה שמינה בית המשפט והמסמכים שנמסרו לו ולצדדים, אתייחס קודם לטענות הצדדים, ולאחר מכן אפנה למחלוקת העובדתית.

טענות הצדדים:

5. לטענת הנתבעת, לאחר שבית המשפט מינה מומחה בעניין זה, מר פנחס דנציגר (להלן: "המומחה"), הסכימו הצדדים כי המפעל, אשר כאמור מייצר עבור התובעת והנתבעת את הפורמולות השונות לצמחי המרפא, יעביר למומחה את המסמך הכולל את מינוני הרכיבים בפורמולות, ולו בלבד.

6. לאחר שהמומחה נתן את חוות דעתו, הגישה התובעת בקשה לבית המשפט לקבלת המסמך המפרט את מינוני הפורמולות של הצדדים, עליו הסתמך המומחה בהחלטתו (להלן: "הבקשה לגילוי המסמך"). בית המשפט לא אפשר את גילוי המסמך שכן מדובר בחשיפת סוד מסחרי של הנתבעת ועל כן דחה את הבקשה. בקשת רשות ערעור שהגישה התובעת בעניין זה לבית המשפט המחוזי נדחתה.

7. ואולם, לטענת התובעת, משהוגשו תצהירי התובעת ביום 14.2.17, היא הופתעה לגלות כי התובעת צירפה לתצהיריה את המפרטים להכנת מוצריה של הנתבעת, קרי הפורמולות שהתבקשו על ידי התובעת ושבית משפט זה ושבית המשפט המחוזי קבע כי היא אינה רשאית לקבלן.

8. מבירור שנערך, התברר לנתבעת, לטענתה, כי הנתבעת פנתה באמצעות בא כוחה לנציגת המפעל, הגב' עטרה בקשי (להלן: "הגב' בקשי"), כבר בחודש דצמבר 2015, קרי 9 חודשים לפני הגשת הבקשה לגילוי המסמך, לקבלת הפורמולות של הנתבעת בטענה כי כך הורה בית המשפט. הנתבעת צירפה מכתב ששלח ב"כ התובעת למפעל ביום 10.12.15. עוד צורף מכתב מטעם הגב' בקשי מיום 22.2.17 במסגרתו נטען כי הוצג בפניה מצג שווא כי המפעל נדרש להעביר לתובעת את הפורמולות של הנתבעת, בהתאם לכאורה להחלטת בית המשפט.

9. לטענת הנתבעת, לו עניין זה היה מתגלה, הרי שהבקשה לגילוי המסמך, והגשת בקשת רשות הערעור היו מתייתרות, שהרי לאור האמור לעיל בידי התובעת היו כבר מחודש דצמבר 2015 הפורמולות של הנתבעת, נשוא הבקשה לגילוי המסמך ובקשת רשות הערעור. הסתרת עניין זה מהנתבעת ומבית המשפט, מהווה לטענתה, חוסר תום לב מטעם התובעת, ומדובר למעשה בניהול הליכי סרק והטרחת הנתבעת ובית המשפט לחינם.

10. הנתבעת טענה עוד כי ניהול הליכי הסרק גרמו לה לנזקים, ועל כן דורשת כי בית המשפט יטיל הוצאות לדוגמה על התובעת וכי התובעת תפצה את הנתבעת בהתאם.

11. התובעת טענה בתגובה כי לנתבעת אסור היה ליצור קשר עם הגב' בקשי, משום שמדובר בעדה מטעם התובעת, וכן משום שעילת הבקשה דנן יכולה הייתה להיתמך רק במסמכים שצורפו לה.

12. בנוסף, טענה הנתבעת כי לא קיבלה את המסמכים שהיו בידי המומחה, ועל כן לכאורה לא ידעה כי המסמכים שצורפו לתצהיריה הם המסמכים שעמדו לעיון המומחה לצורך מתן חוות דעת הדעת בעניינינו. עוד נטען כי ב"כ התובעת פנה לגב' בקשי לצורך קבלת הפורמולות בהתאם להחלטת בית המשפט לכאורה.

13. ביום 21.5.17 הוריתי לתובעת להציג לבית המשפט הנכבד את החלטת בית המשפט אליה התייחסה התובעת בתגובתה, ואולם התובעת לא פעלה בהתאם לכך. במסגרת התשובה לתגובה חזרה הנתבעת על טיעוניה, והוסיפה כי הנתבעת והגב' בקשי בקשרים עסקיים, ובכל מקרה הנתבעת לא פנתה לגב' בקשי בקשר לעדות שהייתה אמורה הגב' בקשי למסור בעניין זה.

דיון והכרעה:

14. אקדים ואציין כי בית המשפט אינו שש ליתן החלטות בעניינים מסוג אלו, ודאי משתיק בית המשפט, לרבות הבקשות וההחלטות בית המשפט שניתנו, שקוף וגלוי לצדדים, ועל כן לא אמורות להיות מחלוקות בין הצדדים, לפחות בעניין זה. אולם, על מנת ליתן החלטתי בעניין זה, אסקור בקצרה את גלגולו של תיק זה, תוך שאתייחס לטענות הצדדים בהתאם.

15. ביום 19.10.15 נערך דיון בפני במסגרתו נתתי תוקף של החלטה להסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים כדלקמן: "המפעל שמיצר את הבקבוקים א.מ.ב. חווה חקלאית ירדן בע"מ ימציא למומחים ולצדדים, את ההזמנה של התובעת ושל הנתבעת ביחס לבקבוקים נשוא הדיון, וכן דוגמה מכל אחד מהבקבוקים לרבות התכולה של הבקבוקים. בטרם יחל המומחה בעבודתו, הצדדים יאשרו שניהם שמדובר בבקבוקים ובהזמנה נשוא המחלוקת. הכוונה היא, שהפורמולה המבוקשת לייצור זה ההרכב הכימי של הבקבוקים, נשוא המחלוקת, הינו של התובעת, ושל הנתבעת, ולא תישמע טענה בדיעבד לאחר בדיקת המומחה כי מה שנבדק אינו רלוונטי למחלוקת."

16. ביום 7.1.16 הגישה התובעת בקשה ליתן צו המורה למפעל "להמציא לצדדים את ההזמנות של התובעת והנתבעת ביחס לבקבוקים המפרים, וכן דוגמה מכל אחד מן הבקבוקים לרבות התכולה של הבקבוקים." ביום 11.2.16 הגישה התובעת הודעה נוספת במסגרתה ביקשה התובעת להסב את תשומת לב המשפט לעניין החומרים שלא הועברו אליה על ידי המפעל.

17. בהחלטתי מיום 14.2.16 קבעתי "לענין הבקשה הנוגעת להמצאת נתונים מהמפעל, אני קובעת דיון אליו יוזמן נציג המפעל...ליום 20.3.16". עוד קבעתי בהחלטתי זו בקשר לדיון שנקבע ליום 20.3.16: "מהות הדיון הינה קביעת מנגנון מוסכם שבו הצדדים יעבירו את החומרים שיש לבדוק, וכן יקוים מתווה לאימות זיהוי החומרים...".

18. בהחלטה, אם כן, נקבע בבירור כי עניין המצאת הנתונים מהמפעל לתובעת יקבע במסגרת הדיון ביום 20.3.16. מכאן, שאיני יורדת לסוף דעתה של התובעת, משהיא טוענת בתגובה כי בית המשפט הורה, בשלב כלשהו, כי המפעל יעביר עותק של הפורמולות של התובעת ושל הנתבעת לשני צדדים, או בפרט את הפורמולות של הנתבעת לתובעת. יתירה מזאת, בדיון שנקבע ליום 20.3.16 הופיעה בפני הגב' בקשי, והסבירה שיש בידיה את המסמכים מזמן אמת של הזמנת הייצור של התובעת ושל הנתבעת, ואולם הסכימה להעבירם רק לעיון המומחה ולא לצדדים בשל חובת סודיות שיש למפעל כלפי כל אחד מהצדדים.

19. במסגרת הדיון קבעתי כדלקמן: "הגב' בקשי...תמציא את המסמכים שברשותה והנוגעים לסכסוך שבמחלוקת, כפי שהבהירה בדיון היום לעיל למומחה בתוך 14 ימים. עותק של המסמכים יומצא למסמכים [צ.ל –"לצדדים", ר.ב.ע], כל אחד את המסמכים הנוגעים אליו. ביחס להחלפה הדדית של המסמכים, היינו: שהתובעת תקבל את המסמכים של הנתבעת ולהיפך...יואילו להגיש בקשה מסודרת...מתוך הבנה שחברת א.מ.ב חתומה על הסכם סודיות עם כל אחד מהצדדים בנפרד". [ההדגשות אינן במקור – ר.ב.ע.].

20. כעולה מהשתלשלות העניינים המתוארת לעיל, אין ברור כי אין לקבל את טענת התובעת, כי בית המשפט לכאורה הורה למפעל להעביר לתובעת את הפורמולות והבקבוקים של הצדדים האחד של השני, משבית המשפט קבע, באופן שאינו יכול להשתמע לשני פנים, כי אף אחד מן הצדדים לא יכול היה לעיין במסמכים של הצד שכנגד שהיו מצויים בידי המפעל ושהועברו לעיון המומחה.

21. טענותיה אלו של התובעת כעולה מן התגובה אינן ברורות גם לנוכח המשך התנהלותה בתיק, כמפורט להלן. ביום 22.6.16 הוגשה בקשה מטעמה להורות למומחה למסור לה את כלל המסמכים עליו הסתמך במתן חוות הדעת מטעמו, ואילו המומחה טען כי השמיד את המסמכים נשוא המחלוקת. הנתבעת התנגדה לבקשה, ובפרט להעברת המסמך המפרט את הרכבי הפורמולות של הנתבעת, וזאת מטעמי סודיות. דיון נערך בפני ביום 12.7.16 במסגרתו שטחו הצדדים טענותיהם בעניין זה.

22. בהחלטתי מיום 17.7.16 קבעתי כי על המומחה לשחזר את המסמכים נשוא המחלוקת וכי הצדדים יגישו טענותיהם לעניין העברת המסמכים בכתב. הצדדים הגישו את טיעוניהם, במסגרתם חזרה התובעת על דרישתה לקבל את הרכב הפורמולות של הנתבעת. התובעת אף הגישה טיעונים משלימים מטעמה ביום 22.9.16, במסגרתם טענה כי "מסמכים הנוגעים להרכבי הפורמולות הינם בוודאי מסמכים רלוונטיים, ויש צורך בבירור בחשיפתם על מנת להגיע לחקר האמת".

23. בהחלטתי ביום 5.10.16 דחיתי את בקשת התובעת היות שקבעתי כי המסמך הכולל את הפורמולות של הנתבעת חוסה תחת הגנת סוד מסחרי. בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי התובעת בעניין זה (רע"א 30262-11-16) נדחתה ביום 9.1.17 (כב' הש' אביגיל כהן) לאחר הגשת תגובה מטעם הנתבעת.

24. הנה כי כן, התובעת עמדה על זכותה לקבלת המסמכים הכוללים את הפורמולות של הנתבעת לכל אורך ההליך. ואולם, ממכתבה של הגב' בקשי, אליו לא התייחסה לגופו הנתבעת בתגובה, עולה כי המפעל העביר לכאורה לתובעת את הפורמולות של הנתבעת, בעקבות דרישת ב"כ התובעת, עוד בטרם הועברו מסמכים אלו לעיון המומחה.

25. אם כן, אין בידי בית המשפט כדי להבין מתגובת התובעת, מדוע עמדה התובעת על קבלת המסמכים שהועברו למומחה, לרבות הפורמולות של הנתבעת, באמצעות הגשת בקשות שונות לבית המשפט כמפורט לעיל, וכן באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור לעניין זה, למרות שקיבלה לידיה לכאורה מן המפעל את הפורמולות של הנתבעת, כעולה ממכתבה של הגב' בקשי שלתכנו לא התייחסה במישרין התובעת בתגובתה, עוד בטרם הועברו המסמכים לעיון המומחה.

26. ויודגש, כי ממילא נדרש היה, וראוי היה, כי התובעת תנהג בשקיפות כלפי הנתבעת וכלפי בית המשפט, ככל שקיבלה מן המפעל את המסמכים המפרטים את הפורמולות של הנתבעת, וזאת ודאי לנוכח העובדה כי בית המשפט הבהיר בהחלטותיו לא פעם כי מדובר בנושא שנוי במחלוקת, ואף אפשר לצדדים לטעון את טענותיהם באריכות לעניין זה, ומסר החלטתו המפורטת בעניין זה כמפורט לעיל.

27. לסיכומו של דבר, התנהלות זו מטעם התובעת, כמפורט לעיל, אינה עולה בקנה אחד עם התנהלות מצופה מבעלי דין, ודאי לנוכח החלטות ברורות וחד משמעיות שניתנו על ידי בית המשפט בעניין. אולם, בהתייחס לבקשה לפסיקת הוצאות לדוגמה, איני מוצאת לקבוע הוצאות בשלב זה לחובת מי מהצדדים. הוצאות יפסקו במסגרת פסק הדין, בהתאם לקריטריונים והשיקולים הקבועים בדין וכמקובל.

ניתנה היום, כ"ז סיוון תשע"ז, 21 יוני 2017, בהעדר הצדדים.