לפניי תביעה ותביעה שכנגד אשר עניינן בייצור ומכירת פורמולות טבעיות מצמחי מרפא.

רקע עובדתי:

1. התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "הגב' ויצמן") הינה נטורופתית מוסמכת, מנהלת ובעלים של "מרכז טיפול זן" לנטורופתיה במסגרתו רוקחת פורמולות טבעיות מצמחי מרפא.

2. הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "הגב' אלקין"), הינה בעלת קליניקה המתמחה בשיקום שיער דליל, חידוש העור וטיפולי גוף מתקדמים. בעוד לטענת הגב' אלקין בנוסף הינה נטורופתית מוסמכת, מומחית ברפואת תדרים וכן דוקטורנטית בנטורופתיה, טוענת התובעת כי אין כל קשר בין תארים אלו לנתבעת ויש ספק רב בקשר לאותנטיות של התעודות אותן מציגה הגב' אלקין. התייחסות לעניין זה תהא במסגרת פסק הדין.

3. אין חולק כי הגב' ויצמן והגב' אלקין למדו שתיהן את לימודי הנטורופתיה ב"מכללת תלתן" (ראה נספח א' לכתב התביעה, ונספח א' לכתב ההגנה) .

4. אין מחלוקת כי החל משלהי שנת 2012 ועד תחילת שנת 2014 רכשה הגב' אלקין מהגב' ויצמן פורמולות מידי חודש בחודשו.

5. התביעה הוגשה לאחר שהגב' אלקין הפסיקה לרכוש מוצרים מהגב' ויצמן והרחיבה את מערך יצור של הפורמולות שלה, כשטענתה העיקרית של הגב' ויצמן הינה כי הפורמולות שאותן היא רוקחת ומייצרת הועתקו על ידי הגב' אלקין לרבות שמות הפורמולות ועיצוב בקבוקי הפורמולות.

יצוין כי יצור בקבוקי הפורמולות לגביהן נטען להפרה יוצרו הן עבור הגב' ויצמן והן עבור הגב' אלקין במפעל א.מ.ב חווה חקלאית ירדן בע"מ (להלן: "מפעל א.מ.ב").

6. מנגד הגישה הגב' אלקין כתב תביעה שכנגד בגין גניבת עין והפרת זכויות יוצרים, הטעיית הציבור, ופרסום לשון הרע מצידה של הגב' ויצמן.

7. על מנת לבחון האם אכן היה גזל של סוד מסחרי וגניבת עין מונה מומחה מטעם בית משפט, יועץ תעשייתי וכלכלי, מר פנחס דנציגר (להלן: "מר דנציגר"), אשר יחווה דעתו באשר לדמיון בין הפורמולות המיוצרות על ידי הצדדים. המומחה נדרש לבדוק את הבקבוקים לגביהן נטען להפרה לאחר שיקבל מהמפעל המייצר, מפעל א.מ.ב, את הזמנת הגב' ויצמן ואת הזמנת הגב' אלקין ביחס לבקבוקים, ויקבל דוגמא מכל אחד מהבקבוקים לרבות תכולתם.

8. יצוין כי במסגרת ההליכים המקדמיים בתיק ביקשה הגב' ויצמן את מסמכי הפורמולות של הגב' אלקין כפי שהתבקשו מהמפעל ביחס לבקבוקים המפרים ואשר עמדו לנגד עיני המומחה בעת מתן חוות הדעת. בהחלטה מיום 5.10.16 קבעתי כי הגם ומסמך זה רלוונטי לתביעה, אין מקום לגלותו שכן הוא מהווה סוד מסחרי של הגב' אלקין ובהעדר תשתית ראייתית ראשונית כי הגב' אלקין הפרה את זכויותיה של הגב' וייצמן אין מקום להורות על חשיפת סודותיה המסחריים של הגב' אלקין.

ערעור על החלטה זו אשר הוגש על ידי הגב' ויצמן נדחה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 9.1.17.

9. לאחר החלטות בבקשת גילוי המסמך, ועם הגשת תצהיר עדות ראשית מטעם הגב' ויצמן התברר כי המסמך המדובר היה בידי הגב' ויצמן וצורף לתצהירה. לאור זאת הגישה הגב' אלקין בקשה לחיוב הגב' ויצמן בהוצאות לדוגמא בשל ניהול הליכי סרק. בהחלטה מיום 21.6.17 קבעתי כי התנהלות הגב' ויצמן אינה עולה בקנה אחד עם התנהלות המצופה מבעלי דין וכי הוצאות יפסקו במסגרת פסק הדין, הוא פסק דין זה והתייחסות לעניין זה תבוא לידי ביטוי במסגרת פסק הדין.

10. במסגרת ההליכים בתיק התקיים דיון הוכחות אחד במסגרתו נחקרו מומחה מטעם בית משפט מר דנציגר, התובעת בעצמה, מר אמיר בצר בן זוגה של הנתבעת, והנתבעת בעצמה.

11. פסק דין זה נכתב לאחר שהצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ.

טענות הצדדים:

12. טענתה המרכזית של הגב' ויצמן בתביעתה הינה כי לאחר שהגב' אלקין הפסיקה לרכוש ממנה פורמולות שונות, התברר לה כי הגב' אלקין העתיקה אחד לאחד את הפורמולות שלה על מרכיביהן תוך שכינתה את הפורמולות בשמות זהים לשמות הפורמולות שיצרה הגב' ויצמן והחלה למכור את הפורמולות תחת יצור שלה. זאת ועוד, בנוסף להעתקת הפורמולה ושם המוצר טוענת הגב' ויצמן כי הגב' אלקין אף העתיקה את עיצוב אריזת הבקבוק של הפורמולה.

13. עוד טוענת הגב' ויצמן כי לאחר שניסתה להשיג את הפורמולות והבקבוקים המפרים ושלחה נציגה סמויה לקליניקה של הגב' אלקין התגלתה מציאות עגומה כשהתברר כי הגב' אלקין מציגה את עצמה כ"רופאה", נטורופתית, דרמטולוגית, תארים אשר בינם לבין הגב' אלקין אין כל קשר. בעניין זה צרפה את תצהירה של הגב' מור סיבוני (להלן: "הגב' סיבוני") אשר לאור אי התייצבותה לעדות נמשך תצהירה מתיק בית המשפט.

14. עילות התביעה העיקרית מכוחן הגישה הגב' אלקין את תביעתה הינן: גזל של סוד מסחרי, גניבת עין, עשיית עושר ולא במשפט, קיום הסכם שלא בתום לב, רשלנות והפרת חובה חקוקה.

15. במסגרת כתב התביעה דורשת הגב' ויצמן פיצוי בשל נזקיה בסכום של 322,000 ₪ הכולל:

1. סכום של 3,000 ₪ לכל חודש בגין אי רכישת הפורמולות מהתובעת לתקופה של 12 חודש עד למועד הגשת התביעה, ובסה"כ 36,000 ש"ח.

2. סכום של 3,000 ₪ לחודש עבור שנה נוספת מיום הגשת התביעה, ובסה"כ 36,000 ש"ח.

3. סכום של 50,000 ₪ כתוצאה מהתחזות הגב' אלקין לרופאה ולנטורפתית והנזקים אשר נגרמו וייגרמו ללקוחותיה אשר יקושרו ע"י הלקוחות לבקבוקים לפורמולות ולאריזות הבקבוקים וייגרמו נזק למוניטין של הגב' ויצמן.

4. פיצוי בסכום של 200,000 ₪ בגין גניבת עין וגזל סוד מסחרי.

16. מנגד טענה הגב' אלקין כי מדובר בתביעה חסרת תום לב והמונעת מקנאה ותאוות בצע, שעה והגב' ויצמן מתקשה לקבל את הצלחתה העסקית של הגב' אלקין בתחום האסתטיקה הרפואית והנטורופתיה.

17. טוענת הגב' אלקין כי הרכישות שלה מהגב' ויצמן לא נעשו במסגרת הסכם או התחייבות כלשהי, וההזמנה נעשתה בהתאם לצורך בפניה טלפונית, כשלאחר שהרחיבה את מערך היצור שלה לא היה לה עוד צורך ברכישת פורמולות יקרות מהגב' ויצמן.

18. טוענת הגב' אלקין כי הגב' ויצמן הציגה עצמה כבעלים של חברת "זן" חברה ותיקה ושעיסוקה בצמחי מרפא סיניים לרפואה טבעית ומונעת, כשהתחוור לה כי הגב' ויצמן גבתה ממנה שלא כדין תוך כדי התחזות לאחר מחיר כפול בגין הפורמולות.

19. טוענת הגב' אלקין כי במסגרת השקעתה בפרסום ובניית המוניטין שלה פרסמה תמונה של גבר הבודק את הקרקפת שלו בשתי ידיו ובצידה של התמונה משפט: "טיפול בנשירת שיער וצמיחה מחודשת", כשהגב' ויצמן העתיקה ממנה פרסום זה, ועל כן מדובר בגניבת עין והפרת זכויות יוצרים בהתאם לחוק עוולות מסחריות.

20. עוד טוענת הגב' אלקין כי מדובר בהטעיה של הציבור שכן לפי תקנות משרד הבריאות אין לתת סגולות למוצר אם אינן מצויות ברישיון משרד הבריאות, כשאין כל רשיון מאת משרד הבריאות לפורמולת Haiezen של התובעת המאשר כי פורמולה זו מצמיחה שיער.

21. טוענת הגב' אלקין כי הגב' ויצמן פרסמה לשון הרע בכוונה לפגוע בה וכך פנתה למרצים במכללת תלתן, למטפלים בתחום הנטורופתיה וכן ללקוחות, וטענה בפניהם כי הגב' אלקין "גנבה" ממנה פורמולות של צמחי מרפא וכי היא מתחזה לדוקטורנטית כשאין לה כל מומחיות.

22. במסגרת כתב התביעה שכנגד דורשת הגב' אלקין סכום של 350,000 ₪ הכולל:

1. החזר מחצית מסכום הרכישות סכום אשר נגבה ממנה ביתר הוא סכום של 21,000 ₪.

2. בשל פרסום לשון הרע באופן מכוון סכום של 100,000 ₪.

3. בשל גניבת עין פיצוי בסך של 200,000 ₪ בהתאם לס' 13 לחוק עוולות מסחריות.

4. בשל הפרת זכויות יוצרים תשלום בסך של 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק.

23. במסגרת כתב ההגנה לתביעה שכנגד טוענת הגב' ויצמן כי השם" זן" משמעו טיפול כשעסקים רבים משתמשים בשם זה, מה גם כי היא מוכרת מייצרת ומוכרת מוצר אחר לגמרי מהמוצרים אותם מוכרת חברת זן.

24. אשר לטענת הגב' אלקין בנוגע למחיר היקר אותו היא גובה, טוענת הגב' ויצמן כי מעבר לכך כי הטענה אינה רלוונטית, הרי היא אינה נכונה לרבות העובדה כי מדובר בצמחים שונים ובכמות שונה.

25. אשר לטענה בנוגע להעתקת הפרסום של הגב' אלקין טוענת הגב' ויצמן כי המדובר בתמונה שונה, כי התמונה נרכשה על ידי הגב' ויצמן, כי הגב' אלקין מודה כי הגב' ויצמן פרסמה את התמונה לפניה, וכי לא שנתה כל משפט בפרסום בעקבות משפט מהקמפיין של הגב' אלקין. מכל מקום טוענת הגב' ויצמן כי אין מדובר בגניבת עין.

26. לגבי הטענה לפרסום לשון הרע טוענת הגב' ויצמן כי לא פנתה לאף גורם ולא אמרה לו את האמור בסעיפים הנ"ל.

דיון ומסקנות:

התביעה העיקרית;

הטענה לגניבת עין ולגזל סוד מסחרי ;

27. טענתה העיקרית של הגב' ויצמן היתה כי מעשיה של הגב' אלקין, העתקת מוצריה בשינויים קוסמטיים בלבד, מהוות גזילת סוד מסחרי ועוולה של גניבת עין בהתאם לחוק עוולות מסחריות.

28. ראשית אבחן את התשתית הנורמטיבית.

29. עוולת גניבה בעין מעוגנת בס' 1 לחוק עוולות מסחריות הקובע כדלקמן:

"(א) לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.

(ב) שימוש של עוסק בשמו בתום לב, לשם מכירת נכס או מתן שירות, לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין."

30. עוולת גניבת עין כאמור בחוק עוולות מסחריות הינה בת דמותה של העוולה כפי שהייתה מנוסחת במסגרת ס' 59 פקודת הנזיקין [נוסח חדש] טרם עיגונה בחוק, ועל כן לצורך פרשנות העוולה ניתן להיזקק להלכה הפסוקה אשר נצברה בנוגע לעוולה בלבושה הקודם.

הערך המוגן ביסוד העוולה נועד להגן על האינטרס הקנייני של בעל העסק ומניעת פגיעה בזכות שרכש במוניטין על עסקו.

הגנת החוק מותנית בשני יסודות האחד רכישת מוניטין על ידי העוסק בטובין או בשירות כך שהציבור מזהה את התדמית החיובית בהם עם העוסק, והשני הוא כי מעשיו של הנתבע הם שהביאו להטעיית הציבור או עלולים להביא להטעייתו לחשוב כי הטובין או השירות אותם מספק התובע הינם של הנתבע.

לצורך קיום יסודות העוולה די בקיום חשש סביר אובייקטיבי למעשים ואין צורך בהוכחת כוונת הטעייה או הטעייה בפועל. היקף ההגנה מפני חשש הטעייה נקבע בהתאם לאיזון שנעשה בין הזכות למוניטין עסקי לבין חופש התחרות וחופש העיסוק.

(ראה, ע"א 5207/08 World ORT נ' אורט ישראל [פורסם בנבו, 1.2.11]).

31. ס' 5 לחוק העוולות מסחריות תשנ"ט-1999 (להלן:"החוק") מגדיר "סוד מסחרי", "סוד" כ"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו"; סעיף 6 מגדיר את העוולה, סעיף 10 מגדיר את חזקת השימוש. בעניין רעא 1521/18 רשת חנויות רמי לוי שיווק השקמה 2006 בע"מ נ' Barilla G. e R. Fratlli - S.p.A [פורסם בנבו, 22.4.18], הבהיר ביהמ"ש העליון את ההלכה הנוגעת לעוולת גניבת עין, וקבע כי תחילה יש להוכיח קיומו של מוניטין ואת החשש להטעיה. לעניין המוניטין נקבע כי "שימוש נרחב יכול להוכיח רכישת מוניטין, ולרוב מהווה תנאי נדרש, אולם אין הוא תנאי מספיק. 'מהותו של השימוש שנעשה היא החשובה. על התובע להוכיח כי נעשה שימוש כזה שהקונה בשוק מזהה את הסחורה כסחורתו שלו" (סעיף 29 לפס"ד), ולעניין ההטעיה נקבע כי המדובר במבחן אובייקטיבי, כאשר "מקובל לבחון קיומו של חשש סביר להטעיה באמצעות 'המבחן המשולש', המורכב משלושה מבחני משנה: מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורה וחוג הלקוחות; ושאר נסיבות העניין" (סעיף 32 לפס"ד). עוד נקבע כי בבחינת מבחן המראה והצליל שהוא המבחן העיקרי, "יש להימנע מפני מתן משקל יתר לבחינה פרטנית ומדוקדקת של הרכיבים החזותיים השונים; תחת זאת יש להתמקד ברושם הכללי המתקבל מהתבוננות במוצרים העומדים לבחינה" (סעיף 34 לפס"ד).

32. מן הכלל אל הפרט,

בענייננו השאלה המרכזית אשר עמדה בבסיס המחלוקת בין הצדדים היתה האם קיים שוני בין הפורמולות של הצדדים והאם יש הבדל בהשפעה של התוספת והשינוי בפורמולות לאור מרכיבים שונים או מינונים שונים. לצורך בחינת השאלה מונה מומחה מטעם בית משפט מר דנציגר.

33. חוות דעת מומחה מטעם בית משפט היא אומנם רק אחת הראיות העומדות בפני בית המשפט, עם זאת שעה ובית המשפט ממנה מומחה בסוגיה המצריכה ידע מקצועי שבמומחיות סביר להניח כי לא יסטה ממצאיו ויקבלן אלא אם נראית סיבה ניכרת בולטת לעין שלא לעשות כן (ראה, ע"א 5509/09 ח'אלד עבד אלקאדר מוחמד תיים מסארווה נ' עזבון המנוח אבראהים חסן מסארווה [פורסם בנבו, 23.2.14]).

34. עיון בחוות הדעת מטעם מר דנציגר מגלה חוות דעת מקצועית ומפורטת, המתייחסת לתהליך הכנת פורמולה, בחירת מרכיביה אופן בחירת המינונים המתאימים ואופן ייצור הפורמולה באופן כללי, שלאחריה בסיכום הדברים ישנה התייחסות למקרה הקונקרטי לאחר בדיקת ההרכבים כפי שנמסרו לו ממפעל א.מ.ב. המייצר את הפורמולות הן עבור הגב' ויצמן והן עבור הגב' אלקין.

35. בחקירתו אישר מר דנציגר כי בחוות הדעת הסביר באופן כללי על ההשפעה של תוספת צמחים או שינוי מינון לפורמולה מסוימת, כשלאחר מכן בחן את המקרה הקונקרטי והשווה את שתי הפורמולות השונות של הצדדים מבלי שידע איזו פורמולה שייכת למי מהצדדים.

36. מסקנותיו של מר דנציגר כאמור בחוות הדעת לאחר קבלת הפורמולות הן של הגב' ויצמן והן של הגב' אלקין לאחר בחינת מרכיביהן הינן כדלקמן:

1. מבדיקת ההרכבים כפי שנמסרו לו על ידי המפעל המייצר נראה כי קיים שוני בין הרכבי הפורמולות המיוצרות עבור אלקין לעומת אלו שיוצרו ומיוצרות עבור ויצמן.

2. השינויים מתבטאים באחוזי רכיבים שונים ו/או בהוספת חומרים.

3. לפי הספרות הנטורופתית יש הבדל בהשפעה של התוספת והשינוי בפורמולות.

עוד הבהיר כי הפורמולות עצמן הינן בעיקרן גנריות ואין בהם כל ייחוד.

37. בחקירתו חזר על האמור בסעיף 18.2 לחוות דעתו כי יש הבדל בהשפעה של התוספת והשינוי בפורמולה.

38. בענייננו, לא ראיתי סיבה ניכרת לעין לסטות ממסקנותיו של מר דנציגר, כי מדובר בפורמולות שונות, וכי יש הבדל בין הפורמולות לאור התוספת והשינוי אם של המרכיבים, ואם של המינונים השונים. עדותו של מר דנציגר התגלתה בפניי עקבית ומהימנה, נתמכה בראיות נוספות אשר הונחו בפניי ואף לא נסתרה על ידי הגב' ויצמן.

39. בחקירתה העידה הגב' ויצמן כי הגב' אלקין לקחה את הפורמולה שלה והוסיפה צמח אחד או שניים וכן שינתה את המינונים, אלא שלטענתה מאחר והצמחים העיקריים המרכיבים את הפורמולה הינם זהים השינוי מבחינת השפעה יהיה שינוי מינורי (פרוטוקול דיון מיום 10.4.18 עמ' 23 שורות 6- 20).

הגב' ויצמן אף אשרה בעדותה כי לא מסרה אף פעם לגב' אלקין את רכיבי הפורמולה או את המינונים המרכיבים את הפורמולה (שם, עמ' 24 שורות 28- 29).

40. מכאן, כי הגב' ויצמן עצמה מאשרת כי כאמור בחוות הדעת מטעם מר דנציגר הפורמולות של הגב' אלקין שונות מהפורמולות שלה הן במרכיבים והן במינונים השונים אלא שמבקשת לטעון כי למעשה שעה שהפורמולות של הגב' אלקין בעיקרן מורכבות מאותם הצמחים הדבר מהווה בבחינת גזל של סוד מסחרי.

41. מלבד זאת שהגב' ויצמן לא הוכיחה כי שינוי בצמח אחד או שניים הופכים את הפורמולות לכמעט זהות כשהשינוי בהשפעה הינו שינוי מינורי, הגב' ויצמן לא הוכיחה בפניי כי רכיבי הצמחים אשר שמם מוטבע על גבי עטיפת הבקבוק וחשוף לעין כל מהווים סוד מסחרי או פטנט, וגרסה זו אף אינה עולה בקנה אחד עם חוות דעתו של מר דנציגר ועם יתר הראיות אשר הונחו לפניי.

42. בחוות הדעת הסביר מר דנציגר כי מרבית החומרים בשימוש כיום בנטורופתיה או כתוספי תזונה הינם חומרים מוכרים והינם בבחינת רכיבים גנריים, כשרק במקרה בו רכיב בסיסי המרכיב את הפורמולה הינו חדש לגמרי ואינו מוכר בשוק כלל ניתן לרשום עליו פטנט.

43. לגרסת הגב' אלקין תכונות הפורמולות של צמחי מרפא נלמדות במסגרת הלימודים במכללת תלתן והינן נחלת הכלל בהיותם אף מפורסמות באתרי אינטרנט ובספרי צמחי מרפא. להוכחת טענתה צרפה הגב' אלקין מס' אסמכתאות המחזקות את גרסתה.

44. כך צרפה הגב' אלקין מכתב של הגב' רונית נחום (להלן: "הגב' נחום"), מרצה לתזונה במכללת תלתן, במסגרתו כותבת הגב' נחום כי פורמולות צמחי מרפא הינן ידועות ונלמדות על ידי הנטורופתים ועל כן אין אפשרות לגנוב נוסחאות כשבכל ספר ניתן למצוא את הנוסחאות בשינויים קלים (נספח ב' לתצהיר), הדברים עולים בקנה אחד עם עדותה של הגב' ויצמן שפורטה לעיל.

45. עוד צרפה הנתבעת מכתבו של מר אוהד זמר טוב, בעל הסמכה בהנדסה כימית ומנהל מעבדות לו- לה ביו קוסמטיות, במסגרתו כתב כי הוא מייצר פורמולות רבות ללקוחות וברוב המקרים הפורמולות אינן זהות כשגם במקרה והפורמולה זהה אין כל רישום פטנט ברישום פורמולה (נספח ט' לתצהירה).

46. בחקירתה העידה הגב' ויצמן בתחילה כי הפורמולות אינן רשומות כפטנט ועם זאת העידה כי מדובר בפורמולות חדשות שלה וזה פטנט שלה. משנשאלה האם רשמה באתר האינטרנט כי מדובר בפטנט ייחודי שלה לא ענתה תשובה חד משמעית, אלא השתמשה במילים "אולי" ו"יכול להיות". בהמשך עדותה משעומתה עם מכתבה של הגב' רונית נחום, העידה כי לא אמרה שהפורמולות הינן פטנט, ומשעומתה שוב עם כך שבאתר האינטרנט כתבה שמדובר בפטנט ייחודי השיבה כי מדובר בפטנט ברמה שהיא פתחה וכי דבריה של רונית נחום נאמרו מאחר והגב' נחום אינה מכירה את הסיפור במלואו ושמעה רק את הצד של הגב' אלקין (שם, עמ' 23 שורות 29- 32, עמ' 24 שורות 1- 8).

47. ניתן לראות כי מעבר לחוסר העקביות, הגב' ויצמן אינה מניחה כל יסוד לטענתה כי מרכיבי הפורמולות תחת ייצורה מהווים פטנט או סוד מסחרי. יצוין כי רשימת המרכיבים אף צורפו על ידי הגב' ויצמן לתצהירה וכפי שניתן להתרשם אין מדובר בצמחים אשר אינם מוכרים בשוק או אינם מופיעים בספרי צמחי מרפא, כשסביר כי אם אכן היה מדובר בחומרים המהווים סוד מסחרי או פטנט לא הייתה התובעת מאפשרת פרסומה של רשימה זו. נראה כי הגב' ויצמן מנסה לייחס לפורמולות שייכות ייחודית אשר אינה קיימת בתחום זה.

48. נראה כי הייחוס שמבקשת הגב' ויצמן לייחס לפורמולות המורכבות מצמחי מרפא שלא בהתאם לייחוס שיש ליתן להם אינה חריגה. כך כפי שניתן לראות ממכתב של משרד הבריאות המופנה לגב' ויצמן (נספח ז1 לתצהירי הגב' אלקין) הגב' ויצמן כבר פרסמה פרסומים של תוספי תזונה ותמציות שונות על ידה באתר האינטרנט תוך ייחוס לפורמולות סגולות ריפוי ובחלק מהמקרים תחליף לתרופות מרשם, שלא כדין.

49. חיזוק לכך כי למעשה הגב' אלקין לא בצעה עוולה של גניבת עין או של גזילת סוד מסחרי, אף ניתן לקבל מהימנעות הגב' ויצמן להביא עדים רלוונטיים אשר יכולים לשפוך אור על השאלות המצויות בליבה של המחלוקת.

50. כך למרות ובבקשה לזימון עדים אשר הוגשה לבית משפט בקשה לזמן את מר יעקובסון ליסטון מנהל מכללת תלתן, וכן את הגב' בקשי מנכ"לית מפעל א.מ.ב, לבסוף ויתרה על חקירתם ולא זימנה אותם ליתן עדות בעניין.

בעדותה לא נתנה הסבר המניח את הדעת מדוע עדים רלוונטיים אשר יכולים לשפוך אור על השאלות העיקריות שבמחלוקת לא זומנו על ידה.

כך משנשאלה בחקירתה מדוע ויתרה על חקירתו של מר ליסטון העידה כי לא רצתה להטריחו. משנשאלה מדוע ויתרה על חקירתה של הגב' בקשי אשר עדותה רלוונטית לשאלת ההעתקה של הפורמולות ושל עיצוב בקבוקי הפורמולות עדותה לא הייתה קוהרנטית, כך בתחילה העידה כי היא הייתה אמורה להגיע, משנשאלה בהמשך האם זימנה אותה העידה בתחילה כי אינה יודעת ומיד לאחר מכן שלא זימנה אותה, לאחר מכן העידה כי עורך דינה אמר לה שזמנו אותה אולם משנשאלה האם יש בידה זימון השיבה בשלילה(שם, עמ' 25 שורות 15- 25).

51. ניתן לראות כי במכתב אשר צורף מטעם הגב' אלקין (נספח ח' לתצהירה) הגב' בקשי מאשרת את גרסת הגב' אלקין כי כחלק מנהלי המפעל, המפעל אינו מייצר פורמולה עם רכיבים ואחוזים זהים, וודאי לא שמות זהים כך ששתי הסדרות שונות לחלוטין.

הימנעות הגב' ויצמן מלהביא את הגב' בקשה לעדות אומרת דרשני ומשמשת לחובתה.

52. זאת ועוד תצהיר אשר הוגש כחלק מתצהיר עדות ראשית מטעמה של הגב' סיבוני, נטורופתית אשר נשלחה אל הגב' אלקין על מנת לבחון את הפורמולות שלה ותמליל שיחה בינה לבין הגב' אלקין צורף לתצהירה, נמשך מהתיק לאחר שהגב' סיבוני לא הגיעה להעיד על תצהירה.

53. הגב' ויצמן אף לא הוכיחה את טענתה כי הגב' אלקין העתיקה את שמות המוצרים או את עיצוב הבקבוקים, וכי התובעת ביצעה עוולה של גניבת עין אף בעניין זה.

54. התובעת אשרה בעדותה את גרסת הגב' אלקין כי הבקבוקונים המכילים את הפורמולה הינם בקבוקים סטנדרטיים שמפעל א.מ.ב מספק למי שמבקש ייצור פורמולה עבורו (עמ' 24 שורות 30- 32).

55. הגב' ויצמן טענה כי שמות המוצרים והעיצוב הגרפי של הבקבוקים הועתקו על ידי הגב' אלקין.

56. במסגרת כתבי טענותיה ובעדותה טענה הגב' אלקין כי שמות הפורמולות הן שמות אוניברסליים, כי השמות נבחרו על ידי המפעל בהתייעצות איתה ולאחר מתן אישורה, וכי אף העיצוב הגרפי של המוצר נעשה על ידי המפעל בהתאם לכללים מסוימים. כך הסבירה כי בהתאם לתקנון המפעל GMP שם הפורמולה צריך להיות רשום בגדול, הרכיבים צריכים להיות כתובים מאחור צריך להיות כתבו כמה מ"ל וכי בחירת הצבע נעשית ע"י המפעל. עוד גרסה כי עיון בעיצוב התוויות המודבק על הבקבוקים מלמד על שוני רב בעיצוב במלל הן מבחינת תוכן והן מבחינה ויזואלית( ס' 40- 43 לתצהיר הגב 'אלקין, פרוטוקול דיון 10.4.18 עמ' 38 שורות 17-26).

57. כפי שניתן להתרשם מתמונות הבקבוקים אשר צורפו לתיק (תמונות בצבע), התוויות מלמדות על עיצוב גרפי שונה, הן במלל והן בעיצוב כשאף הצבע הירוק כגרסת הגב' אלקין של עטיפת הבקבוק אינו בעל אותו גוון. הבקבוקונים של הגב' ויצמן נושאים על כיתוב במסגרת אליפסה שבראשנה ענף עם שלושה עלים, את המילים T-POOLZEN, בעוד נושאים את שמה באנגלית באותיות דפוס, ושם הבקבוקון VITAPLANT , שם הבקבוק מופיע בתחתית הבקבוק ובעוד שבבקבוקונים של הגב' ויצמן הוא מופיע בראש העמוד. כלומר הבקבוקונים של הגב' אלקין לא דומים לא בכיתוב, לא בצבע, לא בעיצוב, לא בגודל, ולא במיקום השם ולא בשם המוצרים. גם הרושם הכללי אינו זהה ולא ניתן לומר כי עיצוב הבקבוק של הגב' אלקין מזכיר את עיצוב הבקבוק של הגב' ויצמן.

58. במסגרת מכתב אשר נכתב על ידי הגב' בקשי, מנכ"לית א.מ.ב (נספח ח' לתצהירה של הגב' אלקין) אכן רעיון עיצוב הגרפיקה של המוצרים של הגב' אלקין היה של הגרפיקאית מבית הדפוס "שמשון", כשגם מוצרים נוספים עבור הגב' אלקין עוצבו ע"י אותה הגרפיקאית לפי תקן 1145 סימון מוצר.

59. הגב' ויצמן לא סתרה את גרסתה של הגב' אלקין כי אכן העיצוב הגרפי ונושא רישום השמות נעשה על ידי המפעל, ונמנעה מלזמן את הגב' בקשי, אשר עדותה רלוונטית לעניין זה, עניין המשמש לחובתה.

60. לאור זאת, טענותיה גם בעניין זה, של העתקת שמות הפורמולות ועיצוב הגרפי של בקבוקי הפורמולות, דינן להידחות.

61. לסיכום חלק זה הנוגע לטענות הנוגעות לגניבת עין וגזל סוד מסחרי, הגב' ויצמן לא הוכיחה כי הגב' אלקין בצעה עוולת גניבת עין או גזל סוד מסחרי. הגב' ויצמן אל הוכיחה קיומו של מוניטין, ולא הביאה כל ראייה כלשהי לקיומו של מוניטין כלשהו לעיצוב הבקבוקונים שלה. כמו כן, לא הוכיחה זכויות בפורמולות של הבקבוקים, כי היא זו שיצרה אותם או המציאה אותם. כמפורט במסקנתו של מר דנציגר אשר לא נסתרה והנני מאמצה, וכפי העולה מהראיות אשר הונחו בפניי לרבות עדויות הצדדים, מדובר בפורמולות שונות בעלי רכיבים ומינונים שונים, בעלי שמות אוניברסליים ועיצוב גרפי שונה, כשהגם ומרבית המרכיבים של הפורמולה הינם זהים, שעה שמדובר בפורמולות של צמחי מרפא רכיבי הפורמולות אינם מהווים סוד מסחרי והינם ידועים, נלמדים במוסדות לימוד שונים, מפורסמים הן באתרי אינטרנט והן בספרים העוסקים בנושא, והינם נחלת הכלל .לא הוכח כי מדובר במוניטין השייך לעסק של הגב' ויצמן בפטנט או בסודות מסחריים אשר הינם נחלתה בלבד.

הטענה כי הנתבעת אינה מחזיקה בתארים המתוארים על ידה בכתב ההגנה;

62. לטענת הגב' ויצמן הגב' אלקין מציגה עצמה כנטורופתית, כרופאה וכבעלת תואר PHD ברפואה אלטרנטיבית כשאף אחד מהתארים הללו אינם נכונים, אלא שטענה זו לא הוכחה על ידי הגב' ויצמן. מעבר לכך, אין בטענה זו אפילו הייתה נכונה משום עוולה כלפי הגב' ויצמן, והגב' ויצמן אינה מבססת כל עילת תביעה בנוגע לכך.

63. אשר לתואר כנטורופתית, לכתבי הטענות ואף לתצהירה של הגב' אלקין צורפה תעודת דיפלומה לאחר סיום 4 שנות לימוד נטורופתיה. תעודה זו הינה תעודת הסמכה הזהה לתעודה אותה קבלה התובעת במסגרת לימודיה באותה מוסד לימודי, מכללת "תלתן", לפיכך לא ברורה טענתה של הגב' ויצמן בעניין זה.

משנשאלה בחקירתה האם היא טוענת כי מדובר בתעודה מזויפת השיבה בתחילה כי אינה יודעת, ובהמשך כי יכול להיות, אולם אין לה הוכחות לכך. בעדותה אף לא ידעה להסביר מדוע ד"ר ליסטון מנהל מכללת תלתן לא זומן לעדות על ידה, שעה והינו עד רלוונטי בעניין זה (שם, עמ' 22 שורות 3- 15).

64. אשר לתואר P.H.D בנטורופתיה, להוכחת טענתה צרפה הגב' אלקין לתצהירה תעודה עליה מוטבעת חותמת אוניברסיטת קליפורניה מינואר 2015, במסגרתה נכתב כי חסרה לענת עבודה סופית על מנת לקבל את תואר P.H.D בנטורופתיה(נספח א' לתצהירה).

בחקירתה העידה הגב' אלקין כי כל לימודיה נעשו דרך מכללת תלתן הקשורה עם האוניברסיטה בקליפורניה(פרוטוקול דיון מיום 10.4.18 עמ' 34 שורות 1- 4).

עוד העידה כי יש לה תואר שני מהאוניברסיטה בקליפורניה FCE דרך מכללת תלתן, כשלצורך זה נדרשו 2,900 שעות כולל סטאג' וכי עשתה את השעות.

מר בצר, בן זוגה של הגב' אלקין העיד כי הגב' אלקין הינה דוקטור לנטורופתיה.

אפילו אניח כי הגב' אלקין אינה דוקטור לנטורופתיה, הגב' ויצמן לא הוכיחה כי יש בכך משום עילת תביעה כלשהי. בנוסף, משנשאלה האם פנתה למשרד הבריאות להתלונן כי היא מתחזה לרופאה העידה כי לא פנתה למשרד הבריאות, כי עשתה בירור באתר של רופאים בישראל והבינה כי מציגה את עצמה כרופאה, כי בקשר לנטורופתיה לא ניתן לבדוק במשרד הבריאות, כי יש בידה הקלטה, ובהמשך כי לא פנתה למשרד הבריאות בתלונה מאחר ומדובר בתחום של פיתוח(שם, עמ' 25 שורות 26- 31).

משנשאלה האם פנתה למוסד הלימודי האקדמאי אשר העניק לה את התעודה של הדוקטורט העידה כי יש לה קשרים ישירים עם מנהל המכללה, ד"ר ליסטון, כי יש לה יחסים קרובים איתו, כי שאלה אותו בעניין הדוקטורט של הגב' אלקין, וכי הוא השיב כי הגב' אלקין הציגה כל מיני תעודות מחו"ל. משנשאלה אם כן מדוע לא בקשה ממנו להגיש תצהיר ולא זמנה אותו לעדות לא נתנה כל הסבר המניח את הדעת (שם, עמ' 26 שורות 1- 17).

אציין כי בנוגע לתמליל השיחה בין הגב' סיבוני לגב' אלקין עליו מבקשת הגב' ויצמן להסתמך, התמליל נערך כאמור בעדותה של הגב' ויצמן על ידי מזכירת בא כוחה, וצורף לתצהירה של הגב' סיבוני אשר נמשך מהתיק לאור אי התייצבותה לעדות. מעבר לכך, אפילו מציגה הגב' אלקין את עצמה כמי שאינה, היינו כרופאה, הגב' ויצמן לא ביססה כל עילת תביעה ביחס אליה בקשר עם הצגה נטענת מטעה זו.

65. בנוגע לטענה כי הגב' אלקין הציגה עצמה כרופאה העידה הגב' אלקין בחקירתה כי לא הציגה עצמה כרופאה וכי אינה מתיימרת להיות רופאה והסבירה כי למדה רפואת תדרים המהווה מקצוע בפני עצמו (שם עמ' 34 שורות 25- 29). בכל אופן ביהמ"ש אינו נדרש בתיק זה לברר מהי השכלתה של הגב' אלקין ואינו מכריע בסוגיית מומחיותה בתחום הנטורופתיה.

66. לאור האמור לעיל, גם טענות הגב' ויצמן באשר לתארים של הגב' אלקין, נדחות.

התייחסות לבקשת הגב' ויצמן לגילוי מסמך ההזמנה המפרט את הרכבי הפורמולות;

67. כמפורט לעיל במסגרת ההליך לאחר קבלת חוות דעת מומחה מטעם בית משפט ובטרם הגשת התצהירים הגישה התובעת בקשה לגילוי המסמכים אשר עמדו בפני המומחה בעת הכנת חוות דעתו ואשר למעשה כוללים את הפורמולות מרכיביהן ומינוניהם .

68. לאחר טענות הצדדים, קיום דיון והשלמת טיעונים מטעם הצדדים לעניין זה, ביום 5.10.16 ניתנה החלטה על ידי בעניין זה. במסגרת ההחלטה נדחתה הבקשה להמצאת המסמכים על אף הרלוונטיות של המסמכים ונוכח קיומו של סוד מסחרי וזכותה של הגב' אלקין שלא לחשוף את סודותיה טרם הונחה תשתית ראייתית ראשונית המבססת את טענותיה. הגב' ויצמן הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטה זו (רע"א 30262-11-16), אשר נדחתה ביום 9.1.17 ע"י כב' השופטת אביגיל כהן.

69. לאחר הגשת תצהיר עדות ראשית מטעם הגב' ויצמן הסתבר כי המסמכים המבוקשים על ידי הגב' ויצמן המפרטים את מרכיבי הפורמולות ומינוניהם של הגב' אלקין נמצאים בידיה ואף צורפו לתצהירה (נספח ה' לתצהירה).

70. לאור זאת, הגישה הגב' אלקין בקשה לחיוב הגב' ויצמן בהוצאות לדוגמא בשל ניהול הליכי סרק. במסגרת החלטה מפורטת אשר ניתנה על ידי ביום 21.6.17 ואשר פרטה את השתלשלות העניינים בנושא זה, קבעתי כי התנהלותה של הגב' ויצמן אינה עולה בקנה אחד עם התנהגות מצופה מבעלי דין, שעה שעולה ממכתב של מנכ"לית מפעל א.מ.ב, הגב' בקשי כי המפעל העביר לידי הגב' ויצמן את הפורמולות של הגב' אלקין בעקבות דרישתה עוד טרם הועברו מסמכים אלו לעיונו של המומחה.

71. בחקירתו העיד מר דנציגר כי ישנה זהות בין הפורמולות אשר צורפו לתצהירה של הגב' ויצמן לבין המסמכים שעמדו בפניו בעת הכנת חוות הדעת.

72. הגב' ויצמן בחקירתה לא הצליחה ליתן הסבר המניח את הדעת להתנהלותה ועדותה בעניין זה הייתה מתפתלת ובלתי מהימנה.

כך משנשאלה הגב' ויצמן בעדותה מדוע הליך בקשת המסמך נעשה על ידם בעת שהמסמכים כבר היו בידיה, הטילה את האחריות על בא כוחה, הפועל מטעמה וכידוע בהליך האזרחי עו"ד מייצג את לקוחו ופועל בשמו ובעבורו ומטעמו. משנשאלה מדוע לא מצאה לנכון לעדכן את בית המשפט שהיא חוזרת בה מהבקשה לגילוי מסמכים שעה שכבר היו בידיה השיבה בשנית כי לא ייחסה לכך חשיבות (שם, עמ' 20 שורות 13- 32, עמ' 21 שורות 1- 19) .

73. לא ניתן לקבל התנהלות זו של בעל דין, אשר גוררת אחריה הליכי סרק, הגוררת אחריה הוצאות מיותרות ובזבוז זמן יקר הן של בעל הדין שכנגד והן של בית המשפט .יצוין כי בעניינו הגב' ויצמן אף הגדילה לעשות והגישה ערעור על החלטתי בעת שידעה כי המסמכים כבר מצויים בידה ואף הטריחה לשווא את בית המשפט המחוזי.

74. הלכה פסוקה היא כי שיקול הדעת של בית המשפט בבואו לפסוק את סוג הוצאות המשפט ושיעורן הינו רחב ובכלל זה הינו בוחן את התנהגות בעלי הדין ואת השימוש הם עשו בהליכי משפט. תקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 מעגנת את האפשרות לחייב בעל דין בהוצאות לדוגמא אם לטובת אוצר המדינה אם לטובת בעל הדין שכנגד לאור העלאת טענות סרק או סרבול ההליך והארכתו בכל דרך אחרת (ראה ע"א 4170/14 אילן כהן נ' יהודה(אריק) כהן [פורסם בנבו, 14.1.16]).

75. בנסיבות העניין, לאור התנהלות בלתי ראויה זו של ניהול הליכי סרק, התנהגות אשר יש בה טעם לפגם ומהווה ניצול לרעה של הליכי משפט, הנני רואה לנכון לפסוק הוצאות בשיעור של 15,000 ₪.

הטענה להסכם רכישת מוצרים בין הצדדים;

76. במסגרת כתב התביעה ותצהירה טענה הגב' ויצמן לקיום הסכם שלא בתום לב, ודרשה פיצוי כספי בגין אי רכישת פורמולות של הגב' אלקין ממנה עד למועד הגשת התביעה ובעבור שנה נוספת מבלי שהציגה כל הסכם אשר היה בין הצדדים לרכישת הפורמולות. מנגד טענה הגב' אלקין כי הרכישות לא בוצעו במסגרת הסכם אלא בהתאם לצורך, וכי מעולם לא היתה כל התחייבות לרכוש פורמולות מהגב' ויצמן.

77. במסגרת חקירתה הגב' ויצמן הסבירה כי כוונתה היתה שהגב' אלקין רכשה ממנה פורמולות באופן שוטף במשך שנה וחצי, כשאשרה כי לא דובר בחתונה קתולית (שם, עמ' 22 שורות 21- 24).

78. בסיכומיה חזרה בה הגב' ויצמן מטענתה לקיום הסכם שלא בתום לב ואמרה כי טענתה בתביעה אינה כי הגב' אלקין היתה מחויבת לרכוש ממנה מוצרים אף אחרי פברואר 2014.

79. מכאן כי אף טענה זו דינה להידחות.

התביעה שכנגד;

80. לאחר עיון בראיות אשר הונחו בפניי במסגרת כתב התביעה שכנגד סבורני כי הגב' אלקין לא הוכיחה את טענותיה, ודין תביעה זו להידחות.

81. הגב' אלקין לא הוכיחה את טענתה כי הגב' ויצמן התחזתה לבעלים של חברת "זן" הוותיקה ובכלל זה כי המוצרים אותם הגב' ויצמן מוכרת הינם אותם המוצרים של חברת זו שעיסוקה בצמחי מרפא סיניים.

בעניין זה הסבירה הגב' ויצמן כי "זן" משמעו טיפול, ועל כן מדובר בשם אוניברסלי, כאשר המוצרים אותם היא מוכרת ומייצרת אינם אותם המוצרים של חברה זו.

82. אשר לטענת הגב' אלקין כי הגב' ויצמן גבתה ממנה שלא כדין תוך כדי התחזות לאחר מחיר כפול בגין הפורמולות, מעבר לכך כי קבעתי כי הגב' אלקין לא הוכיחה כי הגב' ויצמן התחזתה לחברה אחרת, מדובר בשיקולים של כדאיות העסקה, כשהגב' אלקין אף לא הוכיחה כי המוצרים אשר נמכרו לה על ידי הגב' ויצמן הינם אותם המוצרים של חברת "זן" הוותיקה לרבות כמות תכולתם.

83. לאור זאת טענות הגב' אלקין בעניין זה להידחות.

84. הגב' אלקין לא הוכיחה את טענתה לגניבת עין והפרת זכויות יוצרים.

בעניין זה טענה כי הגב' ויצמן העתיקה מלל ותמונה מאתר האינטרנט שלה, אלא שהגב' אלקין לא צרפה כל אסמכתא כי תמונה זו הינה פרי נחלתה והינה שייכת לה כשאף המלל אינו מלל ייחודי אשר ניתן לייחסו ולשייכו רק עם עסקה של הגב' אלקין.

85. אשר לטענת הגב' אלקין לפרסום לשון הרע במכוון על ידי הגב' ויצמן, הגב' אלקין לא הביאה כל אסמכתא אשר יכולה להעיד על פרסום, ואף עדים הרלוונטיים לעניין זה לא הובאו על ידה.

86. לעניין טענתה כי הגב' ויצמן הטעתה את הציבור בייחוס לפורמולות שלה צמחי מרפא נראה כי עניין זה הינה מטופל על ידי משרד הבריאות, ואין בין זה לתביעה שכנגד דבר.

87. לאור זאת, דין התביעה שכנגד להידחות.

סוף דבר;

88. התביעה העיקרית נדחית.

89. התביעה שכנגד נדחית.

90. לעניין ההוצאות. כפי שהבהרתי לעיל התנהלותה של הגב' ויצמן לעניין הבקשה לגילוי מסמך, הגשת ערעור לביהמ"ש המחוזי כל זאת כאשר המסמך בידיה, מהווה התנהלות חסרת תום לב המצדיקה חיוב בהוצאות. לאור זאת, הגב' ויצמן תשלם הוצאות הגב' אלקין לאור התנהלותה כמפורט לעיל בסכום של 15,000 ₪.

ניתן היום, י"ד אייר תשע"ח, 29 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.