01 מאי 2016

זוהי תביעה להכיר בפגיעה בגבו של התובע כתאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה, וזאת רק לתקופה החל מחודש 7/10 ואילך.

להלן עובדות המקרה:

1. התובע, יליד 15/5/1969.

2. התובע נהג משאית במקצועו משנת 1989 ואילך.

3. מחודש 7/10 ועד 23.11.14, עבד התובע בחברת יניב צוקרמן על משאית רמסה לפינוי פסולת.

4. התובע עבד שישה ימים בשבוע. בימים א'-ה' עבד התובע כ-12 שעות ביום. בימי ו', עבד התובע עד השעה 13:00 לערך.

5. התובע עבד על משאית מסוג וולוו FH12 שנת ייצור 1996, אשר בה כיסא הנהג היה כסא על קפיצים.

6. התובע עבד בפינוי פסולת מאזור פרדס חנה והסביבה לאזור ליד אתר מחצבת שפייה הקרוב לכפר פרדיס. התובע ביצע בין 6 ל-8 הובלות פסולת ביום.

7. הובלת הפסולת היתה מבוצעת באמצעות קונדולות ו/או רמסות. הקונדולות הם ארגזים גדולים בגובה של 1.20 מ' בערך, שאותם נהגו להניח ליד בתים שבהם בוצעו שיפוצים. כאשר הקנדולה היתה מתמלאת בפסולת אתר הבניה, היה מגיע התובע עם משאית למקום, מיישר ידנית את חומרי הבנין בתוך הקונדולה ואח"כ היה מכסה את הקונדולה בברזנט על מנת למנוע התפזרות חומרי הבניה במהלך הנסיעה לאתר הפסולת. לאחר מכן התובע היה מחבר וו מהמשאית אל הקונדולה ובאמצעותה מושך, מרים ומעמיס את הקונדולה על המשאית ומוביל את הקונדולה לאתר הפריקה של הפסולת ושם פורק את הפסולת כנדרש.

8. כדי להגיע לאתר הפסולת שליד מחצבת שפייה, התובע היה נאלץ לנסוע בדרך עפר מרחק של 4 ק"מ ואז מרוקן את התכולה של המשאית ונוסע בחזרה את אותו המרחק של 4 ק"מ בדרך עפר עד הגעתו לכביש ראשי.

9. בתאריך 1/5/2011 החל התובע לעבוד בחברת א.ס.ק.ר. ועסק בהובלות עפר, אספלט וחצץ על משאית פול-טריילר מסוג FH12 שנת ייצור 2010. במשאית זו התובע נהג כשהוא יושב על כסא אוויר עם בולמי זעזועים.

10. התובע עובד בחברת א.ס.ק.ר. חמישה ימים בשבוע, מיום א' עד יום ה' 12 שעות ביום ובימי שישי בין 4 ל-5 שעות ביום.

11. במסגרת עבודתו הנ"ל, התובע נהג להוביל עפר אספלט וחצץ ממחצבות שונות לאתרי עבודה בכל רחבי הארץ. מדובר בנסיעות בדרכי עפר אשר ביום עבודה היו לעיתים בין 4 ל-5 שעות.

12. משאית הפול-טריילר, הינה משאית שבנוסף מחוברת אליה באמצעות ייצול עגלה עם דפנות גבוהות בגובה של 2 מ'. כאשר המשאית נוסעת בירידות בכביש או בשבילי עפר, וכאשר המשאית בולמת אז העגלה פוגעת באמצעות הייצול במשאית שהיתה גורמת לרעידות בקבינה והתובע היה נוהג לחטוף מעין חבטות בקבינה של המשאית ואת החבטות הוא היה מרגיש בגב בעת ישיבתו ונהיגתו במשאית.

13. בנוסף התובע היה חייב לכסות כל פעם את ארגז המשאית ואת העגלה בברזנטים מיד לאחר העמסת המשאית והעגלה, בחצץ או אספלט או עפר. כשהיה מגיע לאתר הפריקה, היה צריך להוריד את הברזנטים, לקפל אותם, להכניס לתא המשאית. לשחרר את וו העגלה מהמשאית. לפרוק את העפר מהעגלה וגם מהמשאית. לחבר מחדש את העגלה למשאית ולנסוע לצורך ביצוע הובלה נוספת של עפר מהמחצבות ללקוחות שונים.

14. התובע היה מבצע ביום בין 5-7 פעמים הובלות עפר למקומות שונים. כל הפעולות שפורטו בסעיפים 12-13 לעיל, היו חוזרות על עצמן פעם אחד פעם במהלך יום עבודה רגיל.

15. התובע טוען, כי כל פעם שהעגלה של הפול-טריילר פגעה במשאית בעת נסיעה בשבילי עפר וכן בירידות או בבלימות של המשאית, כשהעגלה עם הייצול היתה נדחפת קדימה ופוגעת במשאית, אזי כל הקבינה של המשאית, כולל כיסא הנהג, היו חוטפים רעידות והתובע היה מקבל חבטות בגבו. לטענת התובעת כל חבטה מעין זו, מהווה פגיעה זעירה בלתי הפיכה שבהצטברותן של כל הפגיעות הללו יש כאן "מיני" תאונות בעבודה על פי עקרון המיקרוטראומה.

16. ב"כ הנתבע טוען, כי מדובר כאן בתהליך תחלואתי בלבד בגבו של התובע.

מינוי מומחה רפואי

17. מטעם בית הדין מונה כיועץ מומחה רפואי ד"ר א. ברוסקין (להלן: "המומחה") אשר מסר חוות דעת מומחה לבית הדין בתאריך: 22.7.15 והשיב על שאלות הבהרה בתאריכים: 7.10.15; 2.3.16.

בתאריך 22.7.15 קבע המומחה בחוות דעתו כדלקמן:

"א. התובע סובל מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגליים. בבדיקות CT מהתאריך 29.7.08 ומהתאריך 30.12.10 ניתן לאבחן פריצת דיסקוס ברמה L4-L5 עם לחץ ניכר על השק התקאלי ופריצת דיסקוס ברמה L3-L4 פורמינלית ימנית.

ב. לפי עובדות המקרה התובע החל את עבודתו כמתואר רק משנת 2010, אולם פריצת הדיסקוס הופיעה עוד בשנת 2008. לא אובחנו סימנים של החמרה בין שנת 2008 ל-2010 ולא קיימות בפני בדיקות הדמיה מאז שנת 2010.

אין בפני מידע אודות אופי עבודתו של התובע עובר לעבודתו בחברת יניב צוקרמן. ויתכן ומצבו של התובע יכול להיות קשור בעבודות נהיגת משאית קודמות, אולם אין בפני פרטים על כך.

לפי כך, איני מוצא קשר סיבתי בין עבודתו מאז שנת 2010 לבין הפתולוגיה בעמוד השדרה המותני.

ג. הפתולוגיה בעמוד השדרה היתה קיימת עובר לעבודתו. התיק חסר בבדיקות הדמיה עדכניות, כך שלא ניתן לאבחן החמרה במצב. לפי הנתונים הקיימים בתיק עבודתו כמתואר לא הביאה לפגיעה חדשה בעמוד השדרה המותני ולא החמירה מצב קיים.

ד. עבודת נהג משאית, גם כפי שמתואר, יכולה לגרום לפגיעות מיקרוטראומטיות בעמוד השדרה המותני. אולם כל עוד מצבו בתקופת עבודתו מאז שנת 2010 לא החמיר ממצבו הקודם, איני יכול למצוא עדות לתהליך מיקרוטראומטי.

ה. ללא מצאתי בתיק גורמי סיכון מיוחדים היכולים היו להשפיע יותר מאשר עבודתו. אולם כפי שצוין, הליקויים בעמוד השדרה המותני היו קיימים טרם תקופת עבודתו המצוינת ולא אובחנה החמרה במצבו. אי לכך כל עוד אין בדיקות עדכניות-לתנאי עבודתו אין כל השפעה על הליקויים.

ו. במצב הנתונים הקיים לתובע לא אובחן ממצא מיקרוטראומטי על רקע הנתונים הקיימים בתיק.

ז. הליקויים אובחנו בשנת 2008, קרי עובר לתקופת עבודתו הנוכחית ולא אובחנה החמרה במצבו. כל עוד לא הומצאה בפני בדיקת הדמיה עדכנית מצבו של התובע נובע על רקע קודם ולא על רקע עבודתו."

18. בתשובותיו לשאלות הבהרה מיום 7.10.15 קבע המומחה כלהלן:

"אכן ציינתי בחוות דעתי, כי אין בפני מידע אודות אופי עבודתו של התובע עובר לעבודתו בחברת יניב צוקרמן. כמו כן ציינתי, כי יתכן ומצבו של התובע יכול להיות קשור בעבודות נהיגת משאית קודמות, אולם אין בפני פרטים על כך. כמו כן, ציינתי כי התיק חסר בבדיקות הדמיה עדכניות, כך שלא ניתן לאבחן החמרה במצב.

קיבלתי לידי את עובדותה מקרה בתביעה הקודמת של התובע לגבי עבודתו בין השנים 2009-2000. כמון כן קיבלתי לידי בדיקת CT עדכנית מחודש אוגוסט 2015.

אם כן, לפי תיאור עבודתו בין השנים 2000-2009 התובע עסק כנהג מכולות קירור. אמנם עבודת נהיגה במשאית, אולם לא התרשמתי כי התובע היה חשוף למנגנון שיכול היה לגרום לפגיעה מיקוטראומטית בגב. כמו כן, פעולותיו של התובע בפתיחת וסגירת הדלתות לא היו יכולות לגרום לפתולוגיה בעמוד השדרה המותני.

בבדיקת ה- CT מהתאריך 8.8.15 ניתן לאבחן פריצות דיסקוס ברמות L3-L4 וכן L4-L5, כמו כן ניתן לאבחן גם בלטים דיסקאליים ברמות L3-L2 וכן L1-L5. לבלטים הדיסקאליים לא קיימת משמעות קלינית, פריצות הדיסקוס אובחנו עוד בשנת 2008 ולא נמצא עדות לפריצות חדשות. לתובע, אם כך, לא נגרמה החמרה בפתולוגיה בעמוד השדרה המותני על רקע עבודתו בין השנים 2010-2014.

לפיכך, לעבודתו בשנים 2000-2009 לא היתה השפעה על הופעת הפתולוגיה בעמוד השדרה המותני, לאור העובדה שהנהיגה במשאית הקירור ופעולותיו לא יצרו מנגנון של פגיעה מיקרוטראומטית, גם לפי פסיקת בית הדין וגם כי התובע לא נחשף לזעזועים חריגים, לא נסע באופן קבוע בדרכים משובשות ולא היה מפעיל מאמצים פיזיים חריגים והרמות משא כבד. עבודתו בין שנים 2014-2010 לא גרמה להחמרה במצבו האובייקטיבי בעמוד השדרה המותני לאור נתוני ממצאי ההדמיה החדשים.

מסקנתי בחוות דעתי נשארת בעינה."

19. בתשובותיו לשאלות הבהרה מיום 2.3.116 קבע המומחה כלהלן:

"1. כפי שציינתי בחוות דעתי לבלטים דיסקאליים אין כל משמעות קלינית. מדובר בממצא שיכול להופיע בכל שלב ללא קשר לעבודה כזו או אחרת.

2. ראשית, קיימת טעות בשאלה שכנראה נובעת כתוצאה בחוסר ידיעה בקריאת בדיקות CT. הרמת המדוברת הינה L3-L4. בחוות דעתי כבר ציינתי כי לתובע אובחנה פתולוגיה ברמה L3-L4 עוד ב-2008. גם בבדיקת CT מהתאריך 29.7.08 אובחנה ברמה L3-L4 פתולוגיה עם לחץ השוש מימין ולחץ קל על השק התקאלי.

ברצוני לציין כי רנטגנולוגים לא מקפידים לעיתים על שימוש בטרמינולוגיה נכונה, ודבר זה מביא אנשים שלא מבינים ברפואה למסקנות לא נכונות. ברפואה מקובל לעשות השוואה בין תשובות של בדיקות הדמיה וזאת כאשר הבדיקה נעשתה באותו מקום והפענוח נעשה על ידי אותו רופא. מבחינה אורתופדית אובייקיבית לתובע לא חלה החמרה ברמה L3-L4. מדובר בפריצת דיסקוס ברמה זו.

3. כפי שציינתי בשאלה הקודמת מדובר בעניין של טרמינולוגיה – מדובר בפריצת דיסקוס ברמה L3-L4. אין כל הבדל בחומרת הפתלוגיה משנת 2010 ו-2015.

4. אם יורשה לי – אין הבדל מהותי בין הבדיקה של 2008 דווקא, לבדיקה של 2015...לדוגמא, בבדיקת ה- CT מהתאריך 29.7.08 צוין כי ברמה L5-S1 אובחן בלט דיסק משיק לשק התקאלי ובבדיקה משנת 2015 צוין כי אובחן בלט אחורי ברמה L5-S1. אז אין כל החמרה אפילו לתקופה מוקדמת יותר. כמו כן, כפי שציינתי לבלטים דיסקאליים אין כל משמעות קלינית.

5. לא.

6. החמרה קלינית אינה תדירות ביקור אצל רופא משפחה, אלא ממצאים אורתופדיים אובייקטיביים או שינוי דרמטי בטיפול כגון ניתוח. כאב הינו דבר סובייקטיבי. מאידך, סימנים של פגיעה נוירולוגית, המלצה דחופה לניתוח, אשפוז ממושך בבית חולים – אלה הם סימנים של החמרה קלינית.

7. לא.

8. לא ידעתי כי עלי לבצע פקודות של עורכי דין – לדוגמא, הביטוי "על המומחה לעיין", אינו מקובל במחוזותינו. כמו כן, כלל לא מדובר במאמר רפואי. מדובר בתזה לתואר PHD מאוניברסיטת מלבורן שלא פורסמה בשום כתב עת, לא עברה PEER REVIEW ולא מהווה TEXTBOOK רפואי.

המסקנה בשאלה הזו כלל אינה נכונה. מדובר במאמר ביומכני אשר מתאר מודלים של בובות אדם ובדיקה פיזיקלית וביומכנית של ויברציות על גוף האדם. אין כל קשר למחלה דגנרטיבית בעמוד השדרה בבובות ואין להשוות מצב IN-VITRO למצב IN-VIVO.

9. המאמר לא מדבר על נהגי משאיות אלא מצטט בהקדמה שלו מחקרים שנעשו על הקשר שבין כאבי גב תחתון אצל נהגי משאיות, נהגי מלגזות טרקטורים וטייסי מסוקים.

10. אין מסקנה רפואית במאמר הזה כיוון שלא מדובר במאמר רפואי!

11. איני צריך להתייחס לתקופה של 15 שנים. נדרשתי לקבוע האם קיימת החמרה קלינית ואובייקטיבית בין מצבו של התובע בשנת 2010 – 2015.

12. לא.

20. בא כח התובע הגיש בקשה דחופה למינוי מומחה רפואי אחר או לחילופין מומחה רפואי נוסף. לטענתו קיימות סתירות בין תשובותיו של המומחה בפיענוח תוצאות CT משנת 2015 ו-2010 וכי ב- CT משנת 2010 מתואר דיסק שמור, שק תקאלי שמור ב- L2-L3. לעומת זאת ב- CT משנת 2015 באותו גובה L2-L3 בלט אחורי דיפוזי, ומכאן עולה כי על פי ה- CT של שנת 2015 קיימת החמרה במצבו של התובע וכי ד"ר ברוסקין לא התייחס להחמרה הנ"ל, וזאת מבלי להסביר זאת, תוך התעלמות מממצאי ה- CT "הברורים".

21. בא כח הנתבע התנגד לבקשה וטען, כי כבר בשנת 2008 אובחנו פריצות הדיסקוס בבדיקות ה- CT של 2010 וכי בבדיקות ה-CT משנת 2015, לא נתגלו פריצות דיסקוס חדשות.

לדבריו – בבדיקת ה- CT מ- 8.8.15 קבע ד"ר ברוסקין כי ניתן לאבחן פריצות דיסקוס ב- L3-L4 וכן L4-L5 וכן גם ניתן לאבחן בלטים דיסקלים ברמות L2-L3 וכן L5-S1.

המומחה הדגיש כי לבלטים דיסקלים אין כל משמעות קלינית וכי מדובר בממצא שיכול להופיע בכל שלב ללא קשר לעבודה מסויימת. ׁ (ראה תשובה 1 בחוו"ד מיום 2.3.16).

22. ד"ר ברוסקין הדגיש, כי לבלט דיסקאלי אין כאמור משמעות קלינית ולכן לממצא ב- CT משנת 2015 על "בלט אחורי דיפוזי" בגובה L2-L3 אינו מראה על החמרת מצב בגבו של התובע.

כן קבע המומחה, כי מאז שנת 2010 לא החמיר המצב בגבו של התובע ואין כאן סימנים של החמרה קלינית והעבודה בנהיגה במשאית הקירור לא יצרה מנגנון של פגיעה על-פי עקרון המיקרוטראומה והתובע לא נחשף לזעזועים חריגים במהלך עבודתו הנ"ל בין השנים 2010 ל-2015.

23. חוות הדעת של ד"ר ברוסקין הינן מנומקות היטב, ענו על שאלות ביה"ד כנדרש ולא מצאנו כל סתירה בין שלושת חוות הדעת כטענת ב"כ התובע.

המומחה נדרש להתייחס אך ורק לתקופה משנת 2010 ואילך וכך אומנם עשה.

24. על כן הבקשה לפסילת חוו"ד המומחה של ד"ר א. ברוסקין ולמינוי מומחה רפואי חדש ו/או מומחה רפואי נוסף – נדחות בזאת.

25. מחוות דעת ד"ר א. ברוסקין מתברר,כי כבר בתאריך 29.7.08 כשביצע התובע CT אובחנו אצלו פריצות דיסק ב-L3-L4 ו-L4-L5 וכך גם היה בבדיקת ה- CT מיום 30.12.10. בבדיקת ה- CT מתאריך 8.8.15 אובחנו שוב פריצות הדיסק ב- L3-L4 ו-L4-L5 וכן בלטים ב- L2-L3 כגון בלט דיפוזי אחורי וכן בלט ב- L5-S1. המומחה הסביר חזור והדגש, כי אין משמעות קלינית לבלטים ב- L2-L3 ו-L4-S1. לא נתגלו פריצות דיסק חדשות בגבו של התובע ולכן לא חלה כאן החמרה במצב גבו של התובע בתקופה שבין השנים 2010 ועד מועד בדיקת ה-CT האחרון של התובע ב- 8.8.15.

26. כן קבע המומחה, כי תנאי עבודתו של התובע כנהג משאית רמסה לפינוי אשפה לא גרמה לו לפגיעות זעירות מצטברות ובלתי הפיכות, ואין כאן פגיעה עפ"י עקרון המיקרוטראומה, כי הליקויים בגבו של התובע היו קיימים כבר עוד לפני תחילת עבודתו בעבודה בתקופה הנדונה בתיק זה.

על כן לדעת המומחה הרפואי – אין כאן קשרסיבתי רפואי בין עבודת התובע כנהג משאית רמסה לבין הפגיעה בגבו ואין כל החמרה רפואית בגבו בתקופת עבודה הרלבנטית לדיון כאן.

27. בהעדר קשר סיבתי רפואי אין גם קשר סיבתי משפטי.

28. בנסיבות אלה התביעה להכיר בפגיעה בגבו של התובע כתאונת עבודה עפ"י עקרון המיקרוטראומה החל מתאריך 7/10 ואילך – נדחית בזאת.

29. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ו, (01 מאי 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.