01 נובמבר 2015

לפני:

כב' השופט אייל אברהמי, סגן הנשיאה

1. ביום 17.9.15 הגישו התובעות בקשות לאיחוד ארבעת התיקים הבאים:

1) סע"ש 8735-06-15 מיכל אילוז (בפני השופט הח"מ)

2) סע"ש 8850-06-15 ליאת דניאל (בפני השופט הח"מ)

3) סע"ש 8827-06-15 הילה אביטבול (בפני השופט גולדברג)

4) סע"ש 8874-06-15 עירית סיטון (בפני השופט גולדברג)

1. לטענת התובעות יש לאחד הדיון בשני התיקים לנוכח דמיון בשאלות העובדתיות והמשפטיות העומדות להכרעה, שכן נסיבות סיום ההעסקה וההטעיה הנטענת שהובילה לכך שחתמו על המסמך לסיום העסקתן הן דומות. מדובר בשלב מקדמי של ההליכים ואיחוד התיקים ייעל את ההליך.
2. הנתבעת התנגדה לבקשה, לנוכח השוני בתפקידיהן של התובעות, השוני בנסיבות בהן רצתה היא לסיים את העסקתן של כל אחת מהתובעות והשוני בנסיבות ההטעיה הנטענות של כל אחת מהתובעות באשר לחתימה על המסמך. אחת התובעות תבעה רכיב שונה (דמי מחלה) ועניינה יצריך אפוא דיון אחר ונפרד בעניין זה. איחוד התיקים אפוא יוביל לטענת הנתבעת דווקא לסרבול וחוסר יעילות.
3. בתשובתן טענו התובעות כי חלק הארי של התביעות זהה ורק מיעוטו שונה ויש לשים את הדגש על היתרון שבאיחוד התיקים לנוכח החלק המהותי השווה ביניהם.
4. הוגשו כתבי הגנה. בתיקים קבועים דיונים מוקדמים במועדים שונים. הוגשו בקשות לסילוק על הסף בשל קיומו של כתב ויתור/סילוק.

הכרעה

1. סמכותו של בית הדין לאחד את הדיון בתיקים שונים נובעת מתקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, שזו לשונה:

"עניינים אחדים התלויים ועומדים בבית דין אחד וכרוכות בהם שאלות זהות או שאלות דומות, של משפט או של עובדה, רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין על פי בקשת בעל דין ובין ללא בקשה כזאת, ובתנאים שייראו לו."

הפסיקה כבר קבעה כי התקנה מעניקה לבית הדין שיקול דעת רחב בבואו לשקול איחוד דיונים, מטעמים של יעילות וחסכון בזמן שיפוטי כמו גם בזמנם של הצדדים ובהוצאות המשפט. עת עסקינן בתיקים המעלים שאלות עובדתיות או משפטיות שונות רשאי בית הדין לקבוע כי אלו יתבררו במאוחד, באופן גורף או לענין מסוים. בין השיקולים שבוחן בית הדין ישנם שיקולי יעילות, דמיון או זהות השאלות העובדתיות או המשפטיות, מועד הגשת הבקשה לאיחוד תיקים והשלב בו מצויים התיקים. [ע"ע (ארצי) 449/07 ברנר נ' פרידמן (ניתן ביום 18.9.07); דב"ע נז/3-191 (ארצי) תכנון המים לישראל - אורי אייזיק (ניתן ביום 26.5.2007); בש"א (אזורי י-ם) 1743/09 משרד החינוך - בוחבוט (ניתן ביום 24.2.10); דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל - ההסתדרות הכללית פד"ע כז 255; דב"ע נז/102-3 פיקל - ריכטר פד"ע לב 460].

1. אכן, מדובר בעובדות שעבדו אצל אותה נתבעת ורכיבי התביעה הינם דומים בחלקם. כמו כן התובעות מיוצגות על ידי אותו עורך דין.
2. עם זאת, לאחר עיון בטענות הצדדים ובכתבי הטענות הגענו למסקנה כי אין כל מקום לאחד הדיון בתיקים.
3. מלבד העובדה שאכן כל התובעות עבדו אצל הנתבעת וסיימו העסקתן באותה תקופה, הצדדים לא הצביעו על קשר עובדתי מהותי או משפטי בין תביעותיהן. עצם העובדה שמרבית התביעה כוללת רכיבי תביעה דומים סטנדרטיים, כגון פיצויי פיטורים, דמי הבראה, נסיעות, חופשה ודמי חגים, אין בה כדי להצביע על קשר משפטי בין התיקים. מובן שזהות הנתבעת וזהות ב"כ התובעים אינם מהווים סיבה מספקת לאיחוד הדיון. באשר לדמיון הנטען בנסיבות הפיטורים, הנתבעת הצביעה על שוני לא מבוטל. ככל שהתובעות טוענות לדמיון ענייני הן רשאיות כמובן להביא זו את זו כעדות לתמיכה בגרסה, ואין צורך באיחוד התיקים לשם כך. כאמור, אין זו המחלוקת היחידה בתיק אלא אחת מבין כמה וכמה זכויות הנתבעות. מאידך גיסא יש שוני בתפקידים, בגובה השכר, בגורמים שהביאו את הנתבעת לחפוץ בסיום ההעסקה וממילא בסכומים הנתבעים.
4. הואיל וכל שני תיקים מבין הארבעה קבועים אצל אותו שופט, פוחת החשש להכרעות סותרות. כמו כן ניתן לקבוע את הדיונים בתיקים הנדונים אצל אותו שופט באותו יום ובכך להקל על הצדדים. הדבר נתון כמובן לשיקול דעת השופט הדן בתיק ובהתאם ליומנו.
5. הבקשה נדחית אפוא.

סוף דבר

1. בנסיבות אלה, אין מקום לאיחוד הדיון.
2. הבקשה נדחית.
3. ההליכים יימשכו כסדרם.
4. שאלת ההוצאות תידון בסיום ההליך.
5. ההחלטה תובא לידיעת השופט גולדברג בתיקים סע"ש 8827-06-15 ו- 8874-06-15.

ניתנה היום, י"ט חשוון תשע"ו, (01 נובמבר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.