30 דצמבר 2015

לפני:

כב' השופט אייל אברהמי, נשיא

1. בפניי בקשת הנתבעת לסלק התביעה על הסף מאחר שהתובעת חתמה על כתב ויתור עם סיום עבודתה. התובעת התנגדה לבקשה וטענה כי אין ליתן תוקף לכתב הסילוק וממילא אין מקום למחוק תביעתה על הסף בשל כך. הנתבעת הגישה תשובה לתגובה.
2. נקדים ונאמר, כי הסעד של מחיקה על הסף ניתן ביד קמוצה ובמשורה על ידי בתי המשפט ובבתי הדין לעבודה "קצרה המשורה עוד יותר" (דב"ע מד/15-3 אפנר נ' מפעלי הדסה לחינוך, עבודה ארצי, כרך כ(2) 242 וכן דב"ע נא/31-3 חיפה כימיקלים נ' אברהם רמי כלפון פד"ע כב 518). מגמתם של בתי משפט בכלל ובתי הדין לעבודה בפרט, לברר ולהכריע בתובענה לגופם של דברים על פני סילוקה על הסף במטרה לאפשר לתובע להביא את עניינו לדיון ולממש זכות משפטית. (ע"ע 1637/04 קרשון נ' קריכלי (לא פורסם, ניתן ביום 9.5.05), העתירה בענין לבג"ץ נדחתה –ר' בג"צ 5185/05 קריכלי נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם, ניתן ביום 16.6.05)). כדי שבית דין יאות למחוק תביעה על הסף "חייב להיות בית הדין בטוח ומשוכנע כי גם אם יוכיח התובע את כל אשר טוען בכתב תביעתו לא יהיה בכך כדי להועיל לו, מאחר שאין באותה מסכת עובדות כדי ליצור עילת תביעה" (דב"ע נו/140-3 כי"ל - כימיקלים לישראל נ' ליאונרד שור פד"ע ל 152).
3. אף בענייננו לא התרשמנו כי יש מקום לסילוק התביעה על הסף כבר בשלב זה. כמתחייב מההלכה הפסוקה, על מנת שבית הדין יעשה שימוש בסמכותו למחיקת כתב תביעה על הסף, עליו להיות בטוח ומשוכנע, כי גם אם תוכיח התובעת את כל אשר היא טוענת לו - לא יועיל לה הדבר, מאחר ואין במסכת העובדות כדי ליצור עילת תביעה. פגם זה של היעדר עילת תביעה אמור להתגלות מקריאת כתב התביעה עצמו ללא חקירה ודרישה בעובדות. כפי שנראה, לא כך הדבר בענייננו.

1. מגמת בתי הדין לעבודה היא לבחון כתבי סילוק בקפידה ולא לאשרם אם נפל בהם פגם. בפסיקה נקבע כך:

"המדיניות הכללית של בית הדין לעבודה היא ליתן תוקף לכתבי ויתור רק בנסיבות חריגות ולאחר בדיקה קפדנית של תוקפם. כך, לא יינתן תוקף לכתב ויתור במקרים אלה:

1. כתב הויתור אינו ברור וחד-משמעי;
2. כתב הויתור לא הוסבר לעובד או שהעובד לא הבין אותו (ר' דב"ע נז3-229/ ; נז3-247/ חמת ארמטורות ויציקות בע"מ - ישראל נעים ואח' (טרם פורסם), והאסמכתאות שם);
3. העובד לא קיבל חשבון בו מפורטים הסכומים שישולמו לו עם חתימת כתב הויתור (ר' דב"ע מז3-140/ כיתן בע"מ - סיימי חיות, פד"ע יט, 492 ,489; דב"ע נז3-55/ יוסף סטרוגו ואח' - חב' השמירה בע"מ (לא פורסם);
4. יש פגם במסמך הויתור (ר' דב"ע נז/3-35 לואיזה חדד ואח' - חירות בע"מ ואח' (לא פורסם); דב"ע נה3-164/ אלקטרה תעשיות (1970) בע"מ-משה גורין פד"ע כט 389 ,385);
5. לאחר חתימת כתב הויתור מתעוררים חילוקי דעות שלא היו ידועים לעובד בעת חתימת המסמך.

(ר' דב"ע נו3-29/ תנובה בע"מ - אסתר לוסקי (לא פורסם); דב"ע נו3-55/ יוסף סטרוגו ואח' - חב' השמירה בע"מ (לא פורסם); דב"ע לא/12-3 צ'יבוטורו - אטלקה פד"ע ד 177 ,173; דב"ע לא3-22/, ציק ליפוט-חיים קסטנר פד"ע ג 218 ,215)."

דב"ע (ארצי) 98/2 אלדד קנטי - דיגיטל אקויפמנט (ניתן ביום 1.6.99).

1. כאמור, כאשר יש שאלות עובדתיות לא ניתן לסלק על הסף. בענייננו לא ניתן לסלק התביעה על הסף כבר בשלב זה ללא בירור עובדתי בשאלת נסיבות חתימת כתב הויתור וההסבר שניתן עליו לתובעת – לגביהם טוענת התובעת טענות עובדתיות שונות. הליך הבירור אם נפלו פגמים אלו בעניין כתב הוויתור הינו הליך עובדתי המצריך ניהול הוכחות כדין על מנת לאפשר לתובעת את יומה בבית הדין. מדובר בטענות עובדתיות שיש לאפשר לתובעת להוכיחן במהלך ההליך, ולא ניתן לסלק תביעתה על הסף כבר בשלב מקדמי זה.
2. לפיכך הבקשה למחיקת התביעה על הסף על יסוד האמור בכתב הויתור נדחית בזאת.
3. למותר לציין כי סכומים ששולמו לתובעת במסגרת סיום העבודה ולאחר החתימה על כתב הסילוק, כמו גם סכומים ששולמו לה במהלך עבודתה, יילקחו בחשבון בחישוב התשלומים המגיעים לתובעת.

סוף דבר

1. הבקשה נדחית. ההליכים בתביעה יימשכו כסדרם.
2. שאלת ההוצאות נדחית לסיום ההליך ובהתאם לתוצאתו.

ניתנה היום, י"ח טבת תשע"ו, (30 דצמבר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.